ארבע הליגות המקצועניות בצפון אמריקה
ארבע ליגות הספורט המקצועיות הגדולות בצפון אמריקה הן התחרויות המקצועיות הגבוהות ביותר של ספורט קבוצתי בארצות הברית ובקנדה. ארבע הליגות הכלולות בהגדרה זו הן ליגת ה-MLB (בייסבול), ליגת ה-NBA (כדורסל), ליגת ה-NFL (פוטבול) וליגת ה-NHL (הוקי קרח). ליגות בולטות נוספות הן MLS (כדורגל, ארצות הברית) וליגת ה-CSL (כדורגל, קנדה).
ארבעת הליגות מכונות בדרך כלל "ארבעת הגדולות". בארבעתן משתתפות קבוצות הן מארצות הברית והן מקנדה, אך רוב הקבוצות מגיעות מארצות הברית. בכל אחת מהן משתתפים המועדונים המקצועיים העשירים ביותר בענף הספורט שלה ברחבי העולם, ויחד עם הפרמייר ליג הם מהווים את חמש ליגות הספורט עם הכי הרבה הכנסות בעולם. בנוסף, ענפי הספורט של ארבע הליגות הללו פותחו כולם בצורתם המודרנית בצפון אמריקה, וכולם למעט הפוטבול הפכו פופולריים בכל רחבי העולם. מכיוון שהליגות נהנות ממקום משמעותי בתרבות הפופולרית בארצות הברית ובקנדה, השחקנים הטובים ביותר מהליגות האלה הופכים לעיתים קרובות לאייקונים תרבותיים בשתי המדינות, לדוגמה - בייב רות' (MLB) לברון ג'יימס (NBA), טום בריידי (NFL) ו-ויין גרצקי (NHL).
פורמטים[עריכת קוד מקור | עריכה]
ארבע הליגות הגדולות כוללות כיום 30 או 32 קבוצות כל אחת, ורובן מרוכזות במטרופולינים המאוכלסים ביותר של ארצות הברית וקנדה. הליגות מחולקות לשני אזורים: האזור המערבי והאזור המזרחי (או ה-AFC וה-NFC ב-NFL), המחולקים גם הם לבתים. העונה מתחילה במשחקי הליגה הסדירה בתוך האזורים ובינם. בסוף העונה עולות מספר קבוצות בשיטות שונות לפלייאוף. משחקי הפלייאוף מפגישים ראשית את הקבוצות מכל אזור עד לקביעת אלופה אזורית, ואז שתי האלופות נפגשות לקרב על הזכייה בליגה. בניגוד לשיטות העלייה והירידה הנהוגות בליגות ספורט ברחבי העולם, בליגות הספורט בצפון אמריקה משתתפות אותן קבוצות מעונה לעונה. הרחבת הליגה מתרחשת בדרך כלל על ידי הוספת קבוצות שהוקמו לאחרונה, או במיזוגים עם ליגות מתחרות. קבוצות לא עוזבות את הליגה אלא אם הן מתפרקות (מה שלא קרה מאז 1954) או מתמזגות עם קבוצה אחרת (מה שלא קרה מאז 1978). שינוי מיקום יכול לשנות את שם הקבוצה, אך בדרך כלל היא עדיין נחשבת לאותה ישות. למשל, פילדלפיה ווריורס זכתה ב-2 אליפויות BAA, שעדיין נחשבות לזכות גולדן סטייט ווריורס.
נתונים כלליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
| ליגה | ענף ספורט | שנת ייסוד | קבוצות | הכנסה ממוצעת | מספר צופים ממוצע | אלופה אחרונה | הכי הרבה אליפויות |
|---|---|---|---|---|---|---|---|
| ליגת ה-NFL | פוטבול | 1920 | 32 | 15.3 מיליארד דולר | 67,396 | לוס אנג'לס ראמס | גרין ביי פאקרס ,13 |
| ליגת ה-MLB | בייסבול | 1903 | 30 | 10.7 מיליארד דולר | 30,042 | אטלנטה ברייבס | ניו יורק יאנקיז, 27 |
| ליגת ה-NBA | כדורסל | 1946 | 30 | 8.8 מיליארד דולר | 17,884 | גולדן סטייט ווריורס | בוסטון סלטיקס ולוס אנג'לס לייקרס, 17 |
| ליגת ה-NHL | הוקי קרח | 1917 | 32 | 5.1 מיליארד דולר | 17,442 | קולורדו אוולאנש | מונטריאול קנדיאנס, 25 |
קהל[עריכת קוד מקור | עריכה]
בכל אחת מארבע הליגות הגדולות, כמו גם ה-MLS וה-CSL, ממוצעים של לפחות 15,000 צופים למשחק החל משנת 2018. שתי הליגות המשחקות באולמות, NHL וה-NBA, משחקות באולמות שבהם מתחת ל-19,000 מקומות ישיבה בממוצע, וכתוצאה מכך ה-CFL מחזיקה בממוצע השלישי בגובה הצופים מבין שש הליגות, קרוב ל-24,000 למשחק, אחרי ה-NFL וה-MLB.
