בטיחות וגיהות בתעסוקה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
כרזה של ממשלת הונג קונג לגבי סכנות בעבודה עם מכונות
ניידת הסברה של המוסד לבטיחות ולגיהות

בטיחות וגיהות בתעסוקהראשי תיבות: בג"ת, באנגלית: Workplace Safety and Health או Occupational Safety and Health) מהווה תחום תורה ופעילות שמטרתו שימור בריאות העובדים, וכן מניעת נזקים כלכליים ומזעורם. בטיחות וגיהות בתעסוקה הן פרי פעילות רב-תחומית של מספר שדות: מחקר (בסיסי ויישומי), חקיקה ותקינה; הרחבת ידע ופיתוח מודעות; תכנון, ייצור ושיווק של אמצעים ואביזרים; בדיקות: ציוד, סביבתיות ואישיות; ייעוץ ותכנון.

מודעות ואחריות[עריכת קוד מקור | עריכה]

הפעילות בכל שדה קשורה ומשפיעה על השדות האחרים, כשהקשר הוא קשר סינרגטי. המחוקק הטיל את האחריות לשמירה על בריאות העובדים על "מחזיק במקום העבודה" ומאחר והניסיון מראה שהשיקולים המוסריים והכלכליים המצביעים על הצורך בשמירה על בריאות כלל העובדים, אינם דומיננטיים דיים, מופעלת מערכת אכיפה יחד עם אמצעי ענישה, הן במישור הפלילי והן במישור האזרחי.

מאחר והבסיס לפעילות עצמאית במקומות העבודה לקידום הבטיחות והגיהות הוא ידע ומודעות, פועל במימון המדינה מערך שמטרתו להביא המידע אל מקומות העבודה באשר הם, בתעשייה, בבנייה, בחקלאות, בשירותים וכן לציבור הרחב. דרכי פעילותו מגוונות ועיקר הפעילות מתבצעת במקומות העבודה.

  • בטיחות: שליטה בסיכונים וצמצום (הפחתה) של סיכונים באתר או בתהליך מסוים.
  • גיהות תעסוקתית: חיזוי, הכרה, הערכה, בקרה ומניעה של גורמי סיכון בסביבת העבודה ושל תנאי חשיפה המשפיעים על בריאות העובד.
  • בריאות: מצב של רווחה גופנית, נפשית וחברתית שלמה (לא רק יכולת תפקודית תקינה או היעדר מחלה).

בישראל, כהשלמה למגוון הפעילות בתחומי בטיחות וגיהות פועל באמצעות קופות החולים (שירותי בריאות כללית, מכבי שירותי בריאות, לאומית שירותי בריאות) מערך הרפואה התעסוקתית. פעילותו של מערך זה כוללת: הכרה והערכת ההיבט הרפואי של גורמי סיכון תעסוקתיים, המלצות למניעת חשיפה של עובדים לגורמי סיכון אלה, מעקב רפואי תקופתי אחר עובדים החשופים לגורמי סיכון תעסוקתיים, אבחון מחלת מקצוע, המלצות לשיבוץ העובד בעבודה המתאימה למצבו הרפואי והמלצות לשיקום העובד בעבודה כאשר מדובר במחלה מגבילה.

כאשר המערכות כולן לא מונעות תאונות או מחלות מקצוע, המוסד לביטוח לאומי באמצעות "ענף נפגעי עבודה" נכנס לפעולה, קרי – מממן לנפגעים בתאונות העבודה ומחלות מקצוע טיפולים רפואיים ומשפה הנפגעים על פגיעות בגוף ובנפש וכן נזקים כלכליים.

מעבר לקשר עם רפואה תעסוקתית ומערך ביטוח נפגעי עבודה יש לתחום של בטיחות וגיהות בתעסוקה קשרי גומלין עם התחומים הבאים: בריאות הציבור, הנדסת בטיחות, ארגונומיה, טוקסיקולוגיה, אפידמיולוגיה, יחסי עבודה, סוציולוגיה ופסיכולוגיה.

התחומים/קבוצות הסיכון שעוסקים בהן במסגרות הבטיחות והגיהות[עריכת קוד מקור | עריכה]

גורמים ביולוגיים:

גורמים כימיים:

  • יסודות
  • תרכובות כימיות ואורגניות
  • תערובות

גורמים פיזיקליים:

גורמים סיכון סביבתיים:

  • החלקות ומעידות
  • נפילה מגובה
  • תעבורה פנימית
  • מכונות לא מוגנות
  • התחשמלות

גורמי סיכון פסיכולוגים:

גורמי סיכון ו/או אי-נוחות, השייכים לתחום הארגונומיה.

תחום מניעת אש במקומות עבודה נכלל לעתים מזומנות במסגרת הפעילות של העוסקים בתחום של בטיחות וגיהות בתעסוקה.

דרכי פעולה[עריכת קוד מקור | עריכה]

במטרה לבטל או לפחות למזער הסיכונים הבטיחותיים והבריאותיים במקומות העבודה יש לנהל את הסיכונים, ניהול זה מתבצע בתהליך רב שלבי ושיטתי לזיהוי, להערכה ובקרה של סיכונים.

תהליך ניהול הסיכונים כולל זיהוי גורמי הסיכון שפירושו חיזוי, איתור ותיעוד גורמי סיכון ומפגעים הקיימים באתר או בתהליך קיים או כזה שמתכננים להפעילו. בשלב הבא יש לערוך ניתוח סיכונים שמטרתו מיצוי תרחישי תאונה או תקריות אפשריים, זאת לאחר זיהוי נוכחותם של גורמי הסיכון לבצע הערכה של הסבירות להתרחשות תאונות עקב קיומם של גורמי הסיכון, לבצע הערכה של תוצאות התאונות או התקריות, אם יתרחשו ולערוך חישוב אינטגרטיבי של רמת הסיכון הנגזרת מן ההערכות הקודמות, לבצע תהליך של הערכת סיכונים, כלומר לתת פרשנות לתוצאת ניתוח הסיכונים בדרך של הערכת המשמעות הציבורית הכלכלית והמדינית של הסיכונים, ולתכנן ולקבוע את מערך בקרת הסיכונים שמטרתו בחירה והפעלה של אמצעים לביטול הסיכונים או להפחתתם, כגון: לוח זמנים לסילוק מפגעים, התקנת אמצעים או קביעת תהליכים תקופתיים לגילוי, לזיהוי, לניטור, להתרעה ולנטרול הסיכונים (ראו למשל: פוקה-יוקה).

מערך הבטיחות והגיהות המוסדי בישראל[עריכת קוד מקור | עריכה]

במערך זה מגוון גורמים ממלכתיים, ציבוריים ומוסדיים, העיקרים שבהם:

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]