דמוגרפיה של גרמניה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
Gnome-edit-clear.svg ערך זה זקוק לעריכה: הסיבה לכך היא: דמוגרפיה היא לא רק סטטיסטיקה, חוסרים רבים, יש להוסיף מקורות.
אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. אם אתם סבורים כי אין בדף בעיה, ניתן לציין זאת בדף השיחה.
Incomplete-document-purple.svg יש להשלים ערך זה: ערך זה עשוי להיראות מלא ומפורט, אך עדיין חסר בו תוכן מהותי. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.
הנכם מוזמנים להשלים את החלקים החסרים ולהסיר הודעה זו. שקלו ליצור כותרות לפרקים הדורשים השלמה, ולהעביר את התבנית אליהם.
מפת גרמניה

בגרמניה חיים נכון לשנת 2013 קצת למעלה מ-80 מיליון בני אדם. מבחינת גודל האוכלוסייה נמצאת גרמניה במקום ה-14 בעולם, אך מבחינת השטח — במקום ה-61 בלבד. גרמניה היא, לפיכך, מהצפופות שבמדינות העולם (מקום 50), עם צפיפות ממוצעת של 231 נפש לקמ"ר.

הרכב אתני[עריכת קוד מקור | עריכה]

כ-91% מתושבי גרמניה הם אזרחים גרמניים. כשבעה מיליון תושבים זרים חיים בגרמניה, אוכלוסיית הזרים הגדולה ביותר באירופה. מבחינת הרכב אתני (ולא אזרחות), כ-82% מאוכלוסיית גרמניה הינה ממוצא גרמני. הנתונים מתייחסים לאזרחות ונכונים לתחילת שנת 2007:

  • טורקים הם המיעוט הגדול והדומיננטי ביותר בגרמניה - 1.7 מיליון איש. יחסי ידידות מיוחדים בין גרמניה וטורקיה שוררים מזה זמן רב, וטורקיה היא יעד מועדף לתיירים גרמניים. באתרי תיירות טורקיים מדוברת השפה הגרמנית בפי כל; המארק הגרמנימטבע שהיה בשימוש לפני האירו) היה אמצעי תשלום מקובל בטורקיה; מלונות רבים בטורקיה נבנו ביוזמה גרמנית. הטורקים, לעומת זאת, נהרו לגרמניה בחיפוש אחר עבודה. מגמה זו החלה בשנות ה-60, עת החלה תנופת בנייה בגרמניה. הממשלה הגרמנית עודדה עובדים טורקיים לבוא - באופן זמני - ולעבוד בגרמניה; רובם נשארו בגרמניה והקימו משפחות. בעריה הגדולות של גרמניה שכונות שלמות שבהן רוב טורקי, ורחובות שבהם השלטים כתובים בטורקית בלבד.

רוב הזרים מתגוררים בערים הגדולות; רק מעטים מתגוררים במדינות המזרח, חוץ מברלין, בה זרים רבים. להלן רשימת מדינות גרמניה לפי שיעור האזרחים הזרים המתגוררים בהן, נכון לתחילת שנת 2004. ניתן לראות שאת שלושת המקומות הראשונים תופסות שלוש ערי המדינה הגרמניות; את המקומות האחרונים תופסות מדינות המזרח:

ערים[עריכת קוד מקור | עריכה]

87% מתושבי גרמניה חיים בערים. בגרמניה מוגדרת כל עיר בעלת למעלה מ-100,000 תושבים כ"עיר גדולה" (Großstadt). נכון לשנת 2007 קיימות בגרמניה 82 ערים גדולות.

בגרמניה לא קיימת "עיר ראשה" (עיר המהווה מרכז כלכלי ותרבותי נטול תחרות במדינה, ושבה מתגורר חלק ניכר מתושבי המדינה). בברלין, בירת גרמניה והעיר הגדולה בה, מתגוררים בסך-הכל כ-4% מתושבי גרמניה (השוו עם לונדון, עיר ראשה מובהקת, בה מתגוררים כ-13% מתושבי בריטניה). גודלה של העיר השנייה בגרמניה, המבורג, הוא למעלה ממחצית מגודלה של ברלין (גודלה של העיר השנייה בבריטניה, ברמינגהם, הוא רק כשמינית מגודלה של לונדון).

עריה הגדולות ביותר של גרמניה פזורות בצורה שווה למדי בכל אזורי המדינה: ברלין במזרח, המבורג בצפון, מינכן בדרום-מזרח, שטוטגרט בדרום מערב, קלן במערב ופרנקפורט במרכז. אזור עירוני יוצא דופן הוא חבל הרוהר, האזור העירוני הרביעי בגודלו באירופה (אחרי מוסקבה, לונדון ופריז). מתוך 50 עריה הגדולות ביותר של גרמניה, 10 שוכנות בחבל הרוהר. נורדריין-וסטפאליה בה שוכן חבל הרוהר, היא המאוכלסת במדינות גרמניה. בנורדריין נמצאות 30 מתוך 82 הערים הגדולות בגרמניה; למעלה מכל גרמני חמישי מתגורר בנורדריין-וסטפאליה.

