דרקולה (דמות)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
בלה לוגוסי בתפקידו המפורסם כדרקולה, בסרט "דרקולה" משנת 1931

דרקולה או הרוזן דרקולה הוא דמות בדיונית והאנטגוניסט העיקרי בספרו הגותי של ברם סטוקר משנת 1897 בעל אותו שם. הוא מתואר כערפד אבטיפוסי וכמה היבטים של הדמות שלו היו בהשראת ולאד השלישי מוולאכיה. הדמות מופיעה לעתים קרובות במגוון מוצרי תרבות פופולריים, מסרטים וסרטי אנימציה ועד לדגני בוקר.

בספרו של סטוקר[עריכת קוד מקור | עריכה]

בספרו של בראם סטוקר, מאפיניו, כוחותיו, יכולותיו וחולשותיו של הרוזן דרקולה מסופרים באופן הדרגתי על ידי כמה מספרים, מנקודות מבט שונות.‏[1] במיוחד של ג'ונתן הארקר, ג'ון סיוארד, ומינה הארקר.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הרוזן דרקולה (שמו הפרטי לא ניתן) הוא ערפד בן מאות שנים, מכשף ובן אצילים מטרנסילבניה, הטוען להיותו צאצא סקלרי מאטילה ההוני. הוא שוכן במבצר בהרי הקרפטים ליד מעבר בורגו. שלא כמו הערפדים בפולקלור של מזרח אירופה, אשר מתוארים כדוחים ויצורים דמויי גופה, דרקולה עוטה קסם אצילי. בשיחותיו עם ג'ונתן הארקר, הוא חושף שהוא גאה מאוד במורשת של בויאר בזמנים עברו, שבהם הוא מודה שהפכו להיות רק זיכרון של כבוד, גבורה, ואומץ בעת החדשה.

פרטים על צעירותו מעורפלים, אך נראה כי דרקולה למד מגיה שחורה באקדמיה של שולומנס בהרי הקרפטים, המשקיפה על העיר סיביו והפך לבקיא באלכימיה וכישוף.‏[2] הוא התחמש והוביל יחידה צבאית נגד הטורקים על פני דנובה. לדברי ואן הלסינג: "הוא חייב להיות אכן דרקולה הוויווד שזכה בשמו נגד הטורקים, על פני הנהר הגדול על גבול טורקיה. אם כך, אז הוא לא היה אדם רגיל. עבור זמן זה, ובמשך מאות שנים אחרי, הוא יקרא כהחכם והערמומי ביותר, וכמו כן גם מהאמיצים ביותר מבני הארץ שמעבר ליער".‏[3] דרקולה מת ונקבר בקבר גדול בחדר התפילה בטירה שלו, והוא חזר מן המתים כמו ערפד וחי במשך כמה מאות שנים בטירתו עם שלוש נשים ערפדיות יפות לצדו.‏[4] למרות שהם מראים דמיון משפחתי,‏[5] לא הובהר בסיפור אם הן המאהבות שלו, אחיותיו, בנותיו, או ערפדיות שנוצרו על ידו.

כשהרומן מתחיל במאה ה-19, דרקולה פועל על פי תוכניתו להשתלט על העולם, והוא מסתנן ללונדון כדי להתחיל את שלטונו. הוא מזמין את ג'ונתן הארקר, שזה עתה מוסמך כעורך דין אנגלי, כדי לספק תמיכה משפטית לעסקת נדל"ן תחת פיקוחן של המעסיק של הארקר. דרקולה בהתחלה מקסים את הארקר עם לבביות וידע היסטורי, ואף מצילו מציפורני שלושת נשי הערפד בטירה. עם זאת, דרקולה רוצה לשמור את הארקר חי מספיק זמן כדי להשלים את העסקה משפטית וללמוד כמה שיותר על אנגליה.

דרקולה יוצא מהטירה שלו ועולה על ספינה רוסית, ה"דמטר", ולוקח איתו תיבות של אדמה טרנסילבניה, אשר הוא צריך על מנת להשיב את כוחו. במהלך המסע אל ויטבי, עיירת חוף בצפון אנגליה, הוא מזין את עצמו מאנשי הצוות של הספינה. רק גופה אחת נמצאה מאוחר יותר, זה של הקפטן, אשר נמצא קשור על ההגה של הספינה. היומן של הקפטן מתגלה ומספר על אירועים מוזרים שהתרחשו במהלך המסע של הספינה. דרקולה עוזב את הספינה בצורת כלב.

