טרייסי מקגריידי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
טרייסי מקגריידי
TracyMcGrady.jpg
תאריך לידה 24 במאי 1979 (בן 35)
מקום לידה בארטו שבפלורידה
עמדה קלע, סמול פורוורד
גובה 2.03 מטרים
מספר 1
מכללה האקדמיה הנוצרית של מאונט ציון (בית ספר תיכון)
דראפט בחירה מספר 9, 1997
טורונטו ראפטורס
קבוצות
1997 - 2000
2000 - 2004
2004 - 2010
2010
2010 - 2011
2011 - 2012
2012 - 2013
2013
טורונטו ראפטורס
אורלנדו מג'יק
יוסטון רוקטס
ניו יורק ניקס
דטרויט פיסטונס
אטלנטה הוקס
צ'ינגדאו דאבל-סטאר
סן אנטוניו ספרס
הישגים 7 הופעות במשחק האולסטאר (2001 - 2008)
פעמיים חמישיית העונה ‏(2002, 2003)
3 פעמים חמישיית העונה השנייה (2001, 2004, 2007)
פעמיים חמישיית העונה השלישית (2005, 2008)
השחקן המשתפר ביותר (2001)
מלך הסלים (2003, 2004)

טרייסי למאר מקגריידי ג'וניור (אנגלית: Tracy Lamar McGrady Jr; נולד ב-24 במאי 1979) הוא כדורסלן אמריקאי בדימוס, ששיחק בעמדת הקלע. מלבד עמדת הקלע, מקגריידי שיחק גם בעמדת הסמול פורוורד. הוא כונה "טי-מאק".

מאז הגעתו ל-NBA בשנת 1997, מקגריידי השתתף 7 פעמים במשחק האולסטאר, וסיים פעמיים כמלך הסלים של הליגה: ב-2003 וב-2004. בעונתו השלישית הוא השתתף בתחרות ההטבעות של ה-NBA.

בשבע השנים הראשונות שלו ב-NBA מקגריידי שיחק בטורונטו ראפטורס ובאורלנדו מג'יק, וב-2004 הועבר ליוסטון רוקטס.

קריירת ה-NBA[עריכת קוד מקור | עריכה]

טורונטו ראפטורס (1997 - 2000)[עריכת קוד מקור | עריכה]

מקגריידי נבחר במקום התשיעי בדראפט ה-NBA1997 על ידי טורונטו ראפטורס. בשתי העונות הראשונות שלו בטורונטו מקגריידי לא הרבה לפתוח בחמישייה וקלע פחות מ-10 נקודות בממוצע למשחק. החל מהעונה השנייה שלו הוא שיחק בקבוצה עם בן דודו, וינס קארטר. בעונתו השלישית ביצע מקגריידי את התקדמותו, כאשר פתח ב-34 משחקים וקלע 15.4 נקודות בממוצע למשחק, ואף העמיד ממוצע שיא בקריירה של 1.9 חסימות. בנוסף, הוא השתתף בתחרות ההטבעות במסגרת שבוע האולסטאר של ה-NBA, וסיים במקום השלישי אחרי סטיב פרנסיס ו-ווינס קארטר. הוא הוביל את הקבוצה יחד עם קארטר למשחקי הפלייאוף לראשונה בתולדותיה, אך הפסיד עימה לניו יורק ניקס בסיבוב הראשון. בסיום העונה הפך מקגריידי לשחקן חופשי.

אורלנדו מג'יק (2000 - 2004)[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-3 באוגוסט 2000, עבר מקגריידי לאורלנדו מג'יק, כחלק תהליך התחזקות של הקבוצה, שהחתימה באותו קיץ גם את גרנט היל. בעקבות פציעתו של היל בעונת 2000/2001, מקגריידי היה לקלעי המוביל של אורלנדו באותה עונה. במהלך העונה הוא נבחר לראשונה בקריירה שלו לשחק עבור נבחרת המזרח במשחק האולסטאר של ה-NBA. בסיומה הוא זכה בתואר "השחקן המשתפר של העונה".

