רונאלדו
ערך זה עוסק בחלוץ הברזילאי. אם התכוונתם לקשר נבחרת פורטוגל וריאל מדריד, ראו כריסטיאנו רונאלדו.
| רונאלדו | ||
|---|---|---|
 |
||
| מידע אישי | ||
| שם מלא | רונאלדו לואיז נזאריו דה לימה | |
| תאריך לידה | 22 בספטמבר 1976 | |
| מקום לידה | ריו דה ז'ניירו שבברזיל | |
| גובה | 1.83 מטר | |
| עמדה | חלוץ | |
| מועדונים מקצועיים | ||
| 1993 - 1994 1994 - 1996 1996 - 1997 1997 - 2002 2002 - 2007 2007 - 2008 2009 - 2011 |
קרוזיירו פ.ס.וו. איינדהובן ברצלונה אינטר מילאנו ריאל מדריד מילאן קורינתיאנס סה"כ |
14 (12) 46 (42) 37 (34) 68 (49) 127 (83) 20 (9) 31 (18) 343 (247) |
| נבחרת לאומית | ||
| 1994 - 2006 | ברזיל | 97 (62) |
|
* מספר ההופעות והשערים במועדון מתייחס למשחקי הליגה |
||
רונאלדו לואיז נזאריו דה לימה (בפורטוגזית:Ronaldo Luís Nazário de Lima; נולד ב-22 בספטמבר 1976), הידוע בשמו הפרטי, רונאלדו, הוא כדורגלן עבר ברזילאי ששיחק בעמדת החלוץ בשנות ה-90 ובשנות ה-2000. רונאלדו נחשב בעיני רבים לאחד מגדולי החלוצים בכל הזמנים. ב-2004 הוא נבחר על ידי פלה לאחד מ-125 שחקני הכדורגל החיים הטובים בעולם.
תוכן עניינים |
[עריכה] קריירה
בגיל 13, כאשר נערך בעירו ריו דה ז'ניירו כנס מאמנים, הוא התגלה על ידי שחקן העבר האגדי ז'אירזיניו ,שהיה מאמן באותה עת, כאשר שיחק בחוף הים, ואז החל לשחק במועדון כדורגל מקצועני. קבוצתו המקצוענית הראשונה בברזיל הייתה קרוזיירו. רונאלדו היה דל אמצעים ונהג להגיע לאימונים ברכבות, שאליהן היה מתגנב. בגיל 16, עוד לפני שהוציא רישיון נהיגה רונאלדו היה כה נלהב מהכסף שצבר והחליט לרכוש מכונית שבה לא היה לו שימוש. הוא הצליח מאוד בקרוזיירו, ומשם הדרך לאירופה הייתה קצרה.
במונדיאל 1994 שנערך בארצות הברית היה רונאלדו בן ה-17 בסגל של נבחרת ברזיל, כשאת חוד ההתקפה הובילו החלוצים רומאריו ובבטו. נבחרת ברזיל זכתה בגביע, אך רונאלדו לא שותף.
[עריכה] איינדהובן וברצלונה
רונאלדו עבר לפ.ס.וו. איינדהובן ההולנדית תמורת 6 מיליון דולר, ושיחק בה שתי עונות שבהן היה מלך שערי הליגה. הוא הבקיע 42 שערים ב-46 משחקים. לאחר מכן רונאלדו נרכש על ידי ברצלונה הספרדית במחיר של 19 מיליון דולר. שם שיחק עונה אחת שגם בה זכה בתואר מלך שערי הליגה, כאשר הבקיע 34 שערים ב-37 משחקים. הוא זכה עם הקבוצה בגביע אירופה למחזיקות גביע, ובנוסף זכה באותה עונה בנעל הזהב האירופית, בפרס בראבו ובתארים כדורגלן השנה באירופה וכדורגלן השנה בעולם. באותה עת הוא היה בן 21, ובכך היה השחקן הצעיר ביותר שזוכה בתואר האחרון.
[עריכה] אינטר מילאנו
ב-1997 נרכש רונאלדו על ידי קבוצת אינטר האיטלקית במחיר אף גדול יותר ממה שברצלונה שילמה עליו, 30.5 מיליון אירו, ובכך שבר את שיא מחיר ההעברה. בעונת 97/98 הוביל אותה לזכייה בגביע אופ"א, תוך כדי שהבקיע 25 שערים. בשלב זה כבר הודבק לו הכינוי 'אל פנומנו'. בשנת 1997 לקח בשנית את תואר כדורגלן השנה.
