אריה לייב שרה'ס

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

רבי אריה לייב שרה'ס[1] (י"ז בתמוז ת"ץ, 1730ד' באדר ב' תקנ"א, 1791[2]) היה מתלמידי הבעל שם טוב והמגיד ממזריטש. דמות פלאים בחסידות. הרבה לנדוד בקהילות ישראל ולעסוק בפדיון שבויים.

לידתו[עריכת קוד מקור | עריכה]

אריה לייב נולד בשנת 1730 בעיירה רובנה, בחבל ווהלין שבמזרח פולין-ליטא (כיום אוקראינה). בעיירה התגורר באותו זמן גם רבי דב בֶּר "המגיד ממזריטש", תלמידו וממשיך דרכו של רבי ישראל בעל שם טוב. נראה שבילדותו התייתם מאביו רבי יוסף, שהיה מצאצאי המהר"ל מפראג, ואמו, שרה, היא זו שגידלה אותו. בצעירותו התקרב לבעל שם טוב והיה אחד מבאי ביתו של המגיד ממזריטש.

קורות חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]

חוקר החסידות יצחק אלפסי מגדיר את רבי לייב שרה'ס כ"דמות האגדתית הציורית ביותר בעולם החסידות";‏[3] "דמות שכולה מסתורין ופלאים... מעשרה קבין של אגדות מופלאות הוא נטל תשעה מהם".‏[4] אגדות רבות מלוות אותו מיום הולדתו ועד לפטירתו. על פי האגדה החסידית כל ימיו היה מסתובב בערים ובעיירות או מבקר בירידים ובמקומות אחרים ועוסק במצוות שונות. בייחוד הרבה לעסוק בפדיון שבויים ובסיוע ליהודים שנרדפו בידי אחרים. בניגוד לתלמידים אחרים של הבעל שם טוב והמגיד ממזריטש, לא שימש כרב או כאדמו"ר, אלא המשיך את מסורת צדיקי החסידות בדור הראשון, שהיו מסתובבים בדרכים ובעיירות, ומחזקים את היהודים שפגשו ומקרבים אותם לאמונה ולקיום מצוות.

סיפורים חסידיים רבים נפוצו על אודותיו, ורבים מהם כונסו בספר "גבורת ארי". אחד הסיפורים המופלאים הוא על המשפט "שתפתחו לבו של לייב בן שרה ללמוד תורה" המוזכר בספר רזיאל המלאך שנדפס לראשונה בשנת תס"א, שלושים שנה קודם לידתו. החסידים ייחסו תפילה זו על רבי לייב שרה'ס.‏[5]

ממכתב ההמלצה של המגיד ממזריטש ניתן ללמוד על אישיותו ועל פעולותיו. המכתב נדפס לראשונה בסוף ספר "דרכי ישרים" שנים ספורות לאחר פטירתו של רבי לייב שרה'ס. וכך כתב המגיד:

Cquote2.svg

הנני מן המודיעים נדון האיש הנוכחי הלוא הוא האיש התורני הרבני מוה"ר יהודה לייב בן הרב יוסף, איש הנקרא בפי כל רבי לייב שרה'ס מראווני העוסק במצווה רבה שאין למעלה הימנה כאשר יפרש שיחתו באר היטב פה אל פה דברים שאין להעלותם על הכתב. בכן אם ראוהו אנשים המקשיבים לקולי וסרים למשמעתי עצתי אמונה להיות לו לעזרו ולסעדו ולהתאמץ את עצמם בכל מיני התפעלות הן בגופם הן בממונם, כי מעיד אני עליו שאין בדבריו שום נפתל ועקש, ועוולה לא נמצא בשפתיו, וירא את ה' מרבים, ואין לך מצווה גדולה מזו...

Cquote3.svg
דרכי ישרים

הפולמוס על זהותו[עריכת קוד מקור | עריכה]

הרבי מלובביץ' העלה השערה כי מכיוון שישנם קווי דמיון רבים בינו לבין רבי אריה לייב משפולי, "הסבא משפולי", והידיעות על אודותיהם דלות ומוטלות בספק, נראה שמדובר באותו אדם‏[6].

