אשורים

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
אשורים
 דגל האשורים
אוכלוסייה
כ-3.3 מיליון
ריכוזי אוכלוסייה עיקריים
עיראק, טורקיה, סוריה, איראן, לבנון
שפות
ארמית
ערבית
טורקית, פרסית ושפות נוספות
דת
נצרות
קבוצות אתניות קשורות
יהודים, שומרונים, ערבים
חגיגת פתיחת כנסייה אשורית אורתודוקסית בתחילת המאה ה-20 במוסול בעיראק

האשורים (סורית: ܐܬܘܪܝܐ, אָתוּרָיַא) הם קבוצה אתנית דוברת ארמית חדשה (הניב הצפון-המזרחי) בת הדת הנוצרית החיה באזור הסהר הפורה, בעיקר בצפון עיראק, אך גם בדרום-מזרח טורקיה, באזרבייג'ן האיראנית, בכורדיסטן האיראנית (למשל בסַנַנְדַג') ובמזרח סוריה, ובתפוצות שונות באירופה וארצות הברית. מבחינה דתית, הם משתייכים לכמה כנסיות שונות, בהן הכנסייה האשורית והכנסייה הכלדאית הקתולית. המשותף לכולם הוא שימוש בסורית עתיקה כשפת התפילה.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

השם אשורים נובע מייחוסם לעם האשורי הקדום, אך לא כולם מקבלים ייחוס זה. חלקם מעדיפים להיקרא כלדאים או "כלדנים" (השם הלועזי לכשדים, על שם הכשדים שהקימו את האימפריה הנאו-בבלית, שנבוכדנצר השני הוא מלכה המפורסם ביותר), ואילו אחרים מעדיפים להיקרא ארמים (על שם שפתם, הארמית-החדשה) או סורים (על שם הכנסייה הסורית). חרף הבדלי השמות, הם רואים בעצמם קבוצה אתנית אחת, בשל ההיסטוריה והשפה המשותפת. בדומה לקופטים במצרים, ה"אשורים", ה"כשדים" ושאר דוברי הנאו-ארמית של ימינו הם צאצאים לתושבים הקדומים, במקרה זה שמיים, שחיו בסהר הפורה - בעיקר בארם נהריים ובשטחי הממלכות הארמיות מימי קדם, לפני הגעת הערבים ושלא התאסלמו. בשנים האחרונות נעשו נסיונות לאחד זהות זו תחת השם "בית נהריין". ‏[1] הבדלי השמות משקפים את ההבדלים אזוריים ובמידה רבה גם את השיוך הכנסייתי: הכלדאים קתולים, האשורים שייכים לכנסייה האשורית ואילו הסורים לכנסייה הסורית.

כמיעוט נוצרי, האשורים נרדפו בידי הטורקים הצעירים ששלטו באימפריה העות'מאנית בשנותיה האחרונות. גירוש האשורים מבתיהם החל בסוף 1914; במהלך 1915, "שנת החרב" ("שתו ד'סייפו"), נהרגו כ-750,000 אשורים, שהיו כשלושה רבעים מהאוכלוסייה האשורית באזור. הקהילה האשורית הקטנה שנותרה בדרום-מזרח טורקיה יצאה משם החל משנות ה-70 עם התפתחות הקונפליקט בין הממשל הטורקי לכורדים באזור. כיום חיים באזור זה רק משפחות אשוריות מעטות.

האשורים נרדפו אף בעיראק ובאיראן. לאחרונה, עם נפילת המשטר של סדאם חוסיין בעיראק, גדל חוסר הביטחון של הקהילה האשורית בצפון עיראק, ורבים היגרו למערב. לקהילה האשורית יצוג קטן בפרלמנט העיראקי, בדמות התנועה הדמוקרטית האשורית.

האשורים בעולם[עריכת קוד מקור | עריכה]

כיום חיים על פי ההערכות למעלה מ-3 מיליון אשורים ברחבי העולם. חלקם בארצות הברית (קהילה גדולה במיוחד, כ-80,000 נפש, חיה בשיקגו). כמו כן, גם באירופה ישנה קהילה גדולה של אשורים, בעיקר בשבדיה, גרמניה ורוסיה. בשבדיה קיימת קבוצת כדורגל של אשורים - Assyriska Föreningen - אשר שיחקה בעבר בליגה הראשונה של שבדיה (All Svenskan). בצרפת קיים ארגון גג לקהילה האשורית-כלדאית.

מספר האשורים לפי מדינות הוא כדלקמן:

באזור מולדתם ההיסטורית
בתפוצה

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא אשורים בוויקישיתוף

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • "Edward W.Odisho Political and Nationalist Aftermath of the Iraqi Elections january 21,2006 "Zinda Magazine

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ לקחים פוליטיים ולאומיים בעקבות הבחירות בעיראק Edward Odisho 2006