דונגה
| דונגה | ||
|---|---|---|
| מידע אישי | ||
| שם מלא | קרלוס קייטנו בלדורן ורי | |
| תאריך לידה | 31 באוקטובר 1963 | |
| גובה | 1.76 מטר | |
| עמדה | קשר אחורי | |
| מועדונים כשחקן | ||
| 1983 - 1984 1984 - 1985 1986 1987 1987 - 1988 1988 - 1992 1992 - 1993 1993 - 1995 1995 - 1998 1999 - 2000 |
אינטרנסיונל קורינתיאנס סנטוס ואסקו דה גאמה פיזה פיורנטינה פסקארה שטוטגרט ג'ובילו איווטה אינטרנסיונל |
10 (0) 13 (1) 15 (1) 17 (1) 23 (2) 124 (8) 23 (3) 53 (7) 99 (16) 20 (3) |
| נבחרת לאומית כשחקן | ||
| 1987 - 1998 | ברזיל | 91 (6) |
| קבוצות כמאמן | ||
| 2006 - 2010 2008 - 2010 |
ברזיל ברזיל (נבחרת אולימפית) |
|
|
* מספר ההופעות (השערים) במועדון מתייחס למשחקי הליגה בלבד ** המידע על מספר ההופעות (השערים) בנבחרת נכון לתאריך |
||
קרלוס קייטנו בלדורן ורי (Carlos Caetano Bledorn Verri), או בכינוי הידוע דונגה[1] (נולד ב-31 באוקטובר 1963 באיז'ואי שבריו גראנדי דו סול, ברזיל) הוא כדורגלן עבר ברזילאי ששיחק בעמדת הקשר האחורי ומאמן כדורגל. דונגה שימש כמאמנה של נבחרת ברזיל בין השנים 2006 ו-2010.
תוכן עניינים |
קריירה כשחקן [עריכה]
שנות ה-1980 [עריכה]
בהיותו בן 16, התקבל דונגה למועדון אינטרנסיונל. סייע לו בכך סנדקו, אמידאו פרונדי, שהיה גם ראש העיר בה נולד. פרונדי השתמש בקשריו ובכושר ההשפעה שלו על מנת לשכנע את המועדון לבחון את דונגה. הוא התקבל ושיחק בקבוצה הצעירה של אינטרנסיונל בשנים 1980-1983. הקריירה המקצועית של דונגה התחילה עם המעבר לקבוצה הבוגרת בשנת 1983. בשנתיים בהן שיחק עם הקבוצה זכתה אינטרנסיונל באליפות מדינת ריו גרנדה דו סול.
דונגה זומן לסגל הנבחרת האולימפית באולימפיאדת לוס אנג'לס שנערכה ב-1984. הוא זכה עם הנבחרת במדליית כסף.
אחרי שלוש שנים ששיחק בקבוצות בסאו פאולו (קורינתיאנס וסנטוס), עבר לריו דה ז'ניירו, שם תרם לזכייתה של ואסקו דה גאמה באליפות מדינת ריו דה ז'ניירו ב-1987.
ב-1988 החלה הקריירה הבינלאומית של דונגה, כשעבר למועדון פיזה וכעבור שנה וחצי לפיורנטינה.
שנות ה-1990 ו"עידן דונגה" [עריכה]
כשחקן, היה דונגה נוקשה וממושמע. עמד במרכז המגרש כמו חומה, מיומן בחטיפת כדורים מיריביו בזכות יוזמה וחוש תזמון. היה ידוע בדיוק מסירותיו ובמנהיגות במגרש. מאפיינים אלה התאימו למי ששימש כמאמן נבחרת ברזיל לקראת מונדיאל 1990, סבסטיאו לזרוני, ודונגה זומן לסגל. לזרוני חיפש לחפות על כישלונות ברזיל בשני המונדיאלים הקודמים, בהם היטיבה ברזיל לשחק, אך לא זכתה בגביע. לשם כך, הרכיב נבחרת בה הפגינו שחקניה סולידיות, יעילות ודיוק, על חשבון יצירתיות במהלכים על המגרש. תקופה זאת של נבחרת ברזיל זכתה לכינוי "עידן דונגה", מפני שהוא היה השחקן שזוהה בצורה הטובה ביותר עם הסגנון החדש. חרף זאת, איכזבה ברזיל גם במונדיאל של שנת 1990, כשהפסידה לארגנטינה בשמינית הגמר (התוצאה הגרועה ביותר מאז 1966).
