דמוגרפיה של גרמניה
 |
ערך זה זקוק לעריכה: הסיבה לכך היא: דמוגרפיה היא לא רק סטטיסטיקה, חוסרים רבים, יש להוסיף מקורות. | ||
| אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. אם אתם סבורים כי אין בדף בעיה, ניתן לציין זאת בדף השיחה. | |||
 |
יש להשלים ערך זה: ערך זה עשוי להיראות מלא ומפורט, אך עדיין חסר בו תוכן מהותי. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה. | ||
| הנכם מוזמנים להשלים את החלקים החסרים ולהסיר הודעה זו. שקלו ליצור כותרות לפרקים הדורשים השלמה, ולהעביר את התבנית אליהם. | |||
בגרמניה חיים נכון לאמצע שנת 2007 כ-82.3 מיליון בני אדם. מבחינת גודל האוכלוסייה נמצאת גרמניה במקום ה-14 בעולם, אך מבחינת השטח — במקום ה-61 בלבד. גרמניה היא, לפיכך, מהצפופות שבמדינות העולם (מקום 50), עם צפיפות ממוצעת של 231 נפש לקמ"ר.
תוכן עניינים |
הרכב אתני [עריכה]
כ-91% מתושבי גרמניה הם אזרחים גרמניים. כשבעה מיליון תושבים זרים חיים בגרמניה, אוכלוסיית הזרים הגדולה ביותר באירופה. מבחינת הרכב אתני (ולא אזרחות), כ-82% מאוכלוסיית גרמניה הינה ממוצא גרמני. הנתונים מתייחסים לאזרחות ונכונים לתחילת שנת 2007:
- טורקים הם המיעוט הגדול והדומיננטי ביותר בגרמניה - 1.7 מיליון איש. יחסי ידידות מיוחדים בין גרמניה וטורקיה שוררים מזה זמן רב, וטורקיה היא יעד מועדף לתיירים גרמניים. באתרי תיירות טורקיים מדוברת השפה הגרמנית בפי כל; המארק הגרמני (המטבע שהיה בשימוש לפני האירו) היה אמצעי תשלום מקובל בטורקיה; מלונות רבים בטורקיה נבנו ביוזמה גרמנית. הטורקים, לעומת זאת, נהרו לגרמניה בחיפוש אחר עבודה. מגמה זו החלה בשנות ה-60, עת החלה תנופת בנייה בגרמניה. הממשלה הגרמנית עודדה עובדים טורקיים לבוא - באופן זמני - ולעבוד בגרמניה; רובם נשארו בגרמניה והקימו משפחות. בעריה הגדולות של גרמניה שכונות שלמות שבהן רוב טורקי, ורחובות שבהם השלטים כתובים בטורקית בלבד.
רוב הזרים מתגוררים בערים הגדולות; רק מעטים מתגוררים במדינות המזרח, חוץ מברלין, בה זרים רבים. להלן רשימת מדינות גרמניה לפי שיעור האזרחים הזרים המתגוררים בהן, נכון לתחילת שנת 2004. ניתן לראות שאת שלושת המקומות הראשונים תופסות שלוש ערי המדינה הגרמניות; את המקומות האחרונים תופסות מדינות המזרח:
|
|
ערים [עריכה]
87% מתושבי גרמניה חיים בערים. בגרמניה מוגדרת כל עיר בעלת למעלה מ-100,000 תושבים כ"עיר גדולה" (Großstadt). נכון לשנת 2007 קיימות בגרמניה 82 ערים גדולות.
בגרמניה לא קיימת "עיר ראשה" (עיר המהווה מרכז כלכלי ותרבותי נטול תחרות במדינה, ושבה מתגורר חלק ניכר מתושבי המדינה). בברלין, בירת גרמניה והעיר הגדולה בה, מתגוררים בסך-הכל כ-4% מתושבי גרמניה (השוו עם לונדון, עיר ראשה מובהקת, בה מתגוררים כ-13% מתושבי בריטניה). גודלה של העיר השנייה בגרמניה, המבורג, הוא למעלה ממחצית מגודלה של ברלין (גודלה של העיר השנייה בבריטניה, ברמינגהם, הוא רק כשמינית מגודלה של לונדון).
