פאביו קנבארו

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
פאביו קנבארו
Fabio Cannavaro 2011.jpg
מידע אישי
תאריך לידה 13 בספטמבר 1973
מקום לידה נאפולי שבאיטליה
גובה 1.76 מטר
עמדה בלם
מועדוני נוער
1988 - 1992 נאפולי
מועדונים כשחקן
1992 - 1995
1995 - 2002
2002 - 2004
2004 - 2006
2006 - 2009
2009 - 2010
2010 - 2011
סה"כ
נאפולי
פארמה
אינטר מילאנו
יובנטוס
ריאל מדריד
יובנטוס
אל אהלי דובאי
58 (1)
212 (5)
50 (2)
74 (6)
94 (0)
27 (0)
16 (2)
531 (16)
נבחרת לאומית כשחקן
1997 - 2010 איטליה 136 (2)
קבוצות כמאמן
2013 - אל אהלי דובאי (עוזר מאמן)

* מספר ההופעות (השערים) במועדון מתייחס למשחקי הליגה בלבד

פאביו קנבארואיטלקית: Fabio Cannavaro; נולד ב-13 בספטמבר 1973) הוא כדורגלן עבר איטלקי, ששיחק בעמדת הבלם. בעברו שימש כקפטן נבחרת איטליה, עמה זכה במונדיאל 2006, ומחזיק בשיא ההופעות בתולדות הנבחרת. קנבארו נחשב לאחד משחקני ההגנה הטובים בעולם ואף זכה בתוארי כדורגלן השנה באירופה וכדורגלן השנה בעולם לשנת 2006.

מועדונים[עריכת קוד מקור | עריכה]

נולד בנאפולי והחל לשחק כילד בקבוצה המקומית נאפולי בתקופת תור הזהב שלה, עת במועדון שיחקו גם דייגו מראדונה וצ'ירו פרארה. תחילה היה אחד מהילדים אשר תפקידם להביא את הכדורים לקבוצת הבוגרים (במונדיאל 1990 שימש קנבארו בתפקיד זה בעת שמראדונה ונבחרת ארגנטינה הדיחו את איטליה במשחק חצי הגמר באצטדיון סאן פאולו). אך עד מהרה הבחינו ביכולותיו ככדורגלן וב-7 במרץ 1993 הופיע לראשונה במדי הקבוצה הבוגרת במשחק נגד יובנטוס באצטדיון דלה אלפי.

לאחר שנתיים בהן שיחק כבלם בהרכב הראשון, נאלצה נאפולי, אשר הייתה שרויה במשבר כספי, למכור את קנבארו, ובקיץ 1995 הצטרף לקבוצת פארמה, מחזיקת גביע אופ"א. פארמה הייתה באותה עת אחת הקבוצות החזקות בסרייה A. יחד עם המגן ליליאן טוראם והשוער ג'אנלואיג'י בופון ובהדרכתו של המאמן קרלו אנצ'לוטי יצרו קנבארו וחבריו את ההגנה החזקה ביותר בליגה האיטלקית. ב-1997, סיימה הקבוצה במיקום הגבוה בתולדותיה - המקום השני, מרחק נקודה אחת בלבד מהאלופה יובנטוס. בשבע שנותיו במועדון, זכה קנבארו בגביע אופ"א ובגביע האיטלקי (שניהם בעונת 1998/1999).

בקיץ 2002, נמכר לאינטר מילאנו תמורת 32 מיליון אירו. אולם השנתיים בהן שיחק ב"נראזורי", אשר אומנו על ידי הקטור קופר, נחשבו כאכזבה יחסית. יכולתו הייתה בינונית והוא סבל מפציעות רבות. בקיץ 2004, אחרי אליפות אירופה לאומות, בה נכשלה נבחרת איטליה (כולל קנבארו ששיחק במדיה) כישלון חרוץ, הציע לו המאמן פאביו קאפלו חוזה ביובנטוס, אותה החל אז לאמן. לקנבארו יועד תפקיד מרכזי בקבוצה המחודשת שבנה קאפלו. הוא חזר לשתף פעולה עם ליליאן טוראם וג'אנלואיג'י בופון, חבריו מפארמה ויחדיו הם יצרו שוב את קו ההגנה המצטיין של הליגה האיטלקית.

שתי העונות שלו ביובנטוס הסתיימו בשתי אליפויות. הגנת יובנטוס נחשבה באותן שנים כאחת מהחזקות ביותר בכל אירופה, מעמדו של קנבארו עלה והוא ביסס את מעמדו כאחד מטובי הבלמים בעולם.

מיד לאחר טורניר הגביע העולמי של 2006 ועם קריסתה של יובנטוס בעקבות פרשת הטיית המשחקים בסרייה א',הצטרף קנבארו למאמנו קאפלו ולחברו למדי יובנטוס, אמרסון, ועבר לריאל מדריד והיה שותף לזכיית הקבוצה באליפות ספרד כבר בעונתו הראשונה, ב-19 במאי 2009 חתם קנבארו בקבוצתו לשעבר יובנטוס, לאחר שחוזהו בריאל מדריד תם.

ביוני 2010 חתם קנבארו על חוזה באל אהלי דובאי, אך נופה מהקבוצה כעבור שנה.

ביולי 2011 הודיע על פרישתו מכדורגל.

