ההימור של פסקל

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

.

ההימור של פסקל (במקור נקרא הימור הפתאים של פסקל) הוא ניסוי מחשבה אשר הגה המתמטיקאי בלז פסקל להוכחת כדאיות האמונה באל (תאיזם).הטיעון נמצא כיום בשימוש על ידי מתנגדי האתאיזם, אנשים הפועלים להחזרה בתשובה ומטיפים דתיים רבים מדתות שונות.

אחת מתרומותיו החשובות של פסקל למתמטיקה הייתה הנחת יסודות לתורת ההסתברות. דרך מחשבה זו מתבטאת בניסוי המחשבה אשר בוחן את שאלת האמונה כהימור. פסקל מציע ניתוח סיכון-תועלת להסתברות קיומו של האל לעומת אי קיומו ביחס לתגמול או לעונש. ניסוי המחשבה מיועד לחזק את המאמין בטיעון רציונלי ולא כנגד האתאיזם כפי שלעתים נתפס.

פסקל מניח כי קיים סיכוי חיובי (גדול מאפס) לכך שהאל קיים. אם האל אכן קיים והאדם מאמין בו, הרי שיזכה לעושר נצחי בגן עדן. בעוד שאם אינו מאמין הרי שיענש לנצח בגיהנום. פסקל ייחס לתוצאות אלה ערך אינסופי, חיובי במקרה הראשון ושלילי במקרה השני. לעומת זאת אם האל אינו קיים והאדם מאמין בקיומו, ההפסד שלו מאמונת השווא הוא לדעת פסקל זניח, ואם אינו מאמין הרווח גם הוא זניח, משום שממילא חיי האדם סופיים ובמותו יחדל מלהרגיש.

מכאן, לפי פסקל, נובע שאמונה באל היא ההחלטה הרציונלית היחידה, משום שעשויה להביא לתועלת אינסופית, בעוד שההחלטה שלא להאמין עלולה לגרום להפסד אינסופי. בחישוב התוחלת, ערך ההחלטה להאמין הוא אינסוף משום שהרווח האינסופי, כשהוא מוכפל בכל הסתברות חיובית, שווה לאינסוף, בעוד שערך ההחלטה שלא להאמין הוא מינוס אינסוף.

Cquote2.svg

"אם אלוהים אינו קיים, אינך מפסיד דבר אם אתה מאמין בו, אך אם אלוהים קיים ואינך מאמין בו, אתה מפסיד הכול"

Cquote3.svg

ביקורת על הטיעון[עריכת קוד מקור | עריכה]

אתאסטים רבים בעולם מתנגדים להימור פסקל מהנימוקים הבאים:

  • פסקל מניח שההסתברות לקיום האל היא מספר חיובי. לעומת זאת, יש אתאיסטים הסבורים שהסתברות זו היא אפס. עמדה זו מבטלת את נימוקו של פסקל.
  • מונחות מספר תכונות שאינן נדמות הכרחיות. הוא מניח כי מדובר באל נוצרי בלבד; כי האל רוצה שיאמינו בו; שהוא גומל על האמונה ברווח אינסופי; ושהוא מעניש על חוסר אמונה בעונש אינסופי.
  • יש הטוענים שאמונה אינה יכולה לנבוע מחישוב כדאיות, ושאמונה המבוססת על חישובים כאלה אינה מועילה, ולכן לדעתם אין בה טעם.
  • ייתכן שההימור שפסקל מציג הוא דילמה כוזבת. ייתכן שקיימות יותר אפשריות מאשר האם האל קיים או לא. ישנם אלים אפשריים רבים, ותכונותיהם המיוחסות להם יכולות להיות סותרות. כלומר, על מעשה מסוים אל אפשרי אחד מעניש, בעוד אל אפשרי אחר גומל. לפי גישה זו, חישוב הרווח האינסופי אינו נכון.
  • בדתות רבות בעיקר מונותאיסטיות אמונה באל דורשת הקרבה מסוימת מצד המאמין (במרבית הדתות המונותאיסטיות לדוגמא מוטלות הגבלות על מיניות או על שתית משקאות משכרים) ולכן בפועל אדם מאמין אכן יפסיד דברים בחיו אם האל בו האמין לא קים.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • בלז פסקל, הגיגים, תרגם מצרפתית בצירוף מבוא והערות: יוסף אור, ירושלים: הוצאת מאגנס, תשל"ו.
  • עדי צמח, "על כדאיות האמונה באלוהים" בתוך על הגוף, על הרוח, על מה שיש, ועל מה שראוי להיות, הוצאת מאגנס, 2001.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]