אמפיבוליט

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
אמפיבוליט
אמפיבוליט
אמפיבוליט
סוג הסלע סלע מותמר
סביבת היווצרות מטמורפית
הרכב הורנבלנדה, אקטינוליט, פלגיוקלז, טרמוליט, זואיסיט, גארנט (אלמנדין) ואפידוט
תכונות וזיהוי צבע ירוק עד שחור עם כתמים לבנים (מרקם המכונה "מלח ופלפל") גרגרים בגודל בינוני עד גדולים
אמפיבוליט מפולין

אַמְפִיבּוֹלִיט הוא סוג סלע מותמר פנריטי נפוץ הבנוי בעיקר ממינרלים מקבוצת האמפיבול (בעיקר הורנבלנדה ואקטינוליט) ופצלת השדה מסוג פלגיוקלז, עם מעט קוורץ או בלעדיו.‏[1] זהו סלע כבד יחסית (משקלו הסגולי 3.4-3.0) וגונו כהה. מבנהו מעט עלעלי או צפחתי (עשוי מפתיתים). הפתיתים הקטנים בסלע בגוונים של שחור ולבן משווים לו לעתים קרובות את המראה המכונה "מלח ופלפל".

אמפיבוליטים נוצרים מההתמרה אזורית של מגוון רחב של פרוטוליתים (סלעי המקור שעברו את ההתמרה). סלעי יסוד דוגמת בזלת מותמרים יוצרים את הסוג המכונה "אורתו-אמפיבוליטים", בעוד שהתמרה של סלעי משקע, דוגמת חוואר וחרסית יוצרת "פארה-אמפיבוליטים".‏[2]

אין הכרח שהסלע המקורי ששימש מקור להתמרה שיצרה את האמפיבוליט יהיה מאפי. מכיוון שהתמרה גורמת ליצירת מינרלים המבוססים אך ורק על ההרכב הכימי של הפרוטולית (סלע המקור), כמה סוגים של "חוואר מזוהם" ומשקעים געשיים עשויים להיות מותמרים למקבץ אמפיבוליט. מרבצים המכילים דולומיט וסידריט מותמרים בקלות לאמפיבוליטים (טרמוליט-צפחה, גרונריט-צפחה, ואחרים), בייחוד אם הייתה מעורבת בתהליך התמרת מגע מסוימת עם מחדר פלוטוני גרניטי.

אורתו-אמפיבולטים לעומת פארה-אמפיבוליטים[עריכת קוד מקור | עריכה]

סלעים מותמרים המורכבים בעיקר מאמפיבול, אלביט עם מינרלים משניים כדוגמת אפידוט, זואיסיט, כלוריט, קוורץ, טיטניט ומינרלים נלווים: לאוקוקסן, אילמניט ומגנטיט שהפרוטולית שלהם הוא סלע יסוד מכונים "אורתו-אמפיבולטים". "פארה-אמפיבוליטים" יכילו אותו מקבץ מינרלים כמו ה"אורתו-אמפיבולטים", עם ביוטיט, ויכללו כמות גדולה יותר של קוורץ, אלביט, וכתלות בפרוטולית, קלציט/ארגוניט ווולאסטוניט.

לעתים קרובות הדרך הקלה ביותר לקבוע את טבעו האמיתי של אמפיבוליט היא לבחון את היחסים בינו לבין לסלעים אחרים בסביבה, בייחוד האם הוא משולב עם משקעים אחרים, בייחוד גריווקה ומשקעים אחרים הממוינים רע.‏[3] אם נראה לעין שהאמפיבוליט חורג משכבות הפרוטולית הוא אורתו-אמפיבוליט, משום שתופעה זו מעידה כי היה דייק. קשה יותר יהיה לאתר סיל או קילוחי לבה דקים.

שיטה בטוחה יותר להבדיל בין אורתו-אמפיבוליט לפארה-אמפיבוליט היא באמצעות ניתוח גאוכימי של הסלע.

המונח "מטא-בזלת" נטבע, בעיקר על מנת להימנע מהבלבול שבין אורתו-אמפיבוליטים לפארה-אמפיבוליטים. אף שאין זה שם אמיתי של סוג סלע מותמר, זהו מונח שימושי.

