בנימין פיין

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
בנימין פיין
1930 –‏ 2013
Fain.JPG
תרומות עיקריות
אלקטרוניקה קוונטית

בנימין פיין (17 בפברואר 1930אפריל 2013) היה פיזיקאי ישראלי, מומחה לפיזיקת לייזרים, פרופסור אמריטוס במחלקה לכימיה באוניברסיטת תל אביב. היה אסיר ציון ופעיל עלייה בברית המועצות. בשנותיו האחרונות עסק בפילוסופיה של המדע וביחסים בין המדע לאמונה היהודית.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

נולד ב-17 בפברואר 1930 בקייב למשפחה יהודית מתבוללת. ונקרא על שם סבו שנרצח ב-1919 בפוגרום בפרוסקורוב בידי חיילים מצבאו של סימון פטליורה. אביו היה מתמטיקאי ואמו רופאה. במהלך מלחמת העולם השנייה הטלטלה המשפחה במשך ארבע שנים ברחבי ברית המועצות. לאחר מלחמת העולם השנייה התיישבה משפחתו בדושנבה שבברית המועצות (היום בירת טג'יקיסטן), שם סיים לימודי תיכון.

בשנת 1948 התקבל למכון לאנרגטיקה במוסקבה, ובשנת 1950 עבר ללמוד פיזיקה באוניברסיטת גורקי, שם בשנת 1956 סיים בהצטיינות את הדוקטורט בהנחיתו של הפרופסור ויטאלי גינזבורג, שהיה לחתן פרס נובל בשנת 2003. בשנת 1965 החל ללמד באוניברסיטת גורקי בתפקיד פרופסור וראש מחלקה לרדיופיזיקה קוונטית - תחום מדעי שהוא נטל חלק בפיתוחו. תחילה חיבר את ספרו "רדיופיזיקה קוונטית", שתורגם לאנגלית ויצא בשם "Quantum electronics" ואחר כך תורגם גם לגרמנית. בהמשך כתב את ספרו "הפוטונים והסביבה הבלתי לינרית" ומאמרים מדעיים רבים. בשנת 1966 עבר למוסקבה והחל לעבוד במכון לפיזיקה של מצב מוצק בפרבר העיר - צ'רנוגולובקה.

בשנת 1972 הצטרף למאבק למען העלייה לישראל, השתתף בסמינר מדענים מסורבי עלייה ונהיה פעיל בהוצאת "סמיזדט", למרות שאת הבקשה לעלייה הגיש רק לאחר יציאת אשתו הראשונה ובתו בשנת 1974. ב-1976, בעקבות התבודדות למשך שבוע בשל מחלה, פיין החל להגדיר את עצמו כאדם דתי, ובהדרגה התקרב אל היהדות אורתודוקסית. הוא נישא בשנית לשושנה רוז'נסקי. באותה שנה ערך מחקר סוציולוגי על היהדות הסובייטית וניסה לקיים סימפוזיון בינלאומי בנושא. ביטול הסימפוזיון על ידי הק.ג.ב. יצר הד בדעת הקהל, ומאבקו בשלטונות הלך והחריף. בעקבותיו באו מעצרים, חיפושים, חקירות ומעקבים. אחרי פיטוריו ממכון המחקר בצ'רנוגולובקה הוא הפך למסורב עלייה נרדף ומובטל. אחרי תקופה של מאבק עיקש קיבל בשנת 1977 היתר עלייה ועלה לישראל.

בישראל נולדו לו שני בנים, אהרן וגדעון, אהרן פנה לזרם החרדי וגדעון גדל בזרם החרדי לאומי.

בישראל המשיך פיין להיאבק רבות למען שיפור מצבם של יהודי ברית המועצות, ובמקביל חזר לפעילות מדעית במסגרת בית הספר לכימיה באוניברסיטת תל אביב שבה המשיך גם כפרופסור אמריטוס. תחום עיסוקו המדעי כלל: אלקטרוניקה קוונטית, פיזיקת לייזרים וסביבות רציפות.

היה חבר בחוג הפרופסורים לחוסן מדיני.

בשנת 2004 יצא לאור ספרו "יש מאין" בהוצאת ראובן מס, שתורגם לרוסית ולאנגלית. חלקו השני של הספר עוסק בחייו תחת השלטון הסובייטי. מאוחר יותר יצא הספר במהדורה נוספת על ידי מכון הר ברכה.

בשנת 2009 יצא ספרו "חוק והשגחה", בהוצאת מכון הר ברכה, בו הוא עוסק בפילוסופיה של המדע מתוך נקודת מבט יהודית-אמונית. בספרו זה הוא יוצא נגד הגישה החילונית-מטריאליסטית למדע, ומוכיח בכלים פילוסופיים את אמיתות הגישה היהודית למדע.

בינואר 2011 יצא לאור (על ידי מוסד הרב קוק) ספר שלישי שלו, "דלות הכפירה".

מספריו[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • יש מאין, הוצאת ראובן מס, 2004. הוצאת מכון הר ברכה, ה'תשס"ג.
  • חוק והשגחה, הוצאת מכון הר ברכה, 2009
  • דלות הכפירה, הוצאת מוסד הרב קוק, 2011
  • סוד הנשמה: גוף ונפש באור התורה והמדע, הוצאת מוסד הרב קוק, 2012
  • Irreversibilities in Quantum Mechanics (Fundamental Theories of Physics), Springer Netherlands, 2000

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]