בסיעתא דשמיא

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
שלט של חנות תכשיטים ברומא. בקצה הימני העליון של השלט מופיע הביטוי בס'ד באותיות עבריות (ובקצה השמאלי נכתב באיטלקית Sabato Chiuso - "סגור בשבת").

הביטוי בְּסִיעַתָא דִּשְׁמַיָּא, המקוצר בראשי תיבות למילה בס"ד והמוכר יותר בצורה זו, הוא ביטוי בארמית שמשמעותו "בסיוע השמיים", במשמעות של "בעזרת האל" או "בעזרת השם"‏[1].

תפוצת הביטוי ביהדות ותחילת זמנה[עריכת קוד מקור | עריכה]

השימוש בביטוי בס"ד לכתיבה בראשי הדפים, קיים בערך מתחילת המאה העשרים בלבד בקרב יהודים אורתודוקסיים ומסורתיים. נוהג זה לא רווח במאות הקודמות, ובכתבים הרבים שנשארו בארכיונים לא נמצא לזה זכר‏[2]. לפי השערת הרב יוסף קאפח, ראשית יצירת נוהג זה ומקביליו הינם במזרח אירופה ומשם התפשטו לספרד ולרוב הארצות הקרויות ארצות המזרח. אך אין להשערה זו הוכחות ברורות.‏[3].

Cquote2.svg

במאות השנים האחרונות התפתח נוהג, ראשית יצירתו כנראה במזרח אירופה ומשם התפשט גם לספרד ולרוב הארצות הקרויות ארצות המזרח, כוונתי לנוהג לנוסס בראש כל איגרת או מכתב המילים בע"ה - בעזרת השם, או בס"ד - בסיעתא דשמיא. לא בכל הארצות התפשט מנהג זה. בין הארצות שלא נהגו בו הייתה תימן... הרבה מכתבים, הרבה אגרות, הרבה שאלות ותשובות, נתגלו בגניזה מגאונים קדמונים, מרמב"ם ובני דורו, והנה ראה זה פלא, אף אחת מהן אינה פותחת לא בע"ה ולא בס"ד ולא ב"ה...

Cquote3.svg

ביטויים מקבילים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ביטויים מקבילים לבס"ד הנכתבים בראש הדף ואשר מוכרים מהמאה השש עשרה בערך ונפוצים במידה מועטה בימינו, הינם: בע"ה (בעזרת השם), ב"ה (ברוך השם או בעזרת השם) ובעזהי"ת (בעזרת השם יתברך). ביטויים אלה מצויים יותר במכתבים רבניים כמו הסכמות, המלצות, ומכתבי משא ומתן הלכתיים.

יהודי תימן נוהגים לכתוב את ראש התיבות לק"י (לישועתך קויתי השם) בראשי מכתביהם‏[4][5]. כמו כן, בתוך טקסטים המדברים על אירועים שצפויים להתרחש, ניתן למצוא את המונחים בעז"ה (בעזרת השם) או אי"ה (אם ירצה השם).

הסיבה לתפוצתו הרבה יותר של הביטוי בס"ד בתקופה האחרונה, היא בעקבות דיונים הלכתיים שהיו בשנים האחרונות שלפי מסקנות חלקם יש איסור למחוק או להשליך מסמך כלשהו שבו רשום הביטוי ב"ה. על מנת לצאת מבעיה זו, רבים עברו לכתוב את הביטוי המקביל בס"ד שלא מוזכרת בו האות ה' הרומזת לאל, ולפיכך דף שעליו רשום בס"ד אינו חייב בגניזה לכל הדעות וניתן להשליך אותו לפח. יחד עם זאת מרבית פוסקי ההלכה סוברים שגם כתיבת קיצור הכולל את האות ה', כגון ב"ה או בע"ה אינה מחייבת את גניזת הדף.‏[6]

מהזווית ההלכתית וההשקפתית[עריכת קוד מקור | עריכה]

נוהג כתיבת 'בס"ד' הינו נוהג די חדש ביהדות האורתודוקסית, ואיננו חובה הלכתית אלא מנהג לא מחייב המצוי בעיקר בשכבה הרגילה של הזרם הדתי והחרדי. גם מי שכותב ביטוי זה, מסתפק לכתוב זאת בראש המסמך בלבד אף על פי שהוא מכיל עמודים נוספים. מעטים כותבים בכל ראש עמוד ועמוד שהם כותבים.