ב-1998, במונדיאל בצרפת, רונאלדו כבר הוביל את התקפת ברזיל עם ארבעה כיבושים שהספיקו לברזיל להגיע עד לגמר. בלילה שלפני הגמר, התמוטט רונאלדו, ועלה לשחק כשהוא חולה. יש אומרים שהתקף אפילפטי שיתף אותו.[1] במשחק עצמו הפגין רונאלדו יכולת חלשה מאוד וצרפת הביסה את ברזיל 3-0 וזכתה לראשונה באליפות העולם. ההתמוטטות של רונאלדו יצרה לו תדמית כי הוא אינו עומד במצבי לחץ, תדמית שהחזיקה מעמד עד מונדיאל 2002. לאחר המונדיאל חווה רונאלדו פציעות שכמעט וגרמו לו לפרוש: שני קרעים ברצועה הצולבת של הברך. הראשונה הייתה בנובמבר 1999 במשחק מול לצ'ה, ורונאלדו נפגע ממנה קשות. בשנותיו הבאות עם אינטר שותף רק ב-36 משחקים בליגה האיטלקית, והושבת למשך 22 חודשים. הוא שותף בגמר הגביע באפריל 2000, אך קרע שוב את אותן רצועות. העיתונים קבעו כי לא יחזור לשחק, על אף היותו בן 24 בלבד.[1]
רונאלדו החלים בזמן מחזורי הסיום של הליגה האיטלקית בעונת 2000/01 לאחר הפציעה הקשה שהשביתה אותו כשנתיים. מאמן הקבוצה, הקטור קופר, חשש מעומס על השחקן שרק התאושש מפציעתו, ולא שיתף אותו במשחקים תחילה. רונאלדו חזר ל-10 המחזורים האחרונים, הודות ללחץ של נשיא הקבוצה מסימו מוראטי והאוהדים. במשחקים אלו כבש רונאלדו שבעה שערים, אך זה לא הספיק ואינטר הפסידה את האליפות ליובנטוס במחזור האחרון.
בברזיל הייתה דאגה רבה לקראת מונדיאל 2002 הקרב ובא משום שנבחרתם קרטעה בבית הדרום-אמריקני של מוקדמות המונדיאל וכמעט שכשלה להעפיל אליו לראשונה בתולדותיה. המאמן לואיס פליפה סקולארי הצליח לבסוף להעלות את ברזיל לאליפות העולם, נתן אמון ברונאלדו ובחר אותו לסגל הנבחרת. רונאלדו לא אכזב והוביל את ברזיל לזכייה באליפות העולם תוך כיבוש 8 שערים שזיכו אותו בתואר מלך השערים, כששניים מתוכם הובקעו במשחק הגמר נגד גרמניה. זו הייתה האליפות החמישית בתולדותיה של ברזיל, יותר מכל נבחרת אחרת.
[עריכה] ריאל מדריד
אוהדי אינטר ציפו לחזרתו של רונאלדו לאחר המונדיאל, אך הוא חתם במועדון הספרדי ריאל מדריד. ריאל מדריד שילמה עליו 45 מיליון אירו, ובכך הצטרף ל'גלקטיקוס' שכבר היו שם: לואיס פיגו וזינאדין זידאן. בעונת 2002/2003, עונתו הראשונה בריאל, שוב זכה בתואר מלך השערים עם 23 כיבושים. בעונה זו זכה עם הקבוצה באליפות ספרד, האליפות הראשונה של רונאלדו בקריירה, והגיע עימה לחצי גמר ליגת האלופות, בה הרשים עם שלושער באולד טראפורד. אולם בעונות שלאחר מכן כשל בניסיונותיו לזכות בתואר היחיד שחסר לו, ליגת האלופות. רונאלדו אומנם כבש 45 שערים ביתר זמנו בריאל, אך ביקורות רבות הוטחו בו, על משקלו ועל חוסר הלחימה שלו, בין השאר. ב-2005 נפצע שוב והושבת לחודשיים.
