יאיר שמיר

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
יאיר שמיר
Yair Shamir.jpg
תאריך לידה 18 באוגוסט 1945 (בן 69)
ממשלות 33
כנסות 19
סיעה ישראל ביתנו
תפקידים בולטים
עיסוק קודם יו"ר התעשייה האווירית לישראל

יאיר שמיר (נולד ב-18 באוגוסט 1945) הוא שר החקלאות, חבר כנסת מטעם סיעת ישראל ביתנו. כיהן עד יולי 2011 כיו"ר התעשייה האווירית לישראל, ובינואר 2012 נבחר ליו"ר החברה הלאומית לדרכים.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

יאיר שמיר נולד לשולמית ויצחק שמיר, מראשי לח"י ולימים ראש ממשלת ישראל, נקרא על שם מנהיג הלח"י אברהם שטרן שכינויו המחתרתי היה "יאיר". נולד ברמת גן וגדל בתל אביב. כשהיה בן שנה נתפס אביו בידי הבריטים והוגלה לאריתריאה. כשהיה בן שנתיים נאסרה אמו, אף היא פעילת לח"י. רק עם קום המדינה במאי 1948 התאחד יאיר עם הוריו. בנעוריו שימש, בין היתר, כמדריך בשבט צופי דיזנגוף.

שירת בצה"ל בשנים 1963 עד 1988 כטייס, מהנדס ומפקד בחיל האוויר הישראלי. בין היתר שימש כראש מחלקת מערכות בלהק ציוד של חיל האוויר. במהלך שירותו סיים לימודי הנדסת חשמל ואלקטרוניקה בפקולטה להנדסת חשמל בטכניון. השתחרר מצה"ל בשנת 1988 בדרגת אלוף משנה ופנה לעולם העסקים.

שמיר כיהן כמנכ"ל וסגן נשיא חברת סאיטקס (1994-1988), תקופה בה צמחה החברה על ידי רכישות של חברות בתחום הדפוס, כמנכ"ל חברת עלית (1995-1994), כמשנה לנשיא קרן אתגר, קרן הון סיכון ישראלית (1995-1997), כנשיא ומנכ"ל חברת ההייטק ויקון טלקומוניקציה (1997-2002), כיו"ר ושותף בקטליסט - קרן הון סיכון (משנת 1999), כיו"ר שמיר תעשיות אופטיקה בע"מ וכחבר במועצות מנהלים של חברות היי-טק כמו מרקורי, אורכית, קבוצת DSP והפועלים שוקי הון. ב-2008 הואשם שמיר על ידי הוועדה לניירות ערך ולבורסות (ארצות הברית) (ה-SEC) בשורה של עבירות בניירות ערך; על פי כתב התביעה, בעת שכיהן שמיר כדירקטור וכחבר ועדת התגמולים במרקורי, אישרו שמיר וחברי ועדת התגמולים תיארוך מחדש (בקדייטינג) של אופציות למנהלים, שכתוצאה ממנו זכו עובדי החברה בהכנסות של מיליוני דולרים. שמיר שילם קנס של מאה אלף דולר כפשרה עם ה-SEC‏[1][2].

בין השנים 2004-2005 כיהן כיו"ר דירקטוריון חברת אל על, ובשנים 2005 עד 2011 כיהן כיו"ר התעשייה האווירית לישראל כיו"ר פעיל ללא שכר. במהלך חודשי עבודתו הראשונים בתפקיד החליף 13 מ-19 המנהלים של המפעלים והחטיבות. עם כניסתו לתפקיד עמד הרווח הנקי על שני מיליון דולר וב-2010 היה הרווח הנקי 94 מיליון דולר. במהלך כהונתו של שמיר הונפקו אגרות החוב של החברה ב-1.4 מיליארד ש"ח. במהלך התקופה חדרה החברה לשוק הרוסי, ביססה מעמד מוביל בתחום המל"טים ושיגרה לחלל ארבעה לוויינים. בראיון עיתונאי‏[3] אמר שמיר כי הוא תומך במיזוג של כל התעשיות הביטחוניות הממשלתיות לחברה אחת: "היה נכון למזג את החברות הביטחוניות הממשלתיות (התעשייה האוירית לישראל, רפאל - מערכות לחימה מתקדמות והתעשייה הצבאית), אבל אין מי שיעשה את זה. צריכות להיות שתי חברות ביטחוניות, ממשלתית ופרטית. אחר כך אפשר להפריט בפעם אחת את החברה הממשלתית הגדולה".

בינואר 2012 נבחר ליו"ר החברה הלאומית לדרכים. שמיר פעיל גם בתפקידים ציבוריים וחבר בין היתר בהנהלות הטכניון ואוניברסיטת בן-גוריון. עומד גם בראש חבר הנאמנים של מרכז שלם.

לקראת הבחירות לכנסת ה-19 הצטרף למפלגת "ישראל ביתנו" כסגנו של יו"ר המפלגה, אביגדור ליברמן. במסגרת האיחוד עם הליכוד, הוא הוצב במקום הרביעי ברשימה המשותפת הליכוד ישראל ביתנו ונבחר לכנסת. ב-מרץ 2013 מונה לשר החקלאות ופיתוח הכפר. חבר בוועדת השרים לענייני חקיקה.

