הלנה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
הלנה

במיתולוגיה היוונית, הלנה היא אשתו של מנלאוס. הלנה נודעה כיפה בנשים וחטיפתה על ידי פאריס הביאה לפרוץ מלחמת טרויה.

פירוש השם הלנה ביוונית הוא לפיד. ייתכן שמקור השם הלנה קשור סמנטית לירח (ביוונית 'סלנה') או לשמש (ביוונית 'הליוס').

יש גרסאות שונות הנוגעות לדמותה של הלנה במיתולוגיה היוונית. לפי גרסה אחת, הלנה הייתה אלה שאיבדה את מעמדה וזכורה בעיקר בשל יופייה. לפי גרסה שנייה, לדה הולידה את הלנה, את התאומים קסטור ופולוקס ואת קליטמנסטרה. סיפור הולדתם של הילדים אינו ברור, חלק משויכים לזאוס בעוד אחרים משויכים לבעלה של לדה, טינדראוס, מלך ספרטה. גרסאות אחרות של המיתולוגיה רואות בהלנה את בתה של נמסיס, אלת הנקמה.

לפי המיתולוגיה שני אתונאים, תסאוס ופיריתואוס, התחייבו להינשא לבתו של זאוס. תסאוס בחר בהלנה, והוא ופיריתואוס חטפוה והחליטו להחזיקה עד שתהיה מבוגרת מספיק להינשא. פיריתואוס מאידך, בחר להינשא לפרספונה. הם השאירו את הלנה עם אמו של תסאוס, בעת שטיילו לעולם התחתון, המקום שבשליטתם של פרספונה והאדס. האדס העמיד פנים כי הוא מארח אותם לסעודה. ברגע שהשניים התיישבו, נחשים התפתלו סביב רגליהם והשאירום שם.

כשהגיעה זמנה של הלנה להינשא, מלכים ונסיכים יוונים רבים באו לבקש את ידה או שלחו שליחים בשמם. בין המתמודדים היו אודיסאוס, מנסתאוס, אייקס הגדול, פטרוקולוס ואידומנסוס. אך המועדף מבין המחזרים היה מנלאוס שלא הגיע בעצמו אלא יוצג על ידי אחיו אגממנון. אגממנון ומנלאוס שכנו בגלות, בבורחם מפני תיאסטס. כל המחזרים למעט אודיסאוס הביאו עימם מתנות יקרות.

טינדראוס, מלך ספרטה ובעלה של לדה שלפי אחת הגרסאות היא אמה של הלנה, לא קיבל אף אחת מן המתנות אך גם לא שילח אף אחד מן המחזרים מחשש שיעלבו ויתפתח סכסוך. אודיסאוס הבטיח לפתור את הבעיה באופן משביע רצון אם טינדראוס יתמוך בו בחיזורו אחרי פנלופה, בתו של איקריוס. טינדראוס הסכים ברצון ואודיסאוס הציע כי לפני שתעשה ההחלטה כל המחזרים ישבעו להגן על הבעל הנבחר נגד כל מי שיתקומם נגדו. תכסיס זה הצליח, והלנה ומנלאוס התחתנו. עם מותו של טינדראוס, מנלאוס הפך למלך ספרטה כיוון שרק גברים יכלו לרשת את המלוכה ומכיוון שקסטור ופולידאוקס (מוכר יותר בשמו הלטיני פולוקס) נפטרו אף הם.

שנים לאחר מכן, פאריס, נסיך טרויה הגיע לספרטה במטרה להינשא להלנה. הלנה הובטחה לפאריס על ידי אפרודיטה שנבחרה על ידיו כיפה ביותר מבין כל האלות, מה שעורר את כעסן של אתנה והרה. כפי שהובטח על ידי אפרודיטה, הלנה התאהבה בפאריס ועזבה למענו את בעלה ובתם בת ה-9, הרמיוני.

