אלן אייברסון
| יש לשכתב ערך זה. הסיבה לכך היא: ניסוח. | ||
| אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. אם אתם סבורים כי אין בדף בעיה, ניתן לציין זאת בדף השיחה. | ||
| תאריך לידה | 7 ביוני 1975 |
| מקום לידה | המפטון שבוירג'יניה |
| עמדה | רכז, קלע |
| כינוי | "התשובה" |
| גובה | 1.83 מטר |
| מספר | 3 |
| מכללה | ג'ורג'טאון |
| דראפט | בחירה מספר 1, 1996 פילדלפיה 76' |
|
קבוצות
|
|
|---|---|
| 1996 - 2006 2006 - 2008 2008 - 2009 2009 2009 - 2010 2010 - |
פילדלפיה 76' דנוור נאגטס דטרויט פיסטונס ממפיס גריזליס פילדלפיה 76' בשיקטאש |
| הישגים | MVP של העונה הסדירה ב-NBA (2001) 11 בחירות למשחק האולסטאר של ה-NBA פעמיים MVP של משחק האולסטאר 3 פעמים נבחרת ה-NBA |
אלן איזייל אייברסון (באנגלית: Allen Ezail Iverson; נולד ב-7 ביוני 1975 בהמפטון, וירג'יניה) הוא כדורסלן אמריקאי המשחק בעמדות הרכז וקלע בקבוצת בשיקטאש. נבחר בדראפט 1996 על ידי ה-פילדלפיה 76' במקום הראשון לאחר שנתיים באוניברסיטת ג'ורג'טאון. מגדולי הקלעים בהיסטורית המשחק.[1] מתנשא לגובה של 1.83 מטר.
תוכן עניינים |
[עריכה] נעוריו
אלן אייברסון נולד בהמפטון, וירג'יניה. אימו, אן, ילדה אותו בהיותה בת 15 בלבד, זמן קצר לאחר שהגיעה להמפטון מקונטיקט, מקור משפחתה. אן נישאה בווירג'יניה למייקל פרימן, ולזוג נולדו שתי בנות. פרימן, אביו החורג של אייברסון, הסתבך בפלילים וריצה מספר ענשי מאסר בכלא, בעיקר בשל סחר בסמים. המשפחה התגוררה בדירה קטנה בשכונת עוני בהמפטון, בתנאים קשים, והאם נאלצה לעבוד למחייתה בזנות. "בכל פעם שחזרתי הביתה – לא היו אורות, לא היה אוכל, לפעמים גם לא היו מים. הביוב פרץ מהצינורות מתחת לבלטות ונאלצתי לראות את אחותי מסתובבת בבית בגרביים שלה, כי הרצפה רטובה מהביוב. הריח גרם לה בחילה" (אלן אייברסון). בבית הספר היה אייברסון תלמיד גרוע שנהג להיעדר תכופות מהלימודים.
בהשפעת אימו החל לשחק כדורסל, אף על פי שהעדיף פוטבול. הוא הצטיין בשני הענפים ועם השנים כיכב בנבחרות הכדורסל והפוטבול של בית ספרו.
ב-1993 הסתבך אייברסון, יחד עם כמה מחבריו, בקטטה עם חבורת נערים לבנים באולם באולינג בהמפטון. ארבעה שחומי עור נעצרו בעקבות האירוע כולל אייברסון עצמו, שהועמד למשפט ונידון למאסר. לאחר כ-5 חודשים בכלא זכה לשחרור בערבות, כשאחד מתנאי הערבות היה שלא ישחק כדורסל מקצועני עד שישלים את חובותיו הלימודיות.
אימו של אייברסון חיפשה מאמן מכללות קשוח שיהווה עבורו דמות אב וירחיק אותו מצרות. כך הגיע אייברסון לנבחרת הכדורסל של אוניברסיטת ג'ורג'טאון בוושינגטון הבירה, תחת חסותו של המאמן ג'ון תומפסון.
[עריכה] קריירה ככדורסלן מקצועי
[עריכה] שנותיו הראשונות ב-NBA (1996 - 2000)
לאחר שנתיים בלבד במכללה, נבחר אייברסון על ידי פילדלפיה 76' מה-NBA כבחירה ראשונה בסיבוב הראשון של דראפט 1996. כבר בשנותיו הראשונות בליגה הפגין יכולת גבוהה, שהתבטאה בשליטה מצוינת בכדור, מהירות, זריזות ויכולת קליעה טובה. בעונתו הראשונה ב-NBA שיחק 76 משחקים וקלע 23.5 נקודות למשחק, מסר 7.5 אסיסטים השיג 2.1 חטיפות למשחק ובסוף אותה העונה קיבל את תואר רוקי השנה.
