אלכסנדר גומלסקי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

אלכסנדר גומלסקי (18 בינואר 1928 - 16 באוגוסט 2005) הוא מאמן כדורסל עבר סובייטי, שנחשב לאחד מגדולי המאמנים באירופה ולגדול מאמני ברית המועצות.

גומלסקי נולד בקרונשטט שליד לנינגרד. בשנות ה-50 זכה עם אס"ק ריגה בארבע אליפויות של הליגה הסובייטית ובשלושה גביעי אירופה רצופים, משנת 1957 ועד 1959.

גומלסקי אימן את נבחרת הכדורסל של ברית המועצות במשך כמעט 30 שנה. בשנת 1972, בעת שאימן את נבחרת ברית המועצות לקראת אולימפיאדת מינכן, החרים הק.ג.ב. את הדרכון של גומלסקי מפני שחשד שיערוק לישראל, עקב מוצאו היהודי. בסופו של דבר, הוביל גומלסקי את נבחרתו לשבעה תוארי אליפות אירופה, לשתי זכיות באליפות עולם בכדורסל ולמדליית זהב באולימפיאדת סיאול (1988).

בנוסף אימן גומלסקי בספרד, בצרפת ובארצות הברית. באחרית ימיו התמנה לנשיא צסק"א מוסקבה.

גומלסקי זכה לכבוד גדול בברית המועצות למרות מוצאו היהודי, הוא אף זכה לכמה כינויים ("פאפא" בברית המועצות, וגם "הפטריארך של הכדורסל" ו - "השועל הכסוף" במערב).

המפגש הראשון של גומלסקי עם קבוצה ישראלית היה בוירטון שבבלגיה במשחק של צסק"א נגד מכבי תל אביב במסגרת בית חצי הגמר של גביע אירופה. האווירה סביב המשחק הייתה מאוד טעונה רגשית וכוחות הביטחון הסובייטים ניסו ככל האפשר למנוע מגע בין השחקנים של מכבי לשחקנים של צסק"א אולם למרות הכול מגעים חשאיים היו לפני המשחק. לאחר ניצחונה של מכבי בגמר גביע אירופה אמר על כך "קבוצה מאסיה עם שחקנים מאמריקה לקחה את גביע אירופה".

ב-1988 באולימפיאדת סיאול ניצחה הנבחרת הרוסית את נבחרת ארצות הברית שעדיין הייתה מורכבת מכוכבי מכללות בלבד, גומלסקי ניבא שמעכשיו ארצות הברית תתחיל לשלוח נבחרות שיורכבו משחקני NBA, ושנבחרות אחרות יוכלו לנצח את הנבחרות האמריקאיות אולם זה יהיה תהליך שייארך 10 שנים.

נבואה זו הגשימה את עצמה בדיוק 10 שנים לאחר הופעתם הראשונה של שחקני NBA באולימפיאדת ברצלונה באליפות העולם 2002 בה נבחרת האמריקאית שהורכבה משחקני NBA בטורניר שנערך על אדמתה שלה הפסידה לראשונה לנבחרות ארגנטינה, יוגוסלביה וספרד, ואת הטורניר היא סיימה במקום השישי בלבד.

גומלסקי זכה לכבוד רב לא רק ברוסיה אלא בכל העולם. ב-1981 הונצח ביד לאיש הספורט היהודי במכון וינגייט המציינת הישגים יוצאי דופן של ספורטאים יהודים. ב-1995 הוכנס שמו של גומלסקי להיכל התהילה של הכדורסל, וב-2007 להיכל התהילה של פיב"א. ב-1998 הוא קיבל מחואן אנטוניו סמראנש (נשיא הוועד האולימפי הבינלאומי) מדליה על ההישגים והתרומה שלו לספורט בכלל ולתנועה האולימפית בפרט.

ב-2005 נפטר גומלסקי לאחר מאבק ממושך במחלת הסרטן.

קבוצות שגומלסקי אימן[עריכת קוד מקור | עריכה]

ההישגים של גומלסקי[עריכת קוד מקור | עריכה]

(סה"כ - 17 מדליות. זהב - 9, כסף - 4, ארד - 4.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]