צבי צור

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
צבי צור
Tzvi Tzur.jpg
צבי צור בשנת 1955
נולד 1923
זסלב, אוקראינה, ברית המועצות Flag of the Soviet Union.svg
עלה לישראל 1925
נפטר 28 בדצמבר 2004 (בגיל 81 בערך)
כינוי צ'רה
השתייכות Hahagana.jpg ההגנה
IDF new.png צבא הגנה לישראל
תקופת שירות 19361963
דרגה רב אלוף  רב אלוף
תפקידים צבאיים
מלחמות וקרבות

המרד הערבי הגדול
מלחמת העצמאות  מלחמת העצמאות
מלחמת סיני  מלחמת סיני

תפקידים אזרחיים

חבר הכנסת השישית, מנכ"ל חברת מקורות, עוזר לשר הביטחון

הנצחה

מחנה צור

צבי צור, 2004

צבי (צֶ'רָה) צוּר (צֶ'רטֶנקו) (192328 בדצמבר 2004) היה איש צבא ואיש ציבור ישראלי, שכיהן כרמטכ"ל השישי של צה"ל, ולאחר מכן מילא תפקידי ניהול בכירים במשק הישראלי.

קריירה מוקדמת[עריכת קוד מקור | עריכה]

צור נולד בשנת 1923 בשם צבי צֶ'רטֶנקו בזסלב (כיום איזיאסלב בצפון מחוז חמלניצקי) שבאוקראינה הסובייטית, בברית המועצות, בן למשה ואסתר צ'רטנקו. ב-1925, בגיל שנתיים, עלה לארץ ישראל עם הוריו. בשנת 1936, בשיאם של "המאורעות" הצטרף כנער צעיר לארגון "ההגנה", ומילא בו תפקיד אלחוטאי. למד בגימנסיה גאולה בתל אביב, ועם סיום לימודיו בה למד שנה בבית הספר הגבוה למשפט וכלכלה. לאחר מכן עבר במסגרת ההגנה קורס מ"כים וקורס ממפקדי מחלקות, שאותו סיים בשנת 1942. ב"שבת השחורה" (יוני 1946) נעצר למשך חודשיים ברפיח.

בסוף 1947, עם פרוץ מלחמת העצמאות, הצטרף צור לחטיבת גבעתי, ומונה למפקד גדוד 54‏[1]. הוא ייסד פלוגת ג'יפים שנודעה בכינוי "שועלי שמשון"; פלוגה זו נודעה בקרבות המרים שניהלה באזור הדרום, ובהם בין היתר הקרב על משלט 105, שחסם את הדרך מג'וליס לנגבה הנצורה. בקרב זה לחם צור בראש הפלוגה, ואף נפצע פצעים קלים‏[2]. עוד לפני תום הקרבות מונה צור לפקד על חטיבה, בהיותו בן 26 בלבד‏[3].

עם סיום מלחמת העצמאות מונה לראש המטה (רמ"ט) הראשון בפיקוד דרום, תחת פיקודו של אלוף הפיקוד משה דיין. לאחר מכן מונה לעוזרו של ראש אג"ם האלוף מרדכי מקלף, וכאשר מונה מקלף כרמטכ"ל השלישי של צה"ל ב-1952, מונה צור כראש אגף כוח אדם (אכ"א)‏[4]. במסגרת תפקידו זה, בין היתר, השתלם בארצות הברית בנושא ארגון כוח אדם. הוא עסק בביסוס יחידות החי"ר, בארגון תוכניות קידום לקצינים, בגיוס תקופתי ובנושאים אחרים. בסוף שנת 1953 הועלה לדרגת אלוף‏[5].

ב-1956 מונה לאלוף פיקוד מרכז, ובגזרתו בוצע טבח כפר קאסם.

בינואר 1958 מונה צור לתפקיד ראש אג"ם וסגן הרמטכ"ל, תפקיד בו כיהן עד סםפטמבר אותה שנה‏[6]. אחרי כן יצא להשתלמות ארוכה בצרפת, ממנה שב בספטמבר 1960. עם סיום תפקידו של הרמטכ"ל חיים לסקוב, מונה צור כמחליפו‏[7].

הרמטכ"ל השישי[עריכת קוד מקור | עריכה]

בינואר 1961 מונה צור לתפקיד הרמטכ"ל, ואחת מפעולותיו הראשונות הייתה למנות כסגנו את יצחק רבין. הייתה זו תקופה שקטה יחסית, כאשר הבעיה הביטחונית החמורה (מבחינת ביטחון שוטף) הייתה תקריות הגבול עם הסורים, אשר גבו מעת לעת קורבנות אזרחיים.