כשמנלאוס גילה שאשתו נעלמה, הוא קרא לכל שאר מחזרי העבר של הלנה כדי לעמוד בשבועתם, וכך החלה מלחמת טרויה. למעשה, כל היוונים נטלו חלק במלחמה זו, בין על ידי השתתפות בהתקפה על טרויה או הגנה על טרויה מפני מנלאוס ותומכיו. זו הסיבה שהלנה מכונה גם "בעלת הפנים שהשיקו אלף ספינות".

יחסיה של הלנה עם פאריס, משתנים בהתאם למקור של הסיפור. גרסאות שונות מספרות כי הלנה אהבה את פאריס עמוקות (אם כי ייתכן שלאפרודיטה, שהבטיחה זאת לפאריס, היה חלק בכך). גרסאות אחרות טוענות כי הלנה הייתה אישה אנוכית ואכזרית שהביאה אסון על כל הסובבים אותה. גרסה נוספת המופיעה במחזה "הלנה" שכתב אוריפידס, היא כי הרמס (שליח האלים) עיצב דיוקן של הלנה על פי בקשתו של זאוס, כך שהלנה מעולם לא הייתה בטרויה, ובילתה את המלחמה במצרים.

פאריס נהרג במלחמה, ואחיו דיפובוס, נישא להלנה. דיפובוס נהרג על ידי מנלאוס לאחר מכן. כשטרויה הובסה בסיום המלחמה דרש מנלאוס כי רק לו יורשה להרוג את אשתו הבוגדנית, אך כשהניף חרבו, יופייה גרם לחרבו ליפול מידו. תחת זאת, הוא הובילה בשלום לספינות היווניות. הלנה חזרה לספרטה יחד עם מנלאוס. לאחר מותו של מנלאוס, הלנה הוגלתה על ידי בנם מגפנתס. בגרסה נוספת לפי אוריפידס, הלנה עזבה את עולם בני התמותה, ונלקחה לאולימפוס כמעט מיד לאחר חזרתו של מנלאוס.

המיתוס היווני במצרים על הרודוטוס[עריכת קוד מקור | עריכה]

לפחות שלושה סופרים יווניים מהעת העתיקה - הרודוטוס, אוריפידס וסטסיחורוס (Στησίχορος) - הכחישו כי הלנה הייתה אי-פעם בטרויה, במקום זאת, הם טענו, כי הלנה נשארה במצרים במהלך תקופת מלחמת טרויה.

הרודוטוס מגלגל את המיתוס היוני על הלנה בשביל להסביר את הסיפור המפורסם על קרויסוס וסולון. הסיפור על הלנה במצרים הוא הקדמה לחטא הקדום שביצע אחד מדורות סולון (גיגס) וחלק מהסברו של הרודוטוס על מוצאם של האלים.

שבט הפיניקים הגיע אל ארגוס עבור מכירת סחורה, בזמן המכירה הסתערו על הנשים שהגיעו לקנות את הסחורה. חלקן הצליחו לברוח אך, בת המלך אינאכוס, איו נשבתה והובלה אל מצרים. כתגובה למעשה החטיפה, היוונים חטפו את אירופה, בת מלך כרתים וכן גם את מדיאה, בת מלך קוליכס. מלך קולכיס זעם על המקרה, הוא דרש את בתו בחזרה וכן פיצויים על המעשה. היוונים סירבו וטענו שלא קיבלו שום פיצוי על חטיפת איו. הפיניקים טענו שאיו, כשהייתה בארגוס שכבה עם הקברניט וכשגילתה שהיא הרה נסעה עם הפינקים ולמעשה לא נחטפה. לאחר מספר דורות התרחש אירוע דומה. אלכס נדרוס בן פריאמוס (מזוהה עם השם פאריס) חטף את הלנה. היוונים שלחו משלחת לקבלת הנערה ופיצוים, אולם נתקלו באותו סיפור ישן על מדיאה, לכן היוונים החליטו לצאת למלחמת טרויה.