על השערה זו חולקים רבים עקב מספר סיבות; שמותיהם הפרטיים (אריה לייב ויהודה לייב‏[7] ושמות אבותיהם שונים (יוסף וברוך‏[8]), ימי הפטירה שלהם שונים, הם מופיעים במסמכים במקומות מגורים שונים‏[9]), שנת פטירתו של ר' לייב שרה'ס (תקנ"א) אינה תואמת עדויות חב"דיות על פעילויות של הסבא משפולי בשנת תק"ע‏[10], וכן עד היום קיימות משפחות של צאצאים המתייחסים אליהם, ואין ביניהן שום קשר.‏[11]

מעבר לכך קיימת עדות של הרב ביק אב"ד מז'יבוז', מצאצאי אחותו של רבי יוסף מרובנא אביו של ר' לייב שרה'ס כי היה להם אח נוסף שהיה אביו של רבי ברוך אבי הסבא משפולי, כלומר שהיו קרובי משפחה.‏[11]

פטירתו וקברו[עריכת קוד מקור | עריכה]

רבי לייב שרה'ס נפטר בד' באדר תקנ"א (1791) בכפר יאליטשקוב שבפודוליה. על פי המסורת המקובלת[דרוש מקור] הוא ביקש להיקבר ללא גינוני כבוד מיוחדים ואף סירב להקמת אוהל על קברו. נראה שמאוחר יותר הוקם על קברו אוהל צנוע כפי שתיאר עד ראייה את מראהו החיצוני של הקבר בשנת 1913 כ"סוכה קטנה עשויה עץ ומכוסה גג קש כעין כיפה. מסביב לקבר מונחים גלים שלמים של פתקאות".‏[12] ב-1991 לאחר התפרקות ברית המועצות, הוקם מחדש האוהל על הקבר.‏[12]

עם צאצאיו נמנים בני משפחת בהר"ל (ראשי תיבות: בהרב רבי לייב)ובני משפחת קרישבסקי הירושלמית.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ השם 'שרה'ס' (נהגה: "שׂוּרֶס") הוא מַטרונים יידי המתייחס לשם 'שרה' ("בן שרה").
  2. ^ גרסאות נוספות:תקמ"ח או תק"נ.
  3. ^ יצחק אלפסי, אנציקלופדיה לחסידות – אישים, כרך א, ירושלים: מוסד הרב קוק; פרסומי המכון לחסידות – יד הרב מימון, תשמ"ו 1986.
  4. ^ ‫יצחק אלפסי, תורת החסידות: תולדות, דברי תורה והגות של אלף ושש מאות אישי החסידות, כרך א: "הבעש"ט–המגיד ממזריטש, תלמידיהם ושושלתם", ירושלים: מוסד הרב קוק, תשס"ז, עמ' 192.
  5. ^ ראו גם קובץ 'הערות וביאורים' שנה כח גיליון ד (תתקכח)(ביידיש)
  6. ^ שיחת אחרון של פסח, ושבת פרשת אחרי-מות תש"ל ('שיחות קודש' תש"ל כרך ב' עמ' 58–59, 98–99) (ביידיש)
  7. ^ במערכת השמות הפרטיים הרב-לשונית שהייתה נהוגה ביהדות מזרח אירופה, השם היידי 'לֶיְבּ', שפירושו אריה, היה בן-זוג מקובל של שני שמות בלשון הקודש: 'אריה' ו'יהודה'.
  8. ^ במכתב המגיד ממזריטש כותב על ר' לייב שרה'ס בן יוסף. ואילו באגרת הסבא משפולי חותם את שמו ב"ר ברוך - פרדס חב"ד גיליון 19 עמ' 308
  9. ^ פרדס חב"ד, עמ' 308
  10. ^ פרדס חב"ד, עמ' 305
  11. ^ 11.0 11.1 קובץ בית אהרן וישראל, כרך קי"ט תולדות ושורשים בעם ישראל.
  12. ^ 12.0 12.1 ניר מן, רבי לייב בן שרה, 2003, עמ' 25
תקופת חייו של אריה לייב שרה'ס על ציר הזמן
תקופת הזוגות תנאים אמוראים סבוראים גאונים ראשונים אחרוניםציר הזמן