הומל (תומ"ת)
| הומל | |
 |
|
| מידע כללי | |
| סוג | תותח מתנייע |
| מדינה מייצרת | .svg){kind=small} גרמניה הנאצית |
| שנת ייצור | 1945-1944 |
| מערכה מרכזית | מלחמת העולם השנייה |
| מידע טכני | |
| אורך | 7.17 מטר |
| רוחב | 2.97 מטר |
| גובה | 2.81 מטר |
| משקל | 24 טון |
| מהירות | 42 קמ"ש |
| טווח פעולה | 215 קילומטר |
| חימוש עיקרי | תותח הוביצר 15 ס"מ sFH 18/1 L/30 |
| חימוש משני | מקלע MG34 7.92 מ"מ |
| מנוע | בנזין, מייבאך HL 120 TRM |
| מיגון | 30-10 מ"מ |
| צוות | 6 |
הומל (Hummel, מגרמנית: דבורה מזמרת) היה תותח מתנייע 15 ס"מ אשר התבסס על שלדת הטנק ההיברידי פנצר III/IV, ופותח בגרמניה הנאצית במהלך מלחמת העולם השנייה. שמו המלא 15cm Schwere PanzerHaubitze auf Fahrgestell Panzerkampfwagen III/IV (SF) (Sd Kfz 165 ('הוביצר כבד ממונע 15 ס"מ על שלדת פנצר III/IV').
תוכן עניינים |
[עריכה] פיתוח
הניסיון של הצבא הנאצי בחודשים הראשונים של מבצע ברברוסה (1941) הראה כי ישנו צורך בפיתוח כלי ארטילרי נייד שיספק סיוע צמוד לכוחות השריון. משרד המלחמה הגרמני (Waffenamt) הציע להתקין תותח הוביצר 105 מ"מ leFH על שלדת הפנצר 3, אך הרעיון נדחה לטובת התקנת התותח על שלדת הפנצר 4. דגם אבטיפוס אחד הושלם. אולם מאחר והפנצר 2 נמצא מתאים לנשיאת תותח ה-105 מ"מ ונכנס לייצור בתור הוספה, הוחלט ב-25 ביולי 1942 להתקין תותח הוביצר עוצמתי יותר בקוטר 15 ס"מ על שלדת הטנק ההיברדי פנצר III/IV של חברת Alkett, אשר שילב אלמנטים מהפנצר 3 (בעיקר רכיבי ההיגוי והנעה) ומהפנצר 4 (מתלים ומנוע). ההומל נועד במקור להיות פתרון ביניים עד לפיתוחה של שלדה ייעודית לתותח מתנייע. ב-27 בפברואר 1944 הורה היטלר כי הכינוי הומל, שמשמעו דבורה מזמרת, אינו ראוי לרכב לחימה[1].
תא הלחימה בחלקו האחורי של ההומל היה פתוח כלפי מעלה ומוגן מסביב על ידי לוחות שריון דקות. המנוע הועבר קדימה כדי לפנות מקום לתא הלחימה. תותח ההוביצר הותקן באמצע מעל למנוע, ובכך יצר לכלי צללית גבוהה מאוד. ההומל ירה פגזים במשקל 43.5 קילוגרם עד לטווח של 13,325 מטר. הכלים הראשונים שיוצרו עשו שימוש בבלם לוע, אולם הניסיון הוכיח כי אין בכך צורך. מאחר וההומל יכל לנשוא רק כ-18 פגזים, פותח ה-Munitionsträger Hummel (הומל נושא פגזים), אשר היה בעצם הומל רגיל בלי התותח שנשא כמות גדולה יותר של פגזים. בין השנים 1942 עד 1944 יוצרו כ-666 כלים ו-150 נושאי תחמושת[2].
[עריכה] שירות קרבי
ההומל שירת בסוללות ארטילריה כבדות של דיוויזיות הפנצר הגרמניות כשבכל סוללה 6 כלים, ולאחר מכן נוספו 2 נושאי תחמושת. טבילת האש של ההומל הגיעה בקיץ 1943 בחזית המזרחית בקרב קורסק. ההומל הוכיח עצמו ככלי יעיל ופופולרי, ושירת בכל החזיתות[2].
[עריכה] הערות שוליים
- ^ Achtung Panzer! Hummel Sd. Kfz. 165
- ^ 2.0 2.1 Bishop, עמ' 111
[עריכה] מקורות
- Bishop, Chris. The Encyclopedia of Weapons of World War 2: The Comprehensive Guide to over 1,500 Weapons System, Including Tanks, Small Arms, Warplanes, Artillery, Ships, and Submarines. Orbis Publishing, 1998.
- Chamberlain, Peter; Doyle, Hilary. Encyclopedia of German Tanks of World War Two. Sterling Publishing, 1999
- [Achtung Panzer! http://www.achtungpanzer.com/hummel.htm]
[עריכה] קישורים חיצוניים
| מיזמי קרן ויקימדיה |
|---|
| רק"מ של גרמניה הנאצית מימי מלחמת העולם השנייה | ||
|---|---|---|
| טנקים קלים | ||
| טנקים בינוניים | ||
| טנקים כבדים | ||
| משחיתי טנקים |
פנצרייגר 1 • מארדר 1 • מארדר 2 • מארדר 3 • יאגדפנצר 38(t) הצר • נאזהורן • יאגדפנצר 4 • יאגדפנתר • אלפנט • יאגדטיגר • RSO |
|
| תותחי סער |
שטוג סימן 3 • שטוג סימן 4 • שטורמהוביץ 42 • ביסון • שטוג 33B • ברומבר • שטורמטיגר |
|
| תותחים מתנייעים |
וספה • הומל • קרל גריט • לוריין 37L • גריל • פאנצר 1 siG33 • פאנצר 2 siG33 |
|
| רק"ם נגד מטוסים | ||
| כלי רכב משוריינים |
רק"ם סיור קל: Sd.Kfz. 223 • Sd.Kfz. 222 • Sd.Kfz. 221 |
|
| זחל"מים |
Sd.Kfz. 2 • 4 • 6 • 7 • 8 • 9 • 10 • 11 • Sd.Kfz. 250 • 251 • 252 • 253 • 254 • SWS |
|
| רק"ם ניסיוני |
פאנצר סימן 7 • פאנצר סימן 8 • הוישרק 10 • פנתר 2 • פרויקט טנקי ה-E • ראט P.1000 • לנדקרוזר P.1500 |
|
