אמצעי לחימה נגד טנקים

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

"נגד טנקים" (בר"ת נ"ט) מציין אמצעי לחימה שמטרתם לנטרל טנקים של האויב.

כניסת הטנק, ששילב מיגון, ניידות, וכוח אש, לשדה המערכה הציב אתגר בפני כוחות מגן הנדרשים לעצור את הטנקים. ההגנה מפני הטנקים דרשה שינוי בביצורים, פיתוח אמצעי ירי שונים לפגיעה בטנקים, במיוחד אמצעי ירי הניתנים לנשיאה על ידי חיילים רגליים והקמת יחידות שמטרתן פגיעה בטנקים.

מכשולים[עריכת קוד מקור | עריכה]

תעלת נ"ט ברמת הגולן.
  • תעלת נ"ט - חפיר ברוחב של 4 מטרים ומעלה בעל קירות תלולים שמטרתו למנוע הסתערות של טנקים על ידי הגבלת תנועתם. טנק ממוצע אינו יכול לחצות תעלת נ"ט ללא עזרתם של כוחות הנדסה ואמצעי גישור.
  • בזנ"ט - ברזל זוויתי נגד טנקים, ראו גם קיפוד צ'כי. מטרתם להפריע לטנקים להתקדם.
  • קוביית נ"ט (בטונדות) - קוביית בטון מזוין שמתפקדת כמכשול סטטי נגד טנקים ורכבים. קוביות נ"ט נמצאות כיום בשימוש נרחב במוצבים ועמדות ההגנה של צה"ל.
  • מוקשים מיוחדים נגד טנקים (מוקשי נ"ט). מוקשים אלו מתוכננים להתפוצץ רק תחת לחץ משקל כבד - בדרך כלל מעל 150 ק"ג לסמ"ר. בדרך כלל מטרת רוב המוקשים היא לפגוע בניידות הטנק, על ידי גרימת נזק למזקו"ם ובכך להפכו למטרה נייחת.
  • מטעני גחון גדולים שמטרתם לחדור דרך גחון הטנק ולהשמידו.

תחמושת נגד טנקים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הפגיעה בטנק נעשית על ידי שימוש בכמות גדולה של חומר נפץ, בפגז מסיבי הפוגע בטנק במהירות גבוהה או במטען חלול.

  • פגז נפיץ פלסטי (HEP = High Explosive, Plastic או HESH = High Explosive Squash Head): שימוש אחד בחומר נפץ לפגיעה בטנקים נעשה בפגז נפיץ פלסטי ("מעיך") אשר נועד "להימעך" על שריון הטנק ולהתפוצץ. הפיצוץ לא אמור לחדור את שריון הטנק, אלא להעיף חלקי מיגון פנימיים על אנשי צוות הטנק. כיום, עם ההתקדמות בטכנולוגית המיגון, המעיך אינו יעיל כנגד טנקים והיכולת לפגוע בטנקים בעזרת כמות מספקת של חומר נפץ שמורה למטוסים וטילים גדולים המסוגלים לשאת ראשי נפץ של עשרות קילוגרמים.
טיל נ"ט TOW נורה מג'יפ HMMWV
  • חודרנים קינטיים (KEP = Kinetic Energy Penetrator): פגזים נגד טנקים מיוצרים מחומר קשה במיוחד ובעלי מסה יחסית גדולה, הנורים במהירות גדולה. פגזים אלה נקראים גם ח"ש (חודרי שריון) ו"חוצצן" (בגלל דמיון הקליע לחץ). פגזים אלה עשויים בדרך כלל ממתכת חזקה וצפופה במיוחד, כגון טונגסטן או אורניום מדולדל,על-מנת להשיג אנרגיה קינטית גבוהה בירי שתאפשר להם לחדור את שריון הטנק ולהצית את פנים הכלי עקב הטמפרטורה הגבוהה שנוצרת כשהאנרגיה הזו מנוצלת בתהליך החדירה. פגזים מעין אלו נורים על ידי טנקים, בגלל הצורך בתותח גדול מספיק על מנת לשגר אותם במהירות מספקת. כדי שהפגז יתאים לקליבר התותח של הטנק הוא מוקף במעטפת פלסטיק הנקראת "מנעל", הנפרדת מהקליע לאחר יציאתו מהתותח.
  • מטען חלול (HEAT = High Explosive Anti Tank): ראש קרבי הנושא מטען חלול משמש לפגיעה בטנקים על ידי העפת מעין מחט של מתכת לוהטת (הנקראת "ליינר"), הנוצרת בעת פיצוץ הראש הקרבי על המטרה, לתוך הטנק. המטען החלול נישא על ידי פגזי טנקים, מוקשים נגד טנקים, רקטות נגד טנקים וטילי נ"ט. הרקטות יכולות לשמש גם חיילי רגלים ולהיירות ממטול כתף. רקטות נ"ט ידועות הן הפאנצרפאוסט, ה-RPG-7 וה-M72 לאו. עקרונית, גם טיל נ"ט יכול להיירות ממשגר כתף, אולם הטילים היותר מתקדמים הם כבדים יחסית ולרוב מורכבים על גבי כלי רכב ייעודי. בעבר היה בשימוש תול"ר (תותח ללא רתע) נ"ט שהותקן על ג'יפ או נישא על ידי חיילים, אך עם התעבות המיגון הוא הפך לפחות יעיל נגד טנקים. ישנם גם משגרי רקטות שיש להם את היכולת לירות חימוש נ"ט שתוכנן להשמדת מסות של שריון. לדוגמה: M-270 MLRS.

כלים ויחידות לפגיעה בטנקים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מסוק קרב AH-64 אפאצ'י יכול לשאת עד 16 טילי AGM-114 הלפייר נגד טנקים ולפעול בכל תנאי מזג האוויר

שימושים נוספים לאמצעי נ"ט[עריכת קוד מקור | עריכה]

שימוש נוסף לנ"ט הוא פגיעה בחיילים מבוצרים. מכיוון שהנשק מתוכנן לחדור מיגון כבד, לעתים נעשה בו שימוש כדי לפגוע בחיילים מאחורי קירות, ביצורים או בתוך עמדות מוגנות.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]