יאו מינג

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
יאו מינג
YaoMingonoffense2.jpg

יאו במדי יוסטון רוקטס

תאריך לידה 12 בספטמבר 1980
מקום לידה שנגחאי שבסין
עמדה סנטר
גובה 2.29 מטר
מספר 11
דראפט בחירה מספר 1, 2002
יוסטון רוקטס
קבוצות
1997 - 2002
2002 - 2011
שנגחאי שארקס
יוסטון רוקטס
הישגים 7 פעמים בחירה למשחק האולסטאר (2003-2009)
החמישייה השנייה של העונה: 2007, 2009
החמישייה השלישית של העונה: 2004, 2006, 2008
חמישיית הרוקיז: 2003
זהו שם סיני; שם המשפחה הוא יאו.

יאו מינגסינית: 姚明, בפין-יין Yáo Míng; נולד ב-12 בספטמבר 1980) הוא כדורסלן עבר סיני. הוא שיחק בקבוצת הכדורסל יוסטון רוקטס ובנבחרת סין בעמדת הסנטר. הוא השתתף עם נבחרת סין בשלוש אולימפיאדות ובשתי אליפויות עולם. הוא הוביל את נבחרתו לרבע הגמר באולימפיאדת אתונה ובאולימפיאדת בייג'ינג.

יאו נולד בשנגחאי. כילד החל לשחק במועדון המקומי, שנגחאי שארקס. בשנת 1997 הצטרף לקבוצה הבוגרת, במדיה שיחק במשך חמש שנים. לאחר שהיה שותף לזכייתה של קבוצתו באליפות סין ב-2002, נבחר על ידי יוסטון רוקטס במקום הראשון בדראפט ה-NBA.

יאו הצליח להשתלב ביוסטון וזכה בתארים אישיים: כבר בעונתו הראשונה בה נבחר לחמישיית הרוקיז של השנה, נבחר פעמיים לחמישייה השנייה של העונה ושלוש פעמים לחמישייה השלישית של העונה; כמו כן נבחר לשחק במשחק האולסטאר בכל שבע עונותיו הראשונות בליגה. הוא העפיל עם יוסטון חמש פעמים לסיבוב הראשון במשחקי הפלייאוף. הקריירה שלו נקטעה פעמים רבות עקב פציעות קשות, שאילצו אותו לפרוש ממשחק בשלב מוקדם, ב-2011.

קריירה בסין[עריכת קוד מקור | עריכה]

ילדות וקריירה ב-CBA[עריכת קוד מקור | עריכה]

יאו נולד בשנגחאי ליאו ז'יואן ולפנגדי פאנג, כדורסלנית בעברה וקפטן לשעבר של נבחרת הנשים של סין. הוריו של יאו היו הזוג הגבוה ביותר בסין בעת היוולדו.‏[1]

בילדותו חלם להיות ארכאולוג, אך לאחר ששוכנע להפוך לכדורסלן הוא הלך לאימונים פרטיים עם מאמן אישי, שהחלו כבר בהיותו בן 9.‏‏[2] כתלמיד בבית ספר לא הפגין יאו עניין מרובה בכדורסל, בעיקר בשל כושר גופו הירוד וגובהו החריג שהוביל למבנה גוף מגושם שהקשה עליו לשחק. מאוחר יותר הוריו החלו לאמנו, ובעקבות זאת החל יאו לפתח את כישוריו ולאהוב את משחק הכדורסל.‏[3] בגיל 13 נבחן לראשונה במחלקת הנוער של הקבוצה המקומית שנגחאי שארקס, והתאמן 10 שעות ביום על מנת להתקבל לקבוצה.‏[4] יאו שיחק במשך ארבע עונות בקבוצת הנוער של המועדון, ובקיץ 1997 הוא השתתף במחנה כדורסל מיוחד לזיהוי כישרונות של נייק, לאחר שמשך תשומת לב בשל הצטיינותו בכדורסל. הוא הצטרף לקבוצה הבוגרת בגיל 17, וקבע ממוצעים של 10 נקודות ו-8 ריבאונדים בעונת הרוקי שלו, 1997/1998. בשנות ה-90 התגברה הפופולריות של הכדורסל בסין, בין היתר כתוצאה מהפופולריות האישית שזכה בה, וכתוצאה מכך הוקמה ליגת ה-CBA‏.‏[3] יאו מינג פרש מכדורסל לאחר שנפצע פעמים רבות בקריירה.

עונתו השנייה נקטעה עקב שבר ברגלו, שלדברי יאו הפחית את יכולת הניתור שלו ב-10 עד 15 סנטימטרים.‏[5] בקיץ 1999 השתתף יאו עם נבחרת סין לראשונה באליפות אסיה, וזכה עמה במדליית הזהב הראשונה שלו. לאחר מכן, שנגחאי שארקס העפילה פעמיים לגמר אליפות ליגת ה-CBA בעונות 1999/2000 ו-2000/2001, אך הפסידה בשתי הפעמים לקבוצת באיי רוקטס. בעונה שלאחר מכן, עונת 2001/2002, עזב ואנג ג'ג'ה את באיי רוקטס ועבר ל-NBA. כתוצאה מכך, הפך יאו לכדורסלן המוביל בסין, והוביל את שנגחאי שארקס לאליפותה הראשונה מזה 25 שנים. במהלך משחקי הפלייאוף בעונתו האחרונה בשנגחאי הגיע יאו לממוצעים של 38.9 נקודות ו-20.2 ריבאונדים למשחק, ול-76.6 אחוזי קליעה מהשדה. באחד ממשחקי סדרת הגמר קלע לסל בכל זריקותיו (21 זריקות).