בעונה שלאחר מכן, 2001/2002, היל נפצע פעם נוספת ושיחק ב-14 משחקים בלבד. מקגריידי היה השחקן המוביל של אורלנדו, והוביל אותה למאזן של 44 ניצחונות ו-38 הפסדים בסיום העונה הסדירה, ולסיבוב הראשון במשחקי הפלייאוף שבו היא הפסידה לשארלוט הורנטס. הוא קלע 25.6 נקודות בממוצע למשחק בעונה זו, ונבחר בסיומה לחמישייה הראשונה של העונה ב-NBA.

בעונתו החמישית ב-NBA‏, 2002/2003, מקגריידי קבע שיא קריירה כאשר קלע 32.1 נקודות בממוצע למשחק, ואף סיים את העונה כמלך הסלים של הליגה. אורלנדו סיימה במקום השמיני במזרח, ואף הובילה 1-3 בסדרת הסיבוב הראשון בפלייאוף מול דטרויט פיסטונס, אך הפסידה את שלושת המשחקים האחרונים והודחה פעם נוספת.

בעונת 2003/2004, מקגריידי השיג פעם נוספת את תואר מלך הסלים של ה-NBA, עם 28 נקודות בממוצע למשחק. במהלך העונה הוא קלע 62 נקודות במשחק נגד וושינגטון ויזארדס, שיא הנקודות בקריירה שלו למשחק אחד. למרות יכולתו הטובה של מקגריידי, אורלנדו לא הצליחה להעפיל למשחקי הפלייאוף באותה עונה, וסיימה עם המאזן החלש ביותר בליגה של 21 ניצחונות ו-61 הפסדים.

יוסטון רוקטס (מאז 2004)[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-29 ביוני 2004 הועבר מקגריידי ליוסטון רוקטס, בטרייד שכלל 7 שחקנים: מקגריידי, טיירון לו, ריס גיינס וג'וואן האוורד הועברו ליוסטון; ובתמורה סטיב פרנסיס, קאטינו מובלי וקלווין קאטו הועברו לאורלנדו מג'יק. ביוסטון מקגריידי חבר לסנטר יאו מינג, ויחד עם יאו הוביל את יוסטון למקום החמישי במערב בעונת 2004/2005. משחקו המפורסם ביותר באותה עונה הוא המשחק מול סן אנטוניו ספרס ב-9 בדצמבר 2004, שבו קלע 13 נקודות (4 שלשות וקליעת עונשין אחת) ב-33 השניות האחרונות שסייעו ליוסטון לנצח 80-81. למרות היכולת הטובה של מקגריידי ויאו, יוסטון הודחה בסיבוב הראשון בפלייאוף על ידי דאלאס מאבריקס.

בעונת 2005/2006 מקגריידי השתתף בפעם השישית שלו במשחק האולסטאר, וקלע בו 36 נקודות. עם זאת, הוא סבל מפציעות במהלך העונה, והחמיץ 35 משחקים בעקבות כאבי גב, ובחלק מהמשחקים אף הציג יכולת חלשה. בעקבות פציעתו, יוסטון סיימה את העונה עם מאזן שלילי ולא הצליחה להעפיל למשחקי הפלייאוף.

בעונת 2006/2007, מקגריידי עבר טיפול אצל הרופא ג'ון פטרסון, על מנת לרפא את בעיות הגב שלו. למרות בעיות הגב שלו, הוא שיחק ב-71 משחקים. לאחר פציעתו של יאו מינג, שהיה השחקן המוביל בקבוצה עד אז, מקגריידי הפך למנהיג הקבוצה, והוביל אותה למאזן החמישי בטיבו בליגה ולמקום הרביעי במערב. מקגריידי אף הפך באותה עונה לשחקן השלישי הצעיר ביותר בהיסטוריית ה-NBA שקולע 14,000 נקודות ומוריד 4,000 ריבאונדים בקריירה. יוסטון הודחה פעם נוספת בסיבוב הראשון במשחקי הפלייאוף, לאחר הפסד ליוטה ג'אז.

