אריה לייב שרה'ס

רבי אריה לייב שרה'ס‏ (י"ז בתמוז ת"ץ, 1730 - ד' באדר ב' תקנ"א, 1791‏), היה מתלמידי הבעל שם טוב והמגיד ממזריטש. "דמות פלאים בחסידות". הרבה לנדוד בקהילות ישראל ולעסוק בפדיון שבויים.

לידתו

אריה לייב נולד בעיירה רובנה, בחבל ווהלין שבאיחוד הפולני-ליטאי (כיום אוקראינה), בה התגורר באותו זמן גם רבי דב בר, "המגיד ממזריטש", תלמידו וממשיך דרכו של הבעל שם טוב. נראה שבילדותו התייתם מאביו רבי יוסף שהיה מצאצאי המהר"ל מפראג ואמו, שרה, היא זו שגידלה אותו. מצעירותו התקרב לבעל שם טוב והיה אחד מבאי ביתו של המגיד ממזריטש.

קורות חייו

חוקר החסידות יצחק אלפסי מגדיר את רבי לייב שרה'ס כ"דמות האגדתית והציורית ביותר בעולם החסידות. דמות שכולה מסתורין ופלאים". אגדות רבות מלוות אותו מיום הולדתו ועד לפטירתו. על פי האגדה החסידית כל ימיו היה מסתובב בערים ובעיירות או מבקר בירידים ובמקומות אחרים ועוסק במצוות שונות. בייחוד הרבה לעסוק בפדיון שבויים ובסיוע ליהודים שנרדפו בידי אחרים. בניגוד לתלמידים אחרים של הבעל שם טוב והמגיד ממזריטש לא שימש כרב או כאדמו"ר, אלא המשיך את מסורת צדיקי החסידות בדור הראשון שהיו מסתובבים בדרכים ובעיירות, ומחזקים את היהודים שפגשו ומקרבים אותם לאמונה ולקיום מצוות.

סיפורים חסידיים רבים נפוצו על אודותיו, ורבים מהם כונסו בספר "גבורת ארי". אחד הסיפורים המופלאים הוא על המשפט "שתפתחו לבו של לייב בן שרה ללמוד תורה" המוזכר בספר רזיאל המלאך שנדפס לראשונה בשנת תס"א, שלושים שנה קודם לידתו. החסידים ייחסו תפילה זו על רבי לייב שרה'ס.‏

ממכתב ההמלצה של המגיד ממזריטש ניתן ללמוד על אישיותו ועל פעולותיו. המכתב נדפס לראשונה בסוף ספר "דרכי ישרים" שנים ספורות לאחר פטירתו של רבי לייב שרה'ס. וכך כתב ה"מגיד":

	הנני מן המודיעים נדון האיש הנוכחי הלוא הוא האיש התורני הרבני מוה"ר יהודה לייב בן הרב יוסף, איש הנקרא בפי כל רבי לייב שרה'ס מראווני העוסק במצווה רבה שאין למעלה הימנה כאשר יפרש שיחתו באר היטב פה אל פה דברים שאין להעלותם על הכתב. בכן אם ראוהו אנשים המקשיבים לקולי וסרים למשמעתי עצתי אמונה להיות לו לעזרו ולסעדו ולהתאמץ את עצמם בכל מיני התפעלות הן בגופם הן בממונם, כי מעיד אני עליו שאין בדבריו שום נפתל ועקש, ועוולה לא נמצא בשפתיו, וירא את ה' מרבים, ואין לך מצווה גדולה מזו...
– דרכי ישרים

הפולמוס על זהותו

הרבי מלובביץ' טען כי מכיוון שישנם קווי דמיון רבים בינו לבין רבי אריה לייב משפולי, "הסבא משפולי", והידיעות על אודותיהם דלות ומוטלות בספק, נראה שמדובר באותו אדם‏.

על קביעה זו חולקים רבים עקב מספר סיבות; שמותיהם הפרטיים (אריה לייב ויהודה לייב‏) ושמות אבותיהם שונים (יוסף וברוך‏), ימי הפטירה שלהם שונים, הם מופיעים במסמכים במקומות מגורים שונים‏), שנת פטירתו של ר' לייב שרה'ס (תקנ"א) אינה תואמת עדויות חב"דיות על פעילויות של הסבא משפאלי בשנת תק"ע‏, וכן עד היום קיימות משפחות של צאצאים המתייחסים אליהם, ואין ביניהן שום קשר.‏

מעבר לכך קיימת עדות של הרב ביק אב"ד מז'יבוז', מצאצאי אחותו של רבי יוסף מרובנא אביו של ר' לייב שרה'ס כי היה להם אח נוסף שהיה אביו של רבי ברוך אבי הסבא משפאלי, כלומר שהיו קרובי משפחה.‏

פטירתו וקברו

רבי לייב שרה'ס נפטר בד' באדר תקנ"א (1791) בכפר יאליטשקוב שבפודוליה. על פי המסורת המקובלת הוא ביקש להיקבר ללא גינוני כבוד מיוחדים ואף סירב להקמת אוהל על קברו. נראה שמאוחר יותר הוקם על קברו אוהל צנוע כפי שתיאר עד ראייה את מראהו החיצוני של הקבר בשנת 1913 כ"סוכה קטנה עשויה עץ ומכוסה גג קש כעין כיפה. מסביב לקבר מונחים גלים שלמים של פתקאות". ב-1991 לאחר קריסת ברית המועצות הוקם מחדש האוהל על הקבר.‏

על צאצאיו נמנים בני משפחת בהר"ל (בה'רב ר'בי ל'ייב)ובני משפחת קרישבסקי הירושלמית.

לקריאה נוספת

• הרב ראובן מרגליות, גבורת ארי, לבוב תר"ץ.
• אשר אהרן קרישבסקי, יוסף קדישא - קורות חייו של הרב יוסף קדיש קרישבסקי, פרק א'.
• הרב יהודה לייב הכהן מימון, שרי המאה, חלק שלישי, פרק י"א-י"ב
• ניר מן, רבי לייב בן שרה, 2003

קישורים חיצוניים

• אריה לייב שרה'ס, ב"אנציקלופדיה יהודית" באתר "דעת"
• אברהם כהנא, ‏ר' ליב בן שרה, מתוך "ספר החסידות" (ורשה, תרפ"ב), באתר דעת
• ניר מן, הגיבור העממי של החסידים, מוסף "שבת" של "מקור ראשון", 4 במרץ 2011

הערות שוליים

תקופת חייו של אריה לייב שרה'ס על ציר הזמן