דראפט ה-NBA[עריכת קוד מקור | עריכה]

לי יאומין, סגן המנהל הכללי של שנגחאי שארקס, עודד את יאו ללכת להיבחן בדראפט ה-NBA של שנת 1999, בהיותו בן 19.‏‏[1] אולם יאו החליט להישאר מספר שנים נוספות בסין. כאשר יאו החליט להירשם לדראפט ה-NBA של 2002, קמה קבוצת יועצים שהייתה ידועה בכינויה "Team Yao" (בתרגום חופשי: קבוצת יאו). הקבוצה הורכבה ממנהל המשא ומתן של יאו, אריק ז'אנג, סוכן ה-NBA שלו, ביל דאפי, הסוכן הסיני שלו לו האו, הפרופסור לכלכלה מאוניברסיטת שיקגו ג'ון הויזינגה, וסגן נשיא מחלקת השיווק של "BDA Sports Management", ביל סאנדרס. הופצו תחזיות רבות שלפיהן יאו ייבחר במקום הראשון בדראפט.‏[6]‏‏[7] עם זאת, היו שהטילו ספק ביכולת של יאו להיבחר במיקום גבוה, עקב יציאתו המאוחרת מדי לכאורה מליגת ה-CBA.‏‏[8]

ראשי ליגת ה-CBA, יחד עם הנהלת שנגחאי שארקס והביורוקרטיה הסינית הקשו על מעברו של יאו ל-NBA והיה עליו לקבל שחרור מיוחד.‏[9] לבסוף, לאחר משאות ומתנים רבים, קיבל יאו אישור לעבור לארצות הברית. יאו נבחר ראשון בדראפט על ידי יוסטון רוקטס, ובכך הפך לשחקן הזר הראשון שנבחר במקום הראשון בדראפט, והשחקן הראשון שעושה זאת מבלי ששיחק קודם לכן בליגת המכללות האמריקנית.‏[10]

קריירה ב-NBA[עריכת קוד מקור | עריכה]

השנים הראשונות (2005-2002)[עריכת קוד מקור | עריכה]

יאו לא לקח חלק במחנה האימונים של טרום-העונה של יוסטון רוקטס עקב השתתפותו באליפות העולם עם נבחרת סין. מספר פרשני ספורט, כדוגמת ביל סימונס ודיק ויטאל, חזו כי ייכשל בליגה.‏[11]‏‏[12] התחזיות נבעו מהעובדה שיאו לא היה שחקן בעל יכולת פיזית גבוהה, עובדה שהייתה עלולה לפגוע בסיכוייו להשתלב ב-NBA. במשחק הראשון שלו, נגד אינדיאנה פייסרס, הוא שותף ב-11 דקות בהן לא קלע אף נקודה והוריד שני ריבאונדים. בשבעת משחקיו הראשונים הוא שיחק 7 דקות בלבד וקלע 4 נקודות בממוצע למשחק. עם זאת, יאו השתפר בהמשך העונה, וסיים את עונת הרוקי שלו ב-NBA עם ממוצעים של 13.5 נקודות ו-8.2 ריבאונדים למשחק, ואף זכה במקום השני בבחירת רוקי השנה ב-NBA אחרי אמארה סטודמאייר. הוא נבחר פה אחד לחמישיית הרוקיז ב-NBA,‏‏[13] וזכה גם בתואר רוקי השנה מטעם "Sporting News" ובפרס Laureus ל"פריצת הדרך של השנה בספורט".

יאו מתכונן לקראת זריקה מקו העונשין. ברקע, שחקן יוטה ג'אז ג'ון סטוקטון

לאחר שמאמן יוסטון החדש ג'ף ואן גאנדי פיתח את יכולת ההתקפה אצל יאו,‏[14] הצליח יאו לקבוע ממוצעי נקודות וריבאונדים גבוהים יותר בעונתו השנייה בליגה, כולל שיא קריירה של 41 נקודות ו-7 אסיסטים במשחק הניצחון בשלוש הארכות מול אטלנטה הוקס בפברואר 2004. הוא נכלל בפעם השנייה ברציפות כסנטר הפותח במשחק האולסטאר של ה-NBA2004. יאו סיים את העונה עם ממוצעים של 17.5 נקודות ו-9 ריבאונדים למשחק. הוא העפיל עם יוסטון למשחקי הפלייאוף הראשונים שלו, וקלע בסדרת הסיבוב הראשון, בה הפסידה יוסטון ללוס אנג'לס לייקרס, 15 נקודות בממוצע למשחק.

