באניה לוקה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
באניה לוקה
Бања Лука
סמל העיר
Banja Luka 221232.jpg
מראה העיר באניה לוקה
מדינה / טריטוריה בוסניה והרצגובינה
חבל ארץ רפובליקה סרפסקה
ראש העיר דרגוליוב דודוביץ' (Драгољуб Давидовић)
שטח 1,239 קמ"ר
גובה 163 מטרים
אוכלוסייה
 ‑ בעיר
 ‑ במטרופולין

150,997‏  (נכון ל-2013)
250,000‏  (נכון ל-2013)
קואורדינטות 44°46′00″N 17°11′00″E / 44.7666666666667°N 17.1833333333333°E / 44.7666666666667; 17.1833333333333קואורדינטות: 44°46′00″N 17°11′00″E / 44.7666666666667°N 17.1833333333333°E / 44.7666666666667; 17.1833333333333
אזור זמן UTC +1
http://www.banjaluka.rs.ba
העיר באניה לוקה בשנת 1903
משקעים וטמפרטורה

באניה לוקהסרבית באותיות קיריליות: Бања Лука, באותיות לטיניות: Banja Luka) היא עיר הבירה דה פקטו של רפובליקה סרפסקה, הישות הסרבית בבוסניה והרצגובינה, אף שלהלכה, סרייבו היא עיר הבירה של שתי הישויות בבוסניה והרצגובינה ושל בוסניה והרצגובינה כמדינה. באניה לוקה היא היחידה האדמיניסטרטיבית הגדולה ביותר ברפובליקת סרפסקה, עם שטח של 1,239 קמ"ר. באניה לוקה מהווה את המרכז הפוליטי, האדמיניסטרטיבי, הפיננסי, האקדמי והתרבותי של סרפסקה.

באניה לוקה היא העיר השנייה בגודלה בבוסניה והרצגובינה והגדולה ביותר בסרפסקה. היא ממוקמת בליבו של אזור קריינה הבוסנית (Босанска крајина). מספר התושבים בעיר רבתי נאמד בכ-250,000. העיר היא מקום מושבן של אספת הנבחרים של רפובליקה סרפסקה ואוניברסיטת באניה לוקה.

היסטוריה עשירה ומגוונת הותירה סימני תרבויות וסגנונות אדריכליים שונים, מלוות במספר רב של פסלים ואנדרטאות בעיר. באניה לוקה מתאפיינת במספר רב של פארקים מוריקים וביופיו המיוחד של נהר ורבץ (Врбас).

גאוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

נהר ורבס העובר דרך העיר

העיר ממוקמת בצפון מערבה של סרפסקה על גדות נהר הורבס, ב-'44°78 צפון ו-'17°19 מערב. שטחה כ-96.2 קמ"ר, ומרכז העיר מצוי בגובה של 163 מטר מעל פני הים ומוקף גבעות. מוצא נהר הורבס הוא כ-90 ק"מ מדרום לעיר, והנחלים ורבניה (Врбања), צרקבנה (Црквена) וסוטורלייה (Сутурлија) זורמים אליו בתוך שטח העיר. ליד העיר ממוקמים כמה מעיינות (бање) חמים.

העיר מוקפת כולה יערות. היא ממוקמת בעמק באניה לוקה, הנמצא באזור מעבר הרים של שרשרת האלפים הדינריים. בין ההרים הסובבים: מניאצ'ה (Mањача), צ'מרניצה (Чемерница) וטיסובץ (Tисовац).

אקלים[עריכת קוד מקור | עריכה]

בעיר יש אקלים יבשתי עם חורפים קרים וקיצים חמים. החודש החם בשנה הוא חודש יולי עם טמפרטורה ממוצעת של 28 מעלות צלזיוס. החודש הקר בשנה הוא ינואר, שבו הטמפרטורה הממוצעת היא 0.8 מעלות.

כמות המשקעים השנתית בעיר היא כ-988 מ"מ גשם, המתקבלים ב-143 ימי גשם בממוצע בשנה. בגלל מיקומה בקווי רוחב גבוהים, כל שנה יורד שלג בעיר. רוחות עזות באות מהצפון ומצפון-מזרח.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

עדויות ליישוב במקום קיימות מתקופת האימפריה הרומית. במרכזה של העיר העתיקה מצויים שרידי מצודה מתקופה זו. בהמשך נשלט האזור על ידי ממלכת בוסניה. לראשונה מוזכרת העיר במסמך מ-26 בפברואר 1494. ב-1521 נכבשה באניה לוקה על ידי צבאו של סולימאן הראשון, סולטאן האימפריה העות'מאנית. במהלך המלחמה האוסטרית-עות'מאנית (1697-1683)(אנ') הותקפה העיר על ידי האוסטרים, הועלתה באש ונגרמו בה נזקים כבדים.