בעונת 2007/2008 יאו ומקגריידי, יחד עם שחקנים מוכשרים נוספים, הובילו את יוסטון ל-22 ניצחונות רצופים במהלך העונה הסדירה (אף על פי שיאו נפצע לאחר הניצחון ה-12) - הרצף השלישי באורכו בהיסטוריה של ה-NBA, אחרי ה-33 של לוס אנג'לס לייקרס, וה-27 של מיאמי היט וכמו כן למקום השלישי באזור המערבי. למרות העונה הטובה, יוסטון הודחה שוב בסיבוב הפלייאוף הראשון, בשל הפסד נוסף ליוטה.

באמצע עונת 2008/2009 נפצע מקגריידי פעם נוספת, כשהפעם הפציעה הייתה קשה מהרגיל, והשביתה אותו למשך קרוב לשנה. במשחקי הפלייאוף של אותה עונה הצליחה יוסטון לעבור את הסיבוב הראשון, ולמרות שמקגריידי לא שותף בשל היותו פצוע, הוא נחשב מבחינה רשמית כשותף להישג זה, לראשונה בקריירה שלו. הוא חזר למגרשים רק בדצמבר 2009, במשחק נגד דטרויט פיסטונס. לאחר שמיעט לקבל דקות משחק מהמאמן ריק אדלמן הועבר מקגריידי לקבוצת ניו יורק ניקס בפברואר 2010. עם סיום העונה, שוחרר מקגריידי מסגל הניקס, ובאוגוסט 2010 חתם בקבוצת דטרויט פיסטונס.

ניו יורק ניקס (2010) [עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-18 בפברואר 2010 מקגריידי עבר בטרייד לניו יורק ניקס במסגרת הטרייד של שלושה שחקנים מיוסטון, ניו יורק, וסקרמנטו קינגס. ב-20 בפברואר 2010 מקגריידי ביצע את הופעת הבכורה שלו בניקס נגד אוקלהומה סיטי ת'אנדר,במדיסון סקוור גארדן,והקהל צעק "אנחנו רוצים את T-Mac!".הוא הקלע 26 נקודות,הוריד 4 ריבאונדים,ומסר 5 אסיסטים ב-32 דקות. הניצחון הראשון שלו כשחקן הניקס הגיע שישה ימים לאחר מכן, במאמץ 23 נקודות נגד וושינגטון וויזארדס. הוא שיחק 24 משחקים עם הקבוצה, עם ממוצע של 9.4 נק '

דטרויט פיסטונס (2010 - 2011) [עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-16 באוגוסט 2010 מקגריידי חתם על חוזה לשנה אחת עם דטרויט פיסטונס.  ב -7 בדצמבר 2010, מקגריידי שיחק נגד יוסטון בפעם הראשונה במדי הפיסטונס לתגובות של מחיאות כפיים וקריאות בוז מהקהל של יוסטון וקלע 11 נקודות הוריד 3 ריבאונדים, ומסר 3 אסיסטים אבל הקבוצה הפסידה 97-83. ב-14 בינואר 2011, מקגריידי קלע שיא עונתי של 22 נקודות (101-95) על טורונטו ראפטורס. הממוצע של מקגריידי הוא 8.0 נקודות, 3.5 אסיסטים, ו3.5 ריבאונדים ב23.4 דקות בפיסטונס, אבל הם הפסידו את הפלייאוף בשנה השנייה ברציפות.

