צבי צור

צבי צור
צבי צור בשנת 1955
נולד	1923, זסלב, אוקראינה, ברית המועצות
עלה לישראל	1925
נפטר	28 בדצמבר 2004, ישראל
כינוי	צ'רה
השתייכות	ההגנה צבא הגנה לישראל
תקופת שירות	1936–1963
דרגה	רב אלוף
תפקידים צבאיים	ראש מטה פיקוד הדרום ראש אגף כוח אדם אלוף פיקוד המרכז ראש אג"ם סגן הרמטכ"ל רמטכ"ל
מלחמות וקרבות	המרד הערבי הגדול   מלחמת העצמאות   מלחמת סיני
תפקידים אזרחיים	חבר הכנסת השישית, מנכ"ל חברת מקורות, עוזר לשר הביטחון
הנצחה	מחנה צור

צבי צור, 2004

צבי (צֶ'רָה) צוּר (צֶ'רטֶנקו) (1923 – 28 בדצמבר 2004) היה איש צבא ואיש ציבור ישראלי, שכיהן כרמטכ"ל השישי של צה"ל, ולאחר מכן מילא תפקידי ניהול בכירים במשק הישראלי.

קריירה מוקדמת

צור נולד בשנת 1923 בשם צבי צֶ'רטֶנקו בזסלב (כיום איזיאסלב בצפון מחוז חמלניצקי) שבאוקראינה הסובייטית, בברית המועצות, בן למשה ואסתר צ'רטנקו. ב-1925, בגיל שנתיים, עלה לארץ ישראל עם הוריו. בשנת 1936, בשיאם של "המאורעות" הצטרף כנער צעיר לארגון "ההגנה", ומילא בו תפקיד קשר. למד בגימנסיה גאולה בתל אביב, ועם סיום לימודיו בה למד שנה בבית הספר הגבוה למשפט וכלכלה. לאחר מכן עבר במסגרת ההגנה קורס מ"כים וקורס ממפקדי מחלקות, שאותו סיים בשנת 1942. ב"שבת השחורה" (יוני 1946) נעצר למשך חודשיים ברפיח.

בסוף 1947, עם פרוץ מלחמת העצמאות, הצטרף צור לחטיבת גבעתי, ומונה למפקד גדוד 54. הוא ייסד פלוגת ג'יפים שנודעה בכינוי "שועלי שמשון"; פלוגה זו נודעה בקרבות המרים שניהלה באזור הדרום, ובאחד מהם (הקרב על משלט 105, שחסם את הדרך מג'וליס לנגבה הנצורה) אף נפצע. עוד לפני תום הקרבות מונה צור לפקד על חטיבה, בהיותו בן 26 בלבד.

עם סיום מלחמת העצמאות מונה לראש המטה (רמ"ט) הראשון בפיקוד דרום, תחת פיקודו של אלוף הפיקוד משה דיין. לאחר מכן מונה לעוזרו של ראש אג"ם האלוף מרדכי מקלף, וכאשר מונה מקלף כרמטכ"ל השלישי של צה"ל ב-1952, מונה צור כראש אגף כוח אדם (אכ"א). במסגרת תפקידו זה, בין היתר, השתלם בארצות הברית בנושא ארגון כוח אדם. הוא עסק בביסוס יחידות החי"ר, בארגון תוכניות קידום לקצינים, בגיוס תקופתי ובנושאים אחרים.

ב-1956 מונה לאלוף פיקוד מרכז, ובגזרתו בוצע טבח כפר קאסם.

בינואר 1958 מונה צור לתפקיד ראש אג"ם וסגן הרמטכ"ל, ואחרי כן יצא להשתלמות ארוכה בצרפת, ממנה שב בספטמבר 1960. עם סיום תפקידו של הרמטכ"ל חיים לסקוב, מונה צור כמחליפו.

הרמטכ"ל השישי

בינואר 1961 מונה צור לתפקיד הרמטכ"ל, ואחת מפעולותיו הראשונות הייתה למנות כסגנו את יצחק רבין. הייתה זו תקופה שקטה יחסית, כאשר הבעיה הביטחונית החמורה (מבחינת ביטחון שוטף) הייתה תקריות הגבול עם הסורים, אשר גבו מעת לעת קורבנות אזרחיים.

צור סבר כי אחת הבעיות של צה"ל היא משיכת כוח אדם איכותי, ולכן החליט ביוני 1961, בצעד מפתיע, לתת לקציני צה"ל מכונית שתשמש אותם (הייתה זו מכונית מסוג סיטרואן דה שבו).

צור הקדיש מחשבה להיערכות מול צבאות ערב, ולהכנת צה"ל מבחינת הדוקטרינה והציוד. באוגוסט 1961 חשף בראיון עיתונאי שליט מצרים, גמאל עבד אל נאצר את העובדה כי ישראל הצטיידה במטוסים חדשים מסוג מיראז' 3, בתגובה להצטיידותה של מצרים במטוסי מיג 19. במשך שנים שימש המיראז' כמטוס הקרב העיקרי של צה"ל, והביא לתרומה של ממש בניצחון האווירי הגדול במלחמת ששת הימים. כן הצטייד הצבא בטנקים מדגם צנטוריון ובטילי נ"מ מסוג הוק. קליטתם של כלים אלו איפשרה לצה"ל את יכולת ההכרעה במלחמת ששת הימים.