עריה הגדולות ביותר של גרמניה פזורות בצורה שווה למדי בכל אזורי המדינה: ברלין במזרח, המבורג בצפון, מינכן בדרום-מזרח, שטוטגרט בדרום מערב, קלן במערב ופרנקפורט במרכז. אזור עירוני יוצא דופן הוא חבל הרוהר, האזור העירוני הרביעי בגודלו באירופה (אחרי מוסקבה, לונדון ופריז). מתוך 50 עריה הגדולות ביותר של גרמניה, 10 שוכנות בחבל הרוהר. נורדריין-וסטפאליה בה שוכן חבל הרוהר, היא המאוכלסת במדינות גרמניה. בנורדריין נמצאות 30 מתוך 82 הערים הגדולות בגרמניה; למעלה מכל גרמני חמישי מתגורר בנורדריין-וסטפאליה.
בגרמניה ארבע "ערי מיליון": ברלין, המבורג, מינכן וקלן. האחרונה נדה בחוסר-יציבות סביב קו המיליון (אף כי תושביה מתעלמים מכך ומכריזים בגאווה על קלן כ"עיר מיליון"). בכל הערים הנמצאות במקום 5 עד 15 ברשימת הערים הגדולות בגרמניה מתגוררים בין 500,000 ו-600,000 תושבים.
התכווצות האוכלוסייה והגירה [עריכה]
בעיה "בוערת" בגרמניה של היום היא התכווצות האוכלוסייה. ניתן לראות זאת בטבלת הערים הגדולות, ממנה נעדרות כיום שמונה ערים אשר היו ערים גדולות בעבר (רובן בשנות ה-60), וכיום אינן כאלה. בגרמניה שיעור ילודה נמוך; התושבים נוהגים להתחתן בגיל מאוחר ורק לעתים נדירות מביאים לעולם למעלה משני ילדים. בשנת 2003 היה גיל הנישואין הממוצע לגברים 32 ולנשים 29; הגיל הממוצע ללידת הילד הראשון היה 30.
בגרף התפתחות האוכלוסייה שבצד שמאל ניתן לראות עלייה באוכלוסייה עד לאמצע שנות ה-70. הירידה באוכלוסייה לאחר מכן הינה תולדה של גוויעת ה"בייבי-בום" (הבאה של תינוקות רבים לעולם על-פני תקופה קצרה) של אחר מלחמת העולם השנייה, וכן הפסקת הגירת העבודה מטורקיה. בתחילת שנות ה-90 חלה עלייה מחודשת בגודל האוכלוסייה, זאת בזכות קליטת פליטים רבים, תוצאה של המלחמות באיראן, בעיראק וביוגוסלביה. אף על פי שהאוכלוסייה ממשיכה לגדול עד לשנים האחרונות, צפויה מגמה זו להתהפך בשנים הקרובות, עקב הירידה המתמדת בשיעור הבאת הילדים לעולם. בנוסף, חלקה של האוכלוסייה הקשישה, אשר אינה מביאה ילדים לעולם, גדל בהתמדה.
להתכווצות האוכלוסייה השלכות חמורות על הכלכלה הגרמנית. ענף הבניה, למשל, אשר פרח לאחר מלחמת העולם השנייה ובשנות ה-60 (אז קלטה גרמניה מיליוני מהגרים ועובדים זרים), נמצא כיום בסכנת היעלמות. בתים רבים, לעתים שכונות שלמות, במיוחד בערי מזרח גרמניה לשעבר, עומדים ריקים. בהנחה שקצב התכווצות האוכלוסייה ימשיך באין מפריע, צפויה אוכלוסייתה של גרמניה להתכווץ ל-57 מיליון בשנת 2050.