על פי הערכה של פורבס ישראל, בשנת 2013 עמד שווי הונו ונכסיו של שמיר על כ-65 מיליון ש"ח‏[4].

מתגורר בסביון. נשוי לאלה ואב לשלושה.

עמדותיו[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-3 בינואר 2013 אמר שמיר כי הוא מתנגד לנישואים חד-מיניים בישראל; "אין לזה מקום", הוא הסביר את עמדתו וסירב להרחיב בנושא‏[5]. ב-4 בינואר 2013 אמר שמיר כי אם יורשע אביגדור ליברמן בפרשת השגריר בבלארוס, יהיה עליו לפרוש מהחיים הפוליטיים גם אם לא יוטל עליו קלון. עוד אמר שמיר, בהתייחסו לראש הממשלה בנימין נתניהו, כי "נתניהו מזגזג כי הוא רוצה למצוא חן בעיני הבוחרים שלו". מאוחר יותר באותו היום פרסם שמיר הבהרה בה אמר כי הוא "מצטער שדבריי לא הובנו כהלכה. אני מכבד את ראש הממשלה וכפי שאמרתי מדובר באדם מוכשר ומבריק"‏[6]. כאשר נשאל שמיר בראיון האם האיום האיראני הוא איום קיומי לדעתו, השיב: "זה עלול להיות גם קיומי. למרות שאני חושב שמנסים לצייר אותם כבלתי שפויים, אבל אם אתה מסתכל על ההיסטוריה של איראן, היא של עם די שפוי". בהתייחסו להחלטה על ביטול פרויקט הלביא אמר שמיר: "אני כבר התבטאתי בעבר, שסגירת פרויקט הלביא היא בכייה לדורות. כי פתאום יש נושא אחד שבו אנחנו לא עצמאיים, וזה מטוסי הקרב. עם הלביא יכולנו להיות"‏[7].

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ סימה קדמון, כיתת יו"רים, "ידיעות אחרונות", 7 בדצמבר 2012
  2. ^ אסף גלעד, בלעדי: פרשת הבקדייטינג בחברת מרקורי לקראת סיום, 16 בספטמבר 2008, באתר כלכליסט
  3. ^ אורה קורן, יו"ר התעשייה האווירית: החברות האמריקאיות יאכלו אותנו - הנמר התעורר ומנסה למכור כל מה שהוא יכול, באתר TheMarker‏, 21 באוגוסט 2009
  4. ^ גלית עדות, 4. יאיר שמיר: לא מפחד מסיכונים, פורבס ישראל, 1 בספטמבר 2013
  5. ^ עמרי נחמיאס, סערה על דברי שמיר: "מוכיח שאין בימין בית לקהילת הלהט"ב", באתר nana10‏, 3 בינואר 2013‏
  6. ^ יהונתן ליס, יאיר שמיר: אם ליברמן יורשע הוא צריך לפרוש, בלי קשר לקלון, באתר הארץ, 4 בינואר 2013
  7. ^ חמי שלו, אהרון לפידות, ‏על המסלול, באתר ישראל היום, 16 באפריל 2010


חברי ממשלת ישראל המכהנים

ראש הממשלה, שר האוצר, שר המשפטים, שר הבריאות, השר להגנת הסביבה, שר החינוך, שר התקשורת, שר המדע, הטכנולוגיה והחלל ושר הרווחה והשירותים החברתיים בנימין נתניהו

השר לביטחון פנים יצחק אהרונוביץ'השר לאזרחים ותיקים אורי אורבךשר הפנים גלעד ארדןשר הבינוי אורי אריאלשר הכלכלה, השר לשירותי דת והשר לירושלים והתפוצות נפתלי בנטשר הביטחון משה יעלוןשר התחבורה והבטיחות בדרכים ישראל כ"ץשרת התרבות והספורט לימור לבנתשר החוץ אביגדור ליברמןשר התיירות עוזי לנדאושרת העלייה והקליטה סופה לנדברהשר לנושאים אסטרטגיים ולענייני מודיעין המופקד על יחסים בינלאומיים יובל שטייניץשר התשתיות הלאומיות, האנרגיה והמים, השר לפיתוח הנגב והגליל והשר לשיתוף פעולה אזורי סילבן שלוםשר החקלאות ופיתוח הכפר יאיר שמיר
Emblem of Israel.svg
שרי החקלאות בממשלות ישראל

אהרון ציזלינגדב יוסףפנחס לבוןלוי אשכולפרץ נפתליקדיש לוזמשה דייןחיים גבתיאהרן אוזןאריאל שרוןשמחה ארליךמנחם בגיןפסח גרופראריה נחמקיןאברהם כ"ץ-עוזיצחק שמיררפאל איתןיצחק שמיריעקב צוררפאל איתןאהוד ברקחיים אורוןאהוד ברקשלום שמחוןציפי לבניישראל כ"ץזאב בויםשלום שמחוןאורית נוקדיאיר שמיר