ארנסט בלוך (מלחין)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
ארנסט בלוך וילדים

אֶרנֶסט בלוך (Ernest Bloch;‏ 24 ביולי 1880 ז'נבה, שווייץ15 ביולי 1959 פורטלנד, אורגון) היה מלחין יהודי-אמריקאי.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

את יסודות המוזיקה הקלאסית למד בלוך בארץ הולדתו, שווייץ, ואחר כך בקונסרבטוריון בבריסל, אצל אז'ן איזאיי. בהמשך השתלם בבית הספר הגבוה למוזיקה בפרנקפורט, גרמניה. הוא סייר ברחבי אירופה ולבסוף השתקע בארצות הברית בשנת 1916 וקיבל אזרחות אמריקאית בשנת 1924.

בלוך כיהן בכמה משרות הוראה בארצות הברית ובין תלמידיו היו ג'ורג' אנתייל ורוג'ר סשנס. בדצמבר 1920 התמנה למנהל המוזיקלי הראשון של המכון למוזיקה של קליבלנד, משרה בה החזיק עד 1925. לאחר מכן עשה את רוב שנות ה-30' בשווייץ לפני שחזר לארצות הברית.

יצירותיו[עריכת קוד מקור | עריכה]

יצירותיו המוקדמות של בלוך, ובכללן האופרה "מקבת'" (1910), מצביעות על השפעת האסכולה הגרמנית של ריכרד שטראוס מצד אחד וזו של האימפרסיוניזם בנוסח קלוד דביסי, מצד שני. יצירותיו המאוחרות יותר, ביניהן הנודעות ביותר שלו, מושפעות מן הליטורגיקה היהודית ובעיקר החסידית. ברוח זו חיבר את "שלמה" לצ'לו ותזמורת (1916), "סימפוניית ישראל" (1916), הפואמה הסימפונית לכינור ופסנתר "בעל שם" (1923) ובגרסה מאוחרת יותר לכינור ותזמורת, ואת "עבודת הקודש" (1933) לבריטון, מקהלה ותזמורת. בין יצירותיו האחרות: קונצ'רטו לכינור ולתזמורת, שכתב בשביל יוזף סיגטי, והרפסודיה "אמריקה" למקהלה ותזמורת.

היצירות שכתב אחרי מלחמת העולם השנייה מגוונות קצת יותר בסגנונן, אף כי הניב הרומנטי ביסודו של בלוך עומד בעינו. בחלקן, כדוגמת "הסוויטה העברית" (1950), נשמר הנושא היהודי; אחרות, כמו הקונצ'רטו גרוסו השני (1952), מבטאות עניין בנאו-קלאסיציזם (אף כי גם כאן השפה ההרמונית רומנטית ביסודה, אף שהצורה בארוקית); אחרות, לרבות רביעיות המיתרים המאוחרות, כוללות יסודות של א-טונאליות.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]