בקיץ 2004 רכשה יוסטון את כרטיס השחקן של טרייסי מגריידי מאורלנדו מג'יק, בעסקה שכללה שבעה שחקנים ובמסגרתה הועברו סטיב פרנסיס וקוטינו מובלי לאורלנדו. מגריידי השלים יחד עם יאו צמד שחקנים מובילים ביוסטון. יאו נבחר למשחק האולסטארס של ה-NBA ‏2005, כשהוא שובר את שיא הקולות בהצבעה למשחק האולסטאר, שהיה שייך עד אותה עת למייקל ג'ורדן, עם 2,558,278 קולות בסך הכול.‏[15] בפלייאוף, במשחק השני בסדרת הסיבוב הראשון מול דאלאס מאבריקס, קלע יאו 13 מ-14 זריקותיו, אחוז הקליעות הטוב ביותר במשחקי הפלייאוף בהיסטוריה של יוסטון.‏[16] עם זאת, ולמרות ממוצע של 21.4 נקודות בממוצע למשחק בסדרה, הוא לא הצליח למנוע את הדחתה של קבוצתו.

העונות רדופות-הפציעות[עריכת קוד מקור | עריכה]

על אף שיאו החמיץ שני משחקים בלבד במהלך כל שלוש שנות המשחק הראשונות שלו ב-NBA,‏‏[13] בעונת 2005/2006 נעדר יאו לתקופה ארוכה לאחר שהתפתח זיהום בכף רגלו השמאלית, והוא נאלץ לעבור ניתוח ב-18 בדצמבר 2005. על אף שהחמיץ 21 משחקים עקב פציעתו,‏[13] הוא קיבל שוב את מספר הקולות הרב ביותר בהצבעת האוהדים לבחירה למשחק האולסטאר של ה-NBA ‏2006.

ב-25 המשחקים שנערכו לאחר משחק האולסטאר, קבע יאו ממוצעים גבוהים של 25.7 נקודות ו-11.6 ריבאונדים למשחק, תוך שהוא קולע ב-53.7% מהשדה וב-87.8% מקו העונשין. ממוצעיו בתום 57 המשחקים שלו במשך העונה היו 22.3 נקודות ו-10.2 ריבאונדים למשחק. ארבעה משחקים בלבד לפני סיום העונה, נפצע יאו שוב במהלך המשחק נגד יוטה ג'אז ב-10 באפריל 2006, ושבר עצם ברגלו השמאלית. הפציעה מנעה ממנו לשחק במשך שישה חודשים.

בעונתו החמישית ב-NBA, קבע יאו ממוצע שיא בקריירה של 25 נקודות למשחק

בתחילת עונת 2006/2007, עונתו החמישית ב-NBA, נפצע יאו פעם נוספת, כאשר שבר את ברכו ב-23 בדצמבר 2006 בעת שניסה לחסום זריקה. אף על פי כן, לאחר פציעתו הצטיין יאו רבות וקבע ממוצעים של 26.8 נקודות, 9.7 ריבאונדים ו-2.3 חסימות למשחק, והוזכר על ידי פרשנים כמועמד לזכייה בפרס ה-MVP של העונה הסדירה ב-NBA.‏‏[17] יאו נבחר למשחק האולסטאר, אך לא היה ביכולתו לשחק בו עקב פציעתו, אך הוא היה כשיר מבחינה רפואית לחזור לשחק ב-4 במרץ 2007, לאחר שהחמיץ 34 משחקים. בסך הכל קלע בעונה זו 25 נקודות בממוצע למשחק.

יוסטון הודחה בסיבוב הפלייאוף הראשון לאחר הפסד במשחק השביעי והמכריע מול יוטה ג'אז, חרף 29 נקודות שקלע יאו, 15 מתוכן ברבע הרביעי. ההדחה הגיעה חרף ממוצעים של 25.1 נקודות ו-10.3 ריבאונדים למשחק שהעמיד יאו בסדרה. בעקבות יכולתו הטובה וממוצעיו הגבוהים בעונה זו, יאו נבחר לראשונה בקריירה שלו לתואר החמישייה השנייה של העונה ב-NBA, לאחר שבשנים קודמות נבחר פעמיים לחמישייה השלישית.

בעונה הבאה, במשחק האולסטאר של ה-NBA ‏2008, נכלל יאו שוב כסנטר הפותח בנבחרת המערב. בשבוע שלפני האולסטאר ניצחו יאו ויוסטון שמונה משחקים ברציפות, ולאחר ההפוגה שבאה בעקבות האולסטאר האריכו את הרצף ל-12 משחקים. עם זאת, ב-26 בפברואר 2008 צצו דיווחים לפיהם יאו יחמיץ את כל שארית העונה עקב שברי מאמץ ברגלו השמאלית. הוא נעדר ממשחקי הפלייאוף באותה עונה. הוא צלח ב-3 במרץ את הניתוח, שמיקם ברגים ברגלו על מנת לחזק את העצם, וזמן תקופת ההחלמה שלו הוערך בכארבעה חודשים.‏[18] יאו סיים את העונה, שבמהלכה שיחק 55 משחקים בלבד, עם ממוצעים של 22 נקודות, 10.8 ריבאונדים ו-2 חסימות למשחק. בסיומה הוא נבחר לחמישייה השלישית של העונה, בפעם השלישית בקריירה שלו.