בגרמניה ארבע "ערי מיליון": ברלין, המבורג, מינכן וקלן. האחרונה נדה בחוסר-יציבות סביב קו המיליון (אף כי תושביה מתעלמים מכך ומכריזים בגאווה על קלן כ"עיר מיליון"). בכל הערים הנמצאות במקום 5 עד 15 ברשימת הערים הגדולות בגרמניה מתגוררים בין 500,000 ו-600,000 תושבים.

התכווצות האוכלוסייה והגירה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בעיה "בוערת" בגרמניה של היום היא התכווצות האוכלוסייה. ניתן לראות זאת בטבלת הערים הגדולות, ממנה נעדרות כיום שמונה ערים אשר היו ערים גדולות בעבר (רובן בשנות ה-60), וכיום אינן כאלה. בגרמניה שיעור ילודה נמוך; התושבים נוהגים להתחתן בגיל מאוחר ורק לעתים נדירות מביאים לעולם למעלה משני ילדים. בשנת 2003 היה גיל הנישואין הממוצע לגברים 32 ולנשים 29; הגיל הממוצע ללידת הילד הראשון היה 30.

בגרף התפתחות האוכלוסייה שבצד שמאל ניתן לראות עלייה באוכלוסייה עד לאמצע שנות ה-70. הירידה באוכלוסייה לאחר מכן הינה תולדה של גוויעת ה"בייבי-בום" (הגידול בילודה בשנים שלאחר מלחמת העולם השנייה), וכן הפסקת הגירת העבודה מטורקיה. בתחילת שנות ה-90 חלה עלייה מחודשת בגודל האוכלוסייה, זאת בזכות קליטת פליטים רבים, תוצאה של המלחמות באיראן, בעיראק וביוגוסלביה. אף על פי שהאוכלוסייה ממשיכה לגדול עד לשנים האחרונות, צפויה מגמה זו להתהפך בשנים הקרובות, עקב הירידה המתמדת בשיעור הבאת הילדים לעולם. בנוסף, חלקה של האוכלוסייה הקשישה, אשר אינה מביאה ילדים לעולם, גדל בהתמדה.

להתכווצות האוכלוסייה השלכות חמורות על הכלכלה הגרמנית. ענף הבניה, למשל, אשר פרח לאחר מלחמת העולם השנייה ובשנות ה-60 (אז קלטה גרמניה מיליוני מהגרים ועובדים זרים), נמצא כיום בסכנת היעלמות. בתים רבים, לעתים שכונות שלמות, במיוחד בערי מזרח גרמניה לשעבר, עומדים ריקים. בהנחה שקצב התכווצות האוכלוסייה ימשיך באין מפריע, צפויה אוכלוסייתה של גרמניה להתכווץ ל-57 מיליון בשנת 2050.

מאז איחוד גרמניה ב-1991 החלה הגירה פנימית מסיבית מהמזרח אל המערב. בחלק מהמקרים מדובר באיחוד משפחות, אך ברוב המקרים זהו המצב הכלכלי הקשה במזרח אשר מעודד את אלו שיכולים להגר למערב. גם כיום, שנים לאחר האיחוד, לא הצליח המזרח לגשר על הפערים הכלכליים, למרות מאמצים אינטנסיביים מצד הממשלה. ההגירה הפנימית גורמת מחד להגברת הצפיפות באזוריה הצפופים זה מכבר של גרמניה (חבל הרוהר, אזור פרנקפורט, אזור שטוטגרט) — יעדים מועדפים למהגרים מהמזרח — ומאידך ליצירת "ערי רפאים" במזרח. בכדי לצמצם את התכווצות האוכלוסייה הוצע על ידי רבים למתן את תקנות ההגירה אל גרמניה. דבר זה עדיין לא בוצע, שכן מאז פיגועי הטרור בניו יורק ב-2001, שבעקבותיהם נחשפו עשרות תאי טרור מוסלמיים בגרמניה, גבר החשש מבפני הגירה בלתי-מבוקרת ומפני הכנסת גורמים עוינים למדינה.

נושא נוסף העומד על סדר היום בגרמניה הוא חוסר-היטמעותם של מהגרי גרמניה הוותיקים. רבים מהמהגרים, בעיקר מטורקיה ומיוגוסלביה לשעבר, מתגוררים בשכונות מהגרים ובקהילות מסוגרות, לא טורחים ללמוד גרמנית ואינם משתלבים בכלכלה ובחיי היום-יום הגרמניים. חוק חדש שנכנס לתוקף בתחילת 2005 קובע כי על-מנת לקבל אזרחות גרמנית על המהגרים החדשים לעבור קורס אינטגרציה, בו ילמדו את השפה ואת נוהלי ונוהגי המדינה.

