ויטאלי גינזבורג

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
ויטאלי גינזבורג
Виталий Лазаревич Гинзбург
1916 –‏ 2009
ממורכז
תרומות עיקריות
ניסוח תאוריה פנומנולוגית חלקית של מוליכות על, תאוריית לנדאו-גינזבורג, אותה פיתח עם לב לנדאו ב-1950; חקר התקדמות גלים אלקטרומגנטיים בפלזמה (למשל היונוספירה) ותאוריה אודות מקור הקרינה הקוסמית.

ויטאלי לזרביץ' גינזבורג (רוסית: Виталий Лазаревич Гинзбург; ‏4 באוקטובר 1916 - 8 בנובמבר 2009[1]) היה פיזיקאי ואסטרופיזיקאי רוסי ממוצא יהודי, חבר באקדמיה הרוסית למדעים, יורשו של איגור תם בראשות המחלקה לפיזיקה תאורטית במכון לפיזיקה של האקדמיה (FIAN). חתן פרס נובל לפיזיקה לשנת 2003.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

גינזבורג נולד למשפחה יהודית במוסקבה ב-1916. הוא סיים את לימודי הפיזיקה במוסקבה ב 1938. ב-1942 קיבל תואר דוקטור. החל משנת 1940 עבד במכון לבדב לפיזיקה במוסקבה. בין השגיו: ניסוח תאוריה פנומנולוגית חלקית של מוליכות על, תאוריית לנדאו-גינזבורג, אותה פיתח עם לב לנדאו ב 1950; חקר התקדמות גלים אלקטרומגנטיים בפלזמה (למשל היונוספירה) ותאוריה אודות מקור הקרינה הקוסמית. בשנות החמישים מילא גינזבורג תפקיד מפתח בפרויקט פיתוח פצצת המימן הסובייטית.

רעייתו השנייה של גינזבורג נעצרה ב-1944 ונשלחה לשלוש שנים במחנה עבודה, לאחר שהורשעה בתכנון התנקשות בסטלין. הם התחתנו בשנת 1946, לאחר שחרורה.

גינזבורג זיהה עצמו כיהודי אתאיסט, ומאז התמוטטות ברית המועצות היה פעיל מאוד בחיים היהודיים ברוסיה, היה חבר מועצת המנהלים של הקונגרס היהודי-רוסי ונודע כתומך ישראל ולוחם באנטישמיות.

פרסים ואותות כבוד[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]