נבחרת לאומית[עריכת קוד מקור | עריכה]

מהיותו נער, שיחק קנבארו בכל הנבחרות הצעירות של איטליה. הוא אף היה שותף לנבחרת עד גיל 21, אותה אימן צ'זרה מאלדיני, אשר זכתה בשתי אליפות אירופה רצופות (1994, ו-1996). בקיץ 1996 הוא נטל חלק באולימפיאדת אטלנטה במדי הנבחרת האולימפית. את חולצת הנבחרת הבוגרת הוא לבש לראשונה בינואר 1997, במשחק מוקדמות מונדיאל 1998 נגד צפון אירלנד. מאז ועד היום קנבארו נחשב כמעוז ההגנה האיטלקית, לרוב, לצד אלסנדרו נסטה אשר מרכיב יחד עמו קו הגנה הנחשב לאחד הטובים ביבשת. קנבארו השתתף במונדיאל 1998, בו הודחה איטליה בדו-קרב בעיטות עונשין מול המארחת והאלופה צרפת. ביורו 2000 שוב נוצחו האיטלקים על ידי הצרפתים, הפעם בגמר. במונדיאל השני של קנבארו, מונדיאל 2002, הודחו קנבארו והנבחרת האיטלקית ברבע הגמר על ידי דרום קוריאה.

במונדיאל 2006 איטליה לא הבריקה במיוחד בשלב הבתים המוקדמים, אבל הציגה הגנה חזקה בראשותו של קנבארו וספגה רק שער אחד עד למשחק הגמר, וגם זה היה שער עצמי. במהלך הטורניר ערך קנבארו את הופעתו ה-95 ובכך הפך לשחקן עם מספר ההופעות הרביעי בגודלו בנבחרת. במשחק הגמר, אשר התעלה לרמה גבוהה של ההגנות, ניצחה לבסוף איטליה לאחר הארכה ודו-קרב בעיטות עונשין. קנבארו, הקפטן הוותיק של נבחרת איטליה, זכה לקבל לידיו את גביע העולם ולהניפו לקול תשואות האוהדים האיטלקיים.

היו לו 136 הופעות (מתוכן ב-70 היה קפטן) והוא שיאן ההופעות של נבחרת איטליה בכדורגל.

חיים פרטיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

קנבארו נשוי לדניאלה ולהם שלושה ילדים. גם אחיו של פאביו, פאולו קנבארו, הוא כדורגלן והוא משחק (נכון ל-2013) במועדון נאפולי כמגן. ב-2007 יסדו פאביו קנבארו והכדורגלן בן עירו, צ'ירו פרארה, קרן שמטרתה לסייע ברכישת ציוד מחקרי וציוד ניתוחי למחלת הסרטן לבתי חולים בעירם, נאפולי.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

פאביו קנבארו - תבניות ניווט
זוכי פרס כדורגלן השנה בעולם

1991: מתאוס | 1992: ואן באסטן | 1993: באג'ו | 1994: רומאריו | 1995: ואה | 1996: רונאלדו | 1997: רונאלדו | 1998: זידאן | 1999: ריבאלדו | 2000: זידאן | 2001: פיגו | 2002: רונאלדו | 2003: זידאן | 2004: רונאלדיניו | 2005: רונאלדיניו | 2006: קנבארו | 2007: קאקה | 2008: כ. רונאלדו | 2009: מסי

זוכי פרס כדורגלן השנה באירופה

1956: מתיוס | 1957: די סטפנו | 1958: קופה | 1959: די סטפנו | 1960: סוארס | 1961: סיבורי | 1962: מסופוסט | 1963: יאשין | 1964: לאו | 1965: אוסביו | 1966: צ'רלטון | 1967: אלברט | 1968: בסט | 1969: ריברה | 1970: מילר | 1971: קרויף | 1972: בקנבאואר | 1973: קרויף | 1974: קרויף | 1975: בלוחין | 1976: בקנבאואר | 1977: סימונסן | 1978: קיגן | 1979: קיגן | 1980: רומינגה | 1981: רומינגה | 1982: רוסי | 1983: פלאטיני | 1984: פלאטיני | 1985: פלאטיני | 1986: בלאנוב | 1987: חוליט | 1988: ואן באסטן | 1989: ואן באסטן | 1990: מתאוס | 1991: פאפן | 1992: ואן באסטן | 1993: באג'ו | 1994: סטויצ'קוב | 1995: ואה | 1996: זאמר | 1997: רונאלדו | 1998: זידאן | 1999: ריבאלדו | 2000: פיגו | 2001: אואן | 2002: רונאלדו | 2003: נדבד | 2004: שבצ'נקו | 2005: רונאלדיניו | 2006: קנבארו | 2007: קאקה | 2008: כ. רונאלדו | 2009: מסי

כדורגלן השנה בסרייה א'

1997: מאנצ'יני  •  1998: רונאלדו  •  1999: ויירי  •  2000: טוטי  •  2001: זידאן  •  2002: טרזגה  •  2003: נדבד וטוטי  •  2004: קאקה  •  2005: ג'ילארדינו  •  2006: קנאברו  •  2007: קאקה  •  2008: איברהימוביץ'  •  2009: איברהימוביץ'  •  2010: מיליטו  •  2011: איברהימוביץ'  •  2012: פירלו  •  2013: פירלו

מגן השנה בסרייה א'

2000: נסטה  •  2001: נסטה  •  2002: נסטה  •  2003: נסטה  •  2004: מלדיני  •  2005: קנבארו  •  2006: קנבארו  •  2007: מטראצי  •  2008: קייליני  •  2009: קייליני  •  2010: קייליני & סמואל  •  2011: סילבה  •  2012: ברצאלי

קפטני הנבחרת הזוכה במונדיאל

1930: נסאסי | 1934: קומבי | 1938: מיאצה | 1950: וארלה | 1954: ואלטר | 1958: בליני | 1962: מאורו | 1966: מור | 1970: קרלוס אלברטו | 1974: בקנבאואר | 1978: פסארלה | 1982: זוף | 1986: מראדונה | 1990: מתאוס | 1994: דונגה | 1998: דשאן | 2002: קאפו | 2006: קנבארו | 2010: קסיאס | 2014: לאם