במהלך הקיץ של 2008 רכשה יוסטון את כרטיס השחקן של רון ארטסט מסקרמנטו קינגס, בעסקה במסגרתה הועברו לסקרמנטו דונטה גרין ובובי ג'קסון. ארטסט צורף ליאו ומגריידי, והשלים יחד איתם שלישיית שחקנים מובילים, שגרמה לתחזיות שההגנה של יוסטון תתחזק.‏[19] לאחר פציעתו של מגריידי, יאו היה המנהיג הבלעדי של יוסטון, והוביל את קבוצתו לצמרת האזור המערבי, תוך שהוא קולע 19.7 נקודות בממוצע למשחק בעונה הסדירה. בניגוד לעונות הקודמות, הפעם יאו לא נפצע לתקופה ממושכת בעונה הסדירה ושיחק ב-77 משחקים. כמו כן, הוא נבחר למשחק האולסטאר של ה-NBA2009. יאו קלע 15 נקודות בסדרת הסיבוב הראשון בפלייאוף מול פורטלנד טרייל בלייזרס, הוביל את קבוצתו לניצחון 2-4 בסדרה, ובכך עבר לראשונה בקריירה שלו סדרת פלייאוף. אף על פי כן, הוא סבל שוב משבר מאמץ בסדרת הסיבוב השני מול לוס אנג'לס לייקרס, ונעדר משאר משחקי הפלייאוף. בסיום העונה הוא נבחר שוב לתואר החמישייה השנייה של העונה.

בקיץ שלאחר עונה זו התבררו שברי המאמץ של יאו כחמורים במיוחד, מה שהוביל לכך שיאו החמיץ את כל עונת 2009/2010. זמן קצר לאחר חזרתו מהפציעה, לאחר שהשתתף בחמישה משחקים בעונת 2010/2011, נפצע שוב ונעדר למשך שארית העונה. ביולי 2011 נכנע יאו לפציעותיו והודיע על פרישתו הסופית מכדורסל מקצועני.

נבחרת לאומית[עריכת קוד מקור | עריכה]

מאזן מדליות
יאו במדי נבחרת סין ב-2007
יאו במדי נבחרת סין ב-2007
מתחרה עבור Flag of the People's Republic of China.svg סין
אליפות אסיה
זהב פוקואוקה 1999 כדורסל גברים
זהב שנגחאי 2001 כדורסל גברים
זהב חרבין 2003 כדורסל גברים
זהב דוחא 2005 כדורסל גברים

יאו שיחק לראשונה במשחקים האולימפיים עבור נבחרת סין באולימפיאדת סידני 2000. נבחרתו לא זכתה להצלחה באולימפיאדה, והודחה כבר בשלב הבתים. במהלך הטורניר הוא הפתיע רבים, כאשר במשחק מול ארצות הברית הציג יכולות חסימה ולקיחת ריבאונדים מצוינות, והתמודד בכבוד מול כוכבי היריבה וינס קרטר ואלונזו מורנינג.‏[9] אולימפיאדה זו היוותה בכך את מקור החשיפה שלו ברחבי העולם.

באליפות העולם בשנת 2002 שנערכה באינדיאנפוליס הוא היווה גורם משמעותי בנבחרתו ושיחק נגד כוכבי NBA אחרים כדוגמת עמנואל ג'ינובילי, דירק נוביצקי ופרדרג סטויאקוביץ'. עם זאת, גם הפעם נבחרת סין לא נחלה הצלחה מרובה, וסיימה במקום האחרון בשלב הבתים השני. למרות הכישלון, נבחר יאו לסנטר המצטיין של הטורניר.

בטקס הפתיחה של אולימפיאדת אתונה 2004 נשא יאו את דגל סין, ואמר שהיה זה "חלום ישן שהתממש". לפני פתיחת הטורניר נתלו בו תקוות שיהיה השחקן המוביל של נבחרתו.‏[20] במשחק הראשון יאו קלע 39 נקודות בניצחון נבחרתו על ניו זילנד. יאו קלע 27 נקודות ולקח 13 ריבאונדים, כולל שתי זריקות מקו העונשין 28 שניות לסיום המשחק, שהבטיחו לנבחרתו את הניצחון על סרביה, שבזכותו עלתה הנבחרת לשלב הבא. בזכות הופעותיו בטורניר, בהן קבע ממוצעים של 20.7 נקודות תוך דיוק של 55.9% מהשדה ו-9.3 ריבאונדים למשחק, הוא נכלל בסיומו ב"חמישיית הטורניר".‏[21]

באליפות אסיה 2005, ששימשה גם כמוקדמות אליפות העולם, זכה יאו עם סין בטורניר, לאחר ניצחון במשחק הגמר 61-77 על לבנון. הוא זכה בתואר ה-MVP של הטורניר בפעם השלישית ברציפות, לאחר שזכה בתואר גם ב-2003 וב-2001. הייתה זו מדליית הזהב הרביעית בה זכה יאו עם נבחרת סין.

