בטא-קרוטן

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
בטא-קרוטן (β-Carotene)
Beta-Carotin.svg
מבנה מולקולת בטא-קרוטן
BetaCarotene-3d.png
מראה תלת-ממדי
פרטים
שם סיסטמטי ‎1,1'-(3,7,12,16-Tetramethyl-1,3,5,7,9,11,13,15,17-octadecanonaene-1,18-diyl)bis[2,6,6-trimethylcyclohexene]
נוסחה כימית ‎C40H56
מסה מולקולרית g/mol‏ 536.87
מראה גביש בצבע כתום כהה
מספר CAS [7235-40-7]
צפיפות g/cm3‏ 0.94
מצב צבירה בטמפרטורת החדר מוצק
טמפרטורת היתוך 180-182 °C (453-455 K)
טמפרטורת רתיחה 633-677 °C (906-950 K)

בטא-קרוטן (β-Carotene) הוא צבען בעל צבע אדום-כתום עז, המצוי בשפע בצמחים שונים, בעיקר בפירותיהם. זהו תרכובת אורגנית המסווגת כפחמימן ומבחינה מרחבית שייכת לקבוצת הטרפנים. שייך לקבוצת הקרוטנואידים שהם טטרהטרפנים (Tetraterpene) המכילים כל אחד 8 יחידות איזופרן.

בטא-קרוטן וכן חומרים נוספים מקבוצת קרוטינים - הם חומרי מוצא לוויטמין A. מולקולה אחת של קרוטן נחצית לשתיים (באמצעות אנזים), וכך נוצרות שתי מולקולות של ויטמין A או של רטינל או של חומצה רטינואית (תלוי בחומר המוצא, ותלוי האם ה"חיתוך" סימטרי או לא).

קבוצת הקרוטנים[עריכת קוד מקור | עריכה]

השם קרוטן בא מהשם הלטיני של הגזר קרוטה carota. קבוצת הקרוטנים הם חלק מקבוצת הקרוטנואידים, והם מצויים בפירות ובירקות שונים כמו גזר, עגבנייה, תפוז, מנגו ושסק; קבוצה זו מקנה לפירות ולירקות צבע שנע בין אדום לצהוב.

הקבוצה כוללת מספר חומרים דומים הנבדלים בקשרים הכימיים בקצוות התרכובת: אלפא-קרוטן, בטא-קרוטן, גאמה-קרוטן, דלתא-קרוטן. בטא-קרוטן הוא החומר השכיח ביותר, והוא המקור העיקרי לוויטמין A.

חומרים אלו נספגים בתריסריון בלבד.

צריכה ושימושים[עריכת קוד מקור | עריכה]

צריכה יומית של בטא-קרוטן לאדם מבוגר צריכה להיות 2–7 מ"ג ליום.

הקרוטנים משמשים גם כצבע מאכל בעל מספר E‏ E160a, ונהוג להוסיף אותו כתוסף מזון למוצרי מזון תעשייתיים.

תופעות לוואי[עריכת קוד מקור | עריכה]

תופעת הלוואי השכיחה ביותר מצריכה עודפת של בטא-קרוטן קרויה קרוטנודרמיה (Carotenodermia) - תופעה בלתי מזיקה של גוון כתום בולט בעור משקיעה בטא-קרוטן בשכבה החיצונית של האפידרמיס.

במחקר שנערך בפינלד ובו נטלו בטא-קרוטן במינון גבוה לאורך תקופה של 5–8 שנים, נמצא קשר סטטיסטי בעליית השכיחות של סרטן הריאה אצל מעשנים, בנוסף לעלייה בסיכון לסרטן הערמונית ולדימום תוך-גולגולתי.

בטא-קרוטן מאוחסן בכבד ובאיברים נוספים כגון בשחלות. אחסון עודף של בטא-קרוטן בכבד, יכול לבוא על חשבון ויטמינים מסיסים בשמן, כגון ויטמין D, ואף על חשבון ויטמין A. מחקרים הראו, שהגוף איננו יכול להפוך עודפים בגוף של בטא-קרוטן לוויטמין A, גם במצב של חוסר בוויטמין זה[דרושה הבהרה].

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

הבהרה: המידע בוויקיפדיה נועד להעשרה בלבד ואינו מהווה ייעוץ רפואי.