אורי אור

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
אורי אור
Ori or.JPG
תאריך לידה 22 באפריל 1939 (בן 75)
ממשלות 26
כנסות 13 - 14
סיעה מפלגת העבודה
תפקידים בולטים
אורי אור
השתייכות IDF new.png צבא הגנה לישראל
תקופת שירות 1957 - 1987
דרגה אלוף  אלוף
תפקידים צבאיים
מלחמות וקרבות

מלחמת ששת הימים  מלחמת ששת הימים
מלחמת ההתשה  מלחמת ההתשה
מלחמת יום הכיפורים  מלחמת יום הכיפורים
מבצע אנטבה
מלחמת לבנון  מלחמת לבנון
הלחימה ברצועת הביטחון

תפקידים אזרחיים

חבר כנסת, סגן שר, יו"ר מועצת המנהלים של התעשייה האווירית

אורי אור (מימין) כמפקד חטיבה 679 במלחמת יום הכיפורים (משמאל: לוי מן, סגן מפקד החטיבה)

אוֹרי אור (נולד ב-22 באפריל 1939, בכפר מעש שבשרון), שירת בצה"ל כאלוף פיקוד המרכז וצפון, איש ציבור, חבר הכנסת ה-13 וה-14 (מטעם מפלגת העבודה) וחבר הממשלה.

שירותו הצבאי[עריכת קוד מקור | עריכה]

אור התגייס לצה"ל בשנת 1957 ושובץ בחיל השריון. בשריון עבר אור הכשרה כלוחם וקורס מפקדי טנקים, ובהמשך השלים קורס קצינים ושימש כמפקד מחלקת טנקים. בתקופת המלחמה על המים היה מפקד פלוגת טנקים בגדוד 82, ובמלחמת ששת הימים (1967) פיקד על הפלוגת הסיור של חטיבה 7 באוגדה 84 ("אוגדת טל", תחת פיקודו של האלוף ישראל טל), במסגרתה התקדמו בחזית חצי האי סיני לאורכו של החוף הצפוני, ועד סוף המלחמה הגיעו עד גדת התעלה. במלחמת ההתשה (1969 - 1970) היה מג"ד 82, גדוד טנקים שלחם בסיני ובבקעת הירדן. פיקד על קורס קציני שריון.

באוגוסט 1973 הועלה אור לדרגת אל"ם, וקיבל את הפיקוד על חטיבה 679 הצעירה, חטיבת שריון במילואים, שהייתה מצוידת בטנקי צנטוריון מיושנים. כאשר פרצה מלחמת יום הכיפורים ב-6 באוקטובר, כחודשיים לאחר קבלת הפיקוד על החטיבה, הצליח אור לארגן את חטיבתו במהירות ועלה איתה לרמת הגולן, שם נערכו באותה העת קרבות בלימה קשים בין הכוחות הסדירים המעטים שהיו לצה"ל בקו (חטיבה 7 ושני גדודים של חטיבה 188) לבין 3 דיוויזיות הממוכנות הסוריות. על הלחימה הנואשת ברמה צוטט אור באומרו:

Cquote2.svg

לא אשכח כל חיי את אותו הלילה שבו התייצבו אנשי המילואים. אני מקשיב לרשת הקשר של חטיבת הטנקים 188, הנלחמת ברמה, מבין את מצבם הקשה, ולי אין עדיין כוחות מוכנים, ואלה שיוצאים אתי מאוחר בלילה גם הם אינם מוכנים היטב.

Cquote3.svg
– "הארץ", 1 בדצמבר 2004

הטנקים הספורים של חטיבה 679 נתקלו בסורים בצומת נפאח, קילומטרים ספורים מגשר בנות יעקב, ונכנסו עמם לקרב עקוב מדם. הסורים נעצרו, והחלו לסגת. הקרבות התחדשו בימים הבאים - החטיבה נלחמה יום-יום, הדפה את הסורים עד חזרה לקו שממנו יצאו ואחר-כך כבשה שטחים נוספים, תוך ניהול קרבות כבדים מול הסורים ומול חיל המשלוח העיראקי. בתום המלחמה ישבה ב"מובלעת הסורית", כ-40 קילומטר בלבד מדמשק.