שפה[עריכת קוד מקור | עריכה]

שפות גרמניה מתחלקות לשפות צפוניות (צהוב), שפות מרכזיות (טורקיז) ושפות דרומיות (ירוק)
התפתחות האוכלוסייה בגרמניה מאז 1961

בגרמניה מדוברות 27 שפות מקומיות (לא כולל שפות מהגרים, אך כולל שפות מיעוטים). גרמנית היא השפה הרשמית. קיימות שלוש שפות מיעוטים רשמיות: דנית (50,000 דוברים, בעיקר באזור הגבול עם דנמרק), סורבית (40,000, באזור הגבול עם פולין) ופריזית (12,000, באזור הגבול עם הולנד).

ברחבי גרמניה מדוברות כ-20 שפות אזוריות שקרובות לגרמנית אך לא נחשבות לניבים שלה, ולכל אחת מהן כמה ניבים משלה. חלק מהשפות האזוריות קרובות יותר לשפות אחרות מאשר לגרמנית, למשל להולנדית. רק מעטים דוברים שפה אזורית כלשהי כשפת אם; שפת האם של רוב התושבים היא גרמנית סטנדרטית. השפות האזוריות בדרך-כלל אינן נלמדות בבתי-הספר. גרמנית היא שפת התקשורת והתרבות.

השפה האזורית הנפוצה ביותר היא סקסונית תחתונה, אותה דוברים כ-10 מיליון תושבים בצפון-מערב גרמניה. שאר השפות האזוריות נפוצות הרבה פחות: סקסונית עליונה מדוברת בפי 2 מיליון איש (בסקסוניה ובסקסוניה-אנהלט), בווארית בבוואריה) וקלש בחבל הריין; שתיהן מדוברות בפי כ-250,000 איש, אם כי בווארית מדוברת בפי כמעט כל 7 מיליון תושבי אוסטריה), ושוואבית המדוברת בפי כ-850,000 איש, בעיקר בבאדן-וירטמברג.

דת[עריכת קוד מקור | עריכה]

הנצרות היא הדת העיקרית בגרמניה, עם חלוקה שווה בין פרוטסטנטים וקתולים: 33% מהאוכלוסייה (במיוחד בצפון ובמזרח) מגדירים עצמם פרוטסטנטים ו-33% נוספים (במיוחד בדרום ובמערב) מגדירים עצמם קתולים. בסך הכל, 55 מיליון גרמנים מגדירים עצמם נוצרים, אף על-פי שבמזרח גרמניה הרגש הדתי חלש הרבה יותר, ככל הנראה תולדה של ארבעים שנות קומוניזם. בגרמניה כמה מהכנסיות החשובות ביותר בעולם. הכנסייה הגבוהה בעולם, המינסטר של אולם, נמצאת בעיר אולם, והכנסייה השנייה בגובהה בעולם - ואחת הגדולות - היא קתדרלת קלן. קתדרלה קתולית מכונה בגרמנית "דוֹם" (Dom); קתדרלה פרוטסטנטית מכונה "מינסטר" (Münster). האפיפיור הקודם בנדיקטוס השישה עשר (יוזף רצינגר) הוא האפיפיור הגרמני הראשון מאז המאה ה-11.

קרוב ל-3.7 מיליון מוסלמים (רובם ממוצא טורקי) חיים בגרמניה. מלבד זה ישנם כמה מאות אלפי נוצרים אורתודוקסים בגרמניה, כמו גם 160,000 יהודים, מתוכם כמאה אלף מגדירים עצמם "מאמינים". קצב הריבוי של הקהילה היהודית בגרמניה הוא מהמהירים בעולם. אלפי יהודים מחבר המדינות התיישבו בגרמניה מאז קריסת חומת ברלין. לפני עליית הנאציזם חיו בגרמניה כ-600,000 יהודים, רובם בקהילות בנות מאות שנים. הקהילות היהודיות הגדולות ביותר נמצאות בפרנקפורט ובברלין.