אטלנטה הוקס (2011 - 2012) [עריכת קוד מקור | עריכה]

ב -7 בדצמבר 2011, ה-ESPN דיווח כי מקגריידי הסכים לעסקה לשנה אחת עם אטלנטה הוקס . בהופעת הבכורה שלו בהוקס, מקגריידי סיים עם 12 נקודות, 2 ריבאונדים, חטף וחסם בפחות מ -20 דקות וזה נגמר בניצחון 106-70 על ניו ג'רזי נטס. פחות משבוע לאחר מכן, ב -2 בינואר 2012, מקגריידי קלע 13 על 16 הנקודות שלו ברבעון הרביעי של משחק נגד מיאמי היט שהייתה הקבוצה הכי חזקה בליגה, ואטלנטה ניצחה,הוא הוביל את הוקס לקאמבק של ניצחונות. במהלך העונה, היה לו את הממוצע נמוך בקריירה 5.3 נקודות למשחק ב16.

צ'ינגדאו דאבל-סטאר (2012 - 2013)[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב -9 באוקטובר 2012, מקגריידי חתם על עסקה לשנה אחת עם הקבוצה של איגוד הכדורסל הסיני "צ'ינגדאו דאבל-סטאר". מקגריידי קלע 49.6%  עם עונה טובה של 25.0 נקודות, 7.2 ריבאונדים, 5.1 אסיסטים, 1.6 חטיפות, ו0.6 בלוקים למשחק. קבוצתו סיימה במקום האחרון בCBA 2012 עם רקורד של 8 ניצחונות ו24 הפסדים.

סן אנטוניו ספרס (2013) [עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-16 באפריל 2013, מקגריידי חתם בסן אנטוניו ספרס ממש לפני סיום העונה , מה שהופך אותו כשיר לשחק עבורם בפלייאוף.  והוא בחר ללבוש את חולצת מס '1. (2012-13 ) וזו הייתה העונה הראשונה של מקגריידי שהוא לא שיחק משחק רגיל לעונה. סן אנטוניו ספרס סימה 58-24, השיא הטוב ביותר באזור המערבי. מקגריידי קיבל דקות הראשונות שלו בספרס נגד הלוס אנג'לס לייקרס במשחק הרביעי בסיבוב הראשון של פלייאוף 2013 .  במשחק השני של גמר ה-NBA, מקגריידי שיחק את דקות הראשונות שלו בסדרת האליפות, עם שני ריבאונדים ושני אסיסטים. הספרס הפסידו נגד מיאמי בסיבוב האחרון.

פרישה מ- NBA [עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-26 באוגוסט 2013 מקגריידי הודיע ​​על פרישתו מה-NBA בשידור חי ב-ESPN. הוא אמר, ש"הדלת עדיין פתוחה" ושאולי ישחק בחו"ל. 

תארים ושיאים[עריכת קוד מקור | עריכה]

שיאים אישיים

סטטיסטיקות קריירה[עריכת קוד מקור | עריכה]

העונה הסדירה[עריכת קוד מקור | עריכה]