פציעתו של יאו בסיום עונת 2005/06 ב-NBA גבתה ממנו שישה חודשים של היעדרות, והעמידה את השתתפותו באליפות העולם 2006 בסימן שאלה. אף על פי כן, הוא החלים לפני פתיחת הטורניר, ובמשחק האחרון בסיבוב המוקדם הוא קלע 36 נקודות ולקח 10 ריבאונדים בניצחון נבחרת סין על סלובניה, ניצחון שהעלה אותה לשמינית הגמר. עם זאת, נבחרתו הובסה במשחק שמינית הגמר 95-64 על ידי נבחרת יוון, שהעפילה לבסוף עד לגמר הטורניר. יאו זכה בתואר מלך הסלים של הטורניר עם 25.3 נקודות למשחק, ואף סיים רביעי בדירוג מלך הריבאונדים עם 9 בממוצע למשחק.‏[22]

בשנת 2007, על אף ששיחק במספר משחקי ידידות במדי הנבחרת, יאו נעדר ממשחקי אליפות אסיה, עקב ההעפלה האוטומטית לאולימפיאדת בייג'ינג. ראשי הנבחרת רצו לשמור על כושרם של שחקני הנבחרת המובילים עבור ההצלחה באולימפיאדה, ועל כן הם לא לקחו חלק באליפות כדי שלא להתעייף או להיפצע. עקב כך, איבדה הנבחרת את תואר אלופת אסיה וסיימה רק במקום העשירי הכללי בטורניר.

לאחר שעבר ניתוח על מנת לחזק את רגלו השבורה, אמר יאו שאם לא יוכל לשחק באולימפיאדת בייג'ינג 2008, "זה יהיה ההפסד הגדול ביותר בקריירה שלי". למרות הניתוח, חזר להתאמן עם נבחרת סין ב-17 ביולי 2008.‏[23] ב-6 באוגוסט נשא יאו את הלפיד האולימפי לתוך כיכר טיאנאנמן, כחלק מטקס מסירת הלפיד. הוא אף נשא את דגל המשלחת הסינית במהלך טקס הפתיחה של האולימפיאדה. לאחר שני הפסדים של נבחרת סין, יאו קלע 30 נקודות בניצחונה של סין על אנגולה ו-25 נקודות בניצחונה על גרמניה. כתוצאה מכך, העפילה סין לרבע גמר הטורניר האולימפי בפעם השלישית בהיסטוריה שלה. ברבע הגמר הפסידו יאו ונבחרתו לנבחרת ליטא בתוצאה 94-68; יאו קלע 19 נקודות ולקח 7 ריבאונדים במשחק זה.

סגנון משחק[עריכת קוד מקור | עריכה]

יאו (משמאל) במהלך הגנתי מול לברון ג'יימס באולימפיאדת בייג'ינג

יאו, שהיה בזמנו השחקן הגבוה ביותר ב-NBA, מיתמר לגובה של 2.29 מטר. בהתאם לגובהו, הוא שיחק בעמדת הסנטר, וגובהו העניק לו יתרון על פני יריביו במאבקים מתחת לסל ובלקיחת ריבאונדים. הוא נעזר ביתרון הגובה שלו על מנת לקלוע נקודות רבות במשחקיו.‏[24] ממוצעי הנקודות שלו גבוהים מאוד ביחס לשחקנים אחרים בעמדת הסנטר, וכראייה לכך הוא היה מלך הסלים באליפות העולם ב-2006, והקולע המוביל מבין השחקנים בעמדתו בעונת 2006/07. עם זאת, הוא אינו מצטיין בזריקות מטווח השדה או מטווח שלוש נקודות.

החל מאולימפיאדת סידני, בה הופיע לראשונה על הבמה הבינלאומית, התגלה יאו כבעל יכולות אתלטיות טובות וכחוסם מצטיין.‏[9] עם זאת, בעת הגעתו ל-NBA היו פרשנים שחזו כי הוא לא יצליח להשתלב בליגה עקב יכולת פיזית לא טובה.‏[11] במהלך שנותיו הראשונות בליגה הוא שיפר את יכולתו הפיזית מתחת לסל ואת האומץ שלו במאבק מול שחקנים יריבים.‏[24] גם יכולת ההתקפה שלו השתפרה, לאחר הגעתו של המאמן ג'ף ואן גאנדי לקבוצה.‏[14] דרך קבע היה יאו שחקן הגנה מצטיין, וממוצעי החסימות שהשיג היו בין הגבוהים בליגה. אולם דווקא גופו הגדול של יאו היווה גורם לפציעותיו הרבות, ולכושר גופני נמוך יחסית שהגביל את הצטיינותו במשחקים.

מחוץ לכדורסל[עריכת קוד מקור | עריכה]

חייו האישיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

יאו במהלך ריאיון עם עיתונאים

יאו התחתן עם יי לי, כדורסלנית בנבחרת הנשים של סין, אותה פגש לראשונה כבר בהיותו בן 17. הקשר ביניהם נחשף כאשר הם הופיעו יחד בטקס הסיום של אולימפיאדת אתונה,‏[25] וב-6 באוגוסט 2007 הם התחתנו בטקס פרטי ללא נוכחות התקשורת.