בעונתו השלישית בליגה, קלע אייברסון 26.8 נקודות למשחק וזכה בתואר מלך הסלים הראשון שלו בקריירה. בנוסף רשם גם שיא קריירה בקליטת כדורים חוזרים עם 4.9 בממוצע למשחק וקינח במשחק הגנתי משובח עם 2.3 חטיפות למשחק. בסיום העונה הרגילה הוביל אייברסון גם לראשונה את קבוצתו לשלב הפלייאוף בו, לאחר ניצחון בשלב הראשון על אורלנדו מג'יק בארבעה משחקים, הפסידו ה-76' בסיבוב השני של הפלייאוף לאינדיאנה פייסרס בסדרה של 4 משחקים. במהלך משחקי הפלייאוף הציג אייברסון יכולת לא מבוטלת עם 28.5 נקודות למשחק, בעודו חוטף 2.5 כדורים ואוסף 4.1 כדורים חוזרים למשחק. בסוף עונת 1998/1999 אייברסון חתם על חוזה לשש שנים נוספות במדי פילדלפיה בשווי 70 מיליון דולר.
בעונה הבאה, קלע אייברסון 28.4 נקודות, חטף 2.1 חטיפות, מסר 4.7 אסיסטים ואסף 3.8 כדורים חוזרים בממוצע למשחק. באותה השנה נבחר אייברסון בפעם הראשונה למשחק אולסטאר, בו הבריק עם 26 נקודות ו-9 אסיסטים. אייברסון היה שני באותה שנה ברשימת הקלעים של הליגה, אחרי שאקיל אוניל והוביל שוב את קבוצתו פילדלפיה לפלייאוף. לאחר התמודדות בסיבוב הראשון מול המועדון משארלוט, אותו ניצחו ה-76' בסדרה של 4 משחקים, פגשו שוב בסיבוב השני את הפייסרס להם הפסידו בסדרה של 6 משחקים.
[עריכה] שנת השחקן המצטיין (2000/2001)
אחרי שניסיונות הטרייד להעביר את אייברסון לדטרויט פיסטונס נכשלו אייברסון הוביל את הקבוצה שלו למאזן הטוב במזרח עם 56 ניצחונות ו-26 הפסדים ולמאזן השני בטיבו בליגה אחרי סן אנטוניו. באותה העונה אייברסון הוביל את רשימת קלעי הליגה ואת טבלת החטיפות. הוא זכה בתואר מלך הסלים השני בקריירה שלו עם 31.1 נקודות למשחק ומלך החטיפות של הליגה עם 2.51 חטיפות למשחק. על ביצועיו המרשימים באותה העונה אייברסון קיבל את תואר השחקן המצטיין של העונה הסדירה.
באותה העונה הוא נבחר בפעם השנייה למשחק אולסטאר, והוביל את המזרח לניצחון על המערב בעודו קולע 25 נקודות, מוסר 5 אסיסטים וחוטף 4 כדורים באותו המשחק, שהובילו לבחירתו לשחקן המצטיין של משחק האולסטאר.
אחרי שהוביל את קבוצתו למקום הראשון במזרח, אייברסון הוביל אותה גם לגמר הפליאוף באותה השנה לראשונה מאז שנת 1983. אייברסון פגש את אינדיאנה פייסרס בסיבוב הראשון של פליאוף, אחרי שניצח אותם בסדרה של ארבעה משחקים, פגש את וינס קרטר ואת טורונטו ראפטורס בסיבוב השני וגם בסיבוב השני הוביל את קבוצתו לניצחון בסדרה של שבעה משחקים ולגמר המזרח. בגמר המזרח הוא פגש את מילווקי באקס והוביל את קבוצתו לניצחון עליהם בסדרה של שבעה משחקים לגמר הפליאוף.
בגמר הפליאוף אייברסון ופילדלפיה פגשו את לוס אנג'לס לייקרס של שאקיל אוניל וקובי בראיינט. במשחק הראשון בסדרה אייברסון הוביל את קבוצתו לניצחון ראשון בעודו קולע 48 נק' באותו המשחק, אבל לא הצליח להוביל את קבצתו ב-4 משחקים אחרים שבהם הפסידו את סדרת הגמר.