לאחר המלחמה החליף אור את אביגדור בן-גל בפיקודו על חטיבה 7 שבה צמח, ב-1976 קיבל את הפיקוד על אוגדת מילואים משוריינת בדרגת תא"ל ואחר כך על עוצבת געש ברמת הגולן. ב-1979 מונה לראש מטה (רמ"ט) פיקוד מרכז, וב-1981 הועלה לדרגת אלוף ומונה לאלוף פיקוד המרכז. ב-1983 מונה לפקד על פיקוד הצפון, ובמסגרת תפקיד זה פיקד על יציאת צה"ל מלבנון, אליה נכנס במהלך מבצע שלום הגליל, והתייצבותו ברצועת הביטחון. בריאיון שנערך איתו בעיצומו של הפינוי, אמרו עליו חייליו כי לא היה "אלוף של משרד" ושהה הרבה שעות בשטח. "האבא של החיילים בלבנון, חיוך שלו מעניק כוח לשעת לחימה נוספת". ביחס לוויכוח שליווה את מלחמת לבנון, אמר:

Cquote2.svg

על החיילים לזכור כי אנו צבא של מדינה דמוקרטית. יש בין האזרחים ויכוח על הדרך לשמירת ביטחון הצפון, אבל הוויכוח הזה לא פגע, ואסור היה לו לפגוע, בביצוע הפקודות. היו סרבנים, שמספרם בסה"כ היה מועט מאוד, ולעומתם היו הרבה מאוד מתנדבים שבאו לעזור לצה"ל בגבול-לבנון, בזמן חופשתם השנתית, כי הבינו שיש הרבה משימות קשות לביצוע - וגנזו את דעתם הפוליטית.

Cquote3.svg

ב-1987 פרש אלוף אורי אור מצה"ל, לאחר כ-30 שנות שירות.

אור נשוי ואב לשלושה. בעל תואר ראשון מאוניברסיטת תל אביב בהיסטוריה ומדע המדינה‏‏‏[1], ותואר שני במינהל עסקים מMIT.‏[2]

תפקידיו הציבוריים והפוליטיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מיד עם שחרורו פנה אור לפעילות ציבורית ופוליטית: ב-1987 מונה למנכ"ל הקרן הקיימת לישראל (תפקיד אותו מילא עד היבחרו לכנסת ב-1992). ב-1988 היה לדירקטור בתעשייה האווירית (עד 1991). כמו כן, עם שחרורו היה לחבר במפלגת העבודה, ובבחירות לכנסת ה-12 (1988) שימש כיו"ר המטה הצעיר של המפלגה, ושותף לייזום, גיבוש ועיצוב תוכניות לבחירות המוקדמות ("פריימריס") ב-1990 - 1991, ונחשב לאחד הפעילים המרכזיים במחנהו של שמעון פרס.

בבחירות לכנסת ה-13 נבחר אור כנציג מחוז שרון-שומרון, והיה חבר ועדת החוץ והביטחון של הכנסת (1992-95). בממשלה ה-26 בראשותו של שמעון פרס, שקמה בעקבות רציחתו של ראש הממשלה יצחק רבין, כיהן בתפקיד סגן שר הביטחון (1995 - 1996). אור רמז בכמה הזדמנויות על כוונתו להתמודד על ראשות המפלגה ואף החל לגבש חוג בראשותו ("חוג חופית"), אולם הוא ויתר על הרעיון עם הצגתו של אהוד ברק את מועמדתו לתפקיד לקראת הבחירות לכנסת ה-14 (1996), ונעשה לפעיל במחנהו. הוא נבחר לכנסת ה-14 ברשימת מפלגת העבודה, במקום השביעי ברשימה הארצית, וכיהן מטעמה כחבר כנסת (עד 1999). ב-1998 הסתבך אור לאחר שהעיתונאי דניאל בן סימון פרסם כתבה בהארץ בה ציטט התבטאות פוגענית כלפי מרוקאים שאמר לו כביכול אור. כתוצאה מכך ספג אור ביקורת ציבורית קשה, הוא הורחק על ידי אנשי מפלגתו מכל תפקידיו בכנסת ובצמרת המפלגה, ונשללה ממנו זכות הנאום בשם המפלגה בכנסת, סנקציות שבוטלו בעקבות "מסע התנצלות" שערך ברחבי ישראל, אור הכחיש שאמר את הדברים שיוחסו לו וטען כי בן-סימון שיקר בכתבתו‏‏‏[3]. בהקשר זה לא זכה במקום ריאלי בבחירות לכנסת ה-15 ב-1999, ולא נבחר עוד לכנסת.