סלע הנצחה לצבי צור ב"מצפור צ'רה"

ב-5 ביולי 1961 שוגר שביט 2, טיל מתוצרת ישראל. התמונות ברחבי העולם שהראו את ראש הממשלה דוד בן-גוריון, ואת סגן שר הביטחון שמעון פרס, גרמו לסערה, ולהאצת מרוץ חימוש אזורי.

ב-28 בספטמבר 1961 אירעה בסוריה הפיכה צבאית, שבה הוכרז על פירוק קע"ם ("הקהילייה הערבית המאוחדת", האיחוד בין מצרים וסוריה). נשיא מצרים שלח אל סוריה חיילים, והייתה אפשרות למלחמה בין שתי המדינות.

ב-16 במרץ 1962 אירעה הפעולה הצבאית הגדולה ביותר במהלך כהונת צור כרמטכ"ל, היא מבצע סנונית, פשיטה על מוצבים סוריים מצפון לכנרת. בקרב נהרגו שבעה חיילים ישראלים מחטיבת גולני, ו-30 חיילים סוריים. הפעולה לא הביאה לשקט בגזרה, והתקריות נמשכו. בתקרית חמורה ב-19 באוגוסט 1963 נרצחו שני חברי גרעין נח"ל בהיאחזות אלמגור.

בדצמבר 1963 פרש צור מתפקידו.

הקריירה האזרחית

צבי צור
כנסות	6
סיעה	רפ"י

מצפור צ'רה

עם פרישתו מונה צור למנכ"ל חברת "מקורות". בבחירות לכנסת השישית, בשנת 1965, היה פעיל ברשימת רפ"י, ואף נבחר לכנסת. עם זאת, כפי הנראה עקב האכזבה היחסית מכך שהרשימה זכתה רק בעשרה מנדטים, או בשל נטייתו לחיי המעשה (בניגוד לחיים הפוליטיים), פרש מן הכנסת כעבור שבועות ספורים והמשיך בתפקידו ב"מקורות".

עם מינויו של משה דיין כשר הביטחון, בחודש מאי 1967, הוזמן צור לשמש כעוזר לשר הביטחון. הוא שימש בתפקיד זה כשבע שנים, עד לאחר מלחמת יום הכיפורים. במהלך השנים עסק דיין בעיקר בקשר הפוליטי עם הערבים והשאיר בידי צור את עיקר ההתעסקות בעניינים הצבאיים.‏ במלחמת יום הכיפורים סייע צור בתיאום מול האמריקאים ‏בהפעלת הרכבת האווירית שסיפקה אמצעי לחימה ותחמושת לצה"ל.‏

לאחר מכן שימש במגוון תפקידים ניהוליים בכירים במשק הישראלי, בין היתר מנכ"ל "כלל תעשיות" (1974–1985), יו"ר בזק (1986–1987), סגן ומ"מ יו"ר "החברה לישראל", יו"ר "צים" (1987–1992), יו"ר כרמל אולפינים (1993) ויו"ר תעשייה האווירית (1993–1996).

בשנת 1984 זכה צור בפרס התעשייה בקטגוריה הכללית, על פועלו בכלל תעשיות.

צור היה פעיל מבחינה ציבורית גם בשנותיו האחרונות, וב-29 באפריל 2004 חתם על מכתב תמיכה של בכירי מערכת הביטחון בתוכנית ההתנתקות של אריאל שרון.

היה נשוי לרחל, בתו של משה שטרן,‏ בעל בית מסחר למכונות לתעשייה. היה אב לגבע, גדעון ודן.

צבי צור נפטר בביתו בתל אביב ממחלה קשה בשנת 2004.

הנצחה

ליד קיבוץ חוקוק, במקום הצופה על נחל הגיחון העמוד של המוביל הארצי, הוקם מצפור צ'רה ובו הסבר על המוביל הארצי ופועלו של צבי צור. במקום נערכים גם סיורים מודרכים על ידי חברת "מקורות".

החברה הממשלתית למטבעות ומדליות הנפיקה בשנת 2008 מדליה בסדרה "ראשי המטה הכללי של צה"ל" ועליה דיוקנו.

קישורים חיצוניים

• צבי צור, באתר הכנסת
• ביוגרפיה של צבי צור באתר צה"ל
• צור, צבי, באנציקלופדיה ynet
• דוד תדהר (עורך), "צבי צור", אנציקלופדיה לחלוצי הישוב ובוניו, כרך יא (1961), עמ' 3746

הערות שוליים

ראשי אגף כוח האדם (אכ"א)
משה צדוק · שמעון מזא"ה · צבי צור · גדעון שוקן · אהרון דורון · חיים בן-דוד · שמואל איל · שלמה להט · הרצל שפיר · משה גדרון · רפאל ורדי · משה נתיב · עמוס ירון · מתן וילנאי · רן גורן · יורם יאיר · גדעון שפר · יהודה שגב · גיל רגב · אלעזר שטרן · אבי זמיר · אורנה ברביבאי