קאקה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
קאקה
Kaká vs Real Sociedad 2011.jpg
קאקה במדי ריאל מדריד
מידע אישי
שם מלא ריקרדו אייזקסון דוס סנטוס לייטה
תאריך לידה 22 באפריל 1982
מקום לידה ברזיליה שבברזיל
גובה 1.86 מטר
עמדה קשר התקפי
מועדוני נוער
1994 - 2000 סאו פאולו
מועדונים מקצועיים*
2001 - 2003
2003 - 2009
2009 - 2013
2013 - 2014
2014 -
2014 -
סאו פאולו
מילאן
ריאל מדריד
מילאן
אורלנדו סיטי
סאו פאולו
59 (23)
193 (70)
85 (23)
30 (7)
0 (0)
0 (0)
נבחרת לאומית**
2002 - ברזיל 87 (29)

* מספר ההופעות והשערים במועדון מתייחס למשחקי הליגה
בלבד ומעודכן לתאריך 5 ביולי 2014
** המידע על מספר ההופעות והשערים בנבחרת נכון לתאריך
5 ביולי 2014

ריקארדו איזקסון דוס סנטוס לייטהפורטוגזית: Ricardo Izecson dos Santos Leite; נולד ב-22 באפריל 1982 בברזיליה), הידוע בכינוי קאקה, הוא כדורגלן ברזילאי המשחק בעמדת הקשר ההתקפי בסאו פאולו ובנבחרת ברזיל. קאקה שיחק את עיקר הקריירה שלו במילאן, עמה זכה בליגת האלופות ב-2007 ובתואר כדורגלן השנה בעולם ובריאל מדריד. בנוסף להצלחתו על המגרש הוא ידוע בזכות פעילותו ההומניטרית.

קריירת מועדונים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ראשית הקריירה ומילאן[עריכת קוד מקור | עריכה]

קאקה נולד בברזיליה לבוסקו איזקסון פריירה לייטה (מהנדס אזרחי) ולסימון כריסטינה סנטוס לייטה. הוא גדל במשפחה מהמעמד הבינוני, ובזכות כך יכל להתמקד הן בכדורגל והן בלימודיו. אחיו הצעיר רודריגו, המכונה דיגאו (Digão), הוא כדורגלן מקצועני גם כן. בגיל שבע עבר עם משפחתו לסאו פאולו, והצטרף לקבוצת נוער מקומית בשם אלפווילה (Alphaville), שהעפילה עד למשחק הגמר בטורניר מקומי. בתקופה זו הוא נצפה על ידי מאתר כשרונות מטעם קבוצת הכדורגל סאו פאולו, שהציעה לו להצטרף לשורותיה.

קאקה חתם על החוזה הראשון שלו בסאו פאולו בגיל 15, והוביל את קבוצת הנוער של המועדון לזכייה בקופה דה ז'ובנייל (גביע הנוער) המקומי. הוא ערך את הופעת הבכורה שלו בקבוצה הבוגרת בינואר 2001 והבקיע 12 שערים ב-27 משחקים באותה עונה. הוא הוביל את הקבוצה לזכייתה הראשונה בטורניר ריו-סאו פאולו, לאחר שהבקיע את שני השערים בניצחון 2 - 1 על בוטפוגו במשחק הגמר. בעונה שלאחר מכן הבקיע 10 שערים ב-22 משחקים, וזכה לתשומת לב רבה ממועדוני הכדורגל המובילים של אירופה. אולם, בגיל 18 הוא עבר תאונה בבריכת שחייה, וכתוצאה מכך סבל משבר בעמוד השדרה שכמעט וקטע את הקריירה שלו. הוא ייחס את החלמתו לאלוהים, ומאז אותה פציעה הידק את הקשר שלו לכנסייה[1].