מאידך, רבים בציבור האורתודוקסי אינם כותבים כלל את הביטוי הזה ומקביליו, אם בכוונה תחילה מסיבות השקפתיות‏[7] או הלכתיות‏[8], ואם מחוסר יחס חשיבות למנהג זה. אחרים, לפעמים כותבים ולפעמים אינם כותבים, לא מתוך סיבה מסוימת אלא מתוך חוסר הקפדה בדבר. החזון איש לדוגמה, בכוונה תחילה נמנע לכתוב בס"ד בראשי מכתבים, ואף סבר שיש בדבר זה איסור מבחינה הלכתית‏[9].

הרב משה פיינשטיין שנדרש לחוות את דעתו בנושא כתב‏[10]:

Cquote2.svg

ומה שהרבה נוהגין לכתוב בכל מכתבים שכותבין למעלה ב"ה שההא הוא אות מן השם הקדוש וגם הכוונה הוא להשי"ת, ששמעתי שיש הסוברין שהוא איסור, הנה אף שגם שהוא רק אות אחד שליכא בזה איסור מחיקה, מ"מ מסתבר שלא גרע מהשני יודין שאסור למחוק שלא לצורך כדאיתא ביו"ד בסוף סימן ער"ו וכן אסור להשליך במקום בזיון, מ"מ איני רואה בזה איסור במדינתנו מכיון שלא מצוי שימחקו ובמדינתנו לא מצוי כלל שיקחו ניר זה לקנוח בבית הכסא שיש נירות מיוחדות לכך, ולהשליך במקום בזיון נמי לא מצוי כי רגילין לשרוף הנירות שאין נצרכין ואין לחוש לדבר שלא מצוי כלל, אבל להקפיד דדוקא שיכתבו נמי איני רואה בדבר שלא הוזכר זה בדברי רבותינו, ואיזה מעלה שייך לכתוב על מכתבי חול שהרבה פעמים כותבים שם דברי הבל וגם לפעמים דברים אסורים כלשון הרע וכדומה שיזכירו על זה ב"ה.

Cquote3.svg
למרות שדבריו אלה מכוונים כלפי הביטוי המקביל ב"ה, מכל מקום חלק מדבריו אלה - מתאימים גם לביטוי בס"ד.

ההסבר למנהג[עריכת קוד מקור | עריכה]

בספר "תולדות יצחק"‏[11], מאת ר' יצחק קארו, דודו של מחבר השולחן ערוך רבי יוסף קארו, נתן טעם למנהג לכתוב ב"ה בראש כל מכתב ברוח הפסוק "בכל דרכיך דעהו, והוא יישר ארחותיך" (משלי ג,ו). לאמור: בכל מעשה אף פעוט או שייך לתחום החולין (=דרכיך), יש לזכור ולהזכיר את שם ה', וזו לשונו:

Cquote2.svg

ולכן נהגו בהתחלת כל כתיבה לכתוב ב"ה, שנאמר [משלי ג ו] "בכל דרכיך דעהו"

Cquote3.svg

.

את אותו רעיון להסבר, ניתן להפנות גם כן לכתיבת בס"ד, שהוא בסך הכל תירגום ארמי למילים "בעזרת השם" (ובראשי תיבות ב"ה)‏[12].

תפוצת הביטוי בציבור האורתודוקסי[עריכת קוד מקור | עריכה]

בניגוד לדעה הרווחת, רבנים רבים מגדולי היהדות החרדית לא נהגו לכתוב בס"ד, וניתן לחלק אותם לשתי קבוצות:

1. רבנים שלא כתבו בראש מכתביהם בס"ד בכלל בשום צורה שהיא, לרבות בצורות המקבילות לבס"ד.
2. רבנים שלא כתבו בס"ד, אבל כתבו את הביטויים המקבילים.

בין הרבנים בקבוצה הראשונה שלא כתבו בס"ד בכלל ניתן למנות את רבי אהרן מקרלין, ר' לוי יצחק מברדיטשוב, רבי יוסף רוזין (הרוגוצ'ובער), החזון איש, הסטייפלר, רבי משה פיינשטיין[13], הרב שלום משאש[14], הרב יוסף קאפח, הרב יוסף שלום אלישיב, הרב שלום כהן (ראש ישיבת פורת יוסף בעיר העתיקה)‏[15], הרב שלמה מחפוד[16], מכתבים מכל הנ"ל ועוד, נמצאים בארכיונים ובספרים רבים ושונים‏[17].