מאז איחוד גרמניה ב-1991 החלה הגירה פנימית מסיבית מהמזרח אל המערב. בחלק מהמקרים מדובר באיחוד משפחות, אך ברוב המקרים זהו המצב הכלכלי הקשה במזרח אשר מעודד את אלו שיכולים להגר למערב. גם כיום, שנים לאחר האיחוד, לא הצליח המזרח לגשר על הפערים הכלכליים, למרות מאמצים אינטנסיביים מצד הממשלה. ההגירה הפנימית גורמת מחד להגברת הצפיפות באזוריה הצפופים זה מכבר של גרמניה (חבל הרוהר, אזור פרנקפורט, אזור שטוטגרט) — יעדים מועדפים למהגרים מהמזרח — ומאידך ליצירת "ערי רפאים" במזרח. בכדי לצמצם את התכווצות האוכלוסייה הוצע על ידי רבים למתן את תקנות ההגירה אל גרמניה. דבר זה עדיין לא בוצע, שכן מאז פיגועי הטרור בניו יורק ב-2001, שבעקבותיהם נחשפו עשרות תאי טרור מוסלמיים בגרמניה, גבר החשש מבפני הגירה בלתי-מבוקרת ומפני הכנסת גורמים עוינים למדינה.
נושא נוסף העומד על סדר היום בגרמניה הוא חוסר-היטמעותם של מהגרי גרמניה הוותיקים. רבים מהמהגרים, בעיקר מטורקיה ומיוגוסלביה לשעבר, מתגוררים בשכונות מהגרים ובקהילות מסוגרות, לא טורחים ללמוד גרמנית ואינם משתלבים בכלכלה ובחיי היום-יום הגרמניים. חוק חדש שנכנס לתוקף בתחילת 2005 קובע כי על-מנת לקבל אזרחות גרמנית על המהגרים החדשים לעבור קורס אינטגרציה, בו ילמדו את השפה ואת נוהלי ונוהגי המדינה.
שפה [עריכה]
בגרמניה מדוברות 27 שפות מקומיות (לא כולל שפות מהגרים, אך כולל שפות מיעוטים). גרמנית היא השפה הרשמית. קיימות שלוש שפות מיעוטים רשמיות: דנית (50,000 דוברים, בעיקר באזור הגבול עם דנמרק), סורבית (40,000, באזור הגבול עם פולין) ופריזית (12,000, באזור הגבול עם הולנד).
ברחבי גרמניה מדוברות כ-20 שפות אזוריות שקרובות לגרמנית אך לא נחשבות לניבים שלה, ולכל אחת מהן כמה ניבים משלה. חלק מהשפות האזוריות קרובות יותר לשפות אחרות מאשר לגרמנית, למשל להולנדית. רק מעטים דוברים שפה אזורית כלשהי כשפת אם; שפת האם של רוב התושבים היא גרמנית סטנדרטית. השפות האזוריות בדרך-כלל אינן נלמדות בבתי-הספר. גרמנית היא שפת התקשורת והתרבות.
השפה האזורית הנפוצה ביותר היא סקסונית תחתונה, אותה דוברים כ-10 מיליון תושבים בצפון-מערב גרמניה. שאר השפות האזוריות נפוצות הרבה פחות: סקסונית עליונה מדוברת בפי 2 מיליון איש (בסקסוניה ובסקסוניה-אנהלט), בווארית בבוואריה) וקלש בחבל הריין; שתיהן מדוברות בפי כ-250,000 איש, אם כי בווארית מדוברת בפי כמעט כל 7 מיליון תושבי אוסטריה), ושוואבית המדוברת בפי כ-850,000 איש, בעיקר בבאדן-וירטמברג.
דת [עריכה]
הנצרות היא הדת העיקרית בגרמניה, עם חלוקה שווה בין פרוטסטנטים וקתולים: 33% מהאוכלוסייה (במיוחד בצפון ובמזרח) מגדירים עצמם פרוטסטנטים ו-33% נוספים (במיוחד בדרום ובמערב) מגדירים עצמם קתולים. בסך הכל, 55 מיליון גרמנים מגדירים עצמם נוצרים, אף על-פי שבמזרח גרמניה הרגש הדתי חלש הרבה יותר, ככל הנראה תולדה של ארבעים שנות קומוניזם. בגרמניה כמה מהכנסיות החשובות ביותר בעולם. הכנסייה הגבוהה בעולם, המינסטר של אולם, נמצאת בעיר אולם, והכנסייה השנייה בגובהה בעולם - ואחת הגדולות - היא קתדרלת קלן. קתדרלה קתולית מכונה בגרמנית "דוֹם" (Dom); קתדרלה פרוטסטנטית מכונה "מינסטר" (Münster). האפיפיור הנוכחי בנדיקטוס השישה עשר (יוזף רצינגר) הוא האפיפיור הגרמני הראשון מאז המאה ה-11.