[עריכה] 2002 - 2006
בעונה הבאה פילדלפיה התקשו לחזור על ההצלחה שלהם, למרות שאייברסון סיים בפעם השנייה ברציפות בצמרת רשימת הקלעים של הליגה עם 31.4 נקודות למשחק וזכה בתואר מלך הסלים בפעם השלישית בקריירה שלו. בנוסף קבע אייברסון שיא קריירה בממוצע חטיפות למשחק, דורג ראשון ברשימת החוטפים עם 2.8 חטיפות למשחק וזכה בפעם השנייה ברציפות בתואר מלך החטיפות של הליגה.
באותה העונה אייברסון הוביל את קבוצתו למקום השישי במזרח ולסיבוב הראשון של הפלייאוף מול הבוסטון סלטיקס, בו נוצחה פילדלפיה בסדרה של חמישה משחקים. בתקופה זו מערכת היחסים של אייברסון עם מאמנו לארי בראון החלה להתדרדר. בראון מתח ביקורת על אייברסון בטענה שזה לא מופיע לאימונים, ובתגובה לכך אייברסון נשא את נאום "האימון" המפורסם בו חזר על המילה "practice" (אימון או להתאמן) 25 פעמים, בניסיון לבטא את מה שבעיניו נראה כהפרזה בחשיבות האימונים.
עונה לאחר מכן אייברסון הוביל את קבוצתו למקום הרביעי במזרח כשהוא קולע 27.6 נקודת וחוטף 2.7 חטיפות למשחק. בסיום אותה השנה, בפעם השלישית ברציפות, היה ראשון ברשימת החוטפים בליגה. באותה עונה אייברסון וקבוצתו התמודדו מול ניו-אורלינס ששיחקו במזרח באותה התקופה ובסדרה של שישה משחקים דילגו לסיבוב השני בפליאוף. בסיבוב השני אייברסון ופילדלפיה הפסידו בסדרה של 6 משחקים לדטרויט פיסטונס. אחרי אותה העונה מאמנה של פילדלפיה לארי בראון עזב את הקבוצה עקב הכישלון בפלייאוף.
עונת 2003/2004 הייתה קשה על אייברסון, שבשל פציעה החמיץ 34 משחקים. עם זאת, בעונה הזאת הצליח להשיג ממוצעים מרשימים של 26.4 נקודות, 6.8 אסיסטים ו-2.4 חטיפות אם כי לא הצליח להוביל את פילדלפיה לפלייאוף.
בעונה הבאה, 2004/2005, אייברסון פרח מחדש. אייברסון סיים בראש רשימת הקלעים בפעם הרביעית בקריירה שלו עם 30.7 נקודות וזכה בתואר מלך הסלים הרביעי שלו לקריירה. עם זכייתו בתואר מלך הסלים הרביעי הוא השתווה לג'ורג' גרווין במקום השלישי בהיסטוריה למספר תארי מלך הסלים. בנוסף לכך, מסר גם 7.9 אסיסטים למשחק, הישג שיא עבורו, השלים 2.4 חטיפות ואסף ארבעה ריבאונדים בממוצע למשחק. אייברסון הוביל את קבוצתו למקום החמישי במזרח ולמפגש בסיבוב הראשון של הפלייאוף עם דטרויט של לארי בראון, אך פילדלפיה ואייברסון נוצחו בחמישה משחקים.
עונת 2005/2006 תהיה השנה מלאה האחרונה שבה אייברסון ישחק במדי פידלפיה '76. למרות שאייברסון קלע 33.0 נקודות למשחק והיה שני ברשימת קלעים (אחרי קובי בראיינט שקלע באותה עונה 35.4 נקודות למשחק), קבוצתו סיימה רק במקום התשיעי במזרח ולא העפילה לשלב הפלייאוף. ובדומה למצב הקבוצה, יחסיהם של אייברסון והמאמן ג'ים אובריין התדרדרו גם כן. אובריין פוטר ובמקומו התמנה מוריס צ'יקס. בקיץ שאחרי אותה העונה נפוצו שמועות בליגה אודות מעבר אפשרי של אייברסון לבוסטון, דנבר או אטלנטה אבל אייברסון הודיע שהוא ישאר בפילדלפיה.
עונת 2006/2007 נפתחה רע עבור אייברסון. יחסיו של אייברסון עם מאמנו ועם ההנהלה רק החמירו מרגע לרגע, וב-8 בדצמבר של 2006 אייברסון הודיע שהוא מעוניין לעבור מפילדלפיה.