רשימת 50 הערים הגדולות בגרמניה[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • הערים מסודרות לפי מספר תושביהן בסדר יורד.
  • הנתונים נכונים לשנת 2006.
  • שטח העיר נתון בקילומטרים רבועים.
  • צפיפות התושבים נתונה במספר תושבים לכל קילומטר רבוע.
  • בעמודת ה"זרים" נתון אחוז תושבי העיר שאינם בעלי אזרחות גרמנית.
# עיר בגרמנית תושבים שטח צפיפות זרים מדינה
1 ברלין Berlin 3,397,000 892 3,800 12.3% ברלין
2 המבורג Hamburg 1,744,000 755 2,310 14.9% המבורג
3 מינכן München 1,296,000 310 4,181 23.1% בוואריה
4 קלן Köln 976,000 405 2,410 17.2% נורדריין-וסטפאליה
5 פרנקפורט Frankfurt 660,000 248 2,661 25.7% הסה
6 שטוטגרט Stuttgart 592,000 207 2,860 22% באדן-וירטמברג
7 דורטמונד Dortmund 588,000 280 2,100 12.7% נורדריין-וסטפאליה
8 אסן Essen 584,000 210 2,781 11.5% נורדריין-וסטפאליה
9 דיסלדורף Düsseldorf 577,000 217 2,659 16.8% נורדריין-וסטפאליה
10 ברמן Bremen 547,000 327 1,673 12.2% ברמן
11 הנובר Hannover 516,000 204 2,529 14.7% סקסוניה התחתונה
12 לייפציג Leipzig 502,000 298 1,685 6.3% סקסוניה
13 דיסבורג Duisburg 501,000 233 2,150 14.9% נורדריין-וסטפאליה
14 נירנברג Nürnberg 499,000 186 2,683 18.1% בוואריה
15 דרזדן Dresden 491,000 328 1,497 3.1% סקסוניה
16 בוכום Bochum 378,000 145 2,607 8.8% נורדריין-וסטפאליה
17 וופרטל Wuppertal 360,000 168 2,143 15.5% נורדריין-וסטפאליה
18 בילפלד Bielefeld 329,000 258 1,275 11.6% נורדריין-וסטפאליה
19 בון Bonn 314,000 141 2,227 13.6% נורדריין-וסטפאליה
20 מאנהיים Mannheim 308,000 145 2,124 22.5% באדן-וירטמברג
21 קרלסרוהה Karlsruhe 285,000 173 1,647 15.2% באדן-וירטמברג
22 ויסבאדן Wiesbaden 275,000 204 1,348 17.5% הסה
23 מינסטר Münster 271,000 303 894 9% נורדריין-וסטפאליה
24 גלזנקירכן Gelsenkirchen 270,000 105 2,571 13.4% נורדריין-וסטפאליה
25 אוגסבורג Augsburg 269,000 147 1,830 16.7% בוואריה
26 מנשנגלדבך Mönchengladbach 262,000 170 1,541 10.2% נורדריין-וסטפאליה
27 אאכן Aachen 257,000 161 1,596 17.7% נורדריין-וסטפאליה
28 קמניץ Chemnitz 247,000 221 1,118 2.75% סקסוניה
29 בראונשווייג Braunschweig 240,000 192 1,250 7.4% סקסוניה התחתונה
30 קרפלד Krefeld 239,000 138 1,732 13.6% נורדריין-וסטפאליה
31 האלה Halle 238,000 135 1,763 3.1% סקסוניה-אנהלט
32 קיל Kiel 231,000 118 1,958 8.6% שלזוויג-הולשטיין
33 מגדבורג Magdeburg 229,000 201 1,139 2.8% סקסוניה-אנהלט
34 אוברהאוזן Oberhausen 219,000 77 2,844 12.4% נורדריין-וסטפאליה
35 פרייבורג Freiburg 215,000 153 1,405 14% באדן-וירטמברג
36 ליבק Lübeck 214,000 214 1,000 9.1% שלזוויג-הולשטיין
37 ארפורט Erfurt 203,000 269 755 2% תורינגיה
38 האגן Hagen 200,000 160 1,250 13.8% נורדריין-וסטפאליה
39 קאסל Kassel 199,000 107 1,860 12.2% הסה
40 רוסטוק Rostock 197,000 181 1,088 2.6% מקלנבורג-מערב פומרניה
41 מיינץ Mainz 197,000 98 2,010 15.9% ריינלנד-פאלץ
42 האם Hamm 185,000 226 819 10.7% נורדריין-וסטפאליה
43 זארבריקן Saarbrücken 179,000 167 1,072 12.9% חבל הסאר
44 מילהיים Mülheim 170,000 91 1,868 9.8% נורדריין-וסטפאליה
45 הרנה Herne 166,000 51 3,255 12% נורדריין-וסטפאליה
46 זולינגן Solingen 164,000 89 1,843 14.4% נורדריין-וסטפאליה
47 אוסנבריק Osnabrück 164,000 120 1,367 10.1% סקסוניה התחתונה
48 לודוויגסהאפן Ludwigshafen 164,000 78 2,103 19.7% ריינלנד-פאלץ
49 ליברקוזן Leverkusen 162,000 79 2,051 12% נורדריין-וסטפאליה
50 אולדנבורג Oldenburg 161,000 103 1,563 5.8% סקסוניה התחתונה

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]