קרוב ל-3.7 מיליון מוסלמים (רובם ממוצא טורקי) חיים בגרמניה. מלבד זה ישנם כמה מאות אלפי נוצרים אורתודוקסים בגרמניה, כמו גם 160,000 יהודים, מתוכם כמאה אלף מגדירים עצמם "מאמינים". קצב הריבוי של הקהילה היהודית בגרמניה הוא מהמהירים בעולם. אלפי יהודים מחבר המדינות התיישבו בגרמניה מאז קריסת חומת ברלין. לפני עליית הנאציזם חיו בגרמניה כ-600,000 יהודים, רובם בקהילות בנות מאות שנים. הקהילות היהודיות הגדולות ביותר נמצאות בפרנקפורט ובברלין.
רשימת 50 הערים הגדולות בגרמניה [עריכה]
- הערים מסודרות לפי מספר תושביהן בסדר יורד.
- הנתונים נכונים לשנת 2006.
- שטח העיר נתון בקילומטרים רבועים.
- צפיפות התושבים נתונה במספר תושבים לכל קילומטר רבוע.
- בעמודת ה"זרים" נתון אחוז תושבי העיר שאינם בעלי אזרחות גרמנית.
| # | עיר | בגרמנית | תושבים | שטח | צפיפות | זרים | מדינה |
| 1 | ברלין | Berlin | 3,397,000 | 892 | 3,800 | 12.3% | ברלין |
| 2 | המבורג | Hamburg | 1,744,000 | 755 | 2,310 | 14.9% | המבורג |
| 3 | מינכן | München | 1,296,000 | 310 | 4,181 | 23.1% | בוואריה |
| 4 | קלן | Köln | 976,000 | 405 | 2,410 | 17.2% | נורדריין-וסטפאליה |
| 5 | פרנקפורט | Frankfurt | 660,000 | 248 | 2,661 | 25.7% | הסה |
| 6 | שטוטגרט | Stuttgart | 592,000 | 207 | 2,860 | 22% | באדן-וירטמברג |
| 7 | דורטמונד | Dortmund | 588,000 | 280 | 2,100 | 12.7% | נורדריין-וסטפאליה |
| 8 | אסן | Essen | 584,000 | 210 | 2,781 | 11.5% | נורדריין-וסטפאליה |
| 9 | דיסלדורף | Düsseldorf | 577,000 | 217 | 2,659 | 16.8% | נורדריין-וסטפאליה |
| 10 | ברמן | Bremen | 547,000 | 327 | 1,673 | 12.2% | ברמן |
| 11 | הנובר | Hannover | 516,000 | 204 | 2,529 | 14.7% | סקסוניה התחתונה |
| 12 | לייפציג | Leipzig | 502,000 | 298 | 1,685 | 6.3% | סקסוניה |
| 13 | דיסבורג | Duisburg | 501,000 | 233 | 2,150 | 14.9% | נורדריין-וסטפאליה |
| 14 | נירנברג | Nürnberg | 499,000 | 186 | 2,683 | 18.1% | בוואריה |
| 15 | דרזדן | Dresden | 491,000 | 328 | 1,497 | 3.1% | סקסוניה |
| 16 | בוכום | Bochum | 378,000 | 145 | 2,607 | 8.8% | נורדריין-וסטפאליה |
| 17 | וופרטל | Wuppertal | 360,000 | 168 | 2,143 | 15.5% | נורדריין-וסטפאליה |
| 18 | בילפלד | Bielefeld | 329,000 | 258 | 1,275 | 11.6% | נורדריין-וסטפאליה |
| 19 | בון | Bonn | 314,000 | 141 | 2,227 | 13.6% | נורדריין-וסטפאליה |
| 20 | מאנהיים | Mannheim | 308,000 | 145 | 2,124 | 22.5% | באדן-וירטמברג |
| 21 | קרלסרוהה | Karlsruhe | 285,000 | 173 | 1,647 | 15.2% | באדן-וירטמברג |
