אנדי פאלאסיו

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
אנדי פאלאסיו

אנדי ויויאן פאלאסיו (אנגלית:Andy Vivian Palacio, ‏ 2 בדצמבר 1960 באראנקו - 19 בינואר 2008) היה זמר-יוצר, נגן גיטרה ומלחין מבליז, אחד הכוכבים הגדולים של מוזיקת הרוק פונטה ששאבה השראה מהתרבות המוזיקלית של העם גאריפונה, פעיל למען תחייתה ושימורה של התרבות הזאת.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

אנדי פאלאסיו נולד בשנת 1960 בבאראנקו, כפר דייגים בקצה הדרומי של החוף של המושבה אז הונדורס הבריטית, קרוב מאוד לעיר ליווינגסטון שבגואטמלה השכנה. הוא גדל בסביבה מעורבת של אנשי גאריפונה, מאיה ומסטיסים, הדוברים אנגלית, גאריפונה וספרדית. אביו, ראובן פאלאסיו, היה דייג וחוואי שידע לנגן שירי עם אנגליים ולהיטי מוזיקה פופולרית בהרמוניקה וגיטרה, ולימד את בנו נגינה על הרמוניקה.‏[1]. כתלמיד תיכון ביישוב פונטה גורדה (Punta Gorda) השכן‏[2] ואחר כך במכללה למורים בבליז היה פעיל במפלגה המאוחדת של העם PUP שנאבקה למען עצמאותה של הונדורס הבריטית ובו זמנית, גילה עיניין רב במוזיקה של מרכז אמריקה וארצות הברית ובמסורת המוזיקלית של בני גאריפונה. יחד עם כמה חברים ללימודים הצטרף למספר להקות וניגן מוזיקת רגאיי reggaeמוזיקת נשמה (soul), וסוקה (soca), ביצע "קאברים" של שירים פופולרים קריבים ושל שירים שבמצעד הלהיטים. אנדי פאלאסיו נהג לשיר בשפה גאריפונה, שפה אראוואקית מתובלת עם הרבה מלים שאולות מהאינדיאנים בני הקריבים, מצרפתית וספרדית, ויצר שירים גם באנגלית.

בתום הלימודים עבד תקופה כמורה בבית הספר הקתולי בבאראנקו. במסגרת פרויקט אוריינות שהשתתף בו כמתנדב בחוף האטלנטי של ניקרגואה ברוח המהפכה בארץ זו, היה עד לדעיכת התרבות של בני גאריפונה במקום. חזר משם עם יתר נחישות לתרום לשימור המסורת של בני עמו. במהרה הוכיח עצמו כזמר יוצר שילווה עצמו בגיטרה והלך בעקבות דלווין "פן" קאיטאנו, מוזיקאי ("Original Turtle Shell Band) וצייר שהיה, בשנות ה-1970 המאוחרות, חלוץ מוזיקת פונטה רוק, המבוססת על המקצבים האופייניים של בני הגאריפונה.

הקריירה המוזיקלית[עריכת קוד מקור | עריכה]

אחרי שבליז השיגה את עצמאותה בשנת 1981, חלה במדינה הצעירה תנופה של מגוון התרבויות וסוגי המוזיקה המקומית. כחלק מתנופה זו התחוללה תחייה תרבותית גם בקרב בני גאריפונה. הוציא לאור שני סינגלים של ריקודי פונטה בשם "ואטו (Watu), ו"ארבה" (Ereba). בהמשך שידר מוזיקה ברדיו בליז ולימד את הנוער היישוב הולדתו לכתוב לחנים ושירים.‏[3] בשנת 1983 הוזמן על ידי קאייטאנו ולהקתו, Turtle Shell Band, להופיע איתם ועם האמנית הנערצת איסבל פולורס, גם היא מבני גאריפונה, בפסטיבל לג'אז ולמורשת בניו אורלינס. אירוע זה היווה בשביל פאלאסיו זריקת עידוד להמשיך בדרכו המוזיקלית. בשנת 1985 שירו "Bikini panty", (המתייחס בנימה סאטירית לצמיחת עסקי התיירות בבליז) הפך לקלאסיקה של מוזיקת רוק-"פונטה". 1987 הוא הוזמן על ידי הארגון Cultural Partnerships להאקני, בצפון בלונדון, ביקור שזימן לא אפשרות להתעדכן בשיטות הקלטה חדישות, ולשכלל את מיומנויותיו המוזיקליות, כולל בהלחנה, בשילוב של מוזיקת בני גאריפונה עם הג'אז והרוק אנד רול[4]. בלונדון הקליט את Bikini Panty בשיתוף פעולה עם הגיטריסט לני הדאוויי ועם נגן הקלידים לואי או'ניל. שם הקליט גם את " Me Goin Back" :

Now check this one from Belize
Because it's hard like Caribbean breeze
We know how we do it with ease

בשובו לבליז, הקים בסיועה של עמותת המתנדבים VSO ‏ (Voluntary Service Overseas,‏[5] את הסטודיו להקלטות Sunrise Recording Studio, המוקדש למוזיקת בני גאריפונה והקים להקה קטנה ", חברה. אירוע שהיווה ציון דרך בחיים המוזיקליים של בליז היה ההפקה בשנת 1987 על ידי חברת "סאנרייז" של האלבום הקומפילציה "פונטה רוקרס" (Punta rockers) בו השתתפו פן קאייטאנו, אנדי פאלאסיו, להקת Sounds Incorporated ועוד להקת "צ'אטוייה" (Chatuye) של בני גאריפונה מלוס אנג'לס.‏[6]. הקליט קלטות עם Come Mek Wi Dance ועשה כמה הקלטות בחברת "Caye Records בקליפורניה.

