גרגור פיאטיגורסקי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

גרגור (גריגורי) פיאטיגורסקי (רוסית: Григорий Пятигорский; ‏17 באפריל 1903 - 6 באוגוסט 1976), היה צ'לן יהודי-רוסי.

חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]

גרגור פיאטיגורסקי נולד בייקטרינוסלב והחל ללמוד נגינה בכינור ובפסנתר אצל אביו. אחרי שראה צ'לו ושמע את צליליו, גמר אומר להיות לצ'לן ואף בנה לו צ'לו צעצוע בשני מקלות. את הצ'לו האמיתי הראשון שלו קיבל בגיל שבע.

הוא זכה במלגת לימודים לקונסרבטוריון של מוסקבה והשתכר למחייתו בנגינה בבתי קפה מקומיים. אחרי המהפכה הרוסית החל לנגן ברביעייה קאמרית ובגיל 15 הצטרף לתזמורת תיאטרון הבולשוי במוסקבה.

השלטונות הסובייטיים לא איפשרו לו לצאת מגבולות המדינה להמשיך בלימודיו, ועל כן הצטרף לחבורת אמנים, שהעברה את הגבול אל פולין בגניבה, בתוך קרונות בקר. שומרי הגבול גילו אותם ופתחו ביריות והצ'לו של פיאטגורסקי נפגע, אך הוא ויתר חברי הקבוצה נחלצו ללא פגע.

בגיל 18 למד לתקופה קצרה בברלין ובלייפציג וניגן בשלישייה בבית קפה רוסי לפרנסתו. בין באי הקפה היו הצ'לן עמנואל פויירמן והמנצח וילהלם פורטוונגלר. לאחר ששמעו את נגינתו, הזמינו פורטוונגלר להיות צ'לן ראשי בתזמורת הפילהרמונית של ברלין.

בשנת 1929 ביקר לראשונה בארצות הברית, שם ניגן בתזמורת פילדלפיה בניצוח לאופולד סטוקובסקי ובתזמורתהפילהרמונית של ניו יורק בניצוח וילם מנגלברג. בינואר 1937 נשא לאישה באן ארבור, מישיגן את ז'קלין דה רוטשילד, בת למשפחת רוטשילד, הבנקאים העשירים מצרפת. בסתיו של אותה שנה, לאחר שובם לצרפת, נולד בנם הבכור, יפתח. לאחר הכיבוש הנאצי במלחמת העולם השנייה, נמלטה המשפחה מצרפת והשתקעה באליזבטאון בהרי אדירונדאקס. בנם יורם נולד שם בשנת 1940.

פיאטיגורסקי הרבה להקליט ברביעייה, שכללה את ארתור רובינשטיין, ויאשה חפץ וויליאם פרימרוז ונהנה מנגינת מוזיקה קאמרית באופן פרטי, עם ולדימיר הורוביץ ונתן מילשטיין.

משנת 1941 עד 1949 היה ראש מחלקת הצ'לו במכון קרטיס למוזיקה בפילדלפיה. בשנים הבאות לימד גם בטנגלווד, באוניברסיטת בוסטון ובאוניברסיטת דרום קליפורניה, שם נשאר עד מותו מסרטן הריאות בלוס אנג'לס, קליפורניה.

בשנת 1970 ביקר בישראל ביחד עם ישה חפץ ושניהם נגנו עם התזמורת הפילהרמונית הישראלית את הקונצ'רטו הכפול של ברהמס עם התזמורת, ללא מנצח.

פיאטיגורסקי היה בעליהם של שני צ'לי סטרדיוואריוס, צ'לו "באטה" וצ'לו "בודיו". השמועה אומרת, שהמורה הדגול לכינור, איוון גלאמיאן, תיאר פעם את פיאטיגורסקי כגדול הקשתנים בכל הזמנים.

פיאטיגורסקי נהנה גם ממשחק שחמט. אשתו, ז'קלין, הייתה שחקנית חזקה ששיחקה בכמה אליפויות נשים באמריקה וייצגה את ארצות הברית באולימפיאדת שחמט לנשים. בשנת 1963 אירגנו בני הזוג פיאטיגורסקי ומימנו תחרות שחמט בינלאומית בלוס אנג'לס, שבה ניצחו פאול קרס וטיגראן פטרוסיאן. גביע פיאטיגורסקי שני התקיים בסנטה מוניקה בשנת 1966 ובו ניצח בוריס ספסקי.

גרגור פיאטיגורסקי מת מסרטן ריאות בביתו שבקליפורניה בשנת 1976 ונקבר בבית הקברות ווסטווד וילג' ממוריאל פארק בלוס אנג'לס.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

היכל התרבות"מופע נדיר בקנה מידה בינלאומי", מעריב, 19 במאי 1970