סוגי סלעים קרובים[עריכת קוד מקור | עריכה]

סלע יסוד פלוטוני הבנוי כמעט אך ורק מגבישים של הורנבלנדה מכונה הורנבלנדיט שהוא סוג של סלע הצטברות גבישי. סלעים מעל ל-90% מינרלים מקבוצת האמפיבול שמסת האם שלהם היא פצלת השדה יכולים להיות למפרופיר. טרמוליט, אף שהוא תוצר התמרה של אמפיבול, נוצר בעיקר מסלעים אולטרה-מאפיים, ולכן צפחות טרמוליט-טלק אינן נחשבות בדרך כלל לאמפיבוליטים.

פאצייס אמפיבוליט[עריכת קוד מקור | עריכה]

פאצייס אמפיבוליט נוצר בטמפרטורה גבוהה ובלחץ בינוני עד גבוה

פאצייסלטינית "פרצוף") הוא המראה הכללי של סלע או קבוצת סלעים הנובע מצבע, מרקם, נוכחות מאובנים ומאפיינים נוספים מהם ניתן להסיק על סביבת ההיווצרות שלהם. אמפיבוליטים מגדירים קבוצה של תנאי טמפרטורה ולחץ מסוימים הידועים כ"פאצייס אמפיבוליט". עם זאת, נדרשת זהירות לפני שמתחילים במיפוי של ההתמרה בהתבסס על אמפיבוליטים בלבד. לא כל האמפיבוליטים יוצרים פאצייס אמפיבוליט ופאצייס אמפיבוליט לא מורכב מאמפיבוליטים בלבד.‏[1]

ראשית, כדי ש(אורתו)אמפיבוליט יסווג כאמפיבוליט מותמר, חייבים לוודא שהסלע הוא תוצר של התמרה מתקדמת ולא תוצר של התמרה נסוגה. לדוגמה, אמפיבול מסוג אקטינוליט הוא תוצר נפוץ של התמרה נסוגה של בזלות בחלק העליון של תנאי פאצייס צפחות ירוקות. לעתים קרובות, המינרל יופיע בצורת הגביש של מקבץ הפרוטולית המקורי. פסאודומורפיזם שבו אקטינוליט מחליף פירוקסן הוא סימן שהאמפיבוליט בסלע אינו מייצג שלב מתקדם בהתמרה בפאצייס אמפיבוליט.

צפחות אקטינוליט הן לעתים קרובות תוצאה של שינוי הידרותרמי או מטאסומטיזם, ולכן אינן יכולות בהכרח להיות אינדיקטור טוב לתנאי התמרה, כאשר מתייחסים אליהן בנפרד מסביבתן.

שנית, המבנה המיקרוסקופי וגודל הגביש של הסלע חייבים להיות מתאימים. פאצייס אמפיבוליט נוצר בתנאי חום הגבוהים מ-500°C ולחצים הגבוהים מ-1.2 ג'יגה-פסקל. מרקם גנייסי יכול להיווצר בקרבה, ולא, אזורים של סלעי מיילוניט, לווחיות[4] וצורות אלסטיות היכולות לכלול תופעות של קוויות-רצועתיות.‏[5]

אף שבמקרים נדירים אפשר לגלות שרידים מהמינרלוגיה של הפרוטולית, בדרך ימצאו בסלע פנוקריסטים של פירוקסן, אוליבין, פלגיוקלז ואפילו אמפיבול מגמטי כדוגמת מעוינונים של פאראגסיט שהוחלפו באופן פסאודומורפי על ידי האמפיבול הורנבלנדה. המרקמים המגמטיים המקוריים, בייחוד השיכוב המגמטי הגס של מחדר שכבתי, נשמרים לעתים קרובות.

שווי המשקל של הרכב המינרלים בפאצייס אמפיבוליט עבור סלעי פרוטולית שונים כולל את:

פאצייס אמפיבוליט הוא בדרך כלל תוצר של אחד ממסלולי ההתמרה: "רצף פאצייס בארובי"‏[6] או "רצף פאצייס אבוקומה".‏[7] פאצייס אמפיבול הוא תוצאה של חימום ולחץ מתגברים מעבר לגבולות בהם נוצר פאצייס צפחות ירוקות. לחץ נוסף בשל קבורת הסלע עמוק יותר (אבל כמעט ללא הגברת החום) יובילו להתמרת פאצייס גרנוליט, כשהחום מתגבר עוד יותר, מרבית סוגי הסלעים יתחילו לעבור התכה בטמפרטורות שמעל ל-650°C עד 700°C בנוכחות מים. בסלעים יבשים תגרום עליית הטמפרטורה (והלחץ) ליצירת תנאי פאצייס אקלוגיט.