צור סבר כי אחת הבעיות של צה"ל היא משיכת כוח אדם איכותי, ולכן החליט ביוני 1961, בצעד מפתיע, לתת לקציני צה"ל מכונית שתשמש אותם (הייתה זו מכונית מסוג סיטרואן דה שבו).

צור הקדיש מחשבה להיערכות מול צבאות ערב, ולהכנת צה"ל מבחינת הדוקטרינה והציוד. באוגוסט 1961 חשף בראיון עיתונאי שליט מצרים, גמאל עבד אל נאצר את העובדה כי ישראל הצטיידה במטוסים חדשים מסוג מיראז' 3, בתגובה להצטיידותה של מצרים במטוסי מיג 19. במשך שנים שימש המיראז' כמטוס הקרב העיקרי של צה"ל, והביא לתרומה של ממש בניצחון האווירי הגדול במלחמת ששת הימים. כן הצטייד הצבא בטנקים מדגם צנטוריון ובטילי נ"מ מסוג הוק. קליטתם של כלים אלו איפשרה לצה"ל את יכולת ההכרעה במלחמת ששת הימים.

סלע הנצחה לצבי צור ב"מצפור צ'רה"

ב-5 ביולי 1961 שוגר שביט 2, טיל מתוצרת ישראל. התמונות ברחבי העולם שהראו את ראש הממשלה דוד בן-גוריון, ואת סגן שר הביטחון שמעון פרס, גרמו לסערה, ולהאצת מרוץ חימוש אזורי.

ב-28 בספטמבר 1961 אירעה בסוריה הפיכה צבאית, שבה הוכרז על פירוק קע"ם ("הקהילייה הערבית המאוחדת", האיחוד בין מצרים וסוריה). נשיא מצרים שלח אל סוריה חיילים, והייתה אפשרות למלחמה בין שתי המדינות.

ב-16 במרץ 1962 אירעה הפעולה הצבאית הגדולה ביותר במהלך כהונת צור כרמטכ"ל, היא מבצע סנונית, פשיטה על מוצבים סוריים מצפון לכנרת. בקרב נהרגו שבעה חיילים ישראלים מחטיבת גולני, ו-30 חיילים סוריים‏[8]. הפעולה לא הביאה לשקט בגזרה, והתקריות נמשכו. בתקרית חמורה ב-19 באוגוסט 1963 נרצחו שני חברי גרעין נח"ל בהיאחזות אלמגור.

בדצמבר 1963 פרש צור מתפקידו.

תרומתו לחידוש חיל הים[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – ספינות שרבורג

צבי צור היה שותף מרכזי בשני אירועים מכוננים בתוכנית ספינות סער לחיל הים ובכך תרם להשגת הניצחון בהזירה הימית במלחמת יום הכיפורים.

בינואר 1963 אישר המטה הכללי בראשותו את התוכנית שהוצגה על ידי מפקד חיל הים האלוף יוחאי בן נון להצטיידות בכלי שיט מהירים, חמושים בטילים, בכמות המאפשרת עדיפות קרבית.

בשנת 1969 הרחיב נשיא צרפת שרל דה גול את האמברגו הצרפתי על ישראל וכלל בו את הספינות הנבנות בשרבורג. אנשי חיל הים עם ראש המשלחת משרד הביטחון בפריז מרדכי לימון העלו תוכנית מילוט. התוכנית נדחתה על ידי משרד הביטחון על מנת שלא לפגוע באספקת ציוד צבאי אחר. היה זה צבי צור שזכה לאמונם של שר הביטחון משה דיין וראש הממשלה גב' גולדה מאיר ששיכנע כי ניתן יהיה להעביר את הספינות לישראל מבלי לגרום לניתוק היחסים עם צרפת. מעורבותו הייתה בעלת משקל מכריע בהחלטת ממשלת ישראל למלט את ספינות שרבורג.

הקריירה האזרחית[עריכת קוד מקור | עריכה]

צבי צור
כנסות 6
סיעה רפ"י
רב אלוף צבי צור כיו"ר התעשייה האווירית.
מצפור צ'רה

עם פרישתו מונה צור למנכ"ל חברת "מקורות". בשנת 1964 מונה צור גם לראש ועדת ההתפלה במשרד ראש הממשלה. בתפקידו זה בחן צור תוכנית להקמת מתקן התפלה המבוסס על כור גרעיני שייצר גם חשמל[9]. לבסוף התברר שהתוכנית יקרה מדי והוא לא יצא אל הפועל. צור פרש מתפקידו במקורות באוקטובר 1967 לאחר שתפקידו במשרד הביטחון קיבל אופי קבוע‏[10].