בהמשך הרוזן מאיים על ארוסתו של הארקר, וילהלמינה "מינה" מוריי, וחברתה, לוסי וסטנרה. מצוין גם קישור בולט בין דרקולה ורנפילד, מטופל בבית חולים לחולי נפש, הנאלץ לאכול חרקים, עכבישאים, ציפורים, ושאר יצורים, בסדר עולה של גודל, כדי לספוג את "כוח החיים" שלהם. רנפילד משמש כסוג של חיישן, המגיב לקרבה של דרקולה ומספק רמזים בהתאם. דרקולה מתחיל לבקר בחדר השינה של ​​לוסי מדי לילה, ומנקז את הדם שלה ובמקביל מדביק אותה בקללת הערפדים. בלי לדעת את הסיבה להידרדרות של לוסי, חבריה קוראים לרופא ההולנדי אברהם ואן הלסינג, מורה לשעבר של אחד המחזרים של לוסי. ואן הלסינג מסיק שמצבה הוא במקור על-טבעי אך לא מספר להם על כך. למרות הניסיון להרחיק את הערפד עם שום, דרקולה מפתה את לוסי מתוך החדר שלה בשעת לילה מאוחרת והופך אותה לאחת מהאל-מתים.

ואן הלסינג, הארקר, והמחזרים לשעבר של לוסי ארתור הולמווד וקווינסי מוריס נכנסים לקְרִיפְּטָה שלה והורגים אותה. מאוחר יותר הם נכנסים למגורים של דרקולה בקרפקס, והורסים את תיבות האדמה שלו, וכך מונעים מהרוזן את יכולתו לנוח. דרקולה עוזב את אנגליה כדי לחזור למולדתו, אך לא לפני שהוא נושך את מינה.

החלק האחרון של הספר מפרט את המרדף אחרי דרקולה לטרנסילבניה, את המאבק עם השומרים של דרקולה ולבסוף, את השמדתו. למרות שמקובל לתאר את דרקולה מומת על ידי תחיבת יתד לתוך לבו, על פי סיפורה של מינה, גרונו נחתך בידי ג'ונתן הארקר ולבו מנוקב בסכין של מוריס (יומנה של מינה הארקר, 6 בנובמבר, "דרקולה" פרק 27). גופו הופך אז לאבק, אך לא לפני שמינה הארקר רואה הבעה של שלוה על פניו של דרקולה.

יכולות מיוחדות[עריכת קוד מקור | עריכה]

בספרו של סטוקר עומדות לרשותו של הרוזן כמה יכולות שאינן ידועות בדרך כלל כשל ערפדים. ביניהן יכולתו של דרקולה להשתנות לזאב (תכונה שמשויכת בדרך כלל לזאבי אדם), ויכולתו להשתנות לערב רב של חולדות או לערפל. כמו כן הוא גם יכול לשלוט בזאבים, להצעיר את פניו ולטפס על קירות.

בתרבות הפופולרית[עריכת קוד מקור | עריכה]

דרקולה הוא אחת הדמויות המפורסמות ביותר בתרבות הפופולרית.[דרוש מקור] הוא גולם על ידי יותר שחקנים וביותר עיבודים בסרטים וטלוויזיה מאשר כל דמות אימה אחרת. שחקנים שגילמו אותו כוללים מקס שרק, בלה לוגוסי, ג'ון קרדין, כריסטופר לי, דנהולם אליוט, ג'ק פאלאנס, לואי ז'ורדאן, פרנק לנגלה, קלאוס קינסקי, גארי אולדמן, לסלי נילסן, ג'ורג' המילטון, ג'ררד באטלר, ריצ'רד רוקסבורג, מארק וורן, רוטחר האוור, סטיבן בילינגטון, ודומיניק פרסל.

הדמות קשורה קשר הדוק עם התרבות הארכיטיפ של הערפד, ונשאר תחפושת פופולרית לליל כל הקדושים.

ברחוב סומסום יש דמות בשם מר סופר, אשר מבוסס על גילומו של בלה לוגוסי לרוזן דרקולה. באנגלית, הוא נקרא Count, שזה גם "רוזן" וגם "ספירה".

בשנת 2003, הרוזן דרקולה, בגילומו של בלה לוגוסי, דורג כנבל ה-33 הגדול ביותר על ידי מכון הסרטים האמריקאי.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ Carol N. Senf "Dracula: The Unseen Face in the Mirror" in the Norton Critical Edition of Dracula (1997) by Bram Stoker, edited by Nina Auerbach and David J. Skal: 421-31
  2. ^ Dracula Chapter 18 and Chapter 23
  3. ^ Mina Harker's Journal, 30 September, Dracula, Chapter 18
  4. ^ Dracula Chapter 27
  5. ^ Dracula Chapter 3