בליז

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
בליז
Flag of Belize.svg Coat of arms of Belize.svg
דגל סמל
מוטו לאומי: תחת הצל אשגשג
המנון לאומי: ארץ החופשיים
מיקום בליז
יבשת אמריקה התיכונה
שפה רשמית אנגלית
עיר בירה בלמופן
17°15′N 88°46′W
העיר הגדולה ביותר בליז סיטי
משטר דמוקרטיה פרלמנטרית
ראש המדינה
- מלכה
- מושל כללי
- ראש ממשלה
מלכה
אליזבת השנייה
סיר קולויל יאנג
דין בארו
הקמה
- עצמאות
- תאריך

מהממלכה המאוחדת
21 בספטמבר 1981
שטח[1]
- דירוג עולמי
- אחוז שטח המים
22,966 קמ"ר 
152 בעולם
0.7%
אוכלוסייה[2]‏ (הערכה ליולי 2014)
- דירוג עולמי של אוכלוסייה
- צפיפות
- דירוג עולמי של צפיפות
340,844 נפש 
176 בעולם
14.84 נפש לקמ"ר
206 בעולם
תמ"ג[3]‏ (הערכה לשנת 2013)
- דירוג עולמי
- תמ"ג לנפש
- דירוג עולמי לנפש
3,083 מיליון $ 
180 בעולם
9,045 $
125 בעולם
מדד הפיתוח האנושי[4]‏ (2012)
- דירוג עולמי
0.702 
96 בעולם
מטבע דולר בליזאי ‏ (BZD)
אזור זמן UTC -6
סיומת אינטרנט .bz
קידומת בינלאומית 501+
מקדשים באלטון-אה
העיירה סַן פֵּדְרוֹ שעל האי אַמְבֵּרְגְרִיס
מפת בליז

בליזאנגלית: Belize) היא מדינה באמריקה המרכזית, על חוף הים הקריבי. היא גובלת במקסיקו מצפון-מערב ובגואטמלה במערב ובדרום. בנקודה הקרובה ביותר ביניהן, הונדורס שוכנת במרחק 75 ק"מ מבליז, מעבר למפרץ הונדורס שבמזרח. בליז נודעה בעבר כהונדורס הבריטית. מקור שמה הנוכחי בבליז סיטי ובנהר הבליז. בהיותה מושבה בריטית לשעבר, בליז היא המדינה היחידה דוברת האנגלית במרכז אמריקה. בליז סיטי היא העיר הגדולה במדינה, כמו גם עיר הנמל הראשית ועיר הבירה לשעבר. עיר הבירה הנוכחית היא בלמופן. בליז חברה ב"קהילייה הקריבית (CARICOM)" ורואה בעצמה מדינה קריבית וגם מרכז אמריקאית.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

תרבות המאיה התפשטה בבליז בין 1500 לפנה"ס ל-300 לספירה, ופרחה עד שנת 900 לספירה לערך. האירופאים הראשונים הגיעו לאזור בתחילת המאה ה-16, וההתיישבות במקום החלה עם מלחים אנגליים, ניצולי ספינה טרופה, בשנת 1638. תקופה זו מאופיינת בשודדי ים, כריתת עצים ללא הבחנה, ועימותים מזדמנים עם השבטים האינדיאנים ילידי המקום ועם השכנים הספרדים.

בליז הפכה למושבה רשמית יותר של הממלכה המאוחדת בסוף המאה ה-18 ותחילת המאה ה-19, בשם "הונדורס הבריטית". הונדורס הבריטית הפכה באופן רשמי לקולוניה בשנת 1862.[5] היא הפכה לקולוניה בשלטון עצמי בינואר 1964, ושינתה את שמה ל"בליז" ביוני 1973. ג'ורג' פרייס הוביל את בליז לעצמאות מלאה בספטמבר 1981, לאחר עיכובים שנגרמו בשל סכסוכי גבול עם גואטמלה השכנה. גואטמלה הכירה בעצמאותה של בליז רק ב-1992.

ב-1961 נפגעה המדינה קשות מההוריקן "האטי". הממשלה החליטה שקיום עיר הבירה על חוף השוכן מתחת לגובה פני הים הוא סיכון גבוה מדי, ובמהלך כמה שנים תכננה הממשלה הקולוניאלית הבריטית עיר חדשה בדיוק בליבה של המדינה. ב-1970 החלה ההעברה האיטית של משרדי הממשלה לבירה החדשה, בלמופן.

במהלך כל שנות קיומה של בליז טענה גואטמלה לבעלות על השטח. לאחרונה הטענה היא לבעלות על חלק גדול משטחה הדרומי של המדינה.

פוליטיקה[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערכים מורחבים – פוליטיקה של בליז, מחוזות בליז

בליז היא דמוקרטיה פרלמנטרית וחברה בחבר העמים הבריטי. מלך בריטניה הוא ראש המדינה, ומיוצג במדינה בידי מושל כללי שחייב להיות בליזי. הרשות המבצעת העיקרית בשלטון היא הקבינט, שבראשו עומד ראש הממשלה. שרי הקבינט הם חברי המפלגה שמחזיקה את רוב המושבים בפרלמנט, ובדרך-כלל הם מחזיקים במשרת שר במקביל לחברותם בפרלמנט.