ב-1878, סיפחה האימפריה האוסטרו-הונגרית את אזור בוסניה ובכלל זה העיר באניה לוקה. לאחר מלחמת העולם הראשונה נכללה העיר בשטחי ממלכת יוגוסלביה. עם גידולה ותיעושה של העיר, סופחו לתוכה יישובים סרבים אורתודוקסים אשר שכנו בפרבריה. באפריל 1941, במהלך מלחמת העולם השנייה, פלשה גרמניה הנאצית ליוגוסלביה והכניעה אותה תוך ימים אחדים. האזור הועבר לחזקת הבובות של מדינת קרואטיה העצמאית שנשלטה על ידי האוסטאשה. לאחר המלחמה נכללה זניצה בשטחי יוגוסלביה. באוקטובר 1969 התחוללה באזור רעידת אדמה, נגרמו נזקי רכוש רבים ונהרגו 15 מתושבי באניה לוקה. ב-1992, לאחר התפרקות יוגוסלביה נכללה העיר בשטחי בוסניה והרצגובינה.

הקהילה היהודית[עריכת קוד מקור | עריכה]

במהלך המאה ה-18 קמה בעיר קהילה יהודית ספרדית קטנה. החל מ-1878, לאחר סיפוח בוסניה על ידי האימפריה האוסטרו-הונגרית הגיעו לעיר גם יהודים אשכנזים. ב-1885 התגוררו בעיר 226 יהודים וב-1900 מנתה הקהילה 336 נפשות. הוקמו שני בתי כנסת, האחד ספרדי והשני אשכנזי. בפרוץ מלחמת העולם השנייה התגוררו בבאניה לוקה 383 יהודים. יהודי העיר גורשו על ידי שלטון האוסטאשה למחנות השמדה כגון יאסנובאץ וסטארה גרדישקה אשר בקרואטיה. כ-70 מבני הקהילה שרדו את השואה ורק מקצתם שבו להתגורר בעיר. הפעילות הקהילתית לא חודשה. ב-1967 התגוררו העיר 47 יהודים וב-1981 נמנו בה 12 בלבד. ב-1976 נהרס בית העלמין היהודי לצורך עבודות פיתוח והרחבה שבוצעו בבאניה לוקה.‏[1]

דמוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

לפי הרישומים, ב-1991 העיר באניה לוקה רבתי מנתה 195,692 עם התפלגות ל:

  • 54.6% סרבים.
  • 14.8% קרואטים.
  • 14.6% מוסלמים-בוסניים.
  • 12.1% יוגוסלבים.
  • 3.9% אחרים.

העיר עצמה מנתה 143,079 תושבים, מתוכם:

  • 49.0% סרבים.
  • 15.8% יוגוסלבים.
  • 11.0% קרואטים.

ב-2004 עמדה אוכלוסיית העיר על 196,500 נפשות, ובעיר רבתי היא מוערכת ב-220,000 נפש. אין נתונים עדכניים על ההתפלגות האתנית ב-2014, אך ברור שהסרבים ממשיכים להוות רוב. על פי הערכות, 65,000 נפש הם פליטים או תושבים זמניים.

נתונים דמוגרפיים היסטוריים[עריכת קוד מקור | עריכה]

על פי נתונים של האימפריה האוסטרו-הונגרית, בשנת 1879 מנתה העיר באניה לוקה רבתי 86,209 נפש, בסיווג על-פי דת:

ואילו העיר עצמה מנתה 13,566 בהם:

  • 19.8% אורתודוקסיים.
  • 67.71% מוסלמים.

ממשל ומוסדות[עריכת קוד מקור | עריכה]

העיר משמשת כעיר מחוז באניה לוקה וכעיר הבירה דה-פקטו של רפובליקה סרפסקה, אחת משתי הישויות של בוסניה והרצגובינה.

בעיר מוסדות ממשל ובית אספת הנבחרים של רפובליקה סרפסקה. עוד שוכנים בעיר מוסדות וסוכנויות שונות, כגון הבורסה לניירות ערך, סניף הביטוח הלאומי, וסניף של הבנק המרכזי של בוסניה והרצגובינה. העיר היא גם מקום מושבה של הכנסייה הקתולית של באניה לוקה ושל הקתדרלה הקתולית סנט בונה ונטורה.

כנסיית ישו המושיע (Христа спаситеља), במרכז העיר

כלכלה[עריכת קוד מקור | עריכה]

תרבות[עריכת קוד מקור | עריכה]

העיר היא מקום מושבם של התיאטרון הלאומי של רפובליקה סרפסקה (Народно позориште РС), תיאטרון ילדים, ספרייה לאומית ואוניברסיטאית של רפובליקה סרפסקה (Народна и универзитетска библиотека РС), מוזיאון לאומי של רפובליקה סרפסקה (Народни музеј РС), מוזיאון אתנוגרפי (Етнографски музеј), מוזיאון אומנות המודרנית (Музеј савремене умјетности) וכו'. בעיר מתקיימים הפסטיבלים העיקריים של סרפסקה.

תחבורה[עריכת קוד מקור | עריכה]

העיר מהווה צומת דרכים לאומי חשוב. בבאניה לוקה נמצא נמל תעופה בינלאומי - מחובליאני (Mаховљани) שממנו מתקיימות טיסות סדירות לבלגרד ולציריך וטיסות צ'ארטר לזלצבורג.

ערים תאומות[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ הקהילה היהודית בבאניה לוקה, בתוך: צבי לוקר (עורך), פנקס הקהילות - יוגוסלאוויה, הוצאת יד ושם, ירושלים, 1988, עמודים 35-34.