באוגוסט 1999 מונה לכהונת יושב-ראש מועצת המנהלים של התעשייה האווירית, כמועמדו של ראש הממשלה אהוד ברק. הוא שימש בתפקיד זה עד אוגוסט 2002 והמשיך לנהל את ישיבות הדירקטוריון עד מינוי יאיר שמיר כיו"ר קבוע של החברה ב-2005.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • אורי אור, אלה האחים שלי, הוצאת ידיעות אחרונות, 2003 (על קרבות החטיבה שעליה פיקד במלחמת יוה"כ), עליו זכה בפרס יצחק שדה לספרות צבאית.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ ‏"הכל פוליטי" מאת עמוס כרמל בערך עליו.‏
  2. ^ אורי אור באתר "מחלקה ראשונה".
  3. ^ ‏אורי אור, אלה האחים שלי, הוצאת ידיעות אחרונות‏, עמ' 235 - 254


יושבי ראש ועדת החוץ והביטחון של הכנסת

מאיר ארגובזלמן ארןמאיר ארגובדוד הכהןחיים יוסף צדוקיצחק נבוןחיים יוסף צדוקמשה ארנסאליהו בן-אלישרמשה ארנסאבא אבןחיים בר לבאליהו בן-אלישראורי אורחגי מירוםעוזי לנדאודוד מגןדן מרידורחיים רמוןיובל שטייניץצחי הנגבישאול מופזרוני בר-אוןאביגדור ליברמןזאב אלקין

מפקדי עוצבת יפתח Logo-hativa-434.png

אהרון גל · אורי אור · עמיר יפה · אמציה חן · אלי גבע · חן יצחקי · שלמה ינאי · אייל בן ראובן · חנן ברנשטיין · אבי מזרחי · יוסי סילמן · הלל קוברינסקי · גיל מעוז · ארי סינגר · אמיר חמוד

מפקדי חטיבה 7 7thArmoredBrigade.svg

שלמה שמיר · בן דונקלמן · יוסף איתן · שמואל גודר · אורי בן ארי · אהרון נחשון · דוד (דדו) אלעזר · ישראל טל (טליק) · אריה שחר (שוורצמן) · אברהם (ברן) אדן · הרצל שפיר · שלמה (צ'יץ') להט · שמואל גונן (גורודיש) · יעקב אבן · גבריאל עמיר · אביגדור (יאנוש) בן-גל · אורי אור · אביגדור קהלני · יוסי בן-חנן · נתי גולן · איתן קאולי (קינן) · מאיר זמיר · רפי נוי · אמי פלנט · אפרים לאור · דוביק טל (רוזנטל) · צבי גנדלמן · יצחק (חקי) הראל · גרשון הכהן · דן ביטון · שמואל רוזנטל · יעקב אייש · חלוצי רודוי · אייל זמיר · אמנון אשל · רועי אלקבץ · יעקב בנג'ו · עודד בסיוק · נדב לוטן ·

מפקדי עוצבת געש Logo-ugda-36.png

·אברהם יפה · צבי זמיר · עוזי נרקיס · אלעד פלד · שמואל גונן · רפאל איתן · אביגדור בן-גל · אמיר דרורי · אורי אור · אורי שגיא · עמרם מצנע · אביגדור קהלני · מתן וילנאי · יהודה פלד · נתי גולן · מאיר דגן · עמירם לוין · יצחק בריק · משה עברי סוקניק · שי אביטל · בני לידור · צבי גנדלמן · אבי מזרחי · גרשון הכהן · אלי רייטר · סמי תורג'מן · אייל זמיר · תמיר היימן · יצחק תורג'מן

מפקדי פיקוד הצפון (פצ"ן)

משה כרמל · יוסף אבידר · משה דיין · אסף שמחוני (ממלא מקום) · משה צדוק · יצחק רבין · מאיר זורע · אברהם יפה · דוד אלעזר · מרדכי גור · יצחק חופי · מרדכי גור · רפאל איתן · אביגדור בן-גל · אמיר דרורי · אורי אור · יוסי פלד · יצחק מרדכי · עמירם לוין · גבי אשכנזי · בני גנץ · אודי אדם · גדי איזנקוט · יאיר גולן

מפקדי פיקוד המרכז (פקמ"ז) Logo pakmaz.png

·צבי איילון · יוסף אבידר · צבי איילון · צבי צור · מאיר עמית · יוסף גבע · עוזי נרקיס · רחבעם זאבי · יונה אפרת · משה לוי · אורי אור · אמנון ליפקין-שחק · אהוד ברק · עמרם מצנע · יצחק מרדכי · דני יתום · נחמיה תמרי · אילן בירן · עוזי דיין · משה יעלון · יצחק איתן · משה קפלינסקי · יאיר נוה · גדי שמני · אבי מזרחי · ניצן אלון