[עריכה] התחלה חדשה במדי דנוור נאגטס (2006 - 2008)
אייברסון עבר בטרייד לדנוור נאגטס ב-19 בדצמבר 2006 תמורת הרכז אנדרה מילר, הפורוורד ג'ו סמית' ושתי בחירות סיבוב ראשון בדראפט 2007. באותה העונה בדנוור אייברסון קלע 24.8 נקודות בעודו מוסר 7.2 אסיסטים למשחק. בנוסף לזה אייברסון ביחד עם הקלעי כרמלו אנתוני הובילו את הקבוצה למקום השישי במערב ופגשו את סן אנטוניו בסיבוב הראשון. דנוור הפסידו בסדרה של 5 משחקים לסן אנטוניו.
עונה לאחר מכן, 2007/2008, אייברסון קלע 26.4 נקודות ומסר 7.1 אסיסטים למשחק. הוא וכרמלו אנתוני הובילו את דנוור למקום השמיני במערב עם 50 ניצחונות בעונה. בפליאוף של אותה העונה אייברסון פגש את קובי והלייקרס בסיבוב הראשון, והפסיד בסדרה של ארבעה משחקים.
בקיץ לאחר עונת 2007/2008, היו שמועות בליגה שיש מגעים בין דטרויט לדנוור להעביר את אייברסון או את כרמלו אנתוני תמורת צ'אנסי בילאפס או ריצ'רד המילטון. בסופו של הקיץ, אייברסון הגיב על השמועות ואמר שיש אפשרות לטרייד אך כמה ימים לאחר מכן הודיע שהוא מתכוון להמשיך בדנוור, שהוא אוהב את הקבוצה והעיר, ושהוא ישחק שם עד פרישתו.
[עריכה] דטרויט פיסטונס (2008 - 2009)
ב-3 בנובמבר 2008 אייברסון עבר בטרייד שכלל 3 שחקנים נוספים, לדטרויט. אייברסון הוחלף תמורת הרכז צ'אנסי בילאפס, אנטוניו מקדייס וצ'ייק סאב. אייברסון ששיחק במשך כל הקריירה שלו תחת המספר 3 נאלץ להחליף את מספר הגופיית המשחק ל-1.
בעונה זאת אייברסון התדרדר מבחינה סטטיסטית, הוא קלע רק 17.3 נקודות ובכך לראשונה ירד מגבול ה-22 נקודות למשחק. אם לא די בכך, ב-3 באפריל 2009, הודיע הבעלים של דטרויט פיסטונס, שאייברסון לא ישחק עד סוף העונה מפני שסירב לעלות מהספסל כמו שקבע המאמן. אייברסון לא שיחק בסוף העונה הסדירה, או בפלייאוף.
[עריכה] החזרה לפילדלפיה (2009 - 2010)
לקראת עונת 09-10 אייברסון קיבל הצעה ממפיס גריזליז להצטרף לשורותיה והסכים אחרי שהיה מועמד גם למיאמי היט ושארלוט בובקאטס. אבל כמו במקרה עם הפיסטונס, אייברסון סירב להיות שחקן ספסל ותוך שלושה משחקים בלבד, הוא שוחרר מהקבוצה. כאשר שוחרר, היו כמה הצעות מהקבוצות ב-NBA כמו ניו יורק ניקס, אבל החליטו בסוף לא לתת לו חוזה עקב הבעיותיות שלו. ב-25 בנובמבר, אייברסון הודיע כי הוא מתכנן לפרוש, ובמקביל גם אמר כי "עדיין יש בו את היכולת לשחק ולהגיע לרמה הגבוהה ביותר". תוך פחות משבוע אחרי ההודעה, ב-30 בנובמבר, אייברסון נפגש עם ראשי המועדון של פילדלפיה 76', במטרה לחזור למועדון בו התחיל את הקריירה, וכבר בתחילת דצמבר במסיבת עיתונאים, הודיע אייברסון בדמעות כי הוא חוזר לסיקסרס.
[עריכה] המעבר לבשיקטאש (2010)
באוקטובר 2010 חתם אייברסון על חוזה בקבוצת בשיקטאש מליגת העל הטורקית.
[עריכה] ממוצעי קריירה ושיאים
[עריכה] אוניברסיטת ג'ורג'טאון
- עונה ראשונה: 20.4 נקודות, 4.5 אסיסטים. רוקי השנה ושחקן ההגנה של השנה של מחוז ה- "ביג איסט" (ראו NCAA).
- עונה שנייה: 25.0 נקודות, 4.7 אסיסטים, 3.3 חטיפות. שחקן ההגנה של השנה של מחוז ה- "ביג איסט" ו- חמישיית העונה הראשונה במכללות (אול אמריקן פירסט טים).
- בשנתיים בהם שיחק בג'ורג'טאון שותף ב-67 משחקים, מתוכן ב-66 פתח בחמישייה.
