אלית ובר
 | |
| לידה |
3 בינואר 1972 (בת 52)  |
|---|---|
| מדינה |
ישראל |
| השכלה | |
  | |
אלית ובר (נולדה ב-3 בינואר 1972) היא במאית תיאטרון, בובנאית וביבליותרפיסטית. ביצירותיה משלבת תיאטרון בובות עם מחול, אנימציה ועוד.[1]
הושפעה מאומני בובות בין-לאומיים כמו פרנק זונלה, אילקה שונביין (צר'), פיליפ ז'אנטי (צר'), ניקול מוסו ונוויל טרנטר (גר').[2]
גדלה בפתח תקווה ולמדה בתיכון ישורון בעיר. בוגרת מצטיינת של בית הספר לתיאטרון חזותי, ובעלת תואר ראשון בתיאטרון ותואר שני בטיפול ביבליותרפיה, שניהם מסמינר הקיבוצים.
הצגות שיצרה[עריכת קוד מקור | עריכה]
הצגות ילדים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- מוצרט הקטן - הצגת יחיד של גדית כהן בשילוב תיאטרון אצבעות, חפצים, ויצירות מוזיקליות שהלחין מוצרט. ההצגה הוצגה ברחבי העולם בחסות משרד החוץ הישראלי וזכתה בפרסים רבים[3] -
- זוכת פרס ההצגה הטובה ביותר בפסטיבל חיפה להצגות ילדים 2008
- פרס הבמה לילדים להצגה הבינתחומית הטובה ביותר 2009
- מקום ראשון בפסטיבל הבינלאומי בפלובדיב 2009
- מקום ראשון בפסטיבל הבינלאומי להצגות ולאנימציה בבוקרשט 2009
- מקום ראשון בפסטיבל הילדים בבאניה לוקה 2011
- חייל הבדיל האיתן - עיבוד זוכה פרס העיצוב בפסטיבל הצגות ילדים חיפה לסיפור של אנדרסן. תיאטרון קמגולם, 2010[4][5]
- דודי שמחה - בימוי, עיבוד ועיצוב לספרו של ע. הלל. תיאטרון המדיטק, 2011[6]
- אלמלא - זוכת פרס הצגת היחיד הטובה ביותר של פרס הבמה לילדים ונוער, 2014[7][8]
- המסע אל האי אולי - על פי סיפור באותו שם של מרים ילן שטקליס. תיאטרון הקרון, 2018[9]
הצגות למבוגרים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- פרנהיים - עיבוד ומוזיקה של סיפור מאת עגנון להפקת תיאטרון סיפור וחפצים אינטימית המתרחשת כולה על שידת טואלטה נשית[10] מופע הגמר של ובר בבית הספר לתיאטרון חזותי.[11]
- איך בטעות - בימוי בשיתוף אביטל דבורי של הצגה של קבוצת דדלוס. תיאטרון הקרון, 2006[12]
- נמר חברבורות- קרקס בקצה בוגרשוב - בימוי, עיצוב ועיבוד לבמה על פי סיפור קצר מאת יעקב שבתאי. תיאטרון תמונע, 2008[13]
- הוא לא נמר - הצגה בשילוב אלמנטים קרקסיים בובות גוף וחפצים. תיאטרון הגברת, 2016[14][15]
- מסע בין סיפורים בסוכות - בימוי והנחיה של תיאטרון דוקומנטרי בהשתתפות תושבי באר יעקב במסגרת פסטיבל אושפיזין, 2017[16]
- מעט מידי מעיל - 2017[17]
- הרוקמת - הצגת יחיד של אורלי ויסברוד. הצגה של פחות משעה על התרחשויות היסטוריות מרכזיות בנות למעלה ממאה שנים לצד מאורעות אישיים מאוד של משפחה קטנה אחת. תיאטרון בביט, 2019[18][19]
- אשת - הפקה משותפת של המרכז לאומנויות ותרבות בבוסטון והקונסוליה הישראלית בניו אינגלנד, בהשתתפות רננה רז, יובל פינגרמן וחמש בובות.[20] ההצגה הועלתה גם במסגרת פסטיבל עכו, 2022[21]
- כבר לא אָ לוֹמָאגֶע - עיבוד עיצוב ובימוי של סיפורה האמיתי של השחקנית טובה קלינגר ואימה. מרכז תיאטרון בובות חולון, 2022[22]
חיים אישיים[עריכת קוד מקור | עריכה]
ובר היא גרושה ואם לילדה. מתגוררת בכרכור.
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
.svg){kind=icon}
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ תיאטרון בובות למבוגרים, באתר אי"ב - ארגון יוצרים עצמאים בתיאטרון
- ^ אלית ובר, באתר בית הספר לתיאטרון בובות
- ^ מוצרט הקטן, באתר www.thefringe.co.il
- ^ חייל הבדיל | אסף אלברשטיין - הצגות לילדים סקרנים, באתר אסף אלברשטיין -הצגות
- ^ חייל הבדיל - תיאטרון קמגולם, נבדק ב-2022-08-10
- ^ נגה שביט-רז, בחזרה לרחוב שמגר 5: דודי שמחה שב אל הבמה, באתר הארץ, 26 ביוני 2011
- ^ בכיוון הרוח פרס הבמה לתאטרון ילדים ונוער, באתר בכיוון הרוח-במה לספרות תרבות הגות
- ^ אלמלא / Otherwise, נבדק ב-2022-08-10
- ^ תיאטרון הקרון, באתר traintheater.co.il
- ^ מופעים לילדים, הצגות לילדים - פרנהיים - אלית ובר, באתר www.habama.co.il
- ^ פרנהיים - אלית ובר, טריילר ואחריו חלק 1 של ההצגה, נבדק ב-2022-08-10
- ^ רוני נלקין, איך בטעות: קבוצת דדלוס/תאטרון הקרון : רעיון, עיצוב, חלל ובובות - אלית ובר, בימוי - אביטל דבורי, אלית ובר, סל תרבות ארצי - משרד החינוך והתרבות, 2006. (בiw)
- ^ יונתן קלדרון, הפך נמר חברבורותיו בתיאטרון אתגר, באתר www.makorrishon.co.il, 11 בינואר 2009
- ^ הוא לא נמר, באתר תיאטרון הגברת
- ^ הוא לא נמר He is not a tiger, נבדק ב-2022-08-10
- ^ מתנס באר יעקב | פסטיבל אושפיזין: מסע בין סיפורים בסוכות, באתר מתנס באר יעקב
- ^ מעט מאוד מעיל - מאת ענת גיגר שבתאי ואלית ובר, נבדק ב-2022-08-10
- ^ marthayodaat, לרקום עבר, לרקום עתיד, באתר מרתה יודעת, 2019-05-24
- ^ הרוקמת, נבדק ב-2022-08-10
- ^ Eshet, נבדק ב-2022-08-10
- ^ פסטיבל עכו, באתר www.accofestival.co.il
- ^ Simply-Smart, כבר לא אָ לוֹמָאגֶע, באתר www.puppetcenter.co.il