אריה לייב משפולי
הרב אריה לייב משפולי תפ"ה-תקע"ב (1724- 1811) נודע בעיקר כ"הסבא משפולי" (מיידיש: "דער שפאלער זיידע"), נודע בתנועת החסידות, מתלמידיו המובהקים של המגיד ממזריטש. נפטר בו' בתשרי ה'תקע"ב (1811).
נולד לברוך בנר ראשון של חנוכה ה'תפ"ה, בעיירה סמוכה לאומן. על סיבת כינויו "סבא" רווחות דעות ומעשיות שונות, ביניהם, שאביו היה חשוך בנים, לימים בירכו הבעש"ט כי יזכה לבן, בזמן הברית הגיע הצדיק, לבוש כקבצן, בירכו, ונתן לו את כינויו "זיידע" (סבא), בהטעימו כי כמו שאברהם אבינו היה "זיידע", ככתוב "ואברהם זקן"[1], כן יגדל תינוק זה להיות כאברהם, הנוכחים תמהו על הברכה המוזרה, אך הכינוי נשאר.
בראשית המאה העשרים חיבר יהודה יודל רוזנברג קובץ מעשיות אודותיו בכותרת 'תפארת מהרא"ל'.
הרבי מלובביץ טען[2] כי מכיוון שישנם דימויים רבים בינו לבין רבי אריה לייב שרה'ס (בעלי שם זהה, דמויות מסתוריות ומופלאות), הרי שכנראה מדובר באותו אדם, עד שיוכח אחרת ממקור מהימן. על קביעה זו חולקים רבים עקב מספר סיבות.
| תקופת חייו של אריה לייב משפולי על ציר הזמן |
|---|
 |
תוכן עניינים |
[עריכה] מחלוקתו עם רבי נחמן מברסלב
רבי אריה לייב יצא בשנת 1801 נגד רבי נחמן שכיהן כאדמו"ר בזלטופול, מחוז קייב, קרוב לעירו שפולה. תקופה לאחר שהחלה המחלוקת עבר ר' נחמן לברסלב, אשר בחבל פודוליה ב-1802. טיעוניו העיקריים של ר' אריה לייב היו על כל שר' נחמן התחיל להתריס נגד אדמו"רים אחרים ולראות בעצמו את ממשיכו הבלעדי של הבעל שם טוב וכך היה ר' נחמן מבטא את האמת באומרו: ליצר הרע יש הרבה שלוחים, היום הוא ממנה בעיר זו רבה כזה וכזה ועל-ידו מחטיא אנשים. וכן הבעל שם טוב רצה לחדש את היהדות בכל תחומי החיים, ואדמו"רים היום קנו מקום של כבוד בקהילתם, מקבלים פדיונות ונהנים ממעמד זה בלי באמת לפעול לשינוי אמיתי. כשר' אריה לייב יצא נגד ר' נחמן על התייחסות כזו לאדמו"רים אחרים, ר' נחמן קרא בדרשותיו :"אסור להזדקן" והתכוון לר' אריה לייב, שכבר היה מופלג בגילו, ובהתאם לכך מתייחס לנושא.
ייתכן שרבי נחמן אף רומז אליו בסיפורו מעשה מזבוב ועכביש, בדמות הזקן שבא עם הסמ"ך מ"ם לחלוק על נשמת הצדיק שצריכה לרדת לעולם. בקרב חסידי ברסלב הוא מכונה "הזקן הידוע".
[עריכה] קישורים חיצוניים
| מיזמי קרן ויקימדיה |
|---|
- הסבא משפולי כתבה על הקשר בינו לבין רבי שניאור זלמן מליאדי באתר צעירי חב"ד.
- אריה לייב משפולה באתר דעת.
[עריכה] לקריאה נוספת
יהודה רוזנברג, תפארת מהרא"ל, פיוטרקוב, תרעד מנשה מילר, איש הפלא, בני ברק, תשסה