ב-2003 עבר קאקה למועדון האיטלקי מילאן תמורת 8.5 מיליון אירו, שתוארו על ידי נשיא המועדון סילביו ברלוסקוני כסכום נמוך ביותר ביחס לאיכות השחקן‏[1]. בתוך חודש כבר החל לפתוח בהרכב הקבוצה, ומשחקו הראשון היה בניצחון 2 - 0 על אנקונה במסגרת הסרייה א'. בעונתו הראשונה במילאן הבקיע 10 שערים ב-30 משחקים, והוביל את הקבוצה לזכייה באליפות הליגה ובסופר קאפ האירופי. בעונה שלאחר מכן, 2004/2005, היה קאקה חלק מחמישה שחקנים בחוליית הקישור במערך המשחק של מילאן, ושיחק לרוב מאחורי החלוץ אנדריי שבצ'נקו. הוא הבקיע שבעה שערים ב-36 משחקי ליגה, אך הפעם סיימה מילאן במקום השני. קאקה סייע למילאן להעפיל באותה עונה למשחק הגמר של ליגת האלופות, לאחר שבישל את כל שלושת השערים של קבוצתו במפגשי חצי הגמר נגד פ.ס.וו. איינדהובן, ובהם שערו המכריע של מאסימו אמברוסיני במשחק הגומלין. בגמר, מול ליברפול, סייע לקבוצתו לעלות ליתרון 3 - 0 במחצית הראשונה ואף בישל להרנן קרספו את השער השלישי, אך לבסוף קבוצתו הפסידה בדו-קרב בעיטות עונשין. קאקה נבחר לקשר המצטיין של הטורניר באותה עונה.

קאקה במדי מילאן

בעונת 2005/2006 הבקיע קאקה 14 שערים ובישל שלושה נוספים בליגה, אך לא עזר למילאן לזכות בתואר כלשהו. באותה עונה הבקיע את השלושער הראשון שלו בקריירה, ועשה זאת ב-9 באפריל 2006 במשחק מול קייבו ורונה. בעונה שלאחר מכן הבקיע את השלושער הראשון שלו בליגת האלופות, בניצחון 4 - 1 על אנדרלכט בשלב הבתים.

קאקה הפך לשחקן המרכזי בחוליית ההתקפה של מילאן לאחר עזיבתו של שבצ'נקו לצ'לסי לפני עונת 2006/2007, ולעתים אף שיחק כחלוץ מרכזי. באותה עונה סיים כמלך השערים של ליגת האלופות עם 10 שערים, ובהם שער הניצחון מול סלטיק במשחק הגומלין של שמינית הגמר, ושלושה נוספים בניצחון בחצי הגמר על מנצ'סטר יונייטד. לקאקה היה חלק מכריע בניצחון מילאן 2 - 1 על ליברפול במשחק הגמר שנערך ב-23 במאי 2007. עבירה שנעשתה עליו זיכתה את מילאן בבעיטה החופשית שממנה הבקיע פירלו את השער הראשון, וקאקה בישל לאינזאגי את השער השני. הייתה זו הפעם הראשונה שבה זכה קאקה בליגת האלופות. בזכות הישגיו ואיכות המשחק שלו באותה עונה הוענקו לו על ידי אופ"א פרסי חלוץ העונה בליגת האלופות וכדורגלן השנה במועדונים. ב-5 באוקטובר 2007 הפך קאקה לשחקן השמיני בתולדות מילאן שזוכה בפרס כדורגלן השנה באירופה של המגזין "פראנס פוטבול", לאחר שסיים במקום הראשון בהצבעה עם 444 קולות, במרחק של 167 נקודות מכריסטיאנו רונאלדו ממנצ'סטר יונייטד שדורג במקום השני. הוא זכה גם בתואר כדורגלן השנה בעולם של פיפ"א.

קאקה הבקיע 19 שערים בעונת 2007/2008, אך מכיוון שמילאן סיימה במקום החמישי היא לא הצליחה להעפיל לליגת האלופות. הוא ערך את הופעתו ה-200 במדי מילאן בתיקו 1 - 1 בסן סירו מול קטאניה ב-30 בספטמבר. ב-29 בפברואר הוא חתם על הארכת החוזה שלו במילאן עד 2013‏‏[2]. במאי נכלל על ידי המגזין טיימס ברשימת מאה האנשים המשפיעים של השנה, ונכלל בה גם בשנה שלאחר מכן. ב-14 באוקטובר הטביע את טביעות רגליו בשביל התהילה שליד אצטדיון המרקאנה, המוקדש לגדולי הכדורגלנים של ברזיל.