עונה קבוצה משחקים חמישייה דקות אחוזים מהשדה אחוזים משלוש אחוזים מהקו ריבאונדים אסיסטים חטיפות חסימות נקודות
1997/1998 טורונטו 64 17 18.4 0.450 0.341 0.712 4.2 1.5 0.8 0.9 7.0
1998/1999[א] טורונטו 49 2 22.6 0.436 0.229 0.726 5.7 2.3 1.1 1.4 9.3
1999/2000 טורונטו 79 34 31.2 0.451 0.277 0.707 6.3 3.3 1.1 1.9 15.4
2000/2001 אורלנדו 77 77 40.1 0.457 0.355 0.733 7.5 4.6 1.5 1.5 26.8
2001/2002 אורלנדו 76 76 38.3 0.451 0.364 0.748 7.9 5.3 1.6 1.0 25.6
2002/2003 אורלנדו 75 74 39.4 0.457 0.386 0.793 6.5 5.5 1.6 0.8 32.1
2003/2004 אורלנדו 67 67 39.9 0.417 0.339 0.796 6.0 5.5 1.4 0.6 28.0
2004/2005 יוסטון 78 78 40.8 0.431 0.326 0.774 6.2 5.7 1.7 0.7 25.7
2005/2006 יוסטון 47 47 37.1 0.406 0.312 0.747 6.5 4.8 1.3 0.9 24.4
2006/2007 יוסטון 71 71 35.8 0.431 0.331 0.707 5.3 6.5 1.3 0.5 24.6
2007/2008 יוסטון 66 62 37.0 0.419 0.292 0.684 5.1 5.9 1.0 0.4 21.6
2008/2009 יוסטון 35 35 33.7 0.388 0.376 0.801 5.0 4.6 1.2 0.4 15.4
2009/2010 יוסטון 6 0 7.7 0.368 0.500 0.667 0.8 1.0 0.0 0.3 3.2
2009/2010 ניו יורק ניקס 24 24 26.1 0.389 0.242 0.754 3.7 3.9 0.6 0.5 9.4
2010/2011 דטרויט 72 39 23.4 0.442 0.341 0.698 3.5 3.5 0.9 0.5 8.0
2011/2012[ב] אטלנטה 52 0 16.1 0.437 0.455 0.675 3.0 2.1 0.3 0.3 5.3
קריירה 938 703 32.7 0.435 0.338 0.746 5.6 4.4 1.2 0.9 19.6
אולסטאר 7 6 24.6 .500 .351 .619 3.0 3.9 1.6 .4 17.1

פלייאוף[עריכת קוד מקור | עריכה]

עונה קבוצה משחקים חמישייה דקות אחוזים מהשדה אחוזים משלוש אחוזים מהקו ריבאונדים אסיסטים חטיפות חסימות נקודות
1999/2000 טורונטו 3 3 37.0 0.386 0.286 0.875 7.0 3.0 1.0 1.0 16.7
2000/2001 אורלנדו 4 4 44.5 0.415 0.200 0.816 6.5 8.3 1.8 1.2 33.8
2001/2002 אורלנדו 4 4 44.5 0.462 0.313 0.739 6.3 5.5 0.5 1.8 30.8
2002/2003 אורלנדו 7 7 44.0 0.448 0.340 0.773 6.7 4.7 2.0 0.9 31.7
2004/2005 יוסטון 7 7 43.0 0.456 0.370 0.824 7.4 6.7 1.6 1.4 30.7
2006/2007 יוסטון 7 7 40.0 0.394 0.250 0.737 5.9 7.3 0.7 0.9 25.3
2007/2008 יוסטון 6 6 41.2 0.425 0.208 0.623 8.2 6.8 1.5 0.8 27.0
2012/2011 אטלנטה 6 0 15.0 0.385 0.000 0.833 2.8 1.0 0.0 0.3 4.2
2013/2012 סן אנטוניו 6 0 5.2 0.000 0.000 0.000 1.3 1.2 0.3 0.5 0.0
קריירה 50 38 34.5 0.426 0.290 0.757 5.7 5.0 1.1 0.9 22.2
  1. ^ בשל שביתת שחקנים ב-NBA התקיימו בעונת 1998/1999 50 משחקים בלבד
  2. ^ בשל שביתת שחקנים ב-NBA התקיימו בעונת 2011/2012 66 משחקים בלבד

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

השחקן המשתפר של העונה ב-NBA

1986: רוברטסון | 1987: אליס | 1988: דאקוורת' | 1989: ג'ונסון | 1990: סייקלי | 1991: סקיילס | 1992: אליסון | 1993: ג'קסון | 1994: מקלין | 1995: בארוס | 1996: מורשאן | 1997: אוסטין | 1998: הנדרסון | 1999: אמסטרונג | 2000: רוז | 2001: מקגריידי | 2002: אוניל | 2003: ארינאס | 2004: רנדולף | 2005: סימונס | 2006: דיאו | 2007: אליס | 2008: טורקוגלו | 2009: גריינג'ר | 2010: ברוקס | 2011: לאב | 2012: אנדרסון | 2013: ג'ורג' | 2014: דרגיץ'