בשנת 1994, חזר דונגה לנבחרת, הפעם כקפטן. הוא הבקיע את הפנדל השלישי בדו-קרב הפנדלים שהתרחש בגמר מונדיאל 1994 נגד נבחרת איטליה, ובכך עזר לה לזכות בגביע העולם בפעם הרביעית בתולדות הנבחרת. הוא שימש כקפטן גם במונדיאל 1998. לדונגה היו 91 הופעות במדי הנבחרת, שבהם הבקיע 6 שערים.
דונגה המשיך לשחק בקבוצות באירופה עד 1998, ואז עבר ליפן, שם עזר לג'ובילו איווטה לזכות בליגה ובגביע המדינה ב-1997 ו-1998, בהתאמה.
דונגה סיים את הקריירה כשחקן בקבוצה בה התחיל את דרכו בכדורגל, אינטרנסיונל, כששיחק בה בין שנת 1999 לשנת 2000.
קריירה כמאמן [עריכה]
ב-24 ביולי 2006 מונה למאמן נבחרת ברזיל במקום קרלוס אלברטו פריירה, אשר פרש בעקבות הופעה מאכזבת של הנבחרת במונדיאל 2006. דונגה מונה לתפקיד למרות היותו חסר כל ניסיון כמאמן, דבר שעורר ביקורת נגד ההחלטה. אך הוא פתח את הקריירה שלו כמאמן עם ארבעה ניצחונות ותיקו בחמישה משחקים, הישג שביסס אותו בתפקיד.
בניגוד לפריירה, אשר טיפח והבליט כוכבים כמו רונלדו ורונלדיניו, נוקט דונגה בגישה שיוויונית כלפי השחקנים ומעדיף משחק קבוצתי על פני השתלטות כוכבים. גישה זו מקנה לנבחרת אופי סולידי יותר, אם כי על חשבון מעט מהיופי שאפיין את דרך המשחק של הנבחרת בשנים קודמות.
דונגה הוביל את ברזיל לזכייה בקופה אמריקה בשנת 2007 עם ניצחון מרשים של 0-3 בגמר נגד נבחרת ארגנטינה, המוכרת כיריבתה הנצחית של ברזיל.
ההצלחה בקופה אמריקה עוררה ציפיות בקרב תושבי ברזיל לזכייה במדליית זהב אולימפית, ההישג היחידי שחסר לנבחרת ברזיל, במשחקים האולימפיים 2008. אך ברזיל הפסידה לארגנטינה בשלב חצי-גמר ולמרות שזכתה במדליית ארד בסופו של דבר, התוצאה נתפסה בברזיל ככישלון. הכישלון הזה כמעט ועלה לדונגה בתפקידו עקב לחץ ציבורי, אך בזכות תוצאות חיוביות בטורניר מוקדמות המונדיאל 2010, הוא המשיך בתפקיד.
אחד מהישגיו הבולטים של דונגה הוא זכייתה של ברזיל בגביע הקונפדרציות 2009. במשחק הגמר הדרמטי נגד נבחרת ארצות הברית חזרה ברזיל מפיגור של 0-2 וסיימה את המשחק בתוצאה 3-2, עם שער ניצחון של הקפטן לוסיו.
בהובלתו של דונגה העפילה נבחרת ברזיל למונדיאל 2010 בדרום אפריקה, כאשר היא סיימה במקום הראשון בבית המוקדמות הדרום אמריקאי. באותו טורניר הגיעו הברזילאים לרבע הגמר, בו הודחו על ידי נבחרת הולנד לאחר שהובילו במחצית הראשונה 1-0 אך הפסידו בהמשך בתוצאה 1-2. יומיים לאחר מכן פוטרו דונגה וכל הצוות המקצועי של הנבחרת על ידי התאחדות הכדורגל הברזילאית.