ב-2004, כתב הספורט של ESPN ריק בוצ'ר שימש כסופר צללים עבור האוטוביוגרפיה של יאו בשם "יאו: חיים בשני עולמות" (Yao: A Life in Two Worlds). הספר מתאר את מהלך הקריירה של יאו עד לעונת הרוקי ב-NBA, את קשיי השתלבותו בארצות הברית, ואת הפיכתו לסמל ספורט לאומי בסין.‏‏[26] באותה שנה הוסרט סרט תיעודי שנקרא "השנה של יאו" (The Year of the Yao), ועסק בעונת הרוקי שלו ב-NBA.‏‏[27] הסרט סופר על ידי חברו של יאו, קולין פיין, ששימש כמתורגמנו לאורך שלוש שנותיו הראשונות בארצות הברית. בשנת 2005 הוציא ברוק לארמר, כתב העבר של השבועון "ניוזוויק", ספר בשם "מבצע יאו מינג", בו חשף כי הוריו של יאו שוכנעו להינשא זה לזו על מנת שילדם יהפוך לספורטאי דומיננטי. במהלך ילדותו, היה יאו נתון בטיפול מיוחד על מנת לסייע לו להפוך לכדורסלן מצטיין.‏[1]

חייו הציבוריים[עריכת קוד מקור | עריכה]

יאו הוא אחד מהספורטאים הסינים המפורסמים ביותר, לצדו של האתלט ליו שיאנג.‏[28] הוא הוביל את דירוג 100 הידוענים המובילים בסין של מגזין פורבס מבחינת הכנסה ופופולריות, עם הכנסה של 54.6 מיליון דולר (387.8 מיליון יואן) ב-2007.‏[29] חלק ניכר מהכנסותיו מגיע מהסכמי החסויות שלו:‏[30] נכון ל-2008 הוא קשור בחוזים עם מספר חברות מובילות. יאו חתם עם חברת נייקי עד לסיום עונת הרוקי שלו ב-NBA; כאשר נייקי החליטה שלא לחדש את חוזהו, הוא עבר לחברת ריבוק. הוא היה חתום בחוזה גם עם חברת פפסי. ב-2003 תבע את חברת קוקה-קולה, לאחר שזו השתמשה בתמונתו על הבקבוקים שלה ללא הסכמתו והגיע להסדר פשרה מחוץ לכותלי בית המשפט. מספר שנים לאחר מכן, חתם עם קוקה קולה על חוזה עבור אולימפיאדת בייג'ינג.‏[30] הסכמי הפרסום האחרים שלו כוללים את החברות ויזה, אפל, גרמין ומקדונלד'ס.

יאו השתתף באירועי צדקה רבים במהלך הקריירה שלו, ביניהם התוכנית "כדורסל ה-NBA ללא הפסקה".‏[31] בסיום עונת ה-NBA בשנת 2003 הוא אירח תוכנית לאיסוף תרומות, שאספה 300,000 דולר על מנת לעזור בעצירת התפשטות מחלת הסארס. בספטמבר 2007 קיים מכירה פומבית שגרפה 965,000 דולר (6.75 מיליון יואן), והשתתף במשחק צדקה שבו נאסף כסף עבור ילדים מעוטי יכולת בסין, יחד עם עמיתיו, כוכבי ה-NBA סטיב נאש, כרמלו אנתוני ובארון דייויס, וכוכב הקולנוע ג'קי צ'אן. לאחר רעידת האדמה בסצ'ואן 2008 תרם יאו 2 מיליון דולר לסיוע לעבודות החילוץ והקים קרן מיוחדת שנקראה "קרן יאו מינג" על מנת לסייע בהקמתם מחדש של בתי הספר שנהרסו ברעידת האדמה.‏[32] יאו משמש דובר הקמפיין הסיני להגברת המודעות למחלת האיידס ושל הקמפיין להגנת חיות בסכנת הכחדה, במסגרתו קרא לסינים להימנע מאכילת מאכלים מסורתיים כגון מרק סנפירי כרישים.‏‏‏[33]

באוגוסט 2008, לאחר שהדליק את הלפיד האולימפי באולימפיאדת בייג'ינג, נבחר יאו להוביל קמפיין מיוחד מטעם ארגון האומות המאוחדות שמטרתו לשפר את איכות הסביבה על אף משבר האנרגיה. לדברי יאו, "כספורטאי, אני מאמין שלספורט תפקיד מרכזי בקידום הנושאים הסביבתיים".‏[34] ביולי 2009 רכש יאו את הבעלות על קבוצתו לשעבר שנגחאי שארקס, שהייתה מצויה בקשיים כלכליים, תמורת כ-3 מיליון דולר.‏[35]

השפעתו[עריכת קוד מקור | עריכה]

יאו בטקס סיום אולימפיאדת בייג'ינג 2008. יאו יצר עניין רב במשחקו במדי סין באולימפיאדה זו

ליאו השפעה רבה על הכדורסל בסין, כאשר הוא תורם רבות לפיתוח הספורט והכדורסל במדינתו. מאז הצטרפותו ליוסטון רוקטס ב-NBA בשנת 2002 גדלה הפופולריות של הכדורסל בסין במידה רבה. הצלחתו של יאו הביאה את ארצות הברית לשים לב לשחקנים סינים כישרוניים, כדוגמת אי ג'יאנליאן שנכנס ל-NBA מספר שנים לאחר כניסתו של יאו.‏[36] פציעתו בעונת 2007/08 ב-NBA שסיכנה את השתתפותו באולימפיאדת בייג'ינג, גרמה לדאגה רבה בקרב מארגני האולימפיאדה. עקב כך עבר יאו טיפולים רפואיים מיוחדים, ולאחר שנודע שיוכל להשתתף הוקל למארגני האולימפיאדה ולאנשי סין עקב הרייטינג הגבוה שמביא יאו למגרשים.‏[2]

