יאגדטיגר

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
יאגדטיגר
Jagdtiger-Aberdeen.00059se8.jpg
מידע כללי
סוג משחית טנקים
מדינה מייצרת Flag of German Reich (1935–1945).svg גרמניה הנאצית
שנת ייצור 1944
מערכה מרכזית מלחמת העולם השנייה
מידע טכני
אורך 10.65 מטרים כולל תותח
רוחב 3.6 מטרים
גובה 2.8 מטרים
משקל 71.7 טון
מהירות 34 קמ"ש
טווח פעולה 120 ק"מ על כביש
חימוש עיקרי תותח 128 מ"מ Pak 44 L/55
חימוש משני מקלע MG34 בקוטר 7.92 מ"מ
מנוע מנוע מייבאך V12 HL 230 P30

690 כ"ס

מיגון 250 מילמטר
צוות 6

היאגדטיגר (גרמנית: Jagdtiger) היה משחית טנקים גרמני במלחמת העולם השנייה. הטנק נכנס לשירות בוורמאכט רק בשנת 1944, ונלחם בשתי החזיתות עד סוף המלחמה. היאגדטיגר היה הטנק הכבד ביותר שנלחם במלחמת העולם השנייה. רק כ-88 יחידות של היאגדטיגר נבנו‏[1].

פיתוח[עריכת קוד מקור | עריכה]

בעקבות הצלחתו של השטוג 3 כמשחית טנקים, ההנהגה הצבאית של גרמניה הנאצית החליטה לפתח תותח סער מתנייע שישתמש בשלדה קיימת של טנק גרמני. כל משחיתי הטנקים הגרמנים במלחמת העולם השנייה חסרו צריח, וכתוצאה מכך יכלו לשאת תותח בעל קוטר גדול יותר. יתרון נוסף בטנק ללא צריח היה חיסכון בכסף ובזמן הייצור, מאחר שנדרשו פחות חלקים מורכבים לייצור.

בשנת 1942 ביקש המטכ"ל הגרמני להרכיב תותח בקוטר 128 מ"מ על שלדה של תותח סער. בשנת 1943 הוחלט להשתמש בשלדות של טנק הפנתר או הטיגר שעליהם יורכב תותח 128 מ"מ. שלדת הפנתר התבררה כלא מתאימה לתותח לאחר שנבנה דגם עץ של הטנק. באוקטובר 20, 1943, נבנה דגם עץ נוסף של היאגדטיגר אך הפעם על שלדת הטיגר II, והאבטיפוס הוצג לאדולף היטלר במזרח פרוסיה. הטנק כונה בתחילה בשם יאגדפנצר 6, אך לאחר מכן שונה שמו ליאגדטיגר (נמר צייד).‏[2]

מאפיינים[עריכת קוד מקור | עריכה]

היאגדטיגר השתמש בשלדת הטיגר II, ובמקום צריח הורכב תא משוריין גדול על התובה. כתוצאה מכך משקלו של הטנק היה כ-71 טונות, מה שהפך אותו לטנק הכבד ביותר שנכנס לשימוש במלחמת העולם השנייה, מלבד הפנצר סימן 8 'מאוס' שמשקלו היה כ-180 טונות אך רק שני טנקים נבנו ואלו מעולם לא השתתפו בקרב.

מה שגרם ליאגדטיגר להיות אחד הטנקים המפחידים ביותר במלחמה היה תותח 128 מ"מ Pak 44 L/55, אשר היה מסוגל להשמיד כל טנק של בעלות הברית אפילו ממרחק של כ-3,500 מטרים. המחסור בצריח גרם לכך שהתותח יכל לנוע רק בכ-10 מעלות, מטרה שהייתה מחוץ לשדה האש הקטן חייבה את כל הטנק לזוז לעברה.

היאגדטיגר סבל ממגוון רב של בעיות מכניות וטכניות בגלל משקלו העצום והמנוע החלש שלו. בסופו של דבר יותר יאגדטיגרים אבדו בגלל בעיות מכניות מאשר לאש האויב.

היסטוריה קרבית[עריכת קוד מקור | עריכה]

יאגדטיגר המוצג במוזיאון באנגליה

הצבא הגרמני ביקש להזמין כ-150 יאגדטיגרים, אך רק כ-88 נבנו בפועל, מפברואר 1944 עד למאי 1945. כל 88 היאגדטיגרים שנבנו שירתו רק ב-2 גדודי נ"ט כבדים, ה-512 וה-653. רק כ-20 אחוז מהטנקים הושמדו בקרב ורבים אחרים הושמדו על ידי צוותיהם שלהם בגלל תקלות מכניות או מחסור בדלק.

רק כשלושה יאגדטיגרים שרדו את המלחמה; הראשון מוצג במוזיאון הצבאי במרילנד ארצות הברית, השני במוזיאון הטנקים בבוינגטון שבאנגליה, והשלישי במוזיאון הטנקים בקובינקה שברוסיה.

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]