אנה פרנק: הסיפור המלא

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
אנה פרנק, הסיפור המלא
Anne Frank The Whole Story
מבוסס על סיפורה האמיתי של אנה פרנק
סוגה סרט שואה
כותבים Kirk Ellis עריכת הנתון בוויקינתונים
בימוי רוברט דורנהלם עריכת הנתון בוויקינתונים
שחקנים בן קינגסלי
ברנדה בלתין
האנה טיילור גורדון
לילי טיילור
ארץ מקור ארצות הברית, צ'כיה עריכת הנתון בוויקינתונים
שפות אנגלית, גרמנית עריכת הנתון בוויקינתונים
מספר עונות 1 עריכת הנתון בוויקינתונים
מספר פרקים 2 עריכת הנתון בוויקינתונים
הפקה
מפיקים בפועל האנס פרופ
קירק אליס
דייוויד ר. קפס.
הפצה ABC, נטפליקס עריכת הנתון בוויקינתונים
עורכים כריסטופר רוז
אתר צילומים פראג, לדניצה, קוטנה הורה, טירת ואלטיצה עריכת הנתון בוויקינתונים
צלמים אלמר רגלי עריכת הנתון בוויקינתונים
מוזיקה גרים רוול עריכת הנתון בוויקינתונים
אורך פרק 189 דק' עריכת הנתון בוויקינתונים
שידור
רשת שידור ABC עריכת הנתון בוויקינתונים
תקופת שידור מקורית 20 ביוני 2001 – 21 במאי 2001 עריכת הנתון בוויקינתונים
קישורים חיצוניים
דף התוכנית ב-IMDb
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

אנה פרנק: הסיפור המלא היא מיני-סדרה בת שני חלקים המבוססת על הספר "הנערה אנה פרנק" מ-1998 מאת מליסה מולר. המיני-סדרה שודרה ב-ABC ב-20 וב-21 במאי 2001. בסדרה כיכבו בן קינגסלי בתפקיד אוטו פרנק, ברנדה בלתין בתפקיד אוגוסטה ואן-פלס, האנה טיילור-גורדון בתפקיד אנה פרנק, ולילי טיילור בתפקיד מיפ חיס[1]. באופן שנוי במחלוקת, אך בהתאם לטענה של מליסה מולר, הסדרה טוענת שהמלשינה האנונימית אשר חשפה בפני הנאצים את מיקום מחבואה של משפחת פרנק הייתה אשתו של מנקה המשרדים, כשלמעשה זהותו של המלשין מעולם לא נקבעה. מחלוקת בין מפיקי המיני-סדרה לבין קרן אנה פרנק לגבי תוקפו של פרט זה ואחרים הובילה לביטול שיתוף הפעולה ביניהם, מה שמנע שימוש בציטוט כלשהו מתוך כתבי יומנה של אנה פרנק במהלך הסדרה. האנה טיילור-גורדון קיבלה מועמדות הן לגלובוס הזהב והן לפרס אמי על הופעתה בתור אנה פרנק, בעוד בן קינגסלי זכה בפרס גילדת שחקני המסך על הופעתו בתור אוטו פרנק, אביה של אנה. לאחר שידור הסדרה, שני חלקיה חוברו והופצו ברחבי העולם כסרט באורך מלא. ביום הזיכרון לשואה ולגבורה בשנת 2002 הסרט שודר בישראל בערוץ 2, תחת הזכיינית טלעד[2].

סקירת העלילה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1939, בזמן שבחלק ממדינות אירופה מתרחשת השואה, אנה פרנק (האנה טיילור-גורדון) מבינה שעולמה מתחיל להשתנות סביבה. בסופו של דבר, הנאצים פולשים להולנד. מצוקתה של אנה מחמירה ככל שמתרבות הגזרות נגד היהודים, ומשפחתה נאלצת להירשם כיהודים וללבוש טלאי צהוב. לאחר מכן היא נאלצת לעזוב את בית הספר שלה וללמוד במוסד ליהודים, שם היא פוגשת את חברתה הטובה החדשה, שהיא רק חצי יהודייה. אנה פוגשת גם את שלום זילברברג (ניקי קנטור), כלפיו היא מפתחת רגשות רומנטיים; ביום הולדתה ה-13 היא מקבלת במתנה מאביה יומן עם כריכה משובצת, ומיד הולכת לחדרה ומתחילה לכתוב ביומן שלימים יהיה אחד הספרים הנמכרים והמתורגמים ביותר בעולם.