הייצוג לקנדה[עריכת קוד מקור | עריכה]
בסך הכל, מתוך 124 הקבוצות ב-4 הליגות, יש לקנדה 9 נציגות ב-3 ליגות (חוץ מב-NFL). בסך הכל כל הקבוצות זכו ב-47 אליפויות, 44 מהן בענף ההוקי קרח, בו יש לה 7 נציגות.
השימוש בביטוי "אלופי העולם" לזוכי הליגות[עריכת קוד מקור | עריכה]
חוסר התחרות עם קבוצות משאר העולם וההכרה הכלל-עולמית בעליונות ארבע הליגות של צפון אמריקה מבחינת הרמה תרם לפרקטיקה ארוכת השנים אך שנויה במחלוקת של התקשורת בצפון אמריקה בהתייחס לאלופת ליגות הספורט הגדולות כאלופת העולם. כיום הביטוי פופולרי יותר בארצות הברית אך הוא שומר על קבלה מסוימת בקנדה. עם זאת, מנהג זה נלעג בדרך כלל על ידי לא-אמריקאים, מכיוון שאין תחרות אמיתית הקובעת מיהי אלופת העולם באף ספורט למעט כדורגל (ר' אליפות העולם לקבוצות).
השימוש בביטוי בבייסבול החל בארגון של סדרות אליפות בין אלופת הנשיונל ליג לבין האמריקן ליג, שלימים נקראה וורלד סיריס. ה-MLB הקימה מאוחר יותר את ה-World Baseball Classic, תחרות בינלאומית ארבע-שנתית, במטרה להכתיר אלופת עולם אמיתית. בשנות החמישים, הביטוי אלופי העולם היה בשימוש גם ב-NBA, והוא משמש עד היום. הסופרבול, גמר ליגת ה-NFL, נקרא במפורש "משחק אליפות העולם" בגרסה הראשונה שלו.
בהוקי קרח[עריכת קוד מקור | עריכה]
בהוקי, גביע סטנלי היה פתוח בתחילה רק לקבוצות קנדיות, אך בשנת 1914 אפשרו נאמני הגביע לקבוצות אמריקאיות להתחרות, בתנאי שהזוכים בגביע סטנלי יוכרו כאלופי העולם. הביטוי נחקק שוב ושוב בגביע, והמשיך גם כאשר ה-NHL קיבלה שליטה רשמית בגביע בשנת 1947. ההסכם שהתקבל דרש "שהזוכים בגביע זה יהיו אלופי העולם בהוקי המקצועיים המוכרים" (בניגוד לאליפות העולם בהוקי קרח של IIHF, שנערך אז רק לחובבנים). כאשר איגוד ההוקי העולמי החל לפעול בשנות השבעים, ה-NHL הפסיקה לקרוא לאלופה לאלופת העולם, שכן בשלב זה, ליגת האליפות הסובייטית ניצחה באופן קבוע את ה-NHL בתחרויות בין הליגות ואליפות העולם של ה-IIHF נפתחה רשמית למקצוענים בשנת 1976. מאז קראה ה-NHL לאלופים שלהם אלופי גביע סטנלי.
משחק האולסטאר[עריכת קוד מקור | עריכה]
מנהג שהחל בארבע הליגות הגדולות והתפשט לכל העולם הוא משחק האולסטאר, בו משתתפים טובי השחקנים בליגה בעיקר לשם מהלכים יפים ולא לשם הניצחון. לרוב מתנהל האירוע בפורמט של כוכבי האזור המזרחי נגד כוכבי האזור המערבי.