ב-13 בינואר 2009 דיווח ה-BBC כי מנצ'סטר סיטי מעוניינת להעביר את קאקה לשורותיה תמורת סכום של למעלה מ-100 מיליון לירות שטרלינג. בתגובה אמר הדירקטור אומברטו גאנדיני כי מילאן תיכנס למשא ומתן רק אם קאקה ומנצ'סטר סיטי יסכמו ביניהם על תנאיו של השחקן במועדון האנגלי‏[3]. בתחילה הגיב קאקה ואמר לכתבים כי הוא רוצה "להזדקן" במילאן ואף לקבל את סרט הקפטן של המועדון, אך מאוחר יותר אמר כי "אם מילאן רוצה למכור אותי, אני אשב ואדבר. אני יכול לומר שכל זמן שהמועדון לא רוצה למכור אותי, אני בהחלט אשאר"‏[4]. ב-19 בינואר הודיע סילביו ברלוסקוני כי מנצ'סטר סיטי חזרה בה מהצעתה בעקבות המשא ומתן, וכי קאקה נשאר במילאן. קאקה המשיך ביכולתו הגבוהה בשארית עונת 2008/2009, בה הבקיע 16 שערים והוביל את מילאן למקום השלישי.

ריאל מדריד[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-3 ביוני 2009 דווח כי פלורנטינו פרז, נשיא ריאל מדריד שנבחר לכהונה חדשה, הציע למילאן 68.5 מיליון אירו תמורת כרטיס השחקן של קאקה, יומיים לאחר שהשחקן עזב על מנת להצטרף למשחק של נבחרת ברזיל. אדריאנו גליאני, סגן הנשיא של מילאן, לא הכחיש את הדיווחים ואישר כי הוא טס למקסיקו ביחד עם אביו של קאקה, על מנת לפגוש את נציגי ריאל מדריד. ב-4 ביוני התראיין גליאני לגזטה דלו ספורט והסביר כי הסכמתו והסכמת קאקה למהלך נובעת ממניעים כלכליים‏[5]. ב-8 ביוני הושלמה העסקה בין המועדונים, וקאקה חתם על חוזה לשש שנים. למשך ימים אחדים נחשבה ההעברה לשנייה בשוויה בהיסטוריה של הכדורגל, אך עם מעברו של כריסטיאנו רונאלדו ממנצ'סטר יונייטד לריאל מדריד תמורת 94 מיליון אירו היא דורגה מחדש במקום השלישי.

קאקה היה אחד משחקנים רבים שהצטרפו לריאל מדריד באותו קיץ, בהם כריסטיאנו רונאלדו, קרים בנזמה, צ'אבי אלונסו וראול אלביול. הוא ערך את הופעת הבכורה שלו בקבוצה במשחק ידידות מול טורונטו, והבקיע את שערו הראשון בניצחון 5 - 0 על בורוסיה דורטמונד. את שערו הרשמי הראשון הבקיע במשחק מול ויאריאל. בנובמבר 2009 נפצע קאקה במפשעה במהלך משחק "הקלאסיקו" מול ברצלונה בקאמפ נואו, ולאחר ניתוח שעבר הודיעו רופאיו כי הוא ייאלץ לעבור טיפול מיוחד פעמיים ביום לשארית חייו על מנת למנוע פגיעה נוספת ברגלו, וכי הדבר לא יפריע להמשך קריירה שלו‏[6]. הוא סיים את עונת 2009/2010 עם שמונה שערים ושישה בישולים בליגה, ולא הצליח לזכות עם הקבוצה באליפות.

באוגוסט 2010, לאחר טורניר המונדיאל באותה שנה, נפצע קאקה בברכו השמאלית ועבר ניתוח, בעקבותיו נעדר ממשחק למשך חמישה חודשים. הוא שב לשחק במפגש מול חטאפה בראשית ינואר 2011, בו נכנס כמחליף. עד לסיום העונה קאקה לא שותף רבות על ידי המאמן ז'וזה מוריניו, אך הצטיין במספר משחקים ותרם לקבוצתו שבעה שערים וארבעה בישולים בליגה. הוא זכה עם ריאל בתואר הראשון שלו במדיה, גביע המלך הספרדי, אך לא שותף במשחק הגמר מול ברצלונה.

החזרה למילאן[עריכת קוד מקור | עריכה]

למרות שהיה נראה שלאחר הפיכתו של קרלו אנצ'לוטי למאמן ריאל מדריד, בתאריך 2 בספטמבר 2013, שהיה היום האחרון בחלון ההעברות באותה שנה, חזר קאקה למילאן, לאחר שכמה ימים לפני כן הודיע על רצונו לעזוב. ריאל מדריד שיחררה את קאקה למילאן בחינם, לאחר שארבע שנים לפני כן רכשה אותו בסכום של 68 מיליון אירו. הוא חתם על חוזה עד ל30 ביוני 2015.