[עריכה] NBA: עונה הסדירה
| עונה | משחקים(פתח) | נקודות | ריבאונדים | אסיסטים | חטיפות | איבודים | דקות |
|---|---|---|---|---|---|---|---|
| 1996/1997 | 76(74) | 23.5 | 4.1 | 7.5 | ? | ? | ? |
| 1997/1998 | 80(80) | 22.0 | 3.7 | 6.2 | ? | ? | ? |
| 1998/1999 | 48(48) | 26.8 | 4.9 | 4.6 | ? | ? | ? |
| 1999/2000 | 70(70) | 28.4 | 3.8 | 4.6 | ? | ? | ? |
| 2000/2001 | 71(71) | 31.1 | 3.8 | 4.6 | ? | ? | ? |
| 2001/2002 | 60(59) | 31.4 | 4.5 | 5.5 | ? | ? | ? |
| 2002/2003 | 82(82) | 27.6 | 4.2 | 5.5 | ? | ? | ? |
| 2003/2004 | 48(47) | 26.4 | 3.7 | 6.8 | ? | ? | ? |
| 2004/2005 | 75(75) | 30.7 | 4.0 | 7.9 | ? | ? | ? |
| 2005/2006 | 72(72) | 33.0 | 3.2 | 7.4 | ? | ? | ? |
| 2006/2007 | 65(64) | 26.3 | 3.0 | 7.2 | ? | ? | ? |
| 2007/2008 | 15(15) | 31.2 | 2.7 | 7.3 | ? | ? | ? |
- 2003/2004: החמיץ 34 משחקים עקב פציעה
- 2006/2007: עבר באמצע העונה לדנוור נאגטס
[עריכה] NBA: פלייאוף
| עונה | משחקים(פתח) | נקודות | ריבאונדים | אסיסטים | חטיפות | איבודים | דקות |
|---|---|---|---|---|---|---|---|
| 1998/1999 | 8(8) | 28.5 | 4.1 | 4.9 | ? | ? | ? |
| 1999/00 | 10(10) | 26.2 | 4.0 | 4.5 | ? | ? | ? |
| 2000/2001 | 22(22) | 32.9 | 4.7 | 6.1 | ? | ? | ? |
| 2001/2002 | 5(5) | 30.0 | 3.6 | 4.2 | ? | ? | ? |
| 2002/2003 | 12(12) | 31.7 | 4.3 | 7.4 | ? | ? | ? |
| 2004/2005 | 5(5) | 31.2 | 2.2 | 10.0 | ? | ? | ? |
| 2006/2007 | 5(5) | 22.8 | 0.6 | 5.8 | ? | ? | ? |
[עריכה] שיאי קריירה
- נקודות: 60 נקודות נגד אורלנדו ב-12.2.05.
- ריבאונדים: 11 ריבאונדים נגד גולדן סטייט ב-30.3.02.
- אסיסטים: מסר פעמיים 16 אסיסטים.
- חטיפות: חטף פעמיים תשעה כדורים
- דקות: שיחק פעמיים 54 דקות.
- שימש יחד עם טים דאנקן, שחקן הסן אנטוניו ספרס, כקפטן נבחרת הכדורסל ארצות הברית באולימפיאדת אתונה 2004.
[עריכה] תארים בהם זכה
| מאזן מדליות | ||
|---|---|---|
| המשחקים האולימפיים | ||
| מתחרה עבור |
||
| ארד | אתונה 2004 | ארצות הברית |
- רוקי השנה: 1997
- 1 MVP של העונה הסדירה: 2001
- 4 פעמים מלך הסלים: 1999, 2001, 2002, 2005
- 2 MVP של משחק האולסטאר: 2001, 2005
- 11 פעמים אולסטאר: 2000-2010
- 2 פעמים מלך החטיפות: 2002, 2003
- 3 פעמים חמישיית העונה הראשונה: 1999, 2001, 2005
- 3 פעמים חמישיית העונה השנייה: 2000, 2002, 2003
- פעם 1 חמישיית העונה השלישית: 2006
[עריכה] קישורים חיצוניים
| מיזמי קרן ויקימדיה |
|---|
[עריכה] הערות שוליים
| MVP של העונה הסדירה ב-NBA | ||
|---|---|---|
|
| MVP של משחק האולסטאר של ה-NBA | ||
|---|---|---|
|
| בחירות מספר 1 בדראפט ה-NBA | ||
|---|---|---|
|
| רוקי השנה ב-NBA | ||
|---|---|---|
|