לקראת הבחירות לכנסת השישית, בשנת 1965, הצטרף צור לרפ"י[11], הוצב במקום השמיני ברשימתה‏[12] ונבחר מטעמה לכנסת. עם זאת, כפי הנראה עקב האכזבה היחסית מכך שהרשימה זכתה רק בעשרה מנדטים, או בשל נטייתו לחיי המעשה (בניגוד לחיים הפוליטיים), פרש מן הכנסת כעבור שבועות ספורים והמשיך בתפקידו ב"מקורות"‏[13].

עם מינויו של משה דיין כשר הביטחון, בחודש מאי 1967, הוזמן צור לשמש כעוזר לשר הביטחון‏[14] ושימש בפועל כמעין סגן שר[15]. על רקע סמכויותיו הרחבות נוצרה מתיחות בינו למנכ"ל המשרד, משה קשתי, שנאלץ להתפטר בסוף 1969‏[16]. צור שימש בתפקיד כשבע שנים, עד לאחר מלחמת יום הכיפורים. במהלך השנים עסק דיין בעיקר בקשר הפוליטי עם הערבים והשאיר בידי צור את עיקר ההתעסקות בעניינים הצבאיים‏[17]. צור ניהל מגעים עם ממשלת צרפת בניסיון לבטל את האמברגו, אך ללא הצלחה‏[18]. במקביל ניהל מגעים עם בריטניה וארצות הברית במטרה להשיג נשק מהן‏[19]. במלחמת יום הכיפורים סייע צור בתיאום מול האמריקאים ‏בהפעלת הרכבת האווירית שסיפקה אמצעי לחימה ותחמושת לצה"ל‏[20].

לאחר מכן שימש במגוון תפקידים ניהוליים בכירים במשק הישראלי, בין היתר מנכ"ל "כלל תעשיות" (1974–1985), יו"ר בזק (1986–1987), סגן ומ"מ יו"ר "החברה לישראל", יו"ר "צים" (1987–1992), יו"ר כרמל אולפינים (1993) ויו"ר תעשייה האווירית (1993–1996).

בשנת 1984 זכה צור בפרס התעשייה בקטגוריה הכללית, על פועלו בכלל תעשיות.

צור היה פעיל מבחינה ציבורית גם בשנותיו האחרונות, וב-29 באפריל 2004 חתם על מכתב תמיכה של בכירי מערכת הביטחון בתוכנית ההתנתקות של אריאל שרון.

היה נשוי לרחל‏[21], בתו של משה שטרן‏[22], בעל בית מסחר למכונות לתעשייה. היה אב לגבע, גדעון ודן.

צבי צור נפטר מהתקף לב, בביתו בתל אביב בשנת 2004.

הנצחה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בית הספר למכ"ים של צה"ל נקרא מחנה צור על שמו.

ליד קיבוץ חוקוק, במקום הצופה על גיחון של המוביל הארצי החוצה את נחל עמוד, הוקם מצפור צ'רה ובו הסבר על המוביל הארצי ופועלו של צבי צור. במקום נערכים גם סיורים מודרכים על ידי חברת מקורות.