המעבר ל-MLS[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-30 ביוני 2014 הגיע קאקה להסכם עם מילאן להתרת חזהו, אף שעל פי החוזה, נותרה לו שנה נוספת לשחק עבור המועדון. קאקה ניצל סעיף המאפשר לו להתיר את החוזה במידה והקבוצה לא תעפיל לליגה האלופות. קאקה חתם בקבוצת אורלנדו סיטי מליגת ה-MLS, והושאל לסאו פאולו, קבוצת נעוריו, עד לפתיחת העונה ב-MLS בשנת 2015. ‏[7]

נבחרות ברזיל[עריכת קוד מקור | עריכה]

קאקה במדי נבחרת ברזיל

קאקה שיחק במדי נבחרת הנוער של ברזיל במונדיאל הנוער 2001, והפסיד עמה לנבחרת הנוער של גאנה ברבע הגמר. חודשים אחדים לאחר מכן הוא ערך את הופעת הבכורה בנבחרת ברזיל, במשחק הידידות מול נבחרת בוליביה שנערך ב-31 בינואר 2002. הוא היה חלק מסגל הנבחרת שזכתה במונדיאל 2002, אך השתתף רק ב-25 דקות במשחק מול נבחרת קוסטה ריקה בשלב הבתים.

הוא הוביל את נבחרת ברזיל כקפטן בגביע הזהב של CONCACAF בשנת 2003, סיים עם הנבחרת עד גיל 23 במקום השני לאחר הפסד לנבחרת מקסיקו במשחק הגמר, והבקיע שלושה שערים. ב-2005 היה שותף לזכייתה של הנבחרת הבוגרת בגביע הקונפדרציות לאחר ניצחון 4 - 1 על נבחרת ארגנטינה במשחק הגמר, במהלכו הבקיע שער בבעיטה חזקה מחוץ לרחבה.

משחקו הראשון של קאקה במונדיאל היה במהלך מונדיאל 2006, בו הבקיע את שערו היחיד עד כה בניצחון 1 - 0 על נבחרת קרואטיה במשחק הפתיחה, שבסיומו נבחר לשחקן המצטיין. הוא לא הצליח לשמור על אותה רמת המשחק גם בהמשך הטורניר, וברבע הגמר הודחה נבחרת ברזיל על ידי נבחרת צרפת. הוא עלה מספסל המחליפים במשחק הידידות מול נבחרת ארגנטינה ב-3 בספטמבר 2006, ולאחר שקיבל את הכדור כתוצאה מהדיפת בעיטת קרן של ארגנטינה הוא הצליח לגבור על ליונל מסי, רץ עם הכדור לאורך שלושה רבעים מהמגרש, והבקיע‏[8]. בשל עומס משחקים במילאן החליט קאקה שלא להשתתף בקופה אמריקה 2007, טורניר שבו זכתה נבחרת ברזיל. הוא חזר לשחק בנבחרת במשחק הידידות מול נבחרת אלג'יריה ב-22 באוגוסט 2007.

קאקה שיחק במדי נבחרת ברזיל בגביע הקונפדרציות 2009, שהיה הטורניר הבינלאומי הראשון שלו מאז מונדיאל 2006. הוא הבקיע את שני שעריו היחידים בטורניר במשחק שלב הבתים מול נבחרת מצרים ב-14 ביוני, כשהשני מביניהם מכריע את תוצאת המשחק לטובת ברזיל. הוא זכה בתואר השחקן המצטיין בטורניר, ונבחר לשחקן המצטיין של הגמר, בו סייע לנבחרתו לנצח 3 - 2 את נבחרת ארצות הברית. קאקה נכלל בסגל הנבחרת למונדיאל 2010, ושימש כאחד השחקנים המובילים שלה ביחד עם הקפטן לוסיו. בטורניר בישל שלושה שערים (שהעניקו לו את תואר מלך הבישולים של הטורניר עם מספר שחקנים נוספים) וסייע לנבחרתו להעפיל עד רבע הגמר, בו הודחה על ידי הולנד.

ב-2011 נותר קאקה על ידי מאנו מנזס מחוץ לסגל הנבחרת לקופה אמריקה, בשל המנוחה שנדרשה לו עקב פציעתו בשנה הקודמת.