אורליט[עריכת קוד מקור | עריכה]

אמפיבוליט המכיל גארנט מואל די פלרס באיטליה

אורליט הוא סוג סלע מותמר, פירוקסניט העובר שינוי הידרותרמי. המינרלוגיה הראשית של סלעים אלו, הכוללת פירוקסן ופלגיוקלז, עוברת התמרה הידרותמית לאקטינוליט וסאוסוריט (תערובת של המינרלים אלביט ואפידוט). לסלע יש מרקם מובהק שבו הפירוקסן הותמר לאקטינוליט מעורפל המאורגן בצורת קרניים פסאודומורף של פירוקסן והסאוסוריט הוא פסאודומורף של פלגיוקלז.

במקור הוגדר האורליט כמינרל השייך לקבוצת האמפיבול דמוי הורנבלנדה שהוא תוצר התמרה של פירוקסן,‏[8] שכינויו הגיע מהמקום בו נמצא לראשונה - הרי אורל. השם נפסל על ידי האגודה הבינלאומית למינרלוגיה, אבל הוא עדיין קיים בספרות.‏[9]

אפידיוריט[עריכת קוד מקור | עריכה]

במונח הארכאי "אפידיוריט" נוהגים לעתים להשתמש על מנת להתייחס לאורתו-אמפיבוליט שהוא תוצר התמרה של פרוטולית של דיוריט, גברו או סלעי מחדר מאפיים אחרים. באפידיוריט הוחלף הקלינופירוקסן המקורי (בדרך כלל אוגיט) ב"אורליט" סיבי.

שימושים[עריכת קוד מקור | עריכה]

אמפיבוליט היה חומר מקובל בסיתות קרדומי יד במרכז אירופה בתחילת התקופה הנאוליתית, למשל בתרבות רזן (Rössen).

אמפיבוליט היא אבן לבנייה נפוצה בשימוש בבנייה, ריצוף, חיפוי של בניינים, בייחוד בשל המרקמים המושכים של האבן, צבעה הכהה, קושייה, האפשרות ללטשה וזמינותה. באמפיבוליט נעשה גם שימוש כאבן מרוסקת כמצע לתשתית כבישים או למסילות ברזל. מכיוון שלאחר ליטוש מקבלת האמפיבוליט ברק נוהגים לשלב אמפיבוליט מעוגל ומלוטש בתכשיטים.‏[10][11] שימושים נוספים כוללים משטחי עבודה למטבחים (אחד מהסוגים המכונים בלשון העממית "שיש גרניט") ומהסוגים המכילים גארנט נוהגים לחלץ את הגארנט על מנת שישמש כאבקת ליטוש.‏[12]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ 1.0 1.1 Myron G. Best ,Igneous and Metamorphic Petrology, John Wiley & Sons, 2009, ISBN 9781444311297, Page 460
  2. ^ Glossary: Amphibolite
  3. ^ כלומר מכילים גרגירים בגדלים שונים
  4. ^ באנגלית foliation, מרקם לווחי של הסלע
  5. ^ באנגלית lineation, היערכות בקווים
  6. ^ באנגלית Barrovian Facies Sequence - רצף של אזורים מותמרים המתארים עלייה הן בטמפרטורה והן בלחץ. על שמו של הגאולוג האנגלי ג'ורג בארו (George Barrow‏; 1932-1853) שתיאר את הרצף לראשונה ב-1912
  7. ^ באנגלית Abukuma Facies Sequence גם "רצף פאצייס ביוקן" (Buchan) - על שם מקום בסקוטלנד. רצף שבו הטמפרטורה עולה בהדרגה, אבל הלחץ לא משתנה.
  8. ^ Uralite
  9. ^ Uralite
  10. ^ Amphibole
  11. ^ על האמפיבוליט בתעשיית התכשיטים בארצות הברית ניתן למצוא בהרחבה ב-Amphibole-Rich Rocks
  12. ^ Amphibolite