האימפריה של ניקאה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
Turkey nemrut dagi 3.jpg

ערך זה הוא חלק מסדרת הערכים
העוסקים בהיסטוריה של טורקיה

תקופת האבן:
צ'טלהויוק, גבקליטפה, הג'ילר, צ'איאונו
תקופת הברונזה:
טרויה
הממלכה החתית הקדומה
האימפריה החתית
תקופת הברזל:
אוררטו
הממלכות החתיות החדשות
פריגיה, לידיה, קאריה, ליקיה, איוניה
אסיה הקטנה בתקופת הממלכה האחמנית
אסיה הקטנה בתקופה ההלניסטית
אסיה הקטנה בתקופה הרומית
ימי הביניים:
האימפריה הביזנטית
סולטנות רום
ממלכת קיליקיה הארמנית
האימפריה של טרפזונטס
האימפריה של ניקאה
האימפריה הלטינית
הנסיכויות הבייליקיות באנטוליה
האימפריה העות'מאנית
הרפובליקה הטורקית
מלחמת העצמאות של טורקיה
תקופת המפלגה הבודדת
התקופה הרב-מפלגתית
Flag of Turkey.svg

האימפריה של ניקאה (טורקית İznik İmparatorluğu - "איזניק אימפראטורלואו", יוונית Αυτοκρατορία της Νίκαιας - "אפטוקראטוריה ניסניקאס") הייתה הגדולה מבין שלוש המדינות היווניות אשר קמו על חורבותיה של האימפריה הביזנטית לאחר נפילת קונסטנטינופול במסע הצלב הרביעי ב-1204. האימפריה התקיימה עד שנת 1261 עת הוחלפה באימפריה הביזנטית המתחדשת, ובירתה הייתה בעיר ניקאה שלחופי ים השיש (כיום איזניק בטורקיה).

תקומה והתרחבות[עריכת קוד מקור | עריכה]

אסיה הקטנה והבלקן במאה ה-13

עם נפילתה של קונסטנטינופול לידי הצלבנים בהנהגת ונציה ב-1204, קמו שלוש ישויות יווניות עצמאיות על הריסותיה של האימפריה הביזנטית - האימפריה של ניקאה במערב אסיה הקטנה, האימפריה של טרפזונטס בצפונה, ודספוטט אפירוס (Δεσποτάτο της Ηπείρου) לאורך חופו המזרחי של הים היוני. קונסטנטינופול עצמה, יחד עם צפון מערבה של אסיה הקטנה, תראקיה ומרבית שטחיה של יוון המודרנית, היו לחלק מהמדינה הצלבנית שנודעה כאימפריה הלטינית.

תאודורוס הראשון לסקריסוס שהיה נשוי לבתו של הקיסר הביזנטי אלכסיוס השלישי נמלט מקונסטנטינופול, וב-1206 הכריז על עצמו כ"קיסר ניקאה" וייסד את השושלת הלסקרנית. האימפריה של ניקאה הייתה הגדולה מבין שלוש המדינות היורשות של האימפריה הביזנטית החרבה, והקרובה ביותר אל בירתה. האימפריה הייתה מעורבת במאבקים מתמשכים ובבריתות שונות עם כל שכניה - האימפריה הלטינית, האימפריה של טרפזונטס, סולטנות רום הסלג'וקית שממזרח לה ועם הבולגרים, אך במהלך העשור השלישי של המאה ה-13 הצליח יוחנן השלישי, יורשו של תאודורוס, להרחיב את תחום שלטונו עד לים האגאי. פלישת המונגולים לאסיה הקטנה ב-1242, הטיבה עם האימפריה וחיסלה את כוחם של הסלג'וקים אשר איימו עליה ממזרח ואף נגסו משטחה מיד לאחר הקמתה. בנסיבות אלה יכלה האימפריה של ניקאה לרכז את מאמציה בכיבוש שטחיה של האימפריה הלטינית, ויוחנן השלישי התמיד בכך עד מותו ב-1245.

כיבוש קונסטנטינופול והקמתה המחודשת של האימפריה הביזנטית[עריכת קוד מקור | עריכה]

מטבע שהוציא מיכאל השמיני פלאולוגוס לרגל שחרור קונסטנפינופול ויסודה המחודש של האמיפריה הביזנטית

ביולי 1261 חברה האימפריה של ניקאה לג'נובה ותקפה את העיר קונסטנטינופול עצמה לאחר תכנון מדוקדק ותוך שהיא מנצלת את היעדרו של רוב הצבא הלטיני. קיסר ניקאה מיכאל השמיני שיכנע את שומרי העיר לפתוח בפניו את שערי העיר, ולאחר שהשיג את מבוקשו נכנס לתוכה ושרף את הרובע הוונציאני, וזאת הן בשל היריבות ששררה בין האחרונה לבין ג'נובה, והן בשל אחריותה של ונציה לנפילת העיר במסע הצלב הרביעי ב-1204. לאחר מספר שבועות השיב מיכאל השמיני את האימפריה הביזנטית על כנה והוכרז לקיסר מיכאל השמיני פלאולוגוס.

היישות הקרויה "האימפריה של ניקאה" חדלה להתקיים בשמה זה, והאימפריה הביזנטית המחודשת הצליחה להחזיק מעמד עד כיבושה הסופי בידי העות'מאנים ב-1453.