לפרלמנט של בליז, "האספה הלאומית", שני בתים: בית הנבחרים והסנאט. 29 חברי בית הנבחרים נבחרים בבחירות לכהונה של 5 שנים לכל היותר. בסנאט שמונה חברים, 5 מתוכם נבחרים בידי ראש הממשלה, 2 בידי ראש האופוזיציה, ואחד בידי המושל הכללי בתאום עם המועצה המייעצת של בליז. בראש הסנאט עומד נשיא, שהוא חבר ללא זכות הצבעה הממונה בידי מפלגת השלטון.

כלכלה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הסמכות המוניטרית המרכזית בבליז היא הבנק המרכזי של בליז.

התעשייה המקומית בבליז מתבססת בעיקר על עסקים פרטיים בתחום החקלאות, תעשייה מבוססת-חקלאות, ומסחר. תיירות ובנייה צוברים לאחרונה חשיבות גוברת.

הגידול העיקרי הוא סוכר, והוא מהווה כמעט מחצית מהייצוא; תחום ההעסקה הגדול ביותר הוא תעשיית הבננות. לאחרונה הפך גם גידול הדרים לתעשייה גדולה לאורך כביש האמינגברד (אחד מארבעת הכבישים הראשיים במדינה).

החל מספטמבר 1998 נוקטת הממשלה במדיניות כלכלית לעידוד ההתפתחות, והתוצאה הייתה גידול של התוצר הלאומי הגולמי ב-6.4% בשנת 1999, ו-10.5% בשנת 2000. בשנת 2001 ירד הגידול ל-3% בשל ההאטה בכלכלה העולמית ובשל פגיעה קשה של הוריקנים בחקלאות, בדיג ובתיירות. הבעיות העיקריות עודו מאזן סחר שלילי גדל, וחוב חיצוני. יעד מרכזי לטווח הקרוב הוא צמצום העוני בעזרת תורמים בינלאומיים.

כיום חיים יותר בליזים מחוץ למדינה (בעיקר בארצות הברית) מאשר בבליז עצמה. בשל כך חלק גדול מהתוצר הלאומי הגולמי נובע למעשה מכספים שנשלחים לבליז מקרובי משפחה החיים בחו"ל.

גאוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

צפון בליז מכיל בעיקר מישורי חוף ביצתיים, בחלקם מיוערים בצפיפות. בדרום שוכנת שרשרת הרי המאיה, ובהם הפסגה הגבוהה ביותר בבליז, פסגת ויקטוריה (1,160 מטר מעל פני הים). בליז שוכנת בין הנהרות הוֹנדוֹ וסרסטוּן, ונהר הבליז זורם במורד מרכז המדינה. לאורך כל החוף הקאריבי שוכן ריף שוניות האלמוגים השני בגודלו בעולם[6] שגם הוכרז כאתר מורשת עולמי לשימור על ידי אונסק"ו[7].

האקלים המקומי הוא טרופי, בדרך-כלל חם ולח מאוד. העונה הגשומה היא ממאי עד נובמבר, ואסונות טבע תדירים הם הוריקנים ושיטפונות.

דמוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מרבית הבליזים הם ממוצא מעורב. בערך חצי מהאוכלוסייה הם תערובת של מוצא מבני המאיה ומוצא אירופי; כרבע מהתושבים הם ממוצא אפריקאי או אפרו-אירופאי ("קראול"); כ-10% הם בני מאיה; כ-6% הם "גַרִיפוּנָה" (תערובת של מוצא קריבי ואפריקאי). השאר ממוצא אירופאי, הודי, סיני, מזרח תיכוני וצפון אמריקאי.

השפה הרשמית היא אנגלית. מרבית הבליזים (למעט מהגרים חדשים ממדינות שכנות) דוברים אנגלית (או אנגלית קראולית) במידה סבירה. בצפון ובמערב המדינה נפוץ השימוש בספרדית; ספרדית היא שפת-האם של כמחצית מהאזרחים, ושפה שנייה עבור עוד כ-20%. קבוצות מאיה שונות עדיין דוברות בשפות המאיה, ובניב קראולי של אנגלית. כמה מהקהילות בדרום המדינה דוברות בעיקר בשפת הגריפונה.

כמחצית מהאוכלוסייה הם נוצרים קאתולים. מרבית האחרים שייכים לכנסייה האנגליקנית או לקבוצות פרוטסטנטיות אחרות. כ-5% מהאוכלוסייה שייכים לקהילת המנוניטים דוברים גרמנית או גרמנית מנוניטית ("פלאודייטש", שפה בה דוברים המנוניטים שהיגרו לרוסיה בסוף המאה ה-18).

תרבות[עריכת קוד מקור | עריכה]

בנוסף לחגים הנוצריים כגון חג המולד, ימי החופשה בבליז כוללים את:

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ דירוג שטח - מתוך ספר העובדות העולמי של ה-CIA, כפי שפורסם ב-5 באפריל 2014
  2. ^ דירוג אוכלוסייה - מתוך ספר העובדות העולמי של ה-CIA, כפי שפורסם ב-5 באפריל 2014
  3. ^ דירוג תמ"ג - מתוך ספר העובדות העולמי של ה-CIA, כפי שפורסם ב-5 באפריל 2014
  4. ^ מדד הפיתוח האנושי לשנת 2012 בדו"ח 2013 של אתר מינהל הפיתוח של האומות המאוחדות
  5. ^ Railroad Map of British Honduras (1920-1929). אוחזר ב־2013-10-24.
  6. ^ Barrier reef - Wikipedia, the free encyclopedia
  7. ^ http://www.travelbelize.org/scuba_index.html


מדינות אמריקה המרכזית
אל סלוודור · בליז · גואטמלה · הונדורס · ניקרגואה · פנמה · קוסטה ריקה CIA map of Central America.png