יאו הוא גורם עיקרי בתרומתה הגדולה של סין לפיתוח הכלכלי של ה-NBA - ‏20 אחוז מהכנסות הליגה השנתיות מגיעות ממדינות אחרות, ובסין למעלה מ-20,000 חנויות המוכרות סחורה של ה-NBA. על אף שליטתה של נבחרת ארצות הברית בענף, שהתבטאה בניצחונה הגבוה על סין באולימפיאדת בייג'ינג, ישנה מעין שותפות בין המדינות, המסייעת לפיתוחה הכלכלי והעסקי של ה-NBA. יאו אמר בסיום המשחק מול ארצות הברית: "אוצר בשבילי, כולי תקווה שזה יהיה סימן ליותר סינים שמשחקים את המשחק".‏[37] בנוסף, יש הרואים בו גורם לפיתוחו הרב של הכדורסל האולימפי לעומת משחקי כדור אחרים, כדוגמת הכדורגל האולימפי.‏[20]

הצלחתו של יאו ב-NBA משפיעה גם על הפוטבול האמריקני, כאשר ניכרים שיפורים בענף ברחבי סין וליגת ה-NFL, ליגת הפוטבול האמריקנית המובילה בעולם, מחפשת כישרונות סינים חדשים. שחקני פוטבול צעירים נמשכים לענף ומתקדמים בעקבות השיפורים.‏[38] יאו נערץ מאוד על ידי אנשים רבים בסין ומשפיע על התרבות הסינית; בסין ראו בו כוח לפיתוח של ספורטאים סינים רבים, ופתחו בפרויקט הנקרא "תוכנית יאו מינג".‏[2]

סטטיסטיקות קריירה[עריכת קוד מקור | עריכה]

נכון ל-21 באפריל 2011‏‏[39]‏‏[40]

סטטיסטיקה ב-CBA[עריכת קוד מקור | עריכה]

עונה קבוצה משחקים ריבאונדים אסיסטים אחוזים מהשדה אחוזים מהקו נקודות
1997/1998 שנגחאי שארקס 21 8.3 1.3 615. 485. 10
1998/1999 שנגחאי שארקס 12 12.9 1.7 585. 699. 20.9
1999/2000 שנגחאי שארקס 33 14.5 1.7 585. 683. 21.2
2000/2001 שנגחאי שארקס 22 19.4 2.2 679. 799. 27.1
2001/2002 שנגחאי שארקס 24 19 1.9 721. 759. 32.4
קריירה 122 15.4 1.8 651. 723. 23.4

סטטיסטיקה ב-NBA[עריכת קוד מקור | עריכה]

עונה רגילה[עריכת קוד מקור | עריכה]

עונה קבוצה משחקים חמישייה דקות אחוזים מהשדה אחוזים משלוש אחוזים מהקו ריבאונדים אסיסטים חטיפות חסימות נקודות
2002/2003 יוסטון 82 72 29.0 498. 500. 811. 8.2 1.7 4. 1.8 13.5
2003/2004 יוסטון 82 82 32.8 522. 000. 809. 9.0 1.5 3. 1.9 17.5
2004/2005 יוסטון 80 80 30.6 552. 000. 783. 8.4 8. 4. 2.0 18.3
2005/2006 יוסטון 57 57 34.2 519. 000. 853. 10.2 1.5 5. 1.6 22.3
2006/2007 יוסטון 48 48 33.8 516. 000. 862. 9.4 2.0 3. 2.0 25.0
2007/2008 יוסטון 55 55 37.2 507. 000. 850. 10.8 2.3 4. 2.0 22.0
2008/2009 יוסטון 77 77 33.6 548. 1.000 866. 9.9 1.8 4. 2.0 19.7
2010/2011 יוסטון 5 5 18.2 486. 000. 938. 5.4 0.8 0. 1.6 10.2
קריירה 486 476 32.5 524. 200. 833. 9.2 1.6 4. 1.9 19.0

פלייאוף[עריכת קוד מקור | עריכה]

עונה קבוצה משחקים חמישייה דקות אחוזים מהשדה אחוזים משלוש אחוזים מהקו ריבאונדים אסיסטים חטיפות חסימות נקודות
2003/2004 יוסטון 5 5 37.0 456. 000. 765. 7.4 1.8 4. 1.4 15
2004/2005 יוסטון 7 7 31.4 655. 000. 727. 7.7 7. 3. 2.7 21.4
2006/2007 יוסטון 7 7 37.1 440. 000. 880. 10.3 9. 1. 7. 25.1
2008/2009 יוסטון 9 9 35.9 545. 000. 902. 10.9 1.0 4. 1.2 17.1
קריירה 28 28 35.3 519. 000. 833. 9.3 1.0 3. 1.5 19.8

