גרנד פורקס

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
Gnome-colors-emblem-development-2.svg הערך נמצא בשלבי עבודה: כדי למנוע התנגשויות עריכה ועבודה כפולה אתם מתבקשים שלא לערוך ערך זה בטרם תוסר הודעה זו, אלא אם כן תיאמתם זאת עם מניחי התבנית.
אם הדף לא נערך במשך שבוע ניתן להסיר את התבנית ולערוך אותו, אך רצוי לתת קודם תזכורת בדף שיחת הכותבים.


גרנד פורקס
Grand Forks
GrandCitiesArtsFest.jpg
כיכר העיר, דאונטאון גרנד פורקס (יוני 2006).
מדינה / טריטוריה Flag of the United States.svg  ארצות הברית
מדינה Flag of North Dakota.svg  דקוטה הצפונית
מחוז גרנד פורקס
ראש העיר מייקל בראון
שטח 52.03 קמ"ר
דירוג אוכלוסייה בFlag of the United States.svg  ארצות הברית 440
דירוג צפיפות בFlag of the United States.svg  ארצות הברית 352
גובה 257 מטרים
תאריך ייסוד 15 ביוני 1870
אוכלוסייה
 ‑ בעיר
 ‑ במטרופולין
 ‑ צפיפות

52,838‏  (נכון ל-2010)
98,888‏
1,024.6 נפש לקמ"ר (נכון ל-2010)
קואורדינטות 47°55′31″N 97°01′57″W
אזור זמן UTC -6
www.grandforksgov.com

גרנד פורקסאנגלית: Grand Forks) היא העיר השלישית בגודלה במדינת דקוטה הצפונית (אחרי פארגו וביסמרק) ועיר המחוז של מחוז גרנד פורקס. על פי מפקד האוכלוסין של 2010 מונה אוכלוסיית העיר 52,838 נפש, ויחד עם אזור המטרופולין של העיר מונה האוכלוסייה 98,461 נפש.

העיר ממוקמת בגדתו המערבית של הנהר האדום של הצפון, באזור הנקרא "עמק הנהר האדום", ולפיכך היא מועדת לשטפונות. העיר הוקמה בשנת 1870 על ידי קפטן אלכסנדר גריגס ובמקור נקראה "לה גרנדה פורקס" (Les Grandes Fourches). מיקומה של העיר בצומת מזלג של הנהר האדום ושל נהר האגם האדום, ומכאן שמה ("fork" משמעותו מזלג).

גאוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

גרנד פורקס ממוקמת 119 ק"מ צפונית לאזור פרגו-מורהד,‏[1] אזור המטרופולין של הערים פרגו (דקוטה הצפונית) ומורהד (מינסוטה), ו-223 ק"מ דרומית לויניפג, מניטובה.‏[2] גרנד פורקס שוכנת על גדתו המערבית של הנהר האדום של הצפון, באזור הידוע בשם "עמק הנהר האדום". על פי לשכת מפקד האוכלוסין של ארצות הברית, שטחה הכולל של העיר הוא 52.03 קמ"ר, מתוכם 51.57 קמ"ר שטחי יבשה ו-0.47 קמ"ר שטחי מים.‏[3]


היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

חנות בגרנד פורקס; תצלום משנת 1880.
תצלום של הרחוב השלישי (Third Street) בגרנד פורקס לכיוון צפון. התצלום מלפני שנת 1923.

גרנד פורקס היא העתיקה ביותר מבין הערים הראשיות של הדקוטות. קודם להתיישבותם של אירופאים במקום, האזור שבו יושבת העיר כיום הייתה נקודת מפגש ומסחר ראשית של האינדיאנים המקומיים. חוקרים, ציידים וסוחרי פרוות צרפתיים כינו את המקום "לה גרנדה פורקס" (Les Grandes Fourches). במחצית הראשונה של המאה ה-18 שימש האזור כתחנת מסחר חשובה של הציידים וסוחרי הפרוות הצרפתיים.‏[4] מסחר הפרוות הצרפתי במקום נמשך עד מלחמת הצרפתים והאינדיאנים, אז עבר השטח לשליטה בריטית. ב-1800 הקים אלכסנדר הנרי הצעיר, סוכן של החברה הצפון-מערבית ממונטריאול, מחנה זמני ב"לה גרנדה פורקס" וב-1808 ייסד תחנת מסחר קבע במקום. בשנות ה-20 של המאה ה-19 הגיעו גם סוכנים של חברת מפרץ הדסון ושל חברת הפרווה האמריקנית (של ג'ון ג'ייקוב אסטור) והקימו תחנות מסחר במקום.

