הומל (תומ"ת)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
הומל
15 cm Schwere Panzerhaubitze.JPG
מידע כללי
סוג תותח מתנייע
מדינה מייצרת Flag of German Reich (1935–1945).svg גרמניה הנאצית
שנת ייצור 1945-1944
מערכה מרכזית מלחמת העולם השנייה
מידע טכני
אורך 7.17 מטר
רוחב 2.97 מטר
גובה 2.81 מטר
משקל 24 טון
מהירות 42 קמ"ש
טווח פעולה 215 קילומטר
חימוש עיקרי תותח הוביצר 15 ס"מ sFH 18/1 L/30
חימוש משני מקלע MG34 ‏ 7.92 מ"מ
מנוע בנזין, מייבאך HL 120 TRM
מיגון 30-10 מ"מ
צוות 6

הומל (Hummel, מגרמנית: דבורה מזמרת) היה תותח מתנייע 15 ס"מ אשר התבסס על שלדת הטנק ההיברידי גשיצוואגן IV/III, ופותח בגרמניה הנאצית במהלך מלחמת העולם השנייה. שמו המלא 15cm Schwere PanzerHaubitze auf Fahrgestell Panzerkampfwagen III/IV (SF) (Sd Kfz 165 ('הוביצר כבד ממונע 15 ס"מ על שלדת פנצר IV/III').

פיתוח[עריכת קוד מקור | עריכה]

הניסיון של הצבא הנאצי בחודשים הראשונים של מבצע ברברוסה (1941) הראה כי ישנו צורך בפיתוח כלי ארטילרי נייד שיספק סיוע צמוד לכוחות השריון. משרד המלחמה הגרמני (Waffenamt) הציע להתקין תותח הוביצר 105 מ"מ leFH על שלדת הפנצר 3, אך הרעיון נדחה לטובת התקנת התותח על שלדת הפנצר 4. דגם אבטיפוס אחד הושלם. אולם מאחר שהפנצר 2 נמצא מתאים לנשיאת תותח ה-105 מ"מ ונכנס לייצור בתור הוספה, הוחלט ב-25 ביולי 1942 להתקין תותח הוביצר עוצמתי יותר בקוטר 15 ס"מ על שלדת הטנק ההיברדי גשיצוואגן IV/III של חברת Alkett, אשר שילב אלמנטים מהפנצר 3 (בעיקר רכיבי ההיגוי והנעה) ומהפנצר 4 (מתלים ומנוע). ההומל נועד במקור להיות פתרון ביניים עד לפיתוחה של שלדה ייעודית לתותח מתנייע. ב-27 בפברואר 1944 הורה היטלר כי הכינוי הומל, שמשמעו דבורה מזמרת, אינו ראוי לרכב לחימה‏[1].

תא הלחימה בחלקו האחורי של ההומל היה פתוח כלפי מעלה ומוגן מסביב על ידי לוחות שריון דקות. המנוע הועבר קדימה כדי לפנות מקום לתא הלחימה. תותח ההוביצר הותקן באמצע מעל למנוע, ובכך יצר לכלי צללית גבוהה מאוד. ההומל ירה פגזים במשקל 43.5 קילוגרם עד לטווח של 13,325 מטר. הכלים הראשונים שיוצרו עשו שימוש בבלם לוע, אולם הניסיון הוכיח כי אין בכך צורך. מאחר שההומל יכל לנשוא רק כ-18 פגזים, פותח ה-Munitionsträger Hummel (הומל נושא פגזים), אשר היה בעצם הומל רגיל בלי התותח שנשא כמות גדולה יותר של פגזים. בין השנים 1942 עד 1944 יוצרו כ-666 כלים ו-150 נושאי תחמושת‏[2].

שירות קרבי[עריכת קוד מקור | עריכה]

הומל ברוסיה.
סוללת הומל מוכנות לירי.

ההומל שירת בסוללות ארטילריה כבדות של דיוויזיות הפנצר הגרמניות כשבכל סוללה 6 כלים, ולאחר מכן נוספו 2 נושאי תחמושת. טבילת האש של ההומל הגיעה בקיץ 1943 בחזית המזרחית בקרב קורסק. ההומל הוכיח עצמו ככלי יעיל ופופולרי, ושירת בכל החזיתות‏[2].

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מקורות[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • Bishop, Chris. The Encyclopedia of Weapons of World War 2: The Comprehensive Guide to over 1,500 Weapons System, Including Tanks, Small Arms, Warplanes, Artillery, Ships, and Submarines. Orbis Publishing, 1998.
  • Chamberlain, Peter; Doyle, Hilary. Encyclopedia of German Tanks of World War Two. Sterling Publishing, 1999
  • [Achtung Panzer! http://www.achtungpanzer.com/hummel.htm]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]