במונדיאל 2006 היה רונאלדו חלק מרביעיית כוכבים נוצצת בנבחרת ברזיל, יחד עם רונאלדיניו, קאקה ואדריאנו, אך הנבחרת לא עמדה בציפיות הגדולות והגיעה רק לרבע הגמר. המאמן פאריירה נתן קרדיט בלתי מוגבל לרונאלדו, אך הוא לא הצליח להוביל את ברזיל לזכייה שנייה בגביע העולם.
רונאלדו כבש במונדיאל 2006 3 שערים, ובנוסף ל-4 השערים שכבש במונדיאל 1998, ו-8 השערים שכבש במונדיאל 2002, היו לו 15 שערים במונדיאלים, מה שהפך אותו למלך השערים של הטורניר בכל הזמנים.
[עריכה] מילאן
המצב בריאל החמיר לאחר המונדיאל, ומתוך רצונו לעזור לקבוצה ולא להפריע לה,[1] הוא עבר לקבוצה האיטלקית מילאן בחלון ההעברות לאחר שמאמן ריאל מדריד, פאביו קאפלו, אמר כי אינו מעוניין בו יותר. במילאן רונאלדו נתן חצי עונה מכובדת בכך שהוביל את מילאן עד למקום הרביעי כשהוא כובש 7 שערים. רבים אמרו שרונאלדו החיה את הרוסונרי. בליגת האלופות הספיק רונאלדו לשחק במדי ריאל ולכן לא שותף במילאן, שזכתה בה בסוף העונה, ולפיכך לא זכה בתואר היחיד שחסר לו.
אלשנדרה פאטו בן ה-18 הועבר מאינטרנסיונל למילאן בתחילת עונת 07/08, והציפייה בקרב האוהדים הייתה שיווצר משולש התקפה ברזילאי ויעיל - קאקה, שהיה כדורגלן השנה, פאטו, ורונאלדו (שכבר נודע בשם 'קאפארו'). אף על פי כן, העונה החלה בצורה לא טובה עבור רונאלדו והוא נפצע בקיץ שלפניה בשריר הירך. משום כך, הוא היה מושבת כ-5 חודשים, וההנהלה והאוהדים החלו להיות ספקניים כלפי החלוץ הברזילאי ודובר על מכירתו בינואר. שמו של רונאלדו שחוזהו מסתיים בקיץ, נקשר לפנרבחצ'ה הטורקית,[2] לוס אנג'לס גלאקסי האמריקאית[3] ופלמנגו הברזילאית.[4]
לבסוף חזר רונאלדו לכשירות במשחק נגד נאפולי בסרייה א'. מילאן פתחה עם שלישיית הקאפארו, גם פאטו וגם רונאלדו ערכו את הופעות הבכורה שלהם בעונה. רונאלדו כבש צמד במשחק, כמה שנראה חזרה מעולה לכושר משחק. ב-13 בפברואר 2008, במהלך משחק ליגה מול ליבורנו, ספג החלוץ המוכשר פציעה קשה נוספת כאשר קרע גיד בברכו. בדיקה שעבר הצביעה על כך שרונאלדו יהיה מושבת לתשעה חודשים, מה שאומר שהוא לא יוכל לשחק לפחות עד סוף העונה, ודיבורים על פרישה אפשרית צצו בכל כלי התקשורת.[5] בתום חוזהו בקיץ 2008 עזב את מילאן. לאחר מכן החל רונאלדו את שלבי ההחלמה הסופיים מפציעתו, בעוד הופיעו דיווחים רבים על מעבר למספר קבוצות שונות באירופה ובדרום אמריקה. לבסוף, הקבוצה שהחתימה את רונאלדו הייתה קורינתיאנס הברזילאית.
[עריכה] קורינתיאנס
את הופעת הבכורה שלו בקורינתיאנס ערך רונאלדו ב-4 במרץ 2009 כשנכנס כמחליף במשחק גביע נגד איטומביארה. כעבור 4 ימים, ב-8 במרץ, שיחק מול פאלמיירס במסגרת הליגה הברזילאית ואף כבש שער שוויון בתוספת הזמן. הקבוצה זכתה באליפות המחצית הראשונה של הליגה ללא אף הפסד במסגרת משחקי הליגה הסדירה. בסיום העונה נבחר רונאלדו לשחקן העונה בליגה הברזילאית, וחוזהו בקורינתיאנס הוארך עד דצמבר 2011.
