באבא

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קמע של הבאבא סאלי

"באבא"ערבית: بابا, אבא) הוא כינוי למקובל מיסטיקן, הנתפש אצל מאמיניו כבעל מופת ולפעמים בעל רוח הקודש. אלו המכונים באבא עוסקים במתן ברכות וקמעות למאמיניהם, ייעוץ בנושאי שלום בית, רפואה, כלכלת בית ודומיהם.

מקור תופעת הבאבות בתרבות הערצת קדושים ומשפחותיהם אצל יהודי צפון אפריקה, והכינוי נפוץ בעיקר אצלם. תופעה דומה הייתה במזרח אירופה אצל בעלי השם.

מקור השם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קבר באבא סאלי

בדתות רבות משתמשים בשם אבהות כדי לתאר מנהיגים. דוגמה ניתן לראות אצל מנהיגים רוחניים בהודו מהדת ההינדית שמשתמשים בשם באבא[1][2]. את הכינוי הצמידו אנשי המערב שהגיעו להודו[3].

מקור השם ביהדות הוא אצל יהודי צפון אפריקה וככל הנראה ברב ישראל אבוחצירא המוכר בכינוי הבאבא סאלי, שפירושו "האבא המתפלל" (סאלי או צאלי פירושו מתפלל). על שם זה נקראו כל הבאבות רק "באבא" שפירושו לבד "אבא" גם ללא השלמת המשפט[4].

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

קברו של הבאבא אלעזר - נרצח בידי מאמין מאוכזב

הראשון שכונה "באבא" בהקשר זה, הוא הבאבא סאלי (18891984), שהתפרסם כעושה מופתים ורבים נהרו אליו כדי לזכות בברכה, בבקבוק מים שזכה לברכתו או בקמע. הבאבא סאלי עצמו כמעט ולא כתב קמעות, אולם בחצרו הסתופפו רבנים כותבי קמעות שקיבלו את הסכמתו. האהבה אליו בלטה במיוחד בקרב יוצאי יהדות מרוקו[5].

לאחר פטירתו התפשטה תופעת ה"באבות", המייחסים לעצמם כוחות על-טבעיים. את מקומו תפס בנו רבי ברוך אבוחצירא (הבאבא ברוך) שלמרות הרשעתו ומאסרו על לקיחת שוחד, כשהודיע בפומבי על חזרתו בתשובה המוני מאמיני אביו תפסו אותו כיורשו. חצר נוספת הקים בבאר שבע רבי אלעזר אבוחצירא (בנו של הבאבא מאיר ונכדו של הבאבא סאלי), ונרצח בידי מאמין[6]. גם רבי דוד אבוחצירא (אח של רבי אלעזר) הקים חצר בנהריה. מקובל נוסף שהקים חצר הוא רבי יאשיהו פינטו, נינו של הבאבא סאלי, באשדוד ובניו יורק[5].

בראשית העשור השני של המאה ה-21 התפשטה התופעה לכ-350 "באבות" ברחבי ישראל[7].

ביקורת[עריכת קוד מקור | עריכה]

רבי ברוך אבוחצירא הבאבא ברוך. ה"באבא ברוך" [8]
חתימת הבאבא סאלי, משמש כקמע

פניה לבאבא נחשבת לפעמים על פי ההלכה כעבודה זרה כאשר מנסים להיעזר בכוחות מאגיים ומסטיים באופן מלאכותי, ולהעניק, לפעמים באופן שקרי לדבר מסוים עוצמה גדולה ויכולת על-טבעית[9][10][11][12][13][14].

תעשיית הבאבות מגלגלת יותר ממיליארד שקל בשנה, אולם כיוון שהתשלום מתבצע בדרך כלל ללא דיווח לרשויות המס אין מידע מדויק לגבי היקף המחזור השנתי, עם זאת, על פי החוק הקיים תשלום עבור ברכה - פטור ממס[15][16]. על החוק הקיים התרעם מבקר המדינה בדו"ח לשנת 2014[17]. בכמה מקרים חויבו באבות ובני משפחותיהם לשלם מס על התשלום שניתן להם[18][19][20][21].

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ באבא, באתר מילון תרמילאים
  2. ^ ראו באבא ראמדב. עוד דוגמא היא השיר Don't Worry, Be Happy המבוסס על ציטוט של הגורו ההודי מהר באבא.
  3. ^ אוהד שקד, הודו – דתות
  4. ^ יורם בילו, שושלת אבוחצירה - הילולה בנתיבות, אתר מסע אחר
  5. ^ 1 2 הרב ד"ר דורון דנינו, "עלייה-לחצרות-מקובלים ולקברי קדושים בישראל המודרנית, עמודים, חשוון-כסלו התשע"א
  6. ^ ע"פ 1828/14 אשר דאהן נ' מדינת ישראל, ניתן ב־27 ביוני 2019
  7. ^ יוסי בר מוחא, מחבר הספר "קדושים בע"מ", "הפנים האמיתיות", ערוץ 10, 11. 4. 7
  8. ^ אלה לוי-וינריב, ‏המקובלים על הכוונת רשות המסים: ה"באבא ברוך" חשוד בהעלמות מס של מיליוני דולרים, באתר גלובס, 17 באפריל 2012
  9. ^ "באבות? רק אתמול חזרו בתשובה", באתר כיכר השבת
  10. ^ באבא נולד: ממאבטח באילת למסיר כישופים, באתר www.hidabroot.org
  11. ^ הגר"מ מאזוז על 'פרשת המן': "לא צריך 'באבות'. תתפללו בעצמכם", באתר בחדרי חרדים
  12. ^ הרב דוד יוסף: השקר של הבאבות, באתר סרוגים
  13. ^ גיא עזרא, הרב דוד יוסף תוקף: "אנשים טיפשים מקבלים ברכות ומשלמים כסף", באתר סרוגים
  14. ^ על באבות ועל בובות, באתר www.news1.co.il
  15. ^ תעשיית הבאבות: כך נבנית התשתית הכלכלית של חצרות הרבנים העשירות בישראל, באתר Forbes Israel, ‏2014-01-19
  16. ^ האם בקרוב מקובלים יצטרכו לשלם מיסים?, באתר נאמני תורה ועבודה, ‏2015-07-14
  17. ^ אי-הסדרת מיסוי ענף המקובלים, באתר רשות המסים בישראל, משרד האוצר
  18. ^ אלה לוי-וינריב, ‏נכדו של הבאבא סאלי ישלם כ-5 מיליון שקל לרשות המסים, באתר גלובס, 18 באוקטובר 2020
  19. ^ אלה לוי-וינריב, ‏המקובלים על הכוונת רשות המסים: ה"באבא ברוך" חשוד בהעלמות מס של מיליוני דולרים, באתר גלובס, 17 באפריל 2012
  20. ^ מס המיליונים של רבי יקותיאל אבוחצירא, באתר כיכר השבת
  21. ^ תקדים משפטי: רבנים ישלמו מס על מתן שירותי דת, באתר מקור ראשון, ‏2019-02-11