סגנון משחק[עריכת קוד מקור | עריכה]

קאקה במהלך משחק, 2007

קאקה משחק לרוב כקשר התקפי, ומעמדה זו משמש כ"פליימייקר" הלוקח חלק בבניית משחק ההתקפה של הקבוצה ומכין מצבי הבקעה לחלוצים, אך בתפקידו עליו גם להבקיע שערים וליצור מצבי הבקעה לעצמו. הוא ידוע בריצותיו המהירות וביכולת הכדרור שבזכותן הוא מניע התקפות מתפרצות רבות של קבוצתו, במסירותיו המדויקות ובעיטותיו החזקות ממרחק. בתקופה בה שיחק יחד עם אנדריי שבצ'נקו במילאן נוצר שיתוף פעולה פורה בין השניים בחוליית ההתקפה.

ביכולתו של קאקה לתפקד גם כחלוץ מרכזי, עליו מוטלות עיקר משימות ההבקעה. יכולותיו המגוונות של קאקה באו לידי ביטוי במיוחד לאחר עזיבתו של שבצ'נקו את מילאן, כאשר שימש לסירוגין כפליימייקר וכחלוץ מרכזי, לצידם של שחקנים כמו אלברטו ג'ילארדינו ופיליפו אינזאגי. כראייה להצטיינותו בשני התפקידים, בעונת 2006/2007, בה הוביל את מילאן לזכייה בליגת האלופות, נבחר הן לחלוץ המצטיין של העונה מטעם אופ"א והן לפליימייקר המצטיין מטעם פדרציית הכדורגל הבינלאומית להיסטוריה וסטטיסטיקה (IFFFHS). בשלוש העונות שבין 2006 ו-2009 הבקיע קאקה במדי מילאן 53 שערים ובישל 31 נוספים‏[9].

במדי ריאל מדריד, לעומת זאת, מתפקד קאקה בקביעות כפליימייקר. משימתו העיקרית בקבוצה היא במסירות לשחקנים כמו כריסטיאנו רונאלדו וגונזלו היגוואין, מבקיעי השערים הבולטים של הקבוצה. במדי נבחרת ברזיל שיחק קאקה לאורך השנים בקישור ההתקפי לצד שחקנים כמו רונאלדיניו, רוביניו ובשנים מאוחרות יותר אלאנו. במסגרת שיטת המשחק של הנבחרת במונדיאל 2010 היה על קאקה, יחד עם רוביניו ואלאנו, להעביר כדורים לחלוץ הבודד לואיס פביאנו.

חיים אישיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

קאקה ואשתו קרולינה

קאקה הוא נוצרי אוונגליסטי אדוק, והוא מחזיק באמונתו זו מאז גיל 12. לאחר הזכייה במונדיאל 2002 הוא הסיר את חולצת הנבחרת וחשף את הטי-שירט שמתחתיה, עליה נכתב "אני שייך לישו"‏[10]. הוא עשה זאת גם לאחר הזכיות של מילאן באליפות הליגה ב-2004 ובליגת האלופות ב-2007. משפט זה, ביחד עם "אלוהים הוא נאמן", כתובים על לשוניות המגפיים שלו. לאחר הניצחון בגמר גביע הקונפדרציות 2005 הוא וכמה מחבריו לנבחרת לבשו חולצות שעליהן היה כתוב "ישו אוהב אותך" במספר שפות.

כשהוא חוגג לאחר הבקעת שער הוא נוהג להצביע לשמים כמחוות תודה לאלוהים. המוזיקה האהובה עליו היא גוספל, והספר האהוב הוא הברית החדשה[11]. מאז נובמבר 2004 הוא משמש כשגריר נגד רעב מטעם תוכנית המזון העולמית של האומות המאוחדות, ובשעת מינויו היה האדם הצעיר ביותר בתפקיד.

ב-23 בדצמבר 2005 הוא נישא לחברתו קרולינֶה סֶליקוֹ בכנסיית לידתו מחדש של ישו בסאו פאולו. ב-10 ביוני 2008 נולד בנם הבכור.

ב-12 בפברואר 2007 הוענקה לו אזרחות איטלקית. הוא מופיע בקביעות בפרסומות של אדידס, ויש לו חוזה דוגמנות עם ג'ורג'ו ארמני, שמנע ממנו להופיע בצילום קבוצתי לצד חבריו ממילאן שפרסמו את דולצ'ה וגבאנה בתחילת 2007.

ב-23 באפריל 2011 נולדה לזוג בת.