[עריכה] פרישה
ב-14 בפברואר 2011 הודיע רונאלדו על פרישה מכדורגל בשל פציעות מרובות וכאבים שהחמירו בשנים האחרונות של פעילותו.עוד טען רונאלדו במסיבת העיתונאים שזימן ובה הודיע על הפרישה כי "רציתי להמשיך לשחק אך גופי ניצח אותי" הוא המשיך ואמר שבתקופתו האחרונה כשחקן היה מתכנן מהלכים מסוימים אך לא יכול היה לבצעם.
ביוני 2011 שיחק רונאלדו בפעם האחרונה במדי נבחרת ברזיל במשחק נגד רומניה, ששימש כמשחק פרידה ממנו. בסוף המשחק נערך טקס פרידה רשמי לכבודו.
[עריכה] קישורים חיצוניים
| מיזמי קרן ויקימדיה |
|---|
- סטטיסטיקה באתר פיפ"א
- סיקור מיוחד: אגדה בחייו, באתר וואלה!
[עריכה] הערות שוליים
| זוכי פרס כדורגלן השנה באירופה | ||
|---|---|---|
|
| זוכי פרס כדורגלן השנה בעולם | ||
|---|---|---|
|
| זוכי נעל הזהב האירופית | ||
|---|---|---|
|
| נבחרת ברזיל - מונדיאל 1994 (מקום ראשון) | ||
|---|---|---|
|
1 טפארל | 2 ג'ורג'יניו | 3 ריקרדו רוצ'ה | 4 רונלדאו | 5 מאורו סילבה | 6 ברנקו | 7 בבטו | 8 דונגה | 9 זיניו | 10 ראיי | 11 רומאריו | 12 זטי | 13 אלדאיר | 14 קאפו | 15 מרסיו סנטוס | 16 לאונרדו | 17 מזיניו | 18 פאולו סרג'יו | 19 מילר | 20 רונאלדו | 21 ויאולה | 22 גילמאר | מאמן: פריירה |
 |
|
| נבחרת ברזיל - מונדיאל 1998 (מקום שני) | ||
|---|---|---|
|
1 טפארל | 2 קאפו | 3 אלדאיר | 4 ג'וניור באיאנו | 5 סזאר סמפיו | 6 רוברטו קרלוס | 7 ג'ובאני | 8 דונגה | 9 רונאלדו | 10 ריבאלדו | 11 אמרסון | 12 קרלוס ז'רמאנו | 13 זה קרלוס | 14 גונזלבס | 15 אנדרה קרוז | 16 זה רוברטו | 17 דוריבה | 18 לאונרדו | 19 דנילסון | 20 בבטו | 21 אדמונדו | 22 דידה | מאמן: זגאלו |
|
|
| נבחרת ברזיל - מונדיאל 2002 (מקום ראשון) | ||
|---|---|---|
|
1 מרקוס | 2 קאפו | 3 לוסיו | 4 רוקה ג'וניור | 5 אדמילסון | 6 רוברטו קרלוס | 7 ריקארדיניו | 8 ג'ילברטו סילבה | 9 רונאלדו | 10 ריבאלדו | 11 רונאלדיניו | 12 דידה | 13 בלטי | 14 אנדרסון פולגה | 15 קלברסון | 16 ג'וניור | 17 דנילסון | 18 ואמפטה | 19 ז'וניניו | 20 אדילסון | 21 לואיזאו | 22 רוג'ריו סני | 23 קאקה | מאמן: סקולארי |
|
|
| נבחרת ברזיל - מונדיאל 2006 | ||
|---|---|---|
|
1 דידה | 2 קאפו | 3 לוסיו | 4 חואן | 5 אמרסון | 6 רוברטו קרלוס | 7 אדריאנו | 8 קאקה | 9 רונאלדו | 10 רונאלדיניו | 11 זה רוברטו | 12 רוג'ריו סני | 13 סיסיניו | 14 לואיזאו | 15 כריס | 16 ז'ילברטו | 17 ז'ילברטו סילבה | 18 מיניירו | 19 ז'וניניו | 20 ריקארדיניו | 21 פרד | 22 ז'וליו סזאר | 23 רוביניו | מאמן: פריירה |
|
|
