דמוגרפיה של איראן

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
אוכלוסיית איראן בין השנים 1880 ל־2005

אוכלוסיית איראן גדלה באופן דרמטי בחצי השני של המאה ה־20, והגיעה ל־75 מיליון תושבים בשנת 2011[1]. עם זאת בסוף המאה ה-20 צנח שיעור הילודה האיראני בצורה משמעותית. מחקרים מראים כי קצב גדילת האוכלוסייה האיראנית ימשיך להאט עד שיתייצב מעל ה־100 מיליון בסביבות שנת 2050.‏[2][3]. למעלה ממחצית אוכלוסיית של איראן היא מתחת לגיל 35, נכון לשנת 2012[4].

בשנת 2009, עמד מספר בתי האב על 15.3 מיליון (4.8 אנשים לבית אב)‏[5]. לפי הבנק המרכזי של איראן, בשנת 2012 היו 22.5% בתי אב שבהם לא הייתה אף נפש עובדת‏[6]. משפחות מרוויחות בממוצע 11.4 מיליון ריאלים (בסביבות ה־3750 שקלים) בחודש, נכון ל־2012‏[7].

לפי סטטיסטיקות הבנק העולמי/OECD באיראן, הריבוי הטבעי בין השנים 1990 ל־2008 היה 17.6 מיליון ו־32%‏[8]. שיעור יודעי הקרוא וכתוב עמד על 80% ב־2007‏[9]

סטטיסטיקה[עריכת קוד מקור | עריכה]

אוכלוסיית איראן[8]
שנה מיליונים
1971 29.35
1980 39.12
1990 54.40
2000 63.94
2004 68.07
2008 71.96
מקור: OECD/World Bank

הערכות האו״ם ‏[10][עריכת קוד מקור | עריכה]

תקופה לידות חיות כל שנה מיתות בשנה שינוי טבעי בשנה שיעור לידה גס1 שיעור תמותה גס1 שינוי טבעי1 סך כל שיעור הפוריות2 שיעור חיוּת של תינוקות3
1950–1955 933000 529000 404000 50.6 28.7 21.9 6.93 262.1
1955–1960 1018000 505000 514000 49.2 24.4 24.8 6.93 212.5
1960–1965 1093000 479000 614000 46.5 20.3 26.2 6.93 172.6
1965–1970 1164000 455000 709000 43.3 16.9 26.4 6.70 140.7
1970–1975 1253000 443000 811000 40.8 14.4 26.4 6.24 116.4
1975–1980 1503000 430000 1073000 42.1 12.0 30.1 6.27 92.2
1980–1985 1889000 720000 1170000 44.4 16.9 27.5 6.54 69.8
1985–1990 1955000 550000 1406000 38.6 10.8 27.8 5.62 55.4
1990–1995 1633000 359000 1274000 28.5 6.3 22.2 3.95 47.1
1995–2000 1318000 338000 980000 21.1 5.4 15.7 2.62 38.9
2000–2005 1213000 360000 853000 18.0 5.3 12.7 1.96 32.5
2005–2010 1274000 389000 885000 17.7 5.4 12.3 1.77 27.2
1ל־1000; 2מספר ילדים לאשה; 3ל־100 לידות

קבוצות אתניות ושפות[עריכת קוד מקור | עריכה]

תפוצה אתנית-דתית באיראן

בעוד שכמעט 100% מאוכלוסיית איראן בקיאה בפרסית מודרנית, כ־75–80% מהעמים באיראן מדברים באופן בלעדי שפות איראניות (כשהנפוצה שבהן הן השפה הפרסית‏[11].) הקבוצות הבולטות בקטגוריה כוללות את הפרסים, הכורדים, הגלוגים, המאזנדראנים, הלורים והבלוצ'ים. דוברי השפות הטורקיות, כדוגמת האזרים, הטורקמנים והקשקאיים, מהווים מיעוט מבוסס. השאר בעיקר ממוצא שמי כדוגמת הערבים, אשורים ולעתים גם הודו־אירופים אחרים כגון פתאנים וארמנים. ישנן קהילות קטנות של ברהואים בדרום מזרח איראן. השפה הגאורגית מדוברת בעיקר בפי איראנים גאורגים החיים בפרידטאן ובפרידונשאהר. כל שאר קהילות האיראנים הגאורגים של איראן איבדו את שפתם.

ספר העובדות העולמי, המבוסס על סטטיסטיקות משנת 2008, טוען כי השפה הפרסית, הלורית, הגלאגית והמאזנדראנית מהוות 66%, אזרית ושפות טורקיות אחרות מהוות 18%, הכורדית 10%, ערבית 2%, בלוצ'ים 2% והשאר 2% גם הם.[12]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ Asia-Pacific Population Journal, United Nations. A New Direction in Population Policy and Family Planning in the Islamic Republic of Iran.
  2. ^ U.S. Census Bureau International Data Base - Iran
  3. ^ http://www.payvand.com/news/04/aug/1017.html
  4. ^ [1]
  5. ^ (June 23, 2009) Iran economy: Social indicators & living standards. Economist Intelligence Unit. 
  6. ^ [2]
  7. ^ [3]
  8. ^ 8.0 8.1 CO2 Emissions from Fuel Combustion אוכלוסיית 1978–2008 (pdf עמודים 83-85) IEA (OECD/ World Bank)
  9. ^ UNDP.org טבלה H
  10. ^ World Population Prospects: The 2010 Revision
  11. ^ CIA Factbook
  12. ^ The World Factbook - Iran.