גינקגו דו-אונתי
 גינקו דו־אונתי |
|
|---|---|
 |
|
| מצב שימור | |
|
מצב שימור: סכנת הכחדה (EN)  |
|
| מיון מדעי | |
| ממלכה: | צומח |
| מערכה: | צמחים |
| מחלקה: | גינקגואיים |
| סדרה: | גינקגונים |
| משפחה: | גינקגויים |
| סוג: | גינקגו |
| מין: | גינקגו דו־אונתי |
| שם מדעי | |
 Ginkgo biloba(ליניאוס) |
|
גינקגו דו־אונתי (שם מדעי: Ginkgo biloba) הוא מין ייחודי של עצים שמקורו בסין. זהו עץ בעל יכולת הסתגלות מצוינת, ועמידות גבוהה לתנאים עירוניים, ולפיכך הוא משמש כעץ נוי בארצות רבות בעולם. אורך חייו של עץ גינקגו רב מאוד, ועשוי להגיע לאלפי שנים. בסין ידוע על פרט שגילו כ־3,500 שנה.
בספרות הבוטנית העברית מופיעים שני שמות עבריים לצמח, הנבדלים זה מזה באות אחת בלבד: גינקגו וגינקו (דו־אונתי). מקורה של הצורה "גינקגו" בסין, שם נתגלה הצמח לראשונה, וזה שמו במנדרינית. הצורה "גינקו" מקורה ביפן, בשל שיבוש בהגיית המילה.[1]
תוכן עניינים |
מיון והיסטוריה גאולוגית [עריכה]
גינקגו דו־אונתי הוא המין היחיד הקיים כיום בקבוצת הגינקגואיים (Ginkgophyta), השייכת למערכת הצמחים חשופי הזרע.
ייחודו של הגינקגו נובע מהיותו מאובן חי. שרידים ראשונים של קרובי משפחתו שייכים לפרם (לפני כ־270 מיליון שנה). תור הקרטיקון היה שיאם של הגינקגואיים, שמנו אז יותר מעשרה מינים שונים הידועים כיום לפי השרידים המאובנים שלהם. עם זאת, לקראת תחילת תור השלישון נותר רק מין אחד (Ginkgo adiantoides), שאף הוא נעלם בסוף תקופת הפליוקן. המין הנותר, גינקו דו-אונתי, קיים בעיקר כצמח תרבותי, שניטע בידי בני-אדם. במקדשים בסין ישנם עצים שניטעו לפי הערכות לפני כ-1,500 שנה. בשנת 1690 הופיע תיעוד ראשון בכתבים מערביים על קיום העץ בגני מקדשים ביפן.
עלי הגינקגו דמויי מניפה; פרי העץ צהוב-כתום, גודלו כגודל שזיף קטן וזרעו ניתן לאכילה לאחר ניקוי הציפה בעלת הריח החריף. הפירות יורדים באשכולות צרים מהענפים.
שימושים רפואיים [עריכה]
בתמצית הגינקגו שני חומרים פעילים – גליקוזידים פלבונואידיים (Flavonoid Glycosides) וגינקגוסיד, שהוא חומר ייחודי לצמח זה. נטען שיש בכוח חומרים אלה לשפר את היכולות הקוגניטיביות, ועושים בהם שימוש כמשפרי זיכרון וכנוגדי ורטיגו, אך המחקרים חלוקים בדעותיהם ביחס לאפקטיביות של הגינקגו. מבין כל תוצאות המחקרים, נראה שהגינקגו משפר את זרימת הדם ופועל כנוגד-חמצון. גינקגו הוא תוסף מקובל למשקאות אנרגיה, אך כמותו בהם בדרך כלל נמוכה כל כך, שקשה להניח כי יש לו השפעה כלשהי.
נוכח העובדה כי בלאדאק וטיבט ממליצים בפני תיירים על נטילת גינקגו למניעת מחלת גבהים, בוצעו מחקרים רפואיים לבדיקת יעילותה. מחקרים ראשוניים הציעו כי תמצית גינקגו יעילה למניעת המחלה[2]. עם זאת, מחקרים מבוקרים על קבוצות מדגם גדולות הרבה יותר הוכיחו באופן חד-משמעי שתמצית גינקגו אינה מועילה כלל למניעת מחלת גבהים.[3][4][5] מחקר נוסף הראה כי לצמח אין שום השפעה מיטיבה על פעילות מוחית. [6]
התניות ותופעות לוואי [עריכה]
לנטילת הגינקגו יש השפעות לא רצויות, במיוחד למי שיש לו הפרעות במחזור הדם, ולאלה שנוטלים תרופות לעיכוב הצמדת טסיות הדם ("דילול הדם") כגון אספירין. כמו כן התייעצות עם רופא לפני נטילת התמצית מומלצת לאנשים הנוטלים תרופות מסוימות נגד דיכאון (מדכאי מונואמין אוקסידאז) ולנשים בהיריון.
קישורים חיצוניים [עריכה]
- עץ הגינקו - המאובן החי, מאמר של דן פלביץ בכתב העת "מדע"
- גינקו דו־אונתי באתר הרשימה האדומה של IUCN (באנגלית)
הערות שוליים [עריכה]
- ^ שתי הצורות מופיעות בספרות; לדוגמה, באנציקלופדיה העברית מופיע הערך "גינקגו" (כרך י', עמ' 715), ואילו ב"מגדיר לצמחי תרבות בישראל" של אברהם פאהן ואחרים (1998), ב"מילון אנציקלופדי לטבע ולחקלאות" של ד' גלבוע (1974) ובלקסיקון בוטני" של חנה נמליך (1982) מופיעה הצורה "גינקו".
- ^ Jeffrey H. Gertsch, Todd B. Seto, Joanne Mor, Janet Onopa, Ginkgo biloba for the Prevention of Severe Acute Mountain Sickness (AMS) Starting One Day before Rapid Ascent, באתר Mary Ann Liebert, Inc., מרץ 2002 (פורסם ב"High Altitude Medicine & Biology" כרך 3 גיליון 1, 6 ביולי 2004)
- ^ שאלות ותשובות, מחלת גבהים וחוסר ב G6PD, באתר InfoMed, 3 באפריל 2002
- ^ Jeffrey H Gertsch, Buddha Basnyat, E William Johnson, Janet Onopa, Peter S Holck, Randomised, double blind, placebo controlled comparison of ginkgo biloba and acetazolamide for prevention of acute mountain sickness among Himalayan trekkers: the prevention of high altitude illness trial (PHAIT), באתר BMJ, 11 במרץ 2004
- ^ Tony Chow, MD; Vaughn Browne, MD, PhD; Heather L. Heileson, MD; Desiree Wallace, PharmD; James Anholm, MD; Steven M. Green, MD, Ginkgo biloba and Acetazolamide Prophylaxis for Acute Mountain Sickness, באתר המגזין Archives of Internal Medicine, מועתק מכרך 165 גיליון 3 שיצא ב-14 בפברואר 2005
- ^ לוטם אליהו, מחקר חדש: גינקו בילובה אינו משפר זיכרון, הידען, 3 בינואר 2009
