גבריאל גידור

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
גבריאל גידור
אין תמונה חופשית
אין תמונה חופשית
לידה 1931
הונגריה עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 6 בנובמבר 2022 (בגיל 91 בערך)
ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום קבורה בית העלמין ירקון
תאריך עלייה 1947
עיסוק מנהל
תפקיד
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

גבריאל (גבי) גידור (19316 בנובמבר 2022) היה מנכ"ל התעשייה האווירית לישראל.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

גידור נולד בהונגריה ב-1931, בן ליצחק גייגר. במלחמת העולם השנייה היה אסיר במחנה ריכוז. ב-1947 העפיל לארץ ישראל באונייה "גאולה", האונייה נתפסה על ידי שלטונות המנדט הבריטי, גידור גורש למחנות המעצר בקפריסין ושהה בהם עד הקמת המדינה. עם הגיעו לישראל התגייס לצה"ל ושירת בחיל האוויר. הושאל למכון הממשלתי לבדק מטוסים (לימים התעשייה האווירית) והקים את בתי המלאכה הראשונים למכשירים ואביזרים תעופתיים. בהמשך נשלח מטעם חיל האוויר להשתלמויות במפעלים לייצור מטוסים באירופה. ב-1960 מונה לראש ענף תחזוקה בחיל בדרגת סגן-אלוף. בשנים 1964 עד 1966 שהה בצרפת כראש משלחת משרד הביטחון ונציג חיל האוויר.

ב-1966 מונה לראש אגף מטוסים בתעשייה האווירית ולאחר מכן שימש סגן מנהל חטיבת בדק מטוסים. ב-1970 מונה לסמנכ"ל החברה והיה אחראי על ייצור מטוס הכפיר. ב-1974 מונה לסמנכ"ל החטיבה לייצור כלי טיס. ב-1977 מונה למנכ"ל התעשייה האווירית.[1] הוא כיהן בתפקיד עד 1982, פרש עקב חילוקי דעות עם שר הביטחון אריאל שרון. תקופתו כמנכ"ל אופיינה בהפיכתה של התעשייה האווירית לחברה התעשייתית וליצואנית הגדולה בישראל, כולל עסקאות נשק חשאיות עם הרפובליקה העממית של סין,[2] בהחלטת הממשלה על הוצאה לפועל של פרויקט הלביא ופיתוחו בתעשייה האווירית.

לאחר פרישתו מהתעשייה האווירית היה מנהל עסקי שאול אייזנברג בצפון אמריקה.[3]

היה נשוי ואב לארבעה, התגורר בתל אביב.[4] הלך לעולמו ב-6 בנובמבר 2022 והובא למנוחות בבית העלמין ירקון.[5]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]