דמוגרפיה של לבנון

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
Nahr celeb.JPG

לבנון היא המדינה הצפופה ביותר בכל המזרח התיכון. נכון ל-2009, אוכלוסייתה מונה כ-4 מיליון תושבים, כ-87% מהם יושבים בערים. ביירות בת כ-1.9 מיליון תושבים, היא הבירה ועיר הנמל הראשית והעיר השנייה בגודלה היא טריפולי שבצפון המדינה, בת כ-160,000 תושבים. עיר הנמל הדרומית צידון השלישית בגודלה. כמו כן, הערים זחלה שבהר לבנון, ובעלבק שבבקעת הלבנון ערים גדולות גם כן.

קבוצות אתניות[עריכת קוד מקור | עריכה]

לבנונים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ההתפלגות הדתית של אוכלוסיית לבנון יותר רלוונטית מההתפלגות האתנית-לאומית. רוב הלבנונים מגדירים עצמם ערבים והשפה הערבית היא השפה הרווחת ביותר במדינה, אך חלק מדוברי ערבית אינם מזהים את עצמם עם האומה הערבית. דוגמה לכך הם הנוצרים המארונים, אשר רואים את עצמם כצאצאי הכנענים, הפיניקים ועמים אחרים שישבו בלבנון טרם בואם של הערבים במאה ה-7. דוגמה נוספת היא הדרוזים שנוטים לראות עצמם כעם בפני עצמו. מוצאם של המוסלמים הסונים והעלאווים וגם של הנוצרים היוונים-אורתודוקסים והנוצרים הקתולים בלבנון הוא כנראה בלבנט (סוריה). ישנם גם מיעוטים ממוצא זר והם: ארמנים, אשורים, כורדים, פרסים ומעט יהודים. כל אלה מהווים לא יותר מ-4% מאוכלוסיית המדינה.

פליטים פלסטינים[עריכת קוד מקור | עריכה]

במרץ 2005 נרשמו בלבנון על ידי האונר"א 402,582 פליטים פלסטינים, כמעט כולם פליטים או צאצאים של פליטי מלחמת העצמאות, אך מספרם המדויק לא ברור, שכן חלקם עזבו את לבנון וחלקם לא נרשמו כפליטים. אם נתייחס למספר הרשמי לעיל, נקבל שהפלסטינים מהווים יותר מ-10% מאוכלוסיית לבנון.

הפלסטינים בלבנון אינם נהנים מאותן זכויות שיש לשאר הקהילות במדינה. הם חסרי אזרחות לבנונית ומרוכזים ברובם המכריע במחנות פליטים. עד שנת 2005 (שבה נערך משא ומתן בין לבנון לרשות הפלסטינית) לא התאפשר לפלסטינים לעסוק במספר רב של מקצועות, כגון עורכי דין, רופאים ועוד. הפלסטינים בלבנון הם הקהילה הענייה ביותר במדינה וכנראה גם הקהילה הפלסטינית הענייה בעולם (אולי למעט הפליטים ברצועת עזה).

רוב הפלסטינים בלבנון הם מוסלמים סונים, אך יש גם מיעוט נוצרי אורתודוקסי (כ-10%). מספר הפלסטינים הנוצרים בלבנון הולך ופוחת בשל עזיבתם את המדינה. במהלך מלחמת האזרחים בלבנון הפלסטינים הנוצרים צידדו בשאר הפלסטינים ולא בנוצרים הלבנונים.

פועלים סורים[עריכת קוד מקור | עריכה]

בעקבות הכיבוש הסורי נכנסו ללבנון פועלים סורים רבים, מרביתם עובדי עבודות פיזיות כגון עבודות בניין. מספרם שנוי במחלוקת והוא נע בין 300 אלף למיליון וחצי (לפי הימין הלבנוני שמתנגד לנוכחותם). ב-1994 העניקו הרשויות הלבנוניות לחלקם (כמו גם לחלק מהפלסטינים) אזרחות לבנונית. מספרם של הסורים אשר קיבלו אזרחות אף הוא איננו ברור והוא נע בין 100 אלף לחצי מיליון. רוב הסורים בלבנון הם מוסלמים סונים.

פליטים סורים[עריכת קוד מקור | עריכה]

Gnome globe current event.svg קטע זה עוסק באירוע אקטואלי או מתמשך. הנתונים בנושא זה משתנים במהירות, ועל כן ייתכן שהם חלקיים, לא מדויקים או לא מעודכנים.

במהלך מלחמת האזרחים בסוריה הגיעו כ-1.1 מיליון פליטים ללבנון.

מהגרים אחרים[עריכת קוד מקור | עריכה]

כמו כן ישנם בלבנון מהגרים ממדינות ערביות אחרות, בייחוד מצרים. בשנים האחרונות התפתחה מגמה של הגירה מדרום-מזרח אסיה, בעיקר מאינדונזיה, מלזיה והפיליפינים. רובם מועסקים באותן עבודות כמו הפלסטינים והסורים.

חוץ מהפלסטינים יש בלבנון כ-180,000 תושבים חסרי אזרחות, רובם כורדים מטורקיה ומסוריה וסורים אחרים.