ובין הרבנים בקבוצה השנייה ניתן למנות רבנים מהמאה החמש עשרה כמו רבי יצחק קארו (דודו ומאמצו של רבי יוסף קארו), ועד הרב חיים חזקיהו מדיני, רבי יואל טייטלבוים (האדמו"ר מסאטמאר)‏[18], הרב שמואל וואזנר.

לעומתם ניתן למנות רבנים שכן מצוי בכתביהם ביטוי זה, וביניהם: הרב יצחק יעקב וויס, הרב עובדיה יוסף, הרב מרדכי אליהו, הרב רצון ערוסי. כמו כן, ישנם מסורתיים המשתמשים בביטוי זה בכתיבת מסמכים שונים, ואפילו בכתיבה על ראש הלוח בתור מורים.

אופיו של ביטוי זה[עריכת קוד מקור | עריכה]

השימוש ב'בס"ד' מצא דרכו אל הוויכוח הפוליטי בין דתיים לחילוניים בישראל. כשנכנס אברהם פורז ממפלגת שינוי למשרד הפנים הורה על הימנעות מכתיבת 'בס"ד' בניירות רשמיים של המשרד, דבר שעורר מורת רוח בין העובדים הדתיים, אך סימל את האופי החילוני שביקש השר לשוות למשרדו. משרד החינוך מתיר למורים לכתוב בס"ד בראש דפים המחולקים לתלמידים, גם בבתי ספר חילוניים.‏[19]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ השמים הם כינוי נרדף להקב"ה. ראו גם מלכים א, ח, לד. האברבנאל מעיר בפירושו על ספר בראשית פרק א' (בביאור מלת השמים): "וכן כתוב בספר הבהיר מנלן דשמים היו הקדוש ברוך הוא שנאמר ואתה תשמע השמים. אטו שלמה מתפלל לשמים שישמע תפלתו אלא שנקרא שמם על שמך".
  2. ^ ראו ר"י קאפח, כתבים חלק א', ירושלים תשמ"ט, שער שני עמוד 124 ואילך.
  3. ^ ראו ר"י קאפח, כתבים, שם. המילים "במאות השנים האחרונות" מתייחסות בעיקר לביטוי ב"ה, אך שאר דבריו מתייחסים גם לביטוי בס"ד.
  4. ^ ראו ר"י קאפח בתוך כתבים, שם, שמציין מנהג זה
  5. ^ ישנם גם המוסיפים אחרי לק"י - לס"י, שהוא תרגום אונקלוס של "לישועתך קיוויתי השם" - לפורקנך סברית השם
  6. ^ הרב אליעזר מלמד, ‏שיעור על אזכרת שמות, באתר ישיבה
  7. ^ ראו מאמרו של הרב יוסף קאפח, '"בעזרת השם"', בתוך: הגות עברית בארצות המזרח, ירושלים תשמ"ב (1981), עמ' 127-­129.
  8. ^ ראו תשובתו של הרב משה פיינשטיין המצוינת להלן. וכן ראו שו"ת צפנת פענח, ורשה תרצ"ה-תרצ"ח, חלק ראשון, סימן קצו.
  9. ^ ראו י. הורביץ בתוך "אורחות רבינו" ב"ב תשנ"א, עמוד רמ"ז אות מ"ג. וראו מאמרו של רי"ש שפיגל המצוין בעמוד זה.
  10. ^ שו"ת אגרות משה יורה דעה חלק ב סימן קלח
  11. ^ ספר תולדות יצחק, פרשת ויקרא, פרק יד.
  12. ^ ראו בערך זה, לעיל.
  13. ^ אודות דעתו בזה ראו עוד אגרות משה יו"ד ב' קל"ח.
  14. ^ כאן ניתן למצוא דף הסכמה בכתב ידו..
  15. ^ ראו בהסכמתו שבראש בספר "שחיטה וטריפות" תשס"ט.
  16. ^ כך עולה מהסכמתו בכת"י שבספר "שחיטה וטריפות" הנ"ל.
  17. ^ ארכיון "קדם" מכיל אוסף רב של מכתבי רבנים וניתן לעמוד בו על הנושא.
  18. ^ נראה שהוא לא תמיד הקפיד לכתוב ביטוי זה או מקביליו בכל מכתב. ראו הסכמתו בתחילת ספר "פרשת הכסף", ניו יורק תשמ"ה.
  19. ^ דיון בסוגיית כתיבת "בסיעתא דשמייא" על גבי מסמכים בבית-הספר, באתר עמותת "חופש"