החברה הממשלתית למטבעות ומדליות הנפיקה בשנת 2008 מדליה בסדרה "ראשי המטה הכללי של צה"ל" ועליה דיוקנו.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ כינוס ותיקי אחד הגדודים מחטיבת גבעתי, דבר, 5 במאי 1950
  2. ^ 1-אורי אבנרי, "אופטימי", ידיעות ספרים, 2014, עמוד 266.
  3. ^ גדוד 54, מאתר חטיבת גבעתי.
  4. ^ שינויים נוספים במטכ"ל, דבר, 23 בדצמבר 1952
  5. ^ דיין ביצע שינויים במטכ"ל, מעריב, 29 בדצמבר 1953
  6. ^ א/מ זורע ראש אגף המטכ"ל, חרות, 23 בספטמבר 1958
  7. ^ אמיר אורןחוטי ברזל, ברגים וקצת אטום, באתר הארץ, 16 בספטמבר 2011‬.
  8. ^ נקמה, גבורה ומחדל מעל הכנרת. יובל ל"סנונית", באתר ynet‏‬.
  9. ^ אריה ארד, מה נקבל בשנת 1973, דבר, 8 בדצמבר 1965
  10. ^ עוזר שר הבטחון ר"א צבי צור התפטר ממקורות, דבר, 13 באוקטובר 1967
  11. ^ דב גולדשטייןמשה דיין החליט להצטרף לרפ"י, מעריב, 6 בספטמבר 1965
  12. ^ מ. מייזלס, רפ"י: עולה מצפון אפריקה, מזכיר לשעבר, רמטכ"ל לשעבר, מעריב, 8 בספטמבר 1965
  13. ^ צבי צור התפטר מהכנסת, דבר, 7 בדצמבר 1965
  14. ^ פורסמו מינויים לצור ומקלף, דבר, 7 ביוני 1967
  15. ^ הפנים החדשות של משרד הבטחון, מעריב, 10 באוגוסט 1967
  16. ^ אלי לנדאוריב סמכויות - גורם ההתפוטרות, מעריב, 1 בינואר 1970
  17. ^ שמעון כהן, 6 שנים לפטירת הרמטכ"ל האלמוני, ערוץ 7, 2 בינואר 2011.
  18. ^ ר"א צור לא השיג כל הבטחה לבטול האמברגו, דבר, 5 בנובמבר 1967
    ר"א צ. צור הגיע לפאריס לדיון באמברגו, דבר, 6 במרץ 1968
    צבי צור יבדוק שוב בפאריס, מעריב, 18 בדצמבר 1968
  19. ^ ישראל רוצה בטנק ציפטן, מעריב, 11 בפברואר 1969
  20. ^ חנוך ברטוב, 48 שנה ועוד 20 יום, ספרית מעריב, 1978, כרך ב" עמ' 203‏.
  21. ^ רחל שטרן - צבי צור - מאורשים, דבר, 29 בדצמבר 1950 (מודעה)
    רחל שטרן - צבי צור - נשואים, דבר, 14 במרץ 1951 (מודעה)
  22. ^ דוד תדהר (עורך), "משה שטרן", אנציקלופדיה לחלוצי הישוב ובוניו, כרך יד (1965), עמ' 4463.


ראשי המטה הכללי של צה"ל
יעקב דורי · יגאל ידין · מרדכי מקלף · משה דיין · חיים לסקוב · צבי צור · יצחק רבין · חיים בר-לב · דוד אלעזר · מרדכי גור · רפאל איתן · משה לוי · דן שומרון · אהוד ברק · אמנון ליפקין-שחק · שאול מופז · משה יעלון · דני חלוץ · גבי אשכנזי · בני גנץ דגל הרמטכ"ל
סגני ראשי המטה הכללי של צה"ל

צבי איילון · מרדכי מקלף · חיים לסקוב · צבי צור · יצחק רבין · חיים בר-לב · ישראל טל · יקותיאל אדם · משה לוי · דוד עברי · דן שומרון · אמיר דרורי · אהוד ברק · אמנון ליפקין-שחק · מתן וילנאי · שאול מופז · עוזי דיין · משה יעלון · גבי אשכנזי · דני חלוץ · משה קפלינסקי · דן הראל · בני גנץ · יאיר נוה · גדי איזנקוט · יאיר גולן

ראשי אגף כוח האדם (אכ"א) Logo-aka.png

משה צדוק · שמעון מזא"ה · צבי צור · גדעון שוקן · אהרון דורון · חיים בן-דוד · שמואל איל · שלמה להט · הרצל שפיר · משה גדרון · רפאל ורדי · משה נתיב · עמוס ירון · מתן וילנאי · רן גורן · יורם יאיר · גדעון שפר · יהודה שגב · גיל רגב · אלעזר שטרן · אבי זמיר · אורנה ברביבאי · חגי טופולנסקי

מפקדי פיקוד המרכז (פקמ"ז) Logo pakmaz.png

·צבי איילון · יוסף אבידר · צבי איילון · צבי צור · מאיר עמית · יוסף גבע · עוזי נרקיס · רחבעם זאבי · יונה אפרת · משה לוי · אורי אור · אמנון ליפקין-שחק · אהוד ברק · עמרם מצנע · יצחק מרדכי · דני יתום · נחמיה תמרי · אילן בירן · עוזי דיין · משה יעלון · יצחק איתן · משה קפלינסקי · יאיר נוה · גדי שמני · אבי מזרחי · ניצן אלון