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ 1.0 1.1 1.2 Time, The Creation of Yao Ming, 7.11.2005
  2. ^ 2.0 2.1 2.2 ynet, נושא הלפיד: תוכנית יאו הוכתרה בהצלחה, 21.07.2008
  3. ^ 3.0 3.1 biggeststars.com, Yao Ming Biography
  4. ^ Bucher, Ric; Ming, Yao. Yao: A Life in Two Worlds, 31
  5. ^ Bucher, Ric; Ming, Yao. Yao: A Life in Two Worlds. pp. 50.
  6. ^ NBA.com, Danny Ainge's Mock Draft
  7. ^ Sports Illustrated, Let the picking begin, 19.06.2002
  8. ^ ESPN.com, 2002 NBA Draft: ESPN's Takes, 25.06.2002
  9. ^ 9.0 9.1 9.2 ynet, יאו מינג: חומה ומגדל, 13.04.2001
  10. ^ china.org.cn, Yao Ming Makes NBA History in 2002 Draft, 27.06.2002
  11. ^ 11.0 11.1 ESPN.com, Dear Diary ... who are these, 27.06.2002
  12. ^ ESPN.com, Yao Ming could be another LaRue Martin, 22.05.2002
  13. ^ 13.0 13.1 13.2 NBA.com, NBA: Yao Ming Info Page
  14. ^ 14.0 14.1 Taipei Times, Yao takes center stage in Houston's new stadium, 1.11.2003
  15. ^ chinadaily.com.cn, Yao Ming gets record votes for All-Star game, 4.02.2005
  16. ^ Houston Chronicle, Dream duo, 27.04.2005
  17. ^ ESPN.com, In value, Nash looking peerless, 17.01.2007
  18. ^ NBA.com, Yao undergoes successful foot surgery, 3.03.2008
  19. ^ nrg, רון ארטסט עבר מסקרמנטו ליוסטון, 30.07.2008
  20. ^ 20.0 20.1 nrg, טורניר הכדורסל האולימפי: חלומות או סיוטים, 13.08.2004
  21. ^ NBA.com, NBA.com: Statistics: NBA Players on International Teams
  22. ^ FIBA.com, Player Stats - Ming Yao
  23. ^ Associated Press, Yao Ming returns to action for China, 17.07.2008
  24. ^ 24.0 24.1 ynet, יוסטון רוקטס, 28.10.2004
  25. ^ china.org.cn, Groomsman Fondly Recounts Yao Ming's Marriage, 30.08.2007
  26. ^ NBA.com, Yao’s Life in Two Worlds
  27. ^ Houston Chronicle, The Year of the Yao
  28. ^ USA Today, Yao Ming's Injury Could Send Reebok Reeling, 24.05.2006
  29. ^ Xinhau, Yao Ming leads Forbes' Chinese celebrity list for fifth year, 11.03.2008
  30. ^ 30.0 30.1 Houston Chronicle, Injury doesn't diminish Yao's ability to sell products, 11.03.2008
  31. ^ NBA.com, Basketball without Borders — Asia
  32. ^ גלובס, יאו מינג יקים קרן תרומות שתבנה מחדש את בתי הספר שנפגעו ברעידת האדמה בסין, 11.06.2008
  33. ^ nytimes.com, Waiter, There’s a Celebrity in My Shark Fin Soup, 13.08.2006
  34. ^ nrg, יאו מינג שגריר סביבתי מטעם האו"ם, 11.08.2008
  35. ^ כלכליסט, יאו מינג קונה קבוצת כדורסל סינית, 8.07.2009
  36. ^ מקור ראשון, שניים סינים עם כישרון גדול, 18.11.2007
  37. ^ ReviewJournal.com, ED GRANEY: NBA stirs China's passion, 11.08.2008
  38. ^ npr.org, NFL Searches China for Its Own Yao Ming, 19.07.2007
  39. ^ NBA.com, Yao Ming Career Stats Page
  40. ^ הדקות, הריבאונדים, האסיסטים, החטיפות, החסימות והנקודות הינם בממוצע למשחק.


בחירות מספר 1 בדראפט ה-NBA

1947: מקנילי | 1948: טונקוביץ' | 1949: שאנון | 1950: שייר | 1951: מלצ'יורה | 1952: וורקמן | 1953: פליקס | 1954: סלבי | 1955: ריקטס | 1956: גרין | 1957: הנדלי | 1958: ביילור | 1959: בוזר | 1960: רוברטסון | 1961: בלאמי | 1962: מקגיל | 1963: היימן | 1964: בארנס | 1965: אטזל | 1966: ראסל | 1967: ווקר | 1968: הייז | 1969: עבדול ג'באר | 1970: לניר | 1971: קאר | 1972: מרטין | 1973: קולינס | 1974: וולטון | 1975: ד. תומפסון | 1976: לוקאס | 1977: בנסון | 1978: מ. תומפסון | 1979: ג'ונסון | 1980: קארול | 1981: אגוויר | 1982: וורת'י | 1983: סמפסון | 1984: אולאג'ואן | 1985: יואינג | 1986: דוהרטי | 1987: רובינסון | 1988: מנינג | 1989: אליסון | 1990: קולמן | 1991: ג'ונסון | 1992: אוניל | 1993: ובר | 1994: רובינסון | 1995: סמית' | 1996: אייברסון | 1997: דאנקן | 1998: אולווקנדי | 1999: ברנד | 2000: מרטין | 2001: בראון | 2002: יאו | 2003: ג'יימס | 2004: הווארד | 2005: בוגוט | 2006: ברניאני | 2007: אודן | 2008: רוז | 2009: גריפין | 2010: וול | 2011: אירווינג | 2012: דייוויס | 2013: בנט | 2014: ויגינס

ערך מומלץ
Article MediumPurple.svg