לפילי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
צבר לפילי בקילוואה

לפילילטינית: lapillus – אבן קטנה)‏[1] הוא הגדרת גודל לטיפות געשיות בינוניות שגודלן 64-2 מ"מ‏[2] במצבי קרישה שונים ובמבנה אווירודינמי הנפלטות מהר געש בעת התפרצות געשית. טיפות אלה נוצרות ממזרקות לבה הנוצרות בעיקר בהתפרצויות סטרומבוליאנית. בהצטברותן עם חומרי טפרה אחרים הן יוצרות סלעי טוף. סלע הנוצר מהתלכדות לפילי נקרא "לפיליסטון".‏[3]

היווצרות[עריכת קוד מקור | עריכה]

לפיליסטון
לפילי מלוכד
לפילי משוריין – מימין: חלקיקים דחוסים, משמאל: חלקיקים לא דחוסים

התפרצויות געשיות משליכות לאוויר טפרה – חומרים הנופלים לקרקע ומצטברים שם. מזרקות לבה עשויות להגיע לגובה של מאות מטרים, והלבה נקרעת לחלקים קטנים יותר, בהם לפילי. במעופן של הטיפות באוויר נקרש חלקן החיצוני במבנה אווירודינמי.

הטיפות נזרקות למרחק-מה מן הלוע: החלקיקים הגדולים יותר יפלו קרוב אל הלוע, והחלקיקים הקטנים יותר יפלו במרחק גדול יותר ממנו. בנפלן על הקרקע עשויות הטיפות להיצמד זו לזו בעודן חמות ורכות, וכאשר הן מתקררות ומתגבשות הן הופכות לסלע.

טיפות לפילי עשויות להצטבר ביחד עם חומרים פירוקלסטיים אחרים ליצירת טוף. כאשר החומרים המרכיבים את הטוף עדיין חמים, הם "מולחמים" זה לזה ויוצרים איגנימבריט – טוף מולחם.

לפיליסטון[עריכת קוד מקור | עריכה]

לפיליסטון הוא סלע הנוצר מהתלכדות של טיפות לפילי. כאשר הטיפות הנופלות לקרקע עדיין מותכות, והן נצמדות ומולחמות זו לזו. התגבשותן יוצרת סלע סלע פירוקלסטי, וחתך בו עשוי להראות את מתאר הטיפות.

לפילי מלוכד[עריכת קוד מקור | עריכה]

'לפילי מלוכדומה (accrestionary lapilli) נוצר מטיפות עגולות הנוצרות סמוך מאוד ללוע הר הגעש, לרוב בעמוד האפר הגעשי, בטרם קיבלו מבנה אווירודינמי. היצמדות הטיפות זו לזו נובעת מלחות או מכוחות אלקטרוסטטיים, ועשויה ליצור כמה שכבות של טיפות בטרם נפילתן לקרקע.

לפילי משוריין[עריכת קוד מקור | עריכה]

לפילי משוריין (armoured lapilli) הוא סוג של לפילי מלוכד הנוצר בתנאים של לחות גבוהה מאוד. הלחות הרבה גורמת להתלכדות טיפות הלפילי עם חומרים פירוקלסטיים אחרים המצויים בענן האפר, דוגמת פומיס, היוצרים ציפוי – מעין שריון – מסביב ללפילי. גושים מלוכדים שמקורם בתחילת ההתפרצות יימצאו בשכבות תחתונות והחלקים המרכיבים אותם ישתטחו ויידחסו כעדשות. גושים שמקורם בשלבים מאוחרים של ההתפרצות יימצאו בשכבות העליונות ולא יידחסו או ישתטחו.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]