כמה שבועות לאחר מכן, ביום ראשון רגיל ביולי 1942, אחותה הגדולה מרגוט (ג'סיקה מנלי), מקבלת מכתב זימון מהגרמנים לקראת גירוש ל"מחנה עבודה". בתגובה, אוטו פרנק מעביר את משפחתו למחבוא אשר הכין מבעוד מועד, ואחריו נכנסו הרמן ואוגוסט ואן פלס (יואכים קרול וברנדה בלטין), בנם פיטר (ניקולס אודסלי), ופריץ פפר (יאן ניקלס), רופא שיניים של משפחת פרנק. במהלך שהותם במחבוא, ידועים בני משפחת ואן פלס בריבים המתמידים שלהם. פריץ הופך להיות האנטגוניסט של אנה, ולאנה יש מערכת יחסים רצינית ראשונה עם פיטר, ממנו היא מקבלת את הנשיקה הראשונה שלה. כל אותו זמן היא מייחלת לסיום המלחמה. אנה גם מקבלת את הווסת הראשון שלה כשהיא במחבוא - אירוע שהיא חיכתה לו בכיליון עיניים. לילה אחד פורץ גנב לבניין שמתחת למחבוא ומותיר את שמונת דיירי המחבוא באימה.

בסופו של דבר, ב-4 באוגוסט 1944, הגרמנים מקבלים דיווח על יהודים במחבוא, לאחר שאשתו של המנקה בבניין בו שוכן המחבוא מתקשרת למשטרה כדי לדווח על היהודים המתחבאים. שמונת האנשים במחבוא נעצרים ויומנה של אנה נזרק על הרצפה בעוד איש ה-SS קארל זילברבאואר (הולגר דיימגן) מחפש כסף שנאגר. שניים מהנוצרים שעזרו למשפחת פרנק נעצרים אף הם. בשיחה עם אוטו, זילברבאואר המום לגלות שהוא שירת כקצין בצבא גרמניה הקיסרית במהלך מלחמת העולם הראשונה. זילברבאואר טוען שאם לא היו מסתתרים, אוטו ומשפחתו היו זוכים ליחס הגון.

לאחר מכן, משפחת פרנק נשלחת ברכבת לוסטרבורק, מחנה מעבר, בו מוחזקים אנה, משפחתה וחבריה.

אנה ומשפחתה מועברים במהרה למחנה ההשמדה אושוויץ, שם מפשיטים את הנשים מבגדיהן וגוזרים את שיערן. היא נפרדת בעצב מאביה ומשאר הגברים. במהלך מיון לנשים במחנה לעבודה במפעל תחמושת, נבחרות אמה ואחותה של אנה, אבל אנה לא. לכן, אדית ומרגוט בוחרות להישאר מאחור. אנה ומרגוט נשלחות לצריף ומגורשות מאוחר יותר למחנה הריכוז ברגן בלזן, שהוא לא יותר מהרבה אוהלים גדולים על אדמה בוצית מוקפת בגדר חשמלית.

באחד הלילות במחנה, שומעת אנה כי חברתה הוותיקה חנה גוסלר היא אסירה במחנה הסמוך, שם האסירים מקבלים יחס טוב יותר מתוך תקווה של הגרמנים להחליפם באסירים גרמניים בתיווך הצלב האדום. אנה מספרת לחברתה על החיים הקשים והרעב ששורר במחנה, על כך שאין לה ולמרגוט מזון וביגוד מספיקים. חנה זורקת לאנה חבילה עם גרביים ולחם, אך אסירה אחרת גונבת את החבילה ובורחת. כעבור יומיים חנה שולחת חבילה נוספת, והפעם אנה מצליחה לתפוס אותה.

אנה ומרגוט מדברות על הימים שלפני המלחמה, ועל התקוות והחלומות שיש להן לאחר שהמלחמה תסתיים. מרגוט מספרת שהיא חולמת לעלות לארץ ישראל. בבוקר אנה מגלה שאחותה מרגוט לא שרדה את הלילה, והיא נפטרה ממחלת טיפוס הבהרות. אנה מביטה לשמים במבט מובס.

לאחר שמסתיימת המלחמה, מתברר כי אוטו שרד את השואה והוא חוזר לביתו. הוא מחפש מידע על גורל בנות משפחתו, ומגיע אל ג'ני ברנדס אשר שרדה את ברגן בלזן. היא מספרת לו ששתי בנותיו נפטרו במחנה בהפרש של ימים זו מזו. מיפ גיס שעזרה למשפחה להסתתר, נותנת לאוטו את היומן שכתבה אנה, עליו היא שמרה מהיום שבו גורשו. אוטו מסיים לקרוא את היומן, ולבסוף מתמוטט בבכי אל מול קיר חדרה של אנה, אשר עדיין מעוטר בתמונות כוכבי הקולנוע שאהבה.

רשימת שחקנים[עריכת קוד מקור | עריכה]

קבלה[עריכת קוד מקור | עריכה]

אנה פרנק: הסיפור המלא זכתה לשבחים. הניו יורק פוסט כינה את המיני-סדרה "עוצמתית ללא ספק". היא הייתה מועמדת לשלושה פרסי גלובוס הזהב, וזכתה בפרס אמי למיני-סדרה הטובה ביותר ובפרס פיבודי לשנת 2001.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ גיורא יהלום, ‏קרוב יותר לאמת, באתר גלובס, 9 באפריל 2002
  2. ^ רותה קופפר, השואה על פי הוליווד, באתר הארץ, 8 באפריל 2002