לנדקרוזר P.1500

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
לנדקרוזר P.1500 "מפלצת"
P1500macedon.jpg
מידע כללי
מדינה מייצרת Flag of German Reich (1935–1945).svg גרמניה הנאצית
מידע טכני
אורך 42 מטרים
רוחב 18 מטרים
גובה 7 מטרים
משקל 1,500 טונות
מהירות 15 קמ"ש
טווח פעולה לא ידוע
חימוש עיקרי תותח 80 ס"מ 'שוורר גוסטב'
חימוש משני שני תותחי הוביצר 15 ס"מ
מנוע 2,200 כ"ס M9v 40/46
מיגון 250 מילמטר
צוות 100+

הלנדקרוזר P.1500 (בגרמנית: Landkreuzer P 1500 Monster) או בכינויו "המפלצת", היה תכנון גרמני לטנק-על כבד מאוד במלחמת העולם השנייה. הפרויקט לטנק הגדול ביותר בעולם בוטל ב-1943.

תכנון[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-23 ביוני 1942, הציע שר החימוש הגרמני אלברט שפר לבנות טנק במשקל 1,000 טונות - הלנדקרוזר P.1000 'רטה'. אדולף היטלר הביע עניין בפרויקט השאפתני ונתן לו אישור. בדצמבר של אותה שנה, חברת קרופ תכננה טנק גדול יותר מה-P.1000, ה P.1500 ה'מפלצת'.

בתחילת 1943, אלברט שפר החליט לבטל את הפרויקט.

מטרת הפרויקט[עריכת קוד מקור | עריכה]

הלנדקורזר תוכנן כפלטפורמה ממונעת לתותח-העל שוורר גוסטב (גם הוא נבנה על ידי קרופ), הנשק הארטילרי הגדול ביותר שנבנה אי פעם. הגוסטב היה במקור נשק ארטילרי שנע על מסילת רכבת, ותוכנן כנגד מטרות מבוצרות.

מאפיינים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הלנדקרוזר P.1500 יועד למעשה להיות מוביל תותח ארטילרי ענק, ולהחליף את מסילת הרכבת שבה נעו תותחי ענק כגון הגוסטב, וגם לאפשר הגנה יותר טובה על התותח והצוות.

אם הלנדקרוזר היה נבנה, אורכו היה כ-42 מטרים, רוחבו 18 מטרים, עם שריון בעובי 250 מ"מ, כ-100 אנשי צוות ושוקל 2500 טון מוכן לקרב. בגלל משקלו העצום היה מסוגל להגיע רק עד למהירות של 10-15 קמ"ש.

החימוש העיקרי של ה'מפלצת' תוכנן להיות תותח הגוסטב, עם פגזים במשקל 7 טונות וטווח של עד כ-37 ק"מ. החימוש המשני היה שני תותחי הוביצר 150 מ"מ ו-15 מקלעים בקוטר 15 מ"מ.

קשיים בתכנון[עריכת קוד מקור | עריכה]

הפיתוח של הפנצר סימן 8 'מאוס', שהיה הטנק הכבד ביותר שנבנה מעולם במשקל של 190 טונות, הדגיש את הבעיות הרבות של טנקים כבדים, כמו הריסת כבישים, אי יכולתם לחצות גשרים והקושי בשינוע הטנק בעזרת רכבת. ככל שהטנק גדול יותר, כך הבעיות הללו קשות יותר.

בעיה נוספת היא כוח ההינע בטנקים גדולים, כפי שהוכח בפיתוח של הפנצר 8. הטנק לא הצליח להגיע למהירות המינימלית הנדרשת בגלל משקלו העצום, ובכך הטנק נחשף להתקפות אוויר ביתר קלות.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]