הוורפורדווסט

**הוורפורדווסט**
**Haverfordwest**
מדינה	הממלכה המאוחדת
אומה	ויילס
מחוז	פמברוקשייר
אוכלוסייה	‏
‑ בעיר	14,596
קואורדינטות	51°48′04″N 4°58′10″W / 51.801111111111°N 4.9694444444444°W
אזור זמן	UTC
	מפת מיקום; מפה מפורטת; (למפת הממלכה המאוחדת רגילה) לונדון בלפסט אדינבורו ליברפול ברמינגהאם ניוקאסל מנצ'סטר לידס פורטסמות' קארדיף גלאזגו פלימות' האוקיינוס; האטלנטי; הים; הצפוני; תעלת; למאנש; האוקיינוס; האטלנטי; צרפת אירלנד איי; שטלנד; אורקני האיים; ההברידיים; הוורפורדווסט

הוורפורדווסט (באנגלית: Haverfordwest, בוולשית: Hwlffordd) היא עיירה בוויילס והמרכז המנהלי של פמברוקשייר. עם 14,596 תושבים^[1], הוורפורדווסט כוללת את האזור האורבני המיושב ביותר בפמברוקשייר ובדרום-מערב ויילס, בנוסף היא מהווה מרכז אזורי חשוב.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ממצאים מצביעים על התיישבות באזור מתקופת הברזל והשלטון הרומאי. מיקומה של הוורפורדווסט בנקודת מעבר טבעית על נהר הקלד'י וגישה לים מאותו נהר, לצד הרכס הסלעי השולט בצומת דרכים חשובה זו, העניק לאזור היישוב חשיבות אסטרטגית רבה וככל הנראה שכן במקום מבצר רומאי שסביבו התפתחה התיישבות. בתקופה הרומאית שם היישוב היה קר אלן (Caer Alun; מבצר אלן), אחת הסברות היא שהוא נקרא כך על שם אלן (Elen), אשתו הוולשית של הקיסר מגנוס מקסימוס (השליט הרומאי האחרון בבריטניה).

בשנים שלאחר הפלישה הנורמנית לאי הבריטי ב-1066, דרום ויילס נכבשה ונשלטה על ידי אצילים נורמנים באדונוניות ספר, גילברט פיטץ רישארד קיבל את לידיו את האדמות סביב הוורפורדווסט והחל בבניית הטירת בסוף המאה ה-11. במהלך המאה ה-12 מרכזי הכוח הנורמנים בדרום ויילס היו בעימותים תכופים עם שליטים וולשים מצפון, הוורפורדווסט עצמה נכבשה ב-1147 על ידי הוול סס, בנו של שליט ממלכת דהייברת' ריס אפ גריפיד'. לאחר שחזרה לידי הנורמנים, החלה העיירה לגדול ופרוח כמרכז מסחרי ומנהלי חשוב בדרום-מערב ויילס (מעמד שהשתמר עד היום), בסוף המאה ה-12 נבנתה כנסיית סנט מרי והחלו להתפתח מספר תעשיות ובעיקרן תעשיית צמר שנסחר עם השוק האנגלי ממזרח דרך היבשה והים (במורד נהר הקלד'י).

במהלך ימי הביניים העיירה נקראה קסטלטאון (Castletown) על שם הטירה במרכזה. באמצע המאה ה-16, כאשר ביטל הנרי השמיני את העצמאות של אדוניות הספר והכיל את החוק האנגלי על כל ויילס, התחלקה מחדש ויילס למחוזות, בשלב זה נקראה העיירה בשמה הנוכחי 'הוורפורדווסט' והיא הוגדרה כעיירת מחוז מאוחדת (אחת משתיים כאלו בוויילס) משום חשיבותה למאבק בתקיפות פיראטים שהגיו מהים. עד לשינוי הנרחב הנעשה במחוזות בממלכה המאוחדת ב-1974, העיירה נקראה באופן רשמי "העיירה והמחוז הוורפורדווסט" ובפועל הייתה חלק ממחוז פמברוקשייר שנוסד.

במהלך מלחמת האזרחים האנגלית, פקידי העיירה ואנשי המקצוע בה תמכו בפרלמנט בעוד שהאצילים בה תמכו במלוכה, מה שהביא עימותים רבים בה והשליטה בה עברה חמש פעמים בין הצדדים. לאחר מכן החלה הוורפורדווסט בדעיכה יחסית ונותרה מאז עיירה קטנה יחסית למרכזים העירוניים הסמוכים שגדלו באופן ניכר החל מהמאה ה-18 כגון מילפורד הייבן מדרום. עליית תעשיית התיירות באזור במהלך המאה ה-20, פתיחת הפארק הלאומי חופי פמברוקשייר ומעמדה כבירת מחוז פמברוקשייר החל מ-1996, הביאו כולם לגידול העיירה ועליית חשיבותה בעשורים האחרונים.