אנדרביט

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
אנדרביט
סוג הסלע סלע יסוד
סביבת היווצרות פלוטונית
הרכב פלגיוקלז, ואורתופירוקסן עם קווארץ
תכונות וזיהוי סלע כהה בצבעים משתנים של ירוק, אדום ואפור

אנדרביט הוא סלע יסוד פלוטוני מאפי המורכב בעיקר מקוורץ, פלאגיוקלאז, אורתופירוקסן (בדרך כלל היפרסתן) ומגנטיט.

למעשה ניתן להתייחס אליו כאל אנורתוזיט המכיל כמות משמעותית של פירוקסן, כלומר, זה למעשה סוג של גברו או טונליט, בתלות באחוז הקוורץ.

השינוי בהרכב הפלאגיוקלאז, על הסקאלה שבין אלביט לאנורטיט מעניקה לו גוונים משתנים, עד שבתכולות גבוהות של פירוקסן, הוא עשוי להזכיר אקלוגיט, אף על פי שמדובר בסלע יסוד ולא בסלע מותמר. בגלל תכולת הפירוקסן והמגנטיט, לאנדרביט משקל סגולי גבוה משמעותית יחסית לגרניט, בערכים שמתקרבים ל-2,900 ק"ג למ"ק.

האנדרביט מופיע יחד עם גרניט וסלעים מאפיים ואולטרה-מאפיים כחלק ממבנים פלוטוניים גדולים.

באוקראינה אותרו כמויות גדולות של אנדרביט, במחוז ויניציאה, באזור הכפר רכנו פוליבסקי. אזור זה נמצא בשטח בלוק פודולסקי שהוא אחד מחמשת הפלוטונים[1] המרכיבים את מגן אוקראינה. מרבץ האנדרביט נחשף כתוצאה מחתירה של זרם נהר קרסינינקה (יובל של הבוג הדרומי), שחשפה שכבות גאולוגיות עמוקות. במשך שנים נחשב בטעות האנדרביט האוקראיני לגרניט, אף על פי שאינו מכיל מיקרוקלין, או אורתוקלז, שהם המינראלים הנפוצים ביותר בסוג סלע זה. באוקראינה ישנן מחצבות רבות של גרניט בצבע אדמדם כהה ואילו האנדרביט של אזור ויניצה הוא סלע בעל גוון אפור אדום המשולב בכתמים של פלגיוקלז חלבי ולפיכך כונה בשם "הגרניט המכוסה בערפל של ויניצה".

אנדרביט מאזור ויניציה באוקראינה המכונה "הגרניט המכוסה בערפל"

באזור זה מתבצעת כריה של האנדרביט לצרכים מסחריים, כאשר הוא משמש בעיקר כחומר גלם לאריחים ולייצור מצבות[2].

השם "אנדרביט", נגזר מהמקום בו נתגלה לראשונה, בארץ אנדרבי, באנטארקטיקה.

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]