באמצע המאה ה-19 שימשה לה גרנה פורקס כנקודת עצירה של עגלות הנהר האדום שהובילו סחורה בנתיבי הנהר האדום בין סיינט פול, מינסוטה ובין פורט גרי (כיום ויניפג, מניטובה). ב-15 ביוני 1870 נפתח משרד הדואר הראשון, ו"לה גרנדה פורקס" אונגלזה ל"גרנד פורקס" (Grand Forks). בשונה ממרבית הערים בדקוטה הצפונית, גרנד פורקס לא חבה את קיומה לסלילתם של פסי הרכבת. גרנד פורקס הייתה בתחילה נמל אוניות קיטור חשוב על הנהר האדום של הצפון. בסוף שנות ה-70 של המאה ה-19 עברה במקום אוניית קיטור בפיקודו של קפטן אלכסנדר גריג; האונייה קפאה, וגריג ואנשיו אולצו להישאר בגרנד פורקס עד סוף החורף. הם בנו צריף זמני למגורים בחורף ובמהלך תקופת שהייתם שם החליט גריג כי המקום מתאים למגורים. בקיץ הוא ייסד עיירה על שטח של 9 אקרים (36,000 מ"ר), במקום בו בעתיד יהיה דאונטאון גרנד פורקס. אלכסנדר גריגס מכונה "אבי גרנד פורקס".‏[5]

התיישבות[עריכת קוד מקור | עריכה]

גלויה משנת 1913 עליה מופיעה תחנת הרכבת של המסילה הצפונית הגדולה (GN) בגרנד פורקס. במבנה זה, הממוקם ב-DeMers Avenue מס' 625, שכן מסוף הנוסעים. כ-300 מטר מערבית משם שכן מבנה נוסף של ה-GN ששימש כמסוף משא ומטען.
גלויה משנות ה-10 של המאה ה-20 ועליה מופיע "Ontario Block", בניין בן 4 קומות בו שכנה חנות כלבו, השוכן בפינת הרחובות "3rd St"-"DeMers Avenue".

קהילה קטנה התפתחה במהירות בגרנד פורקס. בשנת 1875 הוצא לאור ראשונה עיתון מקומי בשם "Plaindealer" על ידי ג'ורג' ה. וולש (George H. Walsh). ב-1879 הוציא לאור ג'ורג' ווינשיפ (George Winship) את העיתון "The Herald".

גרנד פורקס גדלה במהירות בראשית ימיה. מבין הגורמים שהביאו לצמיחתה המהירה ניתן למנות את גלי המהגרים והאמריקנים שהגיעו מהחלק המערבי של המדינה, את תנועת אוניות הקיטור בנהר האדום ואת סלילתם של פסי הרכבת. גרנד פורקס חוברה למסילת הרכבת סיינט פול - מיניאפוליס - מניטובה (חלק ממסילת הרכבת הצפונית הגדולה) בשנת 1880, ובשנת 1887 חוברה גם למסילת הרכבת הצפון-פסיפית. המתיישבים הראשונים בגרנד פורקס היו חוואים ופועלים, אך בתוך זמן קצר התיישבו בעיר גם סוחרים ובעלי מקצוע שונים שהגיעו ממיניאפוליס ומערים אחרות. לאחר סלילתם של פסי הרכבת הוחלפו במהירות מבני עץ בעיר בבנייני לבנים; שלושה בניינים ("Hotel Dacotah", ‏"St. John's Block" ו-"Security Building") בני 5 קומות עיטרו את קו הרקיע של העיר והיוו סימן לעיר צומחת.

