היפרטקסט

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

היפרטקסט הוא צורה של ממשק משתמש להצגת מסמכים, אשר על פי הגדרתו‏[1] "מסתעף או מוצג על פי דרישה". היישום המרכזי של מסמך היפרטקסט הוא הפניה צולבת למסמך אחר הנקראת היפר קישור. לחיצה על היפר קישור מציגה למשתמש את המסמך המקושר. המעבר הזה בין מסמכים נקרא "דפדוף" או "גלישה".

מסמך היפרטקסט יכול להיות סטטי או מיוצר דינמית על פי דרישת המשתמש. לכן, מסמך היפרטקסט בנוי היטב יכול לשמש כתחלופה לתבניות ממשקי משתמש רבים הכוללים תפריטים ושורת פקודה, כך שיאפשר לגשת למסמכי היפרטקסט אחרים ואף תוכנות אינטראקיביות שונות. המסמכים והתוכנות אינן חייבות להיות במחשב המקומי אלא מכל מקום בעזרת רשת מחשבים (כמו האינטרנט למשל). היישום המפורסם ביותר להיפרטקסט הוא ה-World Wide Web.

המונח היפרטקסט נמצא בשימוש לעתים קרובות גם כאשר המונח היפרמדיה מתאים יותר. שיטה להצגת מידע ולימוד בצורה בלתי לינארית. בניית יחידות לימוד מצומצמות (node) שניתן לנווט ביניהן על פי הקשר נושאי בצורת מילות קישור. מסמך היפר טקסט נפוץ במיוחד בפעילות מתוקשבת. המעבר בין יחידה ליחידה נעשה בעזרת קישורים. לחיצה על מילת הקישור מעבירה אותנו לנושא החדש. גם ביחידה החדשה ישנם קישורים, נושאים נוספים. דרך קריאה זו מאפשרת למידה רישתית ומסתעפת השונה מלימוד לינארי בצורה היררכית. מסמך ההיפר טקסט מתאפיין גם בשילוב וריבוי מדיות ואמצעי המחשה: טקסט, תמונה, צילום, קובצי קול/מוזיקה סרטי וידאו ועוד. ניווט בין יחידות הלימוד הוא גם ניווט בין אמצעי המחשה שונים. הניווט נעשה באמצעות האינטרנט בדרך כלל בעזרת דפדפן (כדוגמת אינטרנט אקספלורר).

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

רקע[עריכת קוד מקור | עריכה]

הדבר שהיווה את האות להיפרטקסט הייתה טכניקה פשוטה אשר הייתה בשימוש נרחב באנציקלופדיות - סימון ליד מילה המסמן את הימצאותו של ערך העוסק בה. בנוסף להפניה ידנית כזו, נעשה שימוש בסידור של פירושים מסביב לטקסט המרכזי. הדוגמה המרכזית לשיטה זו היא בתלמוד.

הרעיון בהיפרטקסט הוא להתמודד עם הבעיה של יתר-מידע. כל האנשים המוזכרים בהמשך עסקו בנושא כי חשו שהאנושות טובעת, פשוטו כמשמעו, בעודף מידע, כך שלעתים קרובות מקבלי החלטות קיבלו החלטות שגויות, ומדענים ביצעו עבודה כפולה בשוגג.

בשנים המוקדמות של המאה ה-20, שני אנשי חזון, התמודדו אל מול בעיית ההפניה הצולבת, באמצעות שיטה עתירת כח אדם. פול אוטלט הציע אב-טיפוס להיפרטקסט מבוסס על עקרונות מסמך שכתב כך שכל מסמך יפורק למשפטים מאפיינים. שיטת ההיפר טקסט צמחה כתוצאה מהתפתחויות תרבותיות, טכנולוגיות, פילוסופיות, חינוכיות ומדעיות. שיטת התקשורת הקדומה הייתה דיבור. העברת המידע בין המוסר לשומעים נעשתה על ידי מספרי סיפורים ליד "מדורת השבט". באופן זה היה צורך בקשר פיזי בין מוסר למקבל המידע. המצאת הכתב הרחיבה את תפוצת המידע ללא צורך בקשר פיזי בין המשדר לקולט. המצאת הדפוס היוותה את מהפכת המידע הראשונה. היכולת להדפיס ספרים אפשרה להפיץ מידע באופן נרחב ביותר שלא התאפשר קודם לכן. אלא שבאותה תקופה (ימי הביניים) שלטה הכנסייה הן בתרבות והן במדע והכתיבה את המידע ואת אפשרות הפצתו (למידת קרוא וכתוב). תקופת ההשכלה הביאה לערעור שלטון הכנסייה על הידע ולצמיחת תורות חדשות וההתפתחות מדעית ותרבותית. המהפכה הבאה בסוף המאה ה-19 ותחילת המאה ה-20 הביאה את הרדיו, הפטיפון, הטלפון, המצלמה והקולנוע (ראינוע) והביאה מימד המחשה נוסף להעברת המידע, שאפשרה להעביר לא רק מידע טקסטואלי אלא גם ויזואלי וקולי. ניתן היה לא רק לקרוא אלא גם לשמוע ולראות.‏‏‏[2] המצאת המחשב ואינטרנט בעקבותיו היוו שלב נוסף במהפכת המידע. האמצעים החדשים אפשרו מסירה וקבלה של מידע בצורה חופשית וללא הצורך לקבל אותו במקום או בזמן מסוים. למהפכה זו הייתה השפעה גם על דרך הלימוד.‏‏‏[3]

