בטא-קרוטן
| בטא-קרוטן (β-Carotene) | |
|---|---|
 מבנה מולקולת בטא-קרוטן |
|
 מראה תלת-ממדי |
|
| פרטים | |
| שם סיסטמטי | 1,1'-(3,7,12,16-Tetramethyl-1,3,5,7,9,11,13,15,17-octadecanonaene-1,18-diyl)bis[2,6,6-trimethylcyclohexene] |
| נוסחה כימית | C40H56 |
| מסה מולקולרית | g/mol 536.87 |
| מראה | גביש בצבע כתום כהה |
| מספר CAS | [7235-40-7] |
| צפיפות | g/cm3 0.94 |
| מצב צבירה בטמפרטורת החדר | מוצק |
| טמפרטורת היתוך | 180-182 °C (453-455 K) |
| טמפרטורת רתיחה | 633-677 °C (906-950 K) |
בטא-קרוטן (β-Carotene) הוא צבען בעל צבע אדום-כתום עז, המצוי בשפע בצמחים שונים, בעיקר בפירותיהם. זהו תרכובת אורגנית המסווגת כפחמימן ומבחינה מרחבית שייכת לקבוצת הטרפנים. שייך לקבוצת הקרוטנואידים שהם טטרהטרפנים (Tetraterpene) המכילים כל אחד 8 יחידות איזופרן.
בטא-קרוטן וכן חומרים נוספים מקבוצת קרוטינים - הם חומרי מוצא לוויטמין A. מולקולה אחת של קרוטן נחצית לשתיים (באמצעות אנזים), וכך נוצרות שתי מולקולות של ויטמין A או של רטינל או של חומצה רטינואית (תלוי בחומר המוצא, ותלוי האם ה"חיתוך" סימטרי או לא).
תוכן עניינים |
קבוצת הקרוטנים [עריכה]
השם קרוטן בא מהשם הלטיני של הגזר קרוטה carota. קבוצת הקרוטנים הם חלק מקבוצת הקרוטנואידים, והם מצויים בפירות ובירקות שונים כמו גזר, עגבנייה, תפוז, מנגו ושסק; קבוצה זו מקנה לפירות ולירקות צבע שנע בין אדום לצהוב.
הקבוצה כוללת מספר חומרים דומים הנבדלים בקשרים הכימיים בקצוות התרכובת: אלפא-קרוטן, בטא-קרוטן, גאמה-קרוטן, דלתא-קרוטן. בטא-קרוטן הוא החומר השכיח ביותר, והוא המקור העיקרי לוויטמין A.
חומרים אלו נספגים בתריסריון בלבד.
צריכה ושימושים [עריכה]
צריכה יומית של בטא-קרוטן לאדם מבוגר צריכה להיות 2–7 מ"ג ליום.
הקרוטנים משמשים גם כצבע מאכל בעל מספר E E160a, ונהוג להוסיף אותו כתוסף מזון למוצרי מזון תעשייתיים.
תופעות לוואי [עריכה]
תופעת הלוואי השכיחה ביותר מצריכה עודפת של בטא-קרוטן קרויה קרוטנודרמיה (Carotenodermia) - תופעה בלתי מזיקה של גוון כתום בולט בעור משקיעה בטא-קרוטן בשכבה החיצונית של האפידרמיס.
במחקר שנערך בפינלד ובו נטלו בטא-קרוטן במינון גבוה לאורך תקופה של 5–8 שנים, נמצא קשר סטטיסטי בעליית השכיחות של סרטן הריאה אצל מעשנים, בנוסף לעלייה בסיכון לסרטן הערמונית ולדימום תוך-גולגולתי.
בטא-קרוטן מאוחסן בכבד ובאיברים נוספים כגון בשחלות. אחסון עודף של בטא-קרוטן בכבד, יכול לבוא על חשבון ויטמינים מסיסים בשמן, כגון ויטמין D, ואף על חשבון ויטמין A. מחקרים הראו, שהגוף איננו יכול להפוך עודפים בגוף של בטא-קרוטן לוויטמין A, גם במצב של חוסר בוויטמין זה[דרושה הבהרה].
ראו גם [עריכה]
לקריאה נוספת [עריכה]
הבהרה: המידע בוויקיפדיה נועד להעשרה בלבד ואינו מהווה ייעוץ רפואי.