הישגים [עריכה]
כשחקן [עריכה]
- אליפות ריו גרנדה דו סול: 1983 ו-1984
- אליפות ריו דה ז'ניירו: 1987
- ליגה יפנית: 1997
- גביע יפן: 1998
- אליפות דרום אמריקה עד גיל 20: 1983
- גביע עולם עד גיל 20: 1983
- טורניר קדם-אולימפי: 1984
- קופה אמריקה: 1989 ו-1997
- מונדיאל: 1994
- גביע הקונפדרציות: 1997
השגים פרטיים
- השחקן הטוב תיותר באליפות יפן: 1997
השגים נוספים
- מקום שני באליפות סאו פאולו בקורינתיאנס:1984
- מדליית כסף באולימפיאדת 1984
- מקום שני במונדיאל 1998
כמאמן [עריכה]
נבחרת ברזיל
- קופה אמריקה:2007
- גביע הקונפדרציות: 2009
הישגים נוספות
- מדליית ארד באולימפיאדת 2008
הערות שוליים [עריכה]
- ^ "דונגה" הוא שמו בפורטוגזית של הגמד "טיפשוני" בסרט שלגיה ושבעת הגמדים. הכינוי ניתן לו בילדותו בגין גובהו הנמוך דאז.
קישורים חיצוניים [עריכה]
| קפטני הנבחרת הזוכה במונדיאל | ||
|---|---|---|
|
| נבחרת ברזיל - מונדיאל 1990 | ||
|---|---|---|
|
1 טפארל | 2 ג'ורג'יניו | 3 ריקרדו גומז | 4 דונגה | 5 אלמאו | 6 ברנקו | 7 ביסמרק | 8 ואלדו | 9 קארקה | 10 סילאס | 11 רומאריו | 12 אקצ'יו | 13 מוזר | 14 אלדאיר | 15 מילר | 16 בבטו | 17 רנאטו גאוצ'ו | 18 מזיניו | 19 ריקרדו רוצ'ה | 20 טיטה | 21 מאורו גאלבאו | 22 זה קרלוס | מאמן: לזארוני |
||
| נבחרת ברזיל - מונדיאל 1994 (מקום ראשון) | ||
|---|---|---|
|
1 טפארל | 2 ג'ורג'יניו | 3 ריקרדו רוצ'ה | 4 רונלדאו | 5 מאורו סילבה | 6 ברנקו | 7 בבטו | 8 דונגה | 9 זיניו | 10 ראיי | 11 רומאריו | 12 זטי | 13 אלדאיר | 14 קאפו | 15 מרסיו סנטוס | 16 לאונרדו | 17 מזיניו | 18 פאולו סרג'יו | 19 מילר | 20 רונאלדו | 21 ויאולה | 22 גילמאר | מאמן: פריירה |
||
| נבחרת ברזיל - מונדיאל 1998 (מקום שני) | ||
|---|---|---|
|
1 טפארל | 2 קאפו | 3 אלדאיר | 4 ג'וניור באיאנו | 5 סזאר סמפיו | 6 רוברטו קרלוס | 7 ג'ובאני | 8 דונגה | 9 רונאלדו | 10 ריבאלדו | 11 אמרסון | 12 קרלוס ז'רמאנו | 13 זה קרלוס | 14 גונזלבס | 15 אנדרה קרוז | 16 זה רוברטו | 17 דוריבה | 18 לאונרדו | 19 דנילסון | 20 בבטו | 21 אדמונדו | 22 דידה | מאמן: זגאלו |
||
| נבחרת ברזיל - מונדיאל 2010 | ||
|---|---|---|
|
1 ז'וליו סזאר | 2 מאייקון | 3 לוסיו | 4 חואן | 5 פליפה מלו | 6 באסטוס | 7 אלאנו | 8 ז'ילברטו סילבה | 9 לואיס פביאנו | 10 קאקה | 11 רוביניו | 12 גומש | 13 דניאל אלבס | 14 לואיזאו | 15 טיאגו סילבה | 16 ז'ילברטו | 17 ז`וזואה | 18 רמירס | 19 ז'וליו בפטיסטה | 20 קלברסון | 21 נילמר | 22 דוני | 23 גראפיטה | מאמן: דונגה |
||