בשנות ה-30, הרברט וולס הציע את הקמתו של מוח עולמי. מסיבות ברורות של תקציב, אף אחת מההצעות לא הגיעה רחוק. העידן הפוסט מודרניסטי שהשפיע על תחומי חיים רבים וביניהם גם על דרך הלמידה. ריבוי מקורות המידע איימה על מרכזיות המידע הנמסר ועל האפשרות שיש רק "אמת אחת". נוצר צורך לתת מענה להצפת המידע ומקורות המידע ולשינויים הטכנולוגיים שהשפיעו קודם כל על הצעירים ורק לאחר מכן על הדור הוותיק. אלווין טופלר טען ש "ברמה הטכנולוגית הדבר מתבטא בכמות האדירה של המידע המצטבר, בריבוי צורות הייצוג, ובארגון א-לינארי היפרטקסטי המבוסס על קישור בין פריטי מידע".‏‏‏[3]

Memex[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1945, וניבר בוש כתב מאמר בכתב העת "האטלנטיק" בשם "כיצד אנו נחשוב" (As We May Think), על מתקן עתידני אותו כינה בשם ממקס (Memex) ובו דיבר על המושג "שבילי מידע". על מנת לעזור לקוראים למצוא מידע, שהם יודעים שהוא קיים, אבל לא יודעים היכן המידע. הוא תיאר את ההתקן כשולחן מכני המחובר לארכיון רחב של מיקרופילם אשר יהיה מסוגל להציג ספרים, טקסטים או כל מסמך מהספרייה, ויהיה מסוגל באופן אוטומטי לעקוב אחר ההפניה מעמוד מסוים לעמוד אחר.

בוש היה הראשון ששם דגש על התכנים והנגשתם לקורא, גישה ששימשה מאוחר יותר גם את צוות CERN שפיתחו את ה-WWW.

מרבית המומחים לא החשיבו את ה-Memex כמערכת היפרטקסט אמיתית. המאמר השפיע ועורר השראה אצל שני אמריקנים אשר נחשבים כממציאי ההיפרטקסט, טד נלסון ודאגלס אנגלברט.

נלסון ניסה לפתח מערכת בשם "Xanadu", שנועדה לאחסן את כל הספרים שבעולם (ומידע נוסף) ולאפשר גישה בגישת היפרטקסט בין פריטי המידע.

המצאת ההיפרטקסט[עריכת קוד מקור | עריכה]

נלסון טבע את המונח 'היפרטקסט' בשנת 1965, ועזר לאנדריוס ואן דאם לפתח את מערכת עריכת ההיפרטקסט בשנת 1968 באוניברסיטת בראון. אנגלברט החל לעבוד על Network Library System (מערכת ספריה מרושתת - NLS) בשנת 1962 במכון המחקר סטנפורד, אך עיכובים בהשגת תקציבים, כח אדם וציוד גרמו לכך שלא השלים את מאפייני המפתח של המערכת עד 1968.

אחרי שתקצוב ל-NLS הפך להיות טפטוף ב-1974, ההתקדמות בפיתוח ההיפרטקסט כמעט נעצרה. באותו הזמן, פרויקט בשם ZOG החל באוניברסיטת קרנגי מלון כמחקר על בינה מלאכותית. רק מאוחר יותר הבינו המשתתפים בפרויקט שהמערכת שלהם היא מערכת היפרטסקט. ZOG הפך למוצר ב-1980 ומאוחר יותר שווק כ-KMS.

היישום הראשון של היפרמדיה היה כמפה של אספן בשנת 1977.

בשנות ה-80 המוקדמות נערכו מספר ניסויים של היפרטקסט והיפרמדיה, מאפיינים רבים שולבו לאחר מכן ב-Web. בכל אופן, אף לא אחת מתוך אותן מערכות הגיעה להצלחה נרחבת או להכרה על ידי צרכנים.

מדריכים היו מערכות ההיפרטקסט הראשונות למחשבים אישיים, אך זו לא הייתה הצלחה של ממש. המדריכים היו די יקרים וקשים להפעלה, מכיוון שפותחו בתחילה עבור מערכות UNIX והוסבו לעבודה עם DOS.

באוגוסט 1987, אפל הציגה את היפרכרד, תוכנה למחשבי המקינטוש שלה בוועידת MacWorld בבוסטון. היפרכרד היה פגיעה ישירה ועזר לפשט את עקרון ההיפרטקסט לציבור הרחב. באותה השנה גם נערכה הוועידה האקדמית להיפרטקסט.

בסוף 1990, טים ברנרס לי, מדען ב-CERN, המציא את ה-World Wide Web על מנת לעמוד בביקוש שיתוף מידע בין מדענים העובדים באוניברסיטאות שונות ומכונים בכל רחבי העולם. מאוחר יותר, בשנת 1993, NCSA באוניברסיטת אילינוי שחררו את הגרסה הראשונה של דפדפן מוזאיק להחליף את שני הדפדפנים הקיימים ומלאי הבעיות. תעבורת ה-Web עלתה פלאים, מ-500 שרתים ידועים בשנת 1993 עד למעלה מ-10,000 שרתים בשנת 1994 אחרי ששוחררו גרסאות של הדפדפן ל-IBM PC ותואמיו ולמקינטוש.

כל המערכות המוקדמות של היפרטקסט נעלמו במהירות בזכות הצלחת ה-World Wide Web.

יישומים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מלבד היישומים שהוזכרו לעיל, כגון היפרכרד וה-World Wide Web, ישנם יישומי היפרטקסט הראויים לתשומת לב:

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ טד נלסון, 1970)
  2. ^ ‏ (אייזנשטיין, 1995)‏
  3. ^ 3.0 3.1 אורן, 2002