בשנת 1883 נוסדה בגרנד פורקס אוניברסיטת דקוטה הצפונית על ידי ג'ורג' ה. וולש, עוד קודם שדקוטה הצפונית הוכרה כמדינה עצמאית. בראשית המאה ה-20 כבר הייתה גרנד פורקס למרכז המסחרי, התרבותי, החינוכי, התחבורתי והרפואי של האזור.

המאה ה-20[עריכת קוד מקור | עריכה]

במחצית הראשונה של המאה ה-20 צמחה העיר בצורה יציבה וחלה התפתחות של שכונות חדשות מדרום וממערב לדאונטאון. ב-1922 הוקמה בגרנד פורקס טחנת הקמח והממגורה דקוטה הצפונית, והיא טחנת הקמח הגדולה ביותר בארצות הברית והיחידה הנמצאת תחת בעלותה של מדינה (דקוטה הצפונית). ב-1954 הקים חיל האוויר האמריקני בסיס בגרנד פורקס; בסיס חיל האוויר גרנד פורקס הביא עם הקמתו אלפי מקומות עבודה ותושבים חדשים לעיר. הבסיס הצבאי והאוניברסיטה הם מהמרכיבים החשובים ביותר בכלכלת העיר.

במחצית השנייה של המאה ה-20 ועם הקמתה של מערכת הכבישים הבין-מדינתיים, החל מעבר גדל והולך של תושבים מהדאונטאון לפרוורים. במהלך מספר פרויקטים של התחדשות עירונית בגרנד פורקס נהרסו חלקים מהדאונטאון ובמקומם נבנו מבנים ציבוריים ושיפורי תחבורה. במהלך התקופה הזו נבנו מרכזים מסחריים, בית ספר ציבורי חדש ובית חולים חדש. ב-1978 נפתח קניון קולומביה, ופתיחתו שינתה הנוף הקמעונאי בעיר.

בשנת 1997 העיר ניזוקה קשות עקב שיטפון חמור של הנהר האדום.‏[6] בנוסף, במהלך השיטפון פרצה שריפה שכילתה 11 בניינים באזור הדאונטאון של העיר, אחד מהם היה משרדי העיתון " Grand Forks Herald". התגייסות של התקשורת ותרומה גדולה של הפילנתרופית ג'ואן קרוק, אשתו של ריי קרוק מייסד רשת מקדונלד'ס, סייעו לשיקומה המהיר של העיר. על מנת למנוע אסונות דומים בעתיד החליטו הרשויות להקים מערכת סוללות מסיבית חדשה, ובמהלך הבנייה הם נאלצו להרוס לחלוטין מספר שכונות. הפרויקט הושלם בשנת 2006.

מאז השיטפון המשיכה העיר לצמוח ולהתפתח. פרויקטים שונים בוצעו, בהם בניית מרכז אלרוס (היכל קונצרטים ואצטדיון הבית של קבוצת הפוטבול של האוניברסיטה), היכל הספורט ראלף אינגלסטד (אצטדיון הבית של קבוצת ההוקי של האוניברסיטה) וכן פרויקטים מסחריים באזורי הפרוורים של העיר. בנוסף, גם אוכלוסיית העיר ממשיכה לצמוח ביציבות.

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ "Grand Forks, North Dakota (ND) Detailed Profile". City-Data.com. Retrieved 2007-06-05.
  2. ^ "Travel to Grand Forks, ND and East Grand Forks, MN". Greater Grand Forks Convention & Visitors Bureau. Archived from the original on 2007-05-30. Retrieved 2007-06-05.
  3. ^ "US Gazetteer files 2010". United States Census Bureau. Retrieved 2012-06-14.
  4. ^ "Grand Forks History". City of Grand Forks, North Dakota. Retrieved 2007-06-05.
  5. ^ "Dakota Datebook, October 20, 2003: Griggs and Grand Forks". North Dakota Public Radio. Archived from the original on 2007-09-30. Retrieved 2007-06-08.
  6. ^ "The 1997 Flood in Grand Forks North Dakota".