קבוצות דת[עריכת קוד מקור | עריכה]

ההתפלגות הדתית בלבנון היא מורכבת ביותר והייתה מקור לסכסוכים במשך מאות שנים שנמשכים עד היום. מפקד אוכלוסין לא נערך במדינה מאז 1932 ולכן אין נתונים מהימנים לגבי ההתפלגות הדתית. כל אחת משלוש הקהילות הראשיות - הסונים, השיעים והמארונים - נוהגת לטעון שהיא הרוב במדינה, אף כי לפי טענות מסוג זה ניתן להגיע למסקנה ששלוש הקהילות יחדיו מהוות למעלה מ-150% מאוכלוסיית המדינה וזאת מבלי לקחת בחשבון את הקהילות הקטנות יותר. על כל פנים ברור שלבנון היא בעלת האחוז הגבוה ביותר של נוצרים מכל מדינה ערבית אחרת. הרוב הנוצרי אבד ככל הנראה בשנות ה-30 של המאה ה-20. במפקד האוכלוסין האחרון שנערך ב-1932 אחוז הנוצרים היה 52%.

18 הקהילות המוכרות[עריכת קוד מקור | עריכה]

חלוקת קבוצות דת

החוקה הלבנונית שהתקבלה ב-23 במאי 1926 מכירה באופן רשמי ב-18 קהילות דתיות במדינה:

אף אחת מקהילות אלו אינה מהוות רוב במדינה, אך ברור שלכלל המוסלמים יש רוב שעשוי להגיע ל-70%. השיעים הם הקהילה הגדולה ביותר. ב-1990 חלקם באוכלוסייה נאמד בכ-35% ומספרם הולך וגדל בשל הריבוי הטבעי המהיר, בעוד שמספרם של בני הקהילות האחרות הולך ופוחת בשל עזיבת המדינה (בעיקר הנוצרים).

נוצרים[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – נוצרים בלבנון

המארונים הם הקהילה הנוצרית הגדולה ביותר בלבנון. למרות הקשר האדוק שלהם לכנסייה הרומית הקתולית יש להם פטריארך משלהם. יש להם יחסים טובים עם העולם המערבי, במיוחד עם צרפת וכמובן עם הוותיקן. נשיא לבנון הוא תמיד מארוני. המארונים מהווים כ-20% מאוכלוסיית המדינה וריכוזיהם העיקריים הם הר הלבנון וביירות.

הקהילה הנוצרית השנייה בגדלה משתייכת לכנסייה היוונית-אותודוכסית. הערבים המשתייכים לכנסייה זו מפוזרים ברחבי העולם הערבי (וגם בישראל) והם יותר מזוהים עם האומה הערבית מאשר המארונים. הנוצרים היוונים-אורתודוקסים מהווים כ-5% מכלל האוכלוסייה הלבנונית (לא כולל פליטים פלסטינים).

שאר הקהילות הנוצריות מאוד זעירות ומהוות יחדיו כ-5% מאזרחי המדינה.

מוסלמים[עריכת קוד מקור | עריכה]

המוסלמים השיעים הם הקהילה הגדולה ביותר בלבנון. מעריכים כי הם מהווים כ-40% מאוכלוסיית המדינה. הם הקהילה הענייה ביותר במדינה, להוציא פלסטינים. בשנות השמונים צמחו במדינה תנועות שיעיות כגון אמל וחזבאללה. השיעים מתרכזים בעיקר באזורים הכפריים בדרום המדינה, אך ישנם גם שיעים רבים המתגוררים בדרום הבירה ביירות. (להרחבה ראו מתואלים)

המוסלמים הסונים הם הקהילה המוסלמים השנייה בגדלה במדינה (קרוב ל-25% מכלל התושבים). בפוליטיקה הלבנונית הם נוהגים לכרות ברית עם המארונים. המוסלמים הפלסטינים גם הם סונים.

הדרוזים מהווים כ-5% מאוכלוסיית המדינה ומקורם באסלאם השיעי. מצבם הפוליטי מסובך, מאחר שאין להם בעלי ברית טבעיים, הם נוהגים לכרות בריתות עם העדות הגדולות השונות.

המוסלמים העלאווים והשיעים האסמאעילים מהווים כאחוז אחד מאוכלוסיית לבנון.

דתות אחרות[עריכת קוד מקור | עריכה]

יש כיום מעט מאוד יהודים בלבנון (בביירות), רובם של בני הקהילה היהודית עזבו את המדינה אחרי קום מדינת ישראל ב-1948. כמו כן ישנם בין אזרחי לבנון מעט בהאים, בודהיסטים והינדים.

לבנונים בגולה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מעריכים כי מספר הגולים הלבנונים וצאצאיהם הוא כ-15 מיליון נפש, רובם נוצרים והם יושבים בעיקר באמריקה הלטינית ובארצות הברית. הקהילה הלבנונית הגדולה ביותר נמצאת בברזיל. בישראל מתגוררים כ-3500 אנשי צד"ל ובני משפחותיהם בעלי אזרחות ישראלית. מעריכים שכמיליון לבנונים עזבו את ארצם בין השנים 1975 ו-1990, בעקבות מלחמת האזרחים.

סטטיסטיקות[עריכת קוד מקור | עריכה]

מספר התושבים (באלפים) בלבנון, לפי שנים

אוכלוסייה

סה"כ אוכלוסייה: 3,826,018 (יולי 2005)
  • לפי גיל:
בני 0-14: 26.7% (520,270 זכרים; 499,609 נקבות)
בני 15-64: 66.4% (1,216,738 זכרים; 1,324,031 נקבות)
בני 65 ומעלה: 6.9% (120,176 זכרים; 145,194 נקבות)
  • הגיל הממוצע:
סה"כ: 27.34 שנים
זכרים: 26.28 שנים
נקבות: 28.46 שנים
  • גידול האוכלוסייה השנתי:
1.26%
סה"כ: 24.52 מקרי מוות/1000 לידות
זכרים: 27.18 מקרי מוות/1000 לידות
נקבות: 21.71 מקרי מוות/1000 לידות
סה"כ האוכלוסייה: 72,63 שנים
זכרים: 70.17 שנים
נקבות: 75.21 שנים