אחרי 1988 פאלאסיו הפך פופולרי מאוד בארצו ובחו"ל ויצא לסיורי הופעות רבים בארצות הים הקריבי, באמריקה הדרומית והצפונית , באירופה ובאסיה. בין השאר, השתתף ב"מפגשים הטארנס-מוזיקליים" בצרפת, ב"קאריפסטה" בטרינידד וטובאגו ובסנט קיטס ונוויס, בתערוכה העולמית למוזיקה באסן בגרמניה, בפסטיבל "ריינפורסט וורלד מיוזיק" במלזיה, בחגיגות האנטילים בבלגיה, בפסטיבל "היימאטקלנגה" בגרמניה, בפסטיבל לאמנויות הבמה של מסורות העולם שהתקיים ביפאן, ובאירועי מוזיקה אחרים בארצות הברית - בלוס אנג'לס, שיקגו, ניו יורק -, מקסיקו, קנדה, קולומביה ובריטניה[7]. בשנות ה-1990 המוקדמות הקים "בליז ברודקאסטימג קרופוריישן" שכלל את הסטודיו סאנרייז. פאלאסיו הנחה לזמן קצר תוכנית טלוויזיה שנשאה את שמו בערוץ 5 של הטלוויזיה הבליזית, וכתב את אות פתיחת יומן החדשות של ערוץ זה. אחרי 1990 הקליט למשה אלבומים מקוריים, החל עם "נאבי".

בשנת 2001 שיחק תפקיד חשוב בהחלטת אונסקו להכיר בשפה גאריפונה ובמוזיקה והריקודים של תרבות בני גאריפונה ב"נסכי צאן ברזל של המורשת בעל פה של האנושות, שנועדת לשימור". לראשונה נלקח צעד כזה לגבי מורשת תרבות מן האיים הקריבים. ‏[8]. בסביבות 2002 יחד עם המפיק איוואן דוראן (איתו שיתף פעולה החל משנת 1995) שעודד אותו לכיוון של חזרה לשרשים האותנטיים של מוזיקת גאריפונה, הקים להקה בינלאומית בשם "Garifuna Collective" ששילבה כוכבים ותיקים, כמו המלחין גאריפונה פול נאבור, יחד עם כשרונות צעירים, כמו כוכב ה"פאראנדה" אורליו מרטינס מהונדורס.‏[9] אלבום הבכורה שלה "ואטינה" ("קראתי") (2007) התפרסם בכל העולם והפך ללהיט במצעד ה- World Music Charts Europe. הוא זיכה אותו ואת מפיקו, איוואן דוראן, בפרס התערוכה העולמית למוזיקה של האונסקו

אנדי פאלאסיו חי רוב הזמן בעיר בליז. בשנת 2004 התמנה לשגריר תרבות וסגן מנהל של המכון הלאומי לתרבות והיסטוריה של בליז.

ב-17 בינואר 2008 לקה פאלאסיו בשני פרכוסים ונפל למשכב. הוא נפטר בגיל 47 בבליז ב-19 בינואר 2008 בגלל אירוע מוחי מסיבי. באמצע הטיסה לשיקגו, לשם טיפול חירום, הורד במובייל, אלבאמה והוחלט עקב מצבו ולפי בקשת המשפחה להחזירו למולדת. הובא לקבורה בבליז בהלווייה ממלכתית.

אנדי פאלאסיו היה נשוי לדורין קסטיליו והתגרש. השאיר חמשה ילדים (בן ו 4 בנות)‏[10] ושתי נכדות.

פרסים ואותות כבוד[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • 1991 הפרס למוזיקה קריבית ל"טוב שבאמנים החדשים" (Best New Artist)
  • 2007 הוכרז "אמן השלום" על ידי אונסקו וזכה בפרס של התערוכה העולמית למוזיקה של אונסקו (Womex prize) בסביליה, יחד עם איוואן דוראן
  • 2008 - אחרי מותו - הפרס בי.בי.סי.3 למוזיקת עולם(BBC World Music award) בקטגוריה "אמריקה"

דיסקוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • Keimoun (beat on) 1995 (1. 1997 Intuition Oversees/IMM, Stonetree Record) (2. 2002, Stonetree Records)
  • Til Da Mawnin 1997 (2004, Stonetree Records)
  • Paranda
  • Watina (2007, Cumbancha)

מקורות חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • Ronnie Graham - ב- World Music, Rough Guide vol.2,London, 2000

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ Sue Steward
  2. ^ Sue Steward
  3. ^ Sue Steward
  4. ^ Ronnie Graham עמוד 328
  5. ^ כתבה ב-The Independent 2008
  6. ^ Ronnie Graham עמוד 329
  7. ^ World Music Central site
  8. ^ Itzcaribbean
  9. ^ World Music Central site
  10. ^ The Independent 2008