בהמשך, הספר השני, מספר הרודוטוס, שהלנה לא הייתה בטרויה וזו הסיבה שהמלחמה התרחשה. אלכסנדרוס חטף את הלנה מספרטה, הפליג בים אך עקב סערה הגיע למצרים למקום בו יש מקדש שעל פי המסורת, מי שמגיע אליו הופך לבן חורין. עבדיו של אלכסנדר בורחים ומלשינים לאל על מעשיו. לתוניס, הממונה במקדש נודע על אותו גבר שהיה אורח וחטף את אשת מארחיו ומצווה שיש לתפוס אותו. תוניס לוקח את אלכס נדרוס לפרוטאוס שמתחקר אותו לגבי הלנה. הוא מפקיד עליו עונש ללכת ממצרים תוך 3 ימים. הלנה והאוצרות ישארו במצרים עד הגעת בעלה. הרודוטוס טוען שהורמוס הכיר את הסיפור על היסחפות אלכס נדרוס למצרים ומביא הוכחות מהאפוס ההומרי. הוא מסביר שזו הסיבה בגללה הומרוס לא חיבר את קיפריה, בה מתואר שאלכס נדרוס הגיע לטרויה ביום השלישי. מנלאוס, בעלה של הלנה עצמו אמר לכוהנים שהיו במאורעות שהטרויאנים אמרו לו שאין בידיהם את הלנה אלא שהיא נמצאת אצל המצרים. הוא חשב שהם לועגים לו ורק לאחר הריסת העיר התברר טעותו. מנלאוס הגיע למצרים וקבל את הלנה והאוצר, אך בגלל גם התעכב שם. בזמן זה החליט להקריב שני נערים לאל ולכן המצרים רדפו אחריו.

הלנה אכן הייתה במצרים כי אחרת כבר לפני זמן רב הטרויאנים היו מחזירה אותה בשלב מסוים כדי להפסיק את המלחמה. אולם לא כך רצה האל.

Cquote2.svg

אלה היו סיפורי כוהני מצרים, ואני מקבל את סיפורם על הלנה, גם מתוך שיקול זה: אילו הייתה הלנה בטרויה, היא הייתה נמסרת לידי היוונים, בהסכמת אלכסנדרוס או בלעדיה. הרי לא פריאמוס וגם לא אנשיו לא היו כל כך מטורפים, שיסכנו את עצמם, את ילדיהם ואת כל העיר, רק כדי שאלכסנדרוס יוכל לשכב עם הלנה. אולי היו פועלים כך בראשית המלחמה; אבל אחרי שטרויאנים רבים נפלו בכל פעם שהתנגשו ביוונים, ואחרי שללא ספק נפלו בכל קרב גם שניים או שלושה מבני פריאמוס, אם אפשר לסמוך על מחברי האפוסים –במצב כזה נדמה לי, שאפילו אם פריאמוס עצמו היה מאהבה של הלנה, הוא היה מחזיר אותה לאכאים, כדי להיפטר מהצרות הצרורות. ונוסף על כך, אלכס נדרוס אפילו לא היה יורש המלוכה, שיכול היה לקחת את העניינים לידיו בזקנתו של פריאמוס, אלא הקטור היה גדול ממנו בשנים וגבר טוב ממנו, והוא היה מקבל את המלוכה אחרי מות פריאמוס; ולא היה עליו להשלים עם פשעי אחיו, במיוחד כשהוא עצמו וכל יתר הטרויאנים סבלו רעות רבות בגללו. אבל הלנה לא הייתה בידיהם כדי להחזירה, והיוונים לא האמינו שהם דוברים אמת. וכדי לומר את דעתי: בהשמדתה הגמורה של טרויה התכוון האל להבהיר לבני האדם, שאחרי חטא גדול, גדולה גם נקמתם של האלים. זו דעתי על ההתרחשות הזאת.

Cquote3.svg
– הרודוטוס, היסטוריה, ספר ב, 120

מקורות[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • הרודוטוס, היסטוריות, ספר ראשון, 1-5
  • הומרוס, איליאדה
  • הומרוס, אודיסאה
  • הרודוטוס, היסטוריות, ספר שני, 111-120