| 22 | ויסבאדן | Wiesbaden | 275,000 | 204 | 1,348 | 17.5% | הסה |
| 23 | מינסטר | Münster | 271,000 | 303 | 894 | 9% | נורדריין-וסטפאליה |
| 24 | גלזנקירכן | Gelsenkirchen | 270,000 | 105 | 2,571 | 13.4% | נורדריין-וסטפאליה |
| 25 | אוגסבורג | Augsburg | 269,000 | 147 | 1,830 | 16.7% | בוואריה |
| 26 | מנשנגלדבך | Mönchengladbach | 262,000 | 170 | 1,541 | 10.2% | נורדריין-וסטפאליה |
| 27 | אאכן | Aachen | 257,000 | 161 | 1,596 | 17.7% | נורדריין-וסטפאליה |
| 28 | קמניץ | Chemnitz | 247,000 | 221 | 1,118 | 2.75% | סקסוניה |
| 29 | בראונשווייג | Braunschweig | 240,000 | 192 | 1,250 | 7.4% | סקסוניה התחתונה |
| 30 | קרפלד | Krefeld | 239,000 | 138 | 1,732 | 13.6% | נורדריין-וסטפאליה |
| 31 | האלה | Halle | 238,000 | 135 | 1,763 | 3.1% | סקסוניה-אנהלט |
| 32 | קיל | Kiel | 231,000 | 118 | 1,958 | 8.6% | שלזוויג-הולשטיין |
| 33 | מגדבורג | Magdeburg | 229,000 | 201 | 1,139 | 2.8% | סקסוניה-אנהלט |
| 34 | אוברהאוזן | Oberhausen | 219,000 | 77 | 2,844 | 12.4% | נורדריין-וסטפאליה |
| 35 | פרייבורג | Freiburg | 215,000 | 153 | 1,405 | 14% | באדן-וירטמברג |
| 36 | ליבק | Lübeck | 214,000 | 214 | 1,000 | 9.1% | שלזוויג-הולשטיין |
| 37 | ארפורט | Erfurt | 203,000 | 269 | 755 | 2% | תורינגיה |
| 38 | האגן | Hagen | 200,000 | 160 | 1,250 | 13.8% | נורדריין-וסטפאליה |
| 39 | קאסל | Kassel | 199,000 | 107 | 1,860 | 12.2% | הסה |
| 40 | רוסטוק | Rostock | 197,000 | 181 | 1,088 | 2.6% | מקלנבורג-מערב פומרניה |
| 41 | מיינץ | Mainz | 197,000 | 98 | 2,010 | 15.9% | ריינלנד-פאלץ |
| 42 | האם | Hamm | 185,000 | 226 | 819 | 10.7% | נורדריין-וסטפאליה |
| 43 | זארבריקן | Saarbrücken | 179,000 | 167 | 1,072 | 12.9% | חבל הסאר |
| 44 | מילהיים | Mülheim | 170,000 | 91 | 1,868 | 9.8% | נורדריין-וסטפאליה |
| 45 | הרנה | Herne | 166,000 | 51 | 3,255 | 12% | נורדריין-וסטפאליה |
| 46 | זולינגן | Solingen | 164,000 | 89 | 1,843 | 14.4% | נורדריין-וסטפאליה |
| 47 | אוסנבריק | Osnabrück | 164,000 | 120 | 1,367 | 10.1% | סקסוניה התחתונה |
| 48 | לודוויגסהאפן | Ludwigshafen | 164,000 | 78 | 2,103 | 19.7% | ריינלנד-פאלץ |
| 49 | ליברקוזן | Leverkusen | 162,000 | 79 | 2,051 | 12% | נורדריין-וסטפאליה |
| 50 | אולדנבורג | Oldenburg | 161,000 | 103 | 1,563 | 5.8% | סקסוניה התחתונה |
ראו גם [עריכה]
| עיינו גם בפורטל: | |||
|---|---|---|---|
 |
פורטל גרמניה | ||
קישורים חיצוניים [עריכה]
| מיזמי קרן ויקימדיה |
|---|