תארים[עריכת קוד מקור | עריכה]

אישיים
קבוצתיים
בינלאומיים

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ 1.0 1.1 Heaven sent, with the T-shirt to prove it, באתר הסידני מורנינג הראלד, 16 בינואר 2009
  2. ^ כריס ברטון, Kaka will not leave Milan, באתר סקיי ספורטס, 29 בפברואר 2008
  3. ^ טאריק פאנג'ה ואלסנדרו פוג'י, Milan’s Gandini Says Kaka Will Talk With Manchester City, באתר בלומברג, 16 בינואר 2009
  4. ^ גבריאל מרקוטי, Kaka and Manchester City: three days that shook the football world, באתר הטיימס, 16 בינואר 2009
  5. ^ לוקה קאלאמאי, Kakà signs for Real Madrid, באתר לה גזטה דלו ספורט, 8 ביוני 2009
  6. ^ דיווח: קאקה ייאלץ לעבור טיפולים לשארית הקריירה, באתר nrg מעריב, 3 בפברואר 2010
  7. ^ Kaka: Brazilian to join Orlando City via Sao Paulo after AC Milan exit, ‏ 30 ביוני 2014
  8. ^ New-look Brazil sink Argentina, באתר פיפ"א, 4 בספטמבר 2006
  9. ^ קאקה באתר Soccernet
  10. ^ אנדי מיטן, The golden boy of a golden team, באתר האינדפנדנט, 4 ביוני 2006
  11. ^ גארת' דייוויס, Milan put their faith in Kaka, באתר דיילי טלגרף, 2 במאי 2007
קאקה
כדורגלן השנה בסרייה א'

1997: מאנצ'יני  •  1998: רונאלדו  •  1999: ויירי  •  2000: טוטי  •  2001: זידאן  •  2002: טרזגה  •  2003: נדבד וטוטי  •  2004: קאקה  •  2005: ג'ילארדינו  •  2006: קנאברו  •  2007: קאקה  •  2008: איברהימוביץ'  •  2009: איברהימוביץ'  •  2010: מיליטו  •  2011: איברהימוביץ'  •  2012: פירלו  •  2013: פירלו

הזר המצטיין בסרייה א'

1997: זידאן  •  1998: רונאלדו  •  1999: בטיסטוטה  •  2000: שבצ'נקו  •  2001: זידאן  •  2002: טרזגה  •  2003: נדבד  •  2004: קאקה  •  2005: איברהימוביץ'  •  2006: קאקה & דוד סואזו  •  2007: קאקה  •  2008: איברהימוביץ'  •  2009: איברהימוביץ'  •  2010: מיליטו  •  2011: איברהימוביץ'  •  2012: איברהימוביץ'  •  2013: קבאני‎

זוכי פרס כדורגלן השנה באירופה

1956: מתיוס | 1957: די סטפנו | 1958: קופה | 1959: די סטפנו | 1960: סוארס | 1961: סיבורי | 1962: מסופוסט | 1963: יאשין | 1964: לאו | 1965: אוסביו | 1966: צ'רלטון | 1967: אלברט | 1968: בסט | 1969: ריברה | 1970: מילר | 1971: קרויף | 1972: בקנבאואר | 1973: קרויף | 1974: קרויף | 1975: בלוחין | 1976: בקנבאואר | 1977: סימונסן | 1978: קיגן | 1979: קיגן | 1980: רומינגה | 1981: רומינגה | 1982: רוסי | 1983: פלאטיני | 1984: פלאטיני | 1985: פלאטיני | 1986: בלאנוב | 1987: חוליט | 1988: ואן באסטן | 1989: ואן באסטן | 1990: מתאוס | 1991: פאפן | 1992: ואן באסטן | 1993: באג'ו | 1994: סטויצ'קוב | 1995: ואה | 1996: זאמר | 1997: רונאלדו | 1998: זידאן | 1999: ריבאלדו | 2000: פיגו | 2001: אואן | 2002: רונאלדו | 2003: נדבד | 2004: שבצ'נקו | 2005: רונאלדיניו | 2006: קנבארו | 2007: קאקה | 2008: כ. רונאלדו | 2009: מסי

זוכי פרס כדורגלן השנה בעולם

1991: מתאוס | 1992: ואן באסטן | 1993: באג'ו | 1994: רומאריו | 1995: ואה | 1996: רונאלדו | 1997: רונאלדו | 1998: זידאן | 1999: ריבאלדו | 2000: זידאן | 2001: פיגו | 2002: רונאלדו | 2003: זידאן | 2004: רונאלדיניו | 2005: רונאלדיניו | 2006: קנבארו | 2007: קאקה | 2008: כ. רונאלדו | 2009: מסי