אריך נוימן

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
אין תמונה חופשית

אריך נוימןגרמנית: Erich Neumann‏; 23 בינואר 1905, ברלין5 בנובמבר 1960, תל אביב) היה פסיכולוג וסופר יהודי גרמני, ומאוחר יותר ישראלי, מתלמידיו המובהקים של קרל גוסטב יונג.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

נוימן למד בברלין פילוסופיה, פסיכולוגיה ורפואה. בשנת 1927 העניקה לו אוניברסיטת ברלין תואר דוקטור, ובשנת 1933 עמד בבחינות הרישוי לרפואה. בהיידלברג נמנה עם ידידיה של חנה ארנדט. בשנת 1933 עבר לשווייץ, ושם למד אצל קרל גוסטב יונג. בשנת 1934 עלה לארץ ישראל ופתח בתל אביב קליניקה פרטית לפסיכותרפיה. נוימן הרבה לנסוע בין ישראל לאירופה, במיוחד לציריך, שם הרצה במכון של יונג. הוא היה חבר באיגוד הבינלאומי לפסיכולוגיה אנליטית ונשיא הארגון הישראלי של פסיכולוגים אנליטים.

הגותו[עריכת קוד מקור | עריכה]

נוימן נחשב לבולט בתלמידיו של יונג, אף כי דרכו הפסיכולוגית הייתה גם בעלת מאפיינים עצמאיים. רבים ראו בו מי שעתיד לרשת את יונג, אך זה נפטר רק שנה לאחריו.

תרומתו העיקרית הייתה בתחומי הפסיכולוגיה ההתפתחותית והפסיכולוגיה של המודעות. גישתו לאנליזה הייתה תאורטית ופילוסופית, בניגוד לאופי הקליני יותר שרווח באנגליה ובארצות הברית. נוימן טבע את מושג ה"צנטרוברטיות", סינתזה של מוחצנות ומופנמות. ידועה מאוד גם תרומתו לתאוריה של ההתפתחות הנשית, שאותה ניסח בפרסומים רבים, בעיקר בספרו הנודע ביותר, "האם הגדולה".

ציטוטים[עריכת קוד מקור | עריכה]

כפי שאפשר לראות במגוון של דוגמאות היסטוריות, כל צורה של קנאות (פנאטיות), כל דוֹגמה וכל סוג של חד צדדיות כפייתית, מודחת לבסוף בדיוק על ידי אותם יסודות שהיא עצמה דיכאה או שמהם היא עצמה התעלמה‏[1]

כתביו[עריכת קוד מקור | עריכה]

כתביו בתרגום עברית[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • פסיכולוגית המעמקים ומוסר חדש (מגרמנית: שמעון זנדבנק), שוקן, תשכ"ד.‏[2]
  • משבר והתחדשות (מגרמנית: יונה שטרנברג), שוקן, תשכ"ו.
  • על ההתפחות הנפשית של היסוד הנשי (מגרמנית: מרים רון-בכר), ‏ספרית פועלים, תשמ"א.
  • האדם המיסטי (מגרמנית: יואב ספיר; עריכה מדעית: אבי באומן), רסלינג 2007.
  • הילד: האישיות בשחר התפתחותה, חסינות, 2011.
  • אדם ומשמעות: שלוש מסות (תרגום ועריכה מדעית: תמר קרון, דוד וילר), רסלינג 2013.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • מיכה ‬נוימן, 'היחסים בין קרל גוסטב יונג ואריך נוימן על פי ההתכתבות שביניהם, שיחות ב, 3 (1988), 157–172.
  • יעל פרוינד-אברהם, ארכיטיפ הצל בהגותו של אריך נוימן,‫ עבודת גמר (מ"א), אוניברסיטת בר-אילן, תשס"ז 2006.
  • יעל אברהם-פרוינד, 'יונגיאני על גדות הירקון', גלילאו: כתב עת למדע ולמחשבה, 113 (2008), 50–55.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ אריך נוימן, Depth Psychology and a New Ethic (פסיכולוגיית המעמקים ומוסר חדש)
  2. ^ ביקורת: ג. יהודהפסיכולוגית־המעמקים ומוסר חדש, דבר, 17 בינואר 1964.
P vip.svg ערך זה הוא קצרמר בנושא אישים. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.