יהדות אוקראינה

		יש לשכתב ערך זה. הסיבה לכך היא: סגנון בעייתי, חוסר פירוט ומקורות אלמוניים ולקויים.
		אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. אם אתם סבורים כי אין בדף בעיה, ניתן לציין זאת בדף השיחה.	עריכה

מפת תחום המושב

אנדרטה בהיכל יהדות ווהלין בגבעתיים

יהדות אוקראינה היא קהילה יהודית גדולה במזרח אירופה, באזור אוקראינה של היום. ההערכות נעות בין 100,000 לחצי מיליון יהודים החיים באוקראינה כיום. אליהו בירנבוים, העוקב אחרי מצבן של הקהילות היהודיות בעולם, סבור כי "רוב רובם של כמיליון היהודים (או זכאי חוק השבות) החיים היום לפי הערכות שונות ברוסיה ובאוקראינה, אינם קשורים לקהילה, לבית כנסת או לזהותם היהודית.

נציגים בולטים של יהדות אוקראינה: הבעל שם טוב, רבי נחמן מברסלב, שלום עליכם, אחד העם, יוסף טרומפלדור, גולדה מאיר, אפרים קציר ולוי אשכול.

יהודי אוקראינה סבלו מפוגרומים ואנטישמיות גואה שהגיעה לשיאה במהלך מלחמת העולם השנייה, במהלכה קהילות יהודיות רבות נרצחו והושמדו.

תולדות היהודים

האזכור הראשון של עיר הבירה של אוקראינה קייב בכתבים יהודיים מופיע בגניזה הקהירית. בגניזה נמצא מכתב של סוחרים יהודים, המתוארך למאה התשיעית ובו נכתב כי אחד הסוחרים נקלע לחובות ונלקח לשבי לעיר קייב. חבריו שלחו איגרות , בעברית, לקהילות היהודיות לשם גיוס סכום הכסף הנדרש.

היהודים הראשונים שישבו באוקראינה עשו זאת במאה השביעית במהלך חייה של ממלכת הכוזרים^{[דרוש מקור]}. המסורות ההיסטוריות מספרות שאל הנסיך ולדימיר הגיעו יהודים מהממלכה הכוזרית וניסו לייהד אותו, אך הוא בחר להתנצר.

במאה ה-12 הגיעו לאוקראינה יהודים ממרכז אירופה ובמאות ה-15 וה-16 הגיעו אליה יהודים מפולין.

במאה ה-18 הייתה אוקראינה מרכז העצבים של תנועת החסידות, וממנה התפשטה החסידות ברחבי מזרח אירופה, בצפון אוקראינה פעלה בעיקר חסידות צ'רנוביל ובמערב אוקראינה פעלה בעיקר חסידות רוז'ין.

הפרעות

פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לוויקיפדיה והשלימו אותו. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.

התושבים באוקראינה, ובעיקר הכפריים, לא אהדו את היהודים ומדי פעם בפעם ערכו בהם פרעות. הפרעות הקשות ביותר שערכו התושבים ביהודים היו גזירות ת"ח ות"ט בימי מרד חמלינצקי בפולנים. במהלך הפרעות נהרגו כחצי מליון יהודים, והרוב המוחלט של הקהילות הושמד. בשנת 1768 נערכו פרעות ביהודים על ידי ההיידמקים, שהיו כנופיות של קוזקים.

במאה ה-19 עודדה הממשלה הרוסית ששלטה באוקראינה התיישבות של יהודים בחקלאות באזורי דרום אוקראינה, בקרבת הים השחור ומולדובה.

החל מסוף המאה התשע עשרה נערכו פוגרומים בהשראת הממשל. ראשיתן ב"סופות בנגב" ב-1881.

במלחמת האזרחים בשנים 1918–1920 נערך טבח ביהודים על ידי צבאו של האטמאן, שהיה מנהיג הקוזקים באותה העת.

יהודים רבים מאוקראינה הצטרפו לתנועות ציוניות למיניהן, ורוב העולים בעלייה השנייה היו יהודים מאוקראינה.

בשואה

חייל גרמני יורה באם ובנה באחד ממבצעי הרצח ההמוני של יהודים על ידי ירי אל בורות, 1942

בשנת 1940, שנה לפני מבצע ברברוסה שבו כבשה גרמניה הנאצית את אוקראינה ואת היהודים שבה, חיו באוקראינה כ-2.4 מיליון יהודים, רובם נספו בשואה. למרות שיתוף פעולה יחסי בין האוקראינים לגרמנים הצליחו כ-850 אלף מתוך כ-2.4 מיליון מיהודי המדינה לברוח מאוקראינה במהלך המלחמה, בעיקר לשטחים אחרים בברית המועצות כמו סיביר, אוזבקיסטן ומדינות נוספות במרכז אסיה שהיו חלק מברית המועצות.

רבים מהיהודים כלל לא נלקחו למחנות השמדה. הם נרצחו על אדמת אוקראינה, בהמוניהם, וגופותיהם רוכזו בבורות על ידי יחידות האס-אס ומשתפי פעולה אוקראינים. ראשית היה נמסר שעל היהודים להתכנס במקום מסוים. משם הובלו ברגל למרחק של כמה קילומטרים, עד שהגיעו לאזור ובו גיא טבעי - ושם נורו למוות, לעתים אפילו מבלי שחפרו בורות קודם לכן. לפי ההערכה, בכל רחבי רוסיה יש בין 2,000 ל3,000 מקומות הנחשבים "גיא הריגה". כמעט ליד כפר וכפר שהיו בו יהודים ניתן לזהות את גיא ההריגה וקבר האחים ביער הסמוך.

המספר המשוער של היהודים שהושמדו על אדמת אוקראינה מגיע ל-900,000.

באבי יאר

ערך מורחב – באבי יאר

יהודי קייב הגיעו לבאבי יאר אחרי פרסום הכרזה הבאה: ב-28 בספטמבר 1941 פורסמה ברחבי קייב מודעות של פלוגת התעמולה 637 בדפוס הארמייה השישית, בזו הלשון:

	"על כל (היהודים) המתגוררים בקייב וסביבותיה להתייצב בשעה 8:00 בבוקר יום שני 29 בספטמבר 1941 בפינת הרחובות מלניקובסקי ודוחטורוב (על יד בית הקברות). עליהם לקחת עמם מסמכים, כסף, חפצי ערך, בגדים חמים, לבוש תחתון וכדומה. כל (יהודי) שלא יבצע הוראה זו ויימצא במקום אחר כלשהו יירה. כל אזרח שיכנס לדירות שפונו על ידי (היהודים) ויגנוב רכוש יירה.

לפי דוח מס' 101 של האיינזצגרופן, 33,771 יהודים נטבחו ב-29 וב-30 בספטמבר בבאבי יאר, אך זה לא היה סוף הרצח בגיא. במהלך השנה שלאחר הרצח הובלו לבאבי יאר והומתו שם בהריגה 15,000 יהודים נוספים שניתפסו בעיר ובסביבתה.

בשנת 1991 הוצבה אנדרטה לזכר הקורבנות היהודים של באבי יאר. ב־29 בספטמבר 2006 נערך טקס לציון 65 שנה לטבח, ובו מי שהיה הרב הראשי לישראל בשנים 1993 - 2003, ישראל מאיר לאו, נשא תפילת יזכור. באותו מעמד הוענק גם עיטור הגבורה של הצבא האוקראיני לאנטולי שפירו, רב סרן יהודי שפיקד על יחידה מהצבא האדום שהשתתפה בשחרור מחנה ההשמדה אושוויץ.

לאחר המלחמה

לאחר מלחמת העולם השנייה חזרו רוב היהודים לאוקראינה, לא הורשו היהודים לצאת ממנה עד לשנות ה-70 ולאחריהן בשנת 1989 ושנות ה-90. בשנת 1999, לאחר סוף ההגירה מאוקראינה היו בה כ-840 אלף יהודים.

כיום

בהתאם למפקד אוכלוסין משנת 2001 היו באוקראינה קצת יותר מ-100 אלף יהודים, זאת לעומת 487 אלף לפי מפקד של שנת 1989. ההערכות הנוכחיות נעות בין 100,000 לחצי מיליון - אין מספר מדויק.

יש כמאה קהילות גדולות וקטנות. הקהילות הידועות הן: קייב, ברדיצ'ב, אודסה, ז'יטומיר, מיקולאייב, חרקוב, למברגר, סדיגורא פרבר של צ'רנוביץ', דונייצק, דניפרופטרובסק, מז'יבוז' - עירו של הבעל שם טוב, ואומן עירו של הרבי נחמן מברסלב, בה יש 50 יהודים, מלבד עשרות האלפים הפוקדים את המקום.

על פי נתונים אשר הוצגו בועדת העלייה, הקליטה והתפוצות, פחות מ-20% מכל יהודי רוסיה ואוקראינה חשופים לתוכניות בנושאי יהדות או חינוך.

מספר היהודים פוחת כל שנה עקב התבוללות, ילודה קטנה והגירה של יהודים לארצות אחרות. בבתי ספר של חב"ד המקבלים רק יהודים לפי ההלכה, אצל 90% מהתלמידים רק האם יהודיה.

בשנת 1991 הוקם התאחדות הארגונים והקהילות היהודיות של אוקראינה - ארגון גג של יהודי אוקראינה.

הפעילות בקייב

בעיר קיימות הקהילות הבאות:

• בית הכנסת ובית חב"ד המרכזי "ברוצקי" בראשות הרב משה ראובן אסמן, המכהן כרבה הראשי של המדינה.
• בית הכנסת "פודול" עם רב הקהילה הרב יעקב בלייך.
• בית כנסת "גלסקי" בה פועלת ה"המדרשה הציונית" בראשות הרב שלמה נאמן.

אליהו בירנבוים, שביקר בעיר במסגרת תוכנית "שטראוס-עמיאל" להכשרת רבנים לגולה, כי לפני מהפכת אוקטובר בשנת 1917 נאמד מספר בתי הכנסת ביותר ממאה.

בקייב פועלים שישה בתי ספר, מהם שלושה של חב"ד. בעיר יש גם סניף של ישיבת "אש תורה".

בבתי הכנסת ברוסיה ניתן להבחין בתופעה מיוחדת. על קירות בית הכנסת מופיעים בשפה העברית משפטים המבטאים את רחשי לב הציבור. כך למשל בקייב בבית הכנסת ""פודול" כתוב: "מה נורא המקום הזה" - המשפט מקובל בבתי הכנסת אך המסורת המקומית מספרת כי הכוונה הייתה לסובייטים. בבתי כנסת אחרים מופיעים הפסוקים:

• "ברוך שלא נתננו טרף לשיניהם".
• "אנא ה' מלטה נפשי".

יהודי אוקראינה וקייב אינם מצטרפים לקהילות למרות ההתעוררות היהודית. יש המעדיפים להסתיר את זהותם. שלוחי חב"ד הם מהבודדים המפיצים יהדות בגלוי במקום.

בשנת 2010 נפתח בבית הכנסת המרכזי 'ברוצקי' מכון להכשרת רבנים המגיעים מארצות הברית ומישראל לשנת לימודים והכנה למבחני הרבנות.

לקריאה נוספת

• אליהו בירנבוים, מאה אלף יתומים, מקור ראשון - מוסף לשבת , 15 יוני 2007

ראו גם

• התאחדות הארגונים והקהילות היהודיות של אוקראינה
• יהדות מזרח אירופה
• יהדות פולין
• העלייה מברית המועצות לשעבר בשנות התשעים
• בית הכנסת "שושנת הזהב", בדניפרופטרובסק

קישורים חיצוניים

• מדיה וקבצים בנושא שואת יהודי אוקראינה בוויקישיתוף
• אהרן גרנות, קם מעפרו - על שיקום בית הכנסת בקייב, ערוץ שבע