בועת הדוט-קום

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
בועת הדוט-קום, כפי שהתבטאה בעליה התלולה במדד הנאסד"ק, והמפולת שאחריה

בועת הדוט-קום הייתה בועה כלכלית שהתקיימה בין השנים 19952001. שיאה היה במרץ 2000, כאשר מדד הנאסד"ק עמד על 5132.52 נקודות. במהלך שנים אלה נרשמה בבורסות לניירות ערך עלייה מהירה במחירי מניות סקטור האינטרנט החדש ובסקטורים הקשורים אליו תוך ניתוק הולך וגדל מהשווי הכלכלי ה"אמיתי" של החברות הנסחרות. דבר זה יצר את "הבועה".

תקופה זו אופיינה בהיווסדותן של חברות מבוססות-אינטרנט רבות. שילוב של צמיחה מהירה של מחירי המניות, ספקולציות של יחידים לגבי ערכן של המניות, וזמינותם הגדולה של כספי השקעות מקרנות הון סיכון רבות יצרו סביבה שבה רבים מהעסקים הללו דחו מודלים עסקיים רגילים והתמקדו בנתח השוק במקום ברווח של החברות. התפוצצות בועת הדוט-קום ציינה את תחילתו של מיתון במדינות המפותחות במהלך השנים שלאחר מכן. למעשה ניתן לומר כי שינוי המודלים (המנותקים מהשווי הכלכלי) להערכת שווי המניות בתקופה זו, יצר מצג שווא של עליה מגמתית ומתמשכת של ערך המניות, מה שגרם ליותר ויותר משקיעים להשקיע, מה שגרם כתוצאה מכך להמשך העלייה המטאורית וחוזר חלילה עד נקודת הקריסה.

מקובל לסמן את תחילת הבהלה למניות האינטרנט בהנפקתה של חברת נטסקייפ באוגוסט 1995. ההנפקה זכתה להצלחה יוצאת דופן, נסגרה במחיר גבוה מהמצופה וכבר באותו יום נסחרה המניה במחיר גבוה כמעט פי שלשה ממחיר ההנפקה. בשנים 1996 עד 2000 הונפקו בבורסת הנאסדק עשרות רבות של חברות מתחום האינטרנט בעלות היסטוריה עסקית קצרצרה, בהיעדר כל "הצלחה" עסקית כלכלית ובמחירים ששיקפו ציפיות גבוהות מאוד. מאחר שלחברות לא היה בסיס לתמחור עסקי מקובל הומצאו מודלים חדשים שיתאימו להיעדר הכנסות ורווח, וישקפו את הציפיות לצמיחה אדירה. אנליסטים שסיקרו את התחום העניקו לחברות מחירי יעד גבוהים שהתבססו על תחזיות אופטימיות ביותר שנבעו בין היתר מדילמת האנליסט, אבל מחירי המניות הזדרזו לעבור את תחזיות האנליסטים והכריחו אותם לעדכן את המודלים שלהם כלפי מעלה שוב ושוב. שני אנליסטים שזכו לתשומת לב תקשורתית רבה במיוחד היו הנרי בלודג'ט ומארי מיקר. בשנת 1998 העניק בלודג'ט מחיר יעד של 400 דולר למניות חברת אמזון, יותר מכפול ממחיר המניה באותה עת, אחרי שכבר עלתה במאות אחוזים מאז הונפקה רק שנה קודם. כעבור חודש עבר מחיר המניה את היעד השאפתני והפך את בלודג'ט לגורו. לאחר התפוצצות הבועה נתגלו מיילים פרטיים של בלודג'ט בהם הוא מעניק המלצות הפוכות מהמלצותיו הפומביות החיוביות על מניות דוט קום. הוא הואשם בתרמית בניירות ערך ובמסגרת הסדר טיעון נאסר עליו לחזור לעסוק בייעוץ בניירות ערך. במחצית השנייה של 1999 האיצה התנפחות הבועה לשיאה כאשר חברות חסרות הכנסות משמעותיות נסחרו בשווי של מיליארדי דולרים כל אחת, והוסיפו להכפיל את שווין מדי מספר חדשים, ואף מדי מספר שבועות. בשיא הבועה הגיעה חברת סיסקו, בת 15 שנה באותה עת, לשווי שוק של מעל 500 מיליארד דולר, והפכה למשך מספר שבועות לחברה בעלת שווי השוק הגבוה בעולם, כשהיא עוברת את מיקרוסופט.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

P Economy.png